מה זה הלבנת הון

מה זה הלבנת הון ?

הלבנת הון נעשית בדרך של הטמעת רכוש שהושג בדרכים בלתי חוקיות ברכוש הנושא אופי חוקי ותמים. הדבר נעשה בדרכים שונות, ובין היתר במערכת הבנקאית והפיננסית

מטרתם של מלביני הון היא להפוך כסף שחור לכסף לבן. חוק איסור הלבנה נועד לפגוע בתשתית ובאמצעים המשמשים את מלביני ההון, וסב הוא סביב שני נושאים עיקריים:

האחד, הגדרת המעשים הבאים בגדר עבירות הלבנת הון וקביעת סנקציות בגינם;

השני, יצירת מנגנון מינהלי של אכיפה באמצעות הטלת חובות דיווח על נותני שירותים פיננסיים למיניהם על פעולות לקוחותיהם, והקמת מערך פיקוח ובקרה - בראשו הרשות לאיסור הלבנת הון - האחראית על יישום החוק ועל ריכוז המידע המצטבר מכוחו.

מנגנון הדיווח והפיקוח - מנגנון שבאמצעותו מיושמות הוראות החוק - ניצב למעשה בתשתיתו של חוק איסור הלבנה. ליבתו של מנגנון זה מצויה בהוראת סעיף 7 לחוק, ובה קבועה חובתם של נותני שירותים פיננסיים לדווח על פעולות פיננסיות שונות שמבצעים לקוחותיהם. תכלית הדיווח נגלית על פניה: לחשוף את פרצופן האמיתי של פעולות הנחזות על פניהן להיותן תמימות בעוד אשר תכליתן היא הלבנת הון.

לפי סעיף 7(ד), יועברו כל הדיווחים אל מאגר מידע שהוקם על-פי החוק (כאמור בסעיף 28 בו), והרשות לאיסור הלבנת הון היא האחראית על ניהול מאגר המידע, עיבוד המידע שבו ואבטחתו, והיא אף המחליטה בדבר העברת המידע לגורמים המוסמכים להמשך הטיפול בו.
     

להלן החלטה בנושא מחיקת כתב אישום בנושא הלבנת הון:

החלטה - נאשמות 4-5

1.     לפני בקשה למחיקת כתב האישום, בהתאם לסעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, מן הטעם כי העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מגלות עבירה.
     הנאשמת 4 היתה פקידה בבנק פועלי אגודת ישראל, סניף שלומציון המלכה, בירושלים והנאשמת 5 היתה מנהלת מחלקת מטבע חוץ ואחת ממורשי החתימה בסניף זה של הבנק. שתי הנאשמות מואשמות בעבירות על חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 (להלן - "החוק")

טענות הנאשמת 4

2.     הנאשמת 4 מואשמת בעבירה של הלבנת הון, עבירה לפי סעיפים 3(ב) ו-7 לחוק, בצירוף סעיף 9 לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), התשס"א-2001 (להלן - "הצו הבנקאי") וכן בעבירה של סיוע להלבנת הון עבירה לפי סעיפים 3(ב) ו-7 לחוק, בצירוף סעיף 8 לצו הבנקאי וסעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - "חוק העונשין"). לדברי ב"כ הנאשמת 4, עו"ד רון, הנאשמת לא עשתה פעולה ברכוש. מי שעשה פעולות ברכוש היו הנאשמים 1-3. הנאשמת 4 היא פקידה בבנק, היא לא מסרה מידע כוזב, ובכלל זה עדכון של פרט החייב בדיווח, כפי שעשו הנאשמים 1-3. מדובר בעבירה מסוג מחדל ולכן צריך שתקום חובה כדי שנאמר שהחובה הופרה. חובת הדיווח מצויה בסעיף 7 לחוק. החובה לדווח מוטלת על התאגיד הבנקאי ולא על הנאשמת 4. סעיף 7 לחוק והצו הבנקאי שהוצא מכוחו, מטילים בפרק ב' חובת זיהוי על נותני שרותי מטבע ביחס לחשבונות שיפתחו או יתנהלו אצלם וחובת דיווח על כך בהתאם לפרק ג' לחוק לרשות לאיסור הלבנת הון (להלן - "הרשות"). לטענת עו"ד רון, ב"כ הנאשמת 4, הנאשמת 4 אינה תאגיד ואינה מורשת חתימה, אלא פקידה בסניף שלומציון המלכה של בנק פועלי אגודת ישראל בירושלים (להלן - "הבנק"), לכן, הצו אינו חל עליה. גם מדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט עולה כי לא היתה כוונה להרחיב את האחריות הפלילית גם על עובדי הבנקים. לפי האמור באישום הראשון, בסעיף 34, הנחתה הנאשמת 4 את הנאשם 1 לומר לנתנאל חילקו, תלמיד ישיבה שפתח חשבון בבנק (להלן: "חילקו") כי יצהיר שהוא הנהנה היחידי בחשבונו, עובדה שלטענת המדינה אינה נכונה, שכן חילקו שימש ככסות לפעולות שעשו הנאשמים 1-3 בחשבונו. אם עובדה זו תוכח, אזי ניתן, לכל היותר, להרשיע את הנאשמת 4 בסיוע להפר חובה. הנאשמת 4 מסכימה כי יש ראיות להרשעתה בעבירה זו ותו לא.

