יבוא סמים - גזר דין

להלן גזר דין בנושא יבוא סמים - גזר דין:

גזר דין

1.     הנאשם בתיק זה הורשע לאחר שמיעת ראיות באישומים המיוחסים לו בכתב האישום וכפי המסכת המתוארת שם, לאמור בתמצית:

במהלך תקופה שתחילתה בספטמבר 2001 או בסמוך לכך, צורף הנאשם לעסקאות הסמים שנערכו על-ידי רשת הסמים, בניהולו של סעד קהמוז (להלן: "סעד"), תוך שתפקיד הנאשם הינו לקבל סמים בנקודות המשלש ולהעבירם הלאה ללקוחות שונים.

     סעד נהג לקבל מהלבנונים סמים מסוכנים מסוג חשיש בכמויות גדולות, באמצעות בנו- יוסף קהמוז (להלן: "יוסף"), ובאמצעות אחיו- אחמד קהמוז (להלן: "אחמד"), זאת בתחום הגובל בין ע'ג'ר לבין לבנון ולייבאם לישראל.

     יוסף ואחמד סיפקו סמים מסוכנים אלה אותם ייבאו מלבנון, ללקוחות ישראלים שונים, במסירתם לאותם אנשים או בהשארת התיקים בנקודות משלש, משם נאספו התיקים על-ידי הלקוחות.

     במהלך התקופה הרלבנטית צורף לרשת הסמים אדם בשם צ'רלי פרץ (להלן: "צ'רלי") כדי שזה יסייע בהעברת הסמים לאחר הוצאתם מכפר ע'ג'ר.

     או אז צירף צ'רלי את הנאשם לעסקאות הסמים, כאמור, ולאחר שהנאשם התוודע למקומות המפגש עם אחמד ויוסף, נהג להגיע לנקודות המשלש כשהוא נוהג במשאית השייכת לחברת "יוסי אברהם", בה עבד אותה עת, כדי לקבל את התיקים שהכילו סם מסוכן מסוג חשיש והעמיסם על המשאית.

על כל אלה, הורשע הנאשם בעבירות של יבוא סם מסוכן (מקרים רבים מאוד), בניגוד לסעיפים 13+19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], ה'תשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים"), סחר בסם מסוכן (מקרים רבים מאוד), בניגוד לסעיפים 13+ 19א לפקודת הסמים המסוכנים, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד, בניגוד לסעיף 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, קשירת קשר לביצוע פשע, בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, ה'תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), הסתייעות ברכב לביצוע פשע, בניגוד לסעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], ה'תשכ"א-1961. בנוסף, הוכרז הנאשם "סוחר סמים".

עוד קבעתי במסגרת הכרעת הדין כי הראיות מלמדות שהנאשם סחר בכמות הנעה בין 2,500-5,000 ק"ג לבין 400-500 ק"ג, כלומר, אף לפי הרף התחתון מבין השניים, הרי הוכח כי סחר בסמים ב"מאות קילוגרמים".

2.     ביום 22.9.08 טענו ב"כ הצדדים בדבר העונש הראוי, זה להכא וזו להתם, תוך שב"כ המאשימה מבקשת לגזור על הנאשם את העונש המקסימאלי הקבוע בחוק לעבירות בהן הורשע, קנס משמעותי ומכביד ומאסר על-תנאי. עוד מבקשת ב"כ המאשימה לחלט לטובת אוצר המדינה כספים המצויים בחשבונות הבנק של הנאשם וילדיו, עליהם הוטל עיקול במסגרת סעדים זמניים, זאת בהתאם לסעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים. כן מבקשת היא כי כל עונש שיושת על הנאשם במסגרת ההליך כאן, יוטל במצטבר לעונש מאסר אותו מרצה כעת, בן 30 חודשים, בגין עבירות אחרות אותן ביצע במהלך מלחמת לבנון השנייה. לבסוף, מבקשת ב"כ המאשימה להורות על פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופה ממושכת וכן להורות על פסילה על-תנאי.

ב"כ הנאשם מבקש שלא לחרוג מהעונש שהוטל על צ'רלי פרץ, כלומר, עונש מאסר בפועל בן 14 חודשים.

3.     ב"כ המאשימה טוענת כי אף אם נתייחס לרף התחתון הרי שהוכח סחר בכמות סמים עצומה, מפנה לחומרת העבירות הן לאור סוג הסם, חשיש, והן לאור הכמות המדוברת, מתייחסת לשיקולים לחומרה, כגון מספר הפעמים הרב וכמות הסם בה סחר הנאשם, מעורבותו ברשת הפצת הסמים, העדר שיתוף פעולה מצדו בחקירות ובביהמ"ש, עברו הפלילי של הנאשם, עבירות נוספות בהן הורשע לאחרונה עת התנהל ההליך דנן, עוד מבקשת לציין כי השיקול של טובת הנאשם ונסיבותיו האישיות נסוג מפני שיקולי הענישה וההרתעה, מפנה לעונשיהם של המעורבים המרכזיים האחרים בפרשה ומאבחנת ביניהם לבין הנאשם.

     מנגד, טוען ב"כ הנאשם כי בהתקיים ספק לגבי כמות הסמים שהוכחה, יש לבחור בכמות המיטיבה עם הנאשם, כלומר, הרף התחתון שהוזכר, הוא 400-500 ק"ג, עוד נטען, הנאשם מצוי בתחתית ההיררכיה ברשת הסמים שנוהלה על-ידי סעד קהמוז, לא יתכן שדינו של הנאשם יהיה חמור יותר מזה שנגזר על צ'רלי פרץ, אשר צירף את הנאשם לאותה רשת סמים, וזאת רק בשל צירופי מקרים ועסקאות טיעון שנעשו עם צ'רלי, מבקש להפנות לתקופה הארוכה בה שהה הנאשם במעצר בית, ההליך התעכב שלא באשמת הנאשם, מדובר