3.     התכלית של החוק היא שהרשות לאיסור הלבנת הון תדע מי האנשים בעלי אינטרסים בכל חשבון. המטרה היא למנוע קיומו של נהנה נסתר. כל הנהנים צריכים להיות שקופים. המטרה למנוע מאדם, שלכאורה הוא אדם ישר והרשויות אינן חושדות בו, שיפתח חשבון עבור עבריין ויפעל בחשבון עבור אותו עבריין. כאן הכול היה גלוי. הנאשם 1 בא בגלוי לבנק והפקיד כספים בחשבון של חילקו. באישום השני, בסעיף 45, מואשמת הנאשמת 4 כי אמרה לנאשם 1 כי אם ימשוך במזומן 200,000 ₪, סכום החייב בדיווח על-פי הצו הבנקאי, פעולתו תדווח לרשות לאיסור הלבנת הון. הצהרה זו היא פעולה לגיטימית. מדובר בגילוי של לשון החוק למי שלא ידע אותו.

טענות הנאשמת 5

4.     הנאשמת 5 מואשמת בעבירה של הלבנת הון, עבירה לפי סעיפים 3(ב) ו-7 לחוק, בצירוף סעיף 9 לצו הבנקאי וכן בעבירה של הלבנת הון, עבירה לפי סעיפים 3(ב) ו-7 לחוק, בצירוף סעיף 8 לצו הבנקאי. ב"כ הנאשמת 5, עו"ד כהנא, אימץ את טענות הנאשמת 4 והוסיף כי ביחס לאישום הראשון, אין לגבי מרשתו טענה כי ידעה על הצהרה כוזבת. הנאשמת 5, בהודעותיה במשטרה, אמרה כי הבינה שחובות הדיווח אינן חלות עליה. אשר לאישום השני, נאשמת 5 היא אחת משלוש מורשי החתימה בסניף. מי שחתמו על רוב הפעולות החשבונאיות שבוצעו היו מנהל הסניף וסגנו. שני אלה שהיו מעורבים יותר מהנאשמת 5 בפעולות הנאשמים 1-3 לא הועמדו לדין.

דיון

5.     דין הטענות המקדמיות להידחות. החוק הוא חלק מחקיקה בינלאומית והתארגנות בינלאומית שמטרתן להילחם בהלבנת הון, שהוא תוצר של עבירות אחרות, כגון סחר בנשים, הברחת סמים וסחר בהם וכן עברות הנעשות בידי ארגוני פשיעה. חקיקת החוק היא פרי של הסכמים בינלאומיים, בהם אמנת האו"ם נגד הסחר הבלתי חוקי בסמים נרקוטיים וחומרים פסיכוטרופיים (אמנת וינה, 1988) ואמנת מועצת אירופה בדבר הלבנת הון, חיפוש, תפישה והחרמה של רכוש שמקורו בעבירה (אמנת סטרסבורג, 1990). בשנת 1989 הקימו בפריס שבע המדינות המתועשות (G7) כוח משימה בינלאומי למלחמה בהלבנת הון (FATF- Financial Action Task Force) וחברות בו כיום עשרות מדינות. בשנת 1991 התקבלה במועצת אירופה דירקטיבה המבקשת להבטיח את מלחמתן של מדינות האיחוד בעבירות הלבנת הון: Council Directive on Prevention of the Use of the Financial System for the Purpose of Money Laundering (91/308/EEC).

6.     הלבנת הון נעשית בדרך של הטמעת רכוש שהושג בדרכים בלתי חוקיות ברכוש הנושא אופי חוקי ותמים. הדבר נעשה בדרכים שונות, ובין היתר במערכת הבנקאית והפיננסית (ראו גם הצעת חוק איסור הלבנת הון, התשנ"ט-1999, הצ"ח 2809, מיום 14.4.99). על תכלית החוק עמד המשנה לנשיא, חשין בע"א 9796/03 שם טוב נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(1) 2099, באומרו:

"[ה]חוק המשקף שינוי תפישה מהותי בכל הקשור לדפוסים המשתנים של הפשיעה הפושה והולכת במקומותינו. התמודדות אפקטיבית עם מורכבותן של עבירות הלבנת ההון, המערבות העברות כספים וביצוע עיסקאות בין מדינות ברחבי העולם, מחייבת בקרה שוטפת וצמודה ופיקוח מתמיד ועקשני על הפעולות הפיננסיות השונות, תוך קיום שקיפות מלאה. הנחת היסוד של החוק היא כי מלביני ההון פועלים באורח פתלתול וערמומי, וניתן יהא לחשוף את מעלליהם רק אם תוטל חובת דיווח טוטלית וגורפת על כל פעולה מעל לסכום מסוים ועל כל פעולה חריגה. לו אחרת אמרנו, כי אז יצרנו פרצות ואיפשרנו למלביני הון להתחמק מן הדין. וזה אומנם העיקרון שחוק איסור הלבנה בנוי עליו: העיקרון הוא עקרון הדיווח - דיווח גורף, דיווח רחב ומלא - מתוך הכרה כי בשל הקושי הרב הכרוך בחשיפה, לא ניתן יהא אחרת להתחקות באורח אפקטיבי אחר עבירות ועבריינים. חובת דיווח רחבה ex ante משרתת כהלכה את מטרות החוק, מאפשרת היא לעקוב כראוי אחר פעולות ברכוש, ובכך מקלה היא על חשיפתן ועל איתורן של הלבנות הון."

     על מנת לעמוד בחובת הדיווח הטוטלי יש להגדיר מעשים שהם הלבנת הון, שפוגעים או מונעים את חובת הדיווח הטוטלית והשקיפות הנדרשת בחוק. המשנה לנשיא חשין נתן ביטוי לכך באותו פסק דין, שם: ׁ

"מטרתם של מלביני הון היא להפוך כסף שחור לכסף לבן, רכוש שהאדים להלבין כשלג, להעלות כספים מצינורות הביוב ולעדנם בניחוח של פירחי אביב. חוק איסור הלבנה נועד לפגוע בתשתית ובאמצעים המשמשים את מלביני ההון, וסב הוא סביב שני נושאים עיקריים: האחד, הגדרת המעשים הבאים בגדר עבירות הלבנת הון וקביעת סנקציות בגינם; השני, יצירת מנגנון מינהלי של אכיפה באמצעות הטלת חובות דיווח על נותני שירותים פיננסיים למיניהם על פעולות לקוחותיהם, והקמת מערך פיקוח ובקרה - בראשו הרשות לאיסור הלבנת הון - האחראית על יישום החוק ועל ריכוז המידע המצטבר מכוחו. מנגנון הדיווח והפיקוח - מנגנון שבאמצעותו מיושמות הוראות החוק - ניצב למעשה בתשתיתו של חוק איסור הלבנה. ליבתו של מנגנון זה מצויה בהוראת סעיף 7 לחוק, ובה קבועה חובתם של נותני שירותים פיננסיים לדווח על פעולות פיננסיות שונות שמבצעים לקוחותיהם. תכלית הדיווח נגלית על פניה: לחשוף את פרצופן האמיתי של פעולות הנחזות על פניהן להיותן תמימות בעוד אשר תכליתן היא הלבנת הון. לפי סעיף 7(ד), יועברו כל הדיווחים אל מאגר מידע שהוקם על-פי החוק (כאמור בסעיף 28 בו), והרשות לאיסור הלבנת הון היא האחראית על ניהול מאגר המידע, עיבוד המידע שבו ואבטחתו, והיא אף המחליטה בדבר העברת המידע לגורמים המוסמכים להמשך הטיפול בו".
     
7.     פקידי הבנק הבאים במגע עם הלקוחות הם המזינים בנתונים את מי שאחראי למילוי חובת הדיווח מטעם התאגיד (סעיף 8 לחוק). האחראי למילוי חובות התאגיד מקבל את הנתונים הדרושים מפקידי הבנק. האחראי לא יוכל לקיים חובות אלה ללא קבלת הנתונים מפקידי הבנק. אין מדובר בדיווחים אוטומטיים הנוגעים להפקדות מעל לסכומים מסוימים (ראו פרק ג' לצו הבנקאי), אלא בחובות, כאמור בסעיף 7 לחוק, שהאחראי יוכל למלאן רק אם יקבל את הנתונים הנכונים מפקיד הבנק. אם פקיד הבנק יחדל, יופר הצו, שכן האחראי לא יוכל לדווח או לא יוכל לדווח דיווח אמת. החובות האמורות מצויות בפרק ב' לצו והן זיהוי, ובכלל זה הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה ופעולות שלאור המידע המצוי ברשות התאגיד הבנקאי והידוע לפקיד מהיכרותו עם הלקוח, נחזות בלתי רגילות (סעיף 9 לצו הבנקאי).

8.     כאמור, יש להפריד בין חובת הדיווח של התאגיד הבנקאי לבין העבירה של מי שעושה מעשה כדי שלא יהיה דיווח או לגרום לדיווח בלתי נכון. עבירה זו יכולה להתבצע על-ידי הלקוח של הבנק ועל-ידי פקיד הבנק. הפרשנות שלה טוענים ב"כ הנאשמות 4-5 הינה בניגוד לתכליתו של החוק ותביא לריקונו מכל תוכן. התאגיד הבנקאי לא יהיה אשם כי לא היתה לו ידיעה שפקידיו אינם ממלאים את חובתם ולכן יהיה פטור מאחריות (סעיף 4 לחוק), ואילו עובדיו יהיו פטורים מאחריות כי אין מוטלת עליהם חובה לדווח לרשות ולכן אין להרשיעם בעבירת מחדל.

9.     גם הגדרת העבירה אינה תומכת בפרשנות של נאשמות 4-5. לא נאמר בסעיף 3(ב) לחוק: החייב בדיווח העושה וגו'. הסעיף עוסק בשלושה מצבים: עשיית פעולה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח, או שיהיה דיווח בלתי נכון, מסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח, או שיהיה דיווח בלתי נכון ואי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח. המשנה לנשיא השופט חשין בסעיף 19 לפסק הדין בע"א 9796/03, דלעיל, אומר, בעומדו על תכליתו של סעיף 3(ב) לחוק, כהאי לישנא:

"ס"ק (ב) עניינו ברכוש שנעברה בו עבירה לפי חוק איסור הלבנה עצמו - עבירה 'פנימית' לחוק - שכן המדובר כאן הוא בפעולה שנעשתה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח לפי חוק איסור הלבנה; קרא, במטרה לסכל את יישום החוק גופו".

10.     המצב השלישי שבו ניתלו הנאשמות 4-5 כבעוגן הצלה לא יוכל גם הוא להושיען. נאמר בו "'מסירת מידע כוזב' - לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח". צמד המילים: "החייב בדיווח" אינו מתייחס לחודל, אלא לפרט שלגביו לא נמסר העדכון לאחראי על מנת שידווח עליו לרשות, כאמור בסעיף 7 לחוק. החובה מצויה בסעיף 3 לחוק ואין לפנות בעניין זה למקור חיצוני, שהרי כאמור זו עבירה פנימית. מדובר ברכיב של העבירה המצוי בהגדרת העבירה ולא מחוצה לה ואין נפקא מינה שזהו רכיב של מחדל שכן "חובת העשה" היא חלק מהגדרת העבירה.

11.     הצהרות הנאשמת 4 בסעיפים 34 ו-45 לכתב האישום תלויות במצבה הנפשי של הנאשמת 4. עבירת הסיוע לפי סעיף 31 לחוק העונשין, תלויה בשאלה האם האמירות הללו נאמרו כדי לאפשר את ביצוע העבירות המיוחסות לנאשם 1. האם הנאשמת 4 עשתה לפני ביצוע העבירה המיוחסת לנאשם 1, או בעת ביצועה, מעשה כדי לאפשר את הביצוע העבירה או להקל עליו, ולסכל את הדיווח על-ידי התאגיד הבנקאי לרשות, על-ידי אי העברת המידע על הפעולות שנעשו לאחראי על הדיווח, ואם יוכח מצב נפשי של רצון לסייע והמעשה יהיה בעל תכונת סיוע - תורשע הנאשמת. אם נתנה עצה באשר לחובת הדיווח ללא היסוד הנפשי האמור לא תורשע.

12.     הנאשמות גם טענו לאכיפה בררנית. מדובר בהגנה שאינה סייג לאחריות פלילית, שבהתקיימה נשללת פליליות המעשה ולעניינה חלות הוראות סעיפים 34ה ו-34כב לחוק העונשין, אלא בהגנה לבר העבירה, והיא נוגעת להתנהגות הרשות כלפי נאשם, שניתן להגדירה כ"התנהגות בלתי נסבלת" או "התנהגות שערורייתית", (ע"פ 10960/03 חסון נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(2) 1957).
בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, טרם פורסם, ניתן ביום 31.3.05, פורסם במאגר המשפטי "נבו", נאמר:

"שוב ושוב הטעימה הפסיקה את שורת הזהירות שבה מוטל על בית-המשפט לנהוג בהחלת הדוקטרינה. בין היתר צוין, כי 'החלתה של 'הגנה מן הצדק'... יש בכוחה למנוע את הרשעתו של מי שאשמתו הוכחה, ויש בכוחה למנוע הטלת עונש חמור על מי שעבירתו מצדיקה לכאורה ענישה חמורה'; ו'כיוון שלהחלתה של 'הגנה מן הצדק' עלולות להיות גם השלכות בלתי רצויות מבחינתו של הציבור, גובשה התפיסה שדוקטרינה זו יש להפעיל במשורה ולהגביל את החלתה למקרים נדירים ויוצאי-דופן' (פרשת הר-שפי, בעמ' 763). ברוח זו נקבע, כי במסגרת בחינת הטענה אין די בבדיקת התנהגותה של הרשות, אלא יש לבחון גם את התלות והזיקה שבין מעשי הרשות לבין שאר הנסיבות שלפני בית-המשפט לרבות סוג העבירה (דנ"פ 3039/02 הר-שפי נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 337, 342)...
עיקר עניינה של ההגנה מן הצדק הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. בעיקרון עשויה אפוא ההגנה לחול בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של בית-המשפט. מטרת החלתה של ההגנה היא לעשות צדק עם הנאשם, ולא לבוא חשבון עם רשויות האכיפה על מעשיהן הנפסדים. ואולם לרוב (אם כי לא תמיד) תיוחס הפגיעה בצדקתו ובהגינותו של ההליך הפלילי להתנהגות נפסדת של הרשויות; ובמקרים כאלה אכן מוטל על בית-המשפט לבקר את מהלכיהן. ברם, לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה, או רשות מעורבת אחרת, יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק; בין מפני שבאיזון בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים גובר העניין שבקיום המשפט, ובין (וזה, כמדומה, המצב השכיח) מפני שבידי בית-המשפט מצויים כלים אחרים לטיפול בנפסדות מהלכיהן של הרשויות. ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר. בדרך כלל יידרש הנאשם להראות, שהתקיים קשר סיבתי בין התנהגותן הנפסדת של הרשויות לבין הפגיעה בזכויותיו. עם זאת אין לשלול אפשרות שהפגיעה בתחושת הצדק וההגינות תיוחס, לא להתנהגות שערורייתית של הרשויות, אלא, למשל, לרשלנותן, או אף לנסיבות שאינן תלויות ברשויות כל-עיקר אך המחייבות ומבססות בבירור את המסקנה, כי במקרה הנתון לא ניתן יהיה להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן, או שקיומו של ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות. אך נראה כי מצב-דברים כזה אינו צפוי להתרחש אלא במקרים חריגים ביותר".

     במקרה שלפני נטען כי המדינה לא העמידה לדין מנהלים בכירים בבנק והעמידו לדין רק את הנאשמות 4-5. טענה זו דינה להידחות בהעדר טענה או ראיה שאי העמדתם לדין של שניים אלה היתה "לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא" ע"פ 4855/02, לעיל). בהעדר טענה שהמדינה התנהגה התנהגות מכוונת וזדונית ובכך פגעה פגיעה חריפה בתחושת הצדק אין להיזקק לטענה של הגנה מן הצדק כאשר, לכאורה, המדינה פעלה בתום לב, הגם שייתכנו נסיבות נדירות שגם במקרה כזה יהיה מקום לתחולת הגנה זו אם יתקיימו נסיבות מיוחדות אחרות. לאור האמור, ובעדר ראיה התומכת בטענה, גם לא ניתן לטעון כי מחדלה של הרשות פגע בעקרון השוויון.

הערות נוספות

13.     העובדה שהנאשמת 4 ידעה מי היה הפעיל בחשבון והנהנה ממנו אינו שולל את פליליות המחדל של אי העברת הנתון לאחראי, שכן בכך גרמה לכאורה למניעת הדיווח על-ידי האחראי, ומניעת מידע מהרשות, שלא ידעה מי הנהנה האמיתי בחשבון. בכך סוכלה מטרת החוק.

14.     הטענה של הנאשמת 5 שלא ידעה כי חלות עליה חובת דיווח (סעיף 34יט לחוק העונשין, תשל"ז-1977), אינה טענה מקדמית שכתב האישום אינו מגלה עבירה. זו טענה שמקומה בשלב ברור הראיות (ראו לעניין זה גם סעיפים 34ה ו-34כב לחוק העונשין).

15.      לא דנתי בבקשות במובלע לתיקון כתב האישום, כי יש לעשות זאת בדרך המלך.

סוף דבר

16.     הבקשה למחיקת כתב האישום נדחית.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורכי דין הלבנת הון

  2. חוק איסור הלבנת הון 2000

  3. העונש על הלבנת הון באינטרנט

  4. ערעור הלבנת הון - החלטת ועדת עיצומים

  5. מעצר עד תום ההליכים בעבירות הלבנת הון

  6. חובת דיווח על ''פעולות לא רגילות'' - הלבנת הון

  7. תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס''ב-2001

  8. תקנות איסור הלבנת הון (דיווח למשטרה), התשס''א-2000

  9. תקנות איסור הלבנת הון (כישורי ראש הרשות המוסמכת), התשס''א-2001

  10. תקנות איסור הלבנת הון (אגרות לענין נותני שירותי מטבע), התשס''ג-2003

  11. תקנות איסור הלבנת הון (כללים לניהול המאגר ולאבטחת המידע שבו), התשס''ב-2002

  12. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של בנק הדואר), התשס"ב-2002

  13. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה), התשס"ב-2001

  14. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים), התשס"ב-2001

  15. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטח וסוכן ביטוח), התשס"ב-2001

  16. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע), התשס"ב-2002

  17. תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מהרשות המוסמכת למשטרת ישראל), התשס''ב-2002

  18. תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח לפי פרק ד' לחוק, למאגר המידע), התשס''ב-2002

  19. תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מהרשות המוסמכת לשירות הביטחון הכללי), התשס''ב-2002

  20. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של קופת גמל וחברה המנהלת קופת גמל), התשס"ב-2001

  21. צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי בשל עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון), התשס"ז-2007

  22. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א-2001

  23. תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של תאגידים בנקאיים והגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק, למאגר המידע), התשס''ב-2002

  24. תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשס''ו-2006

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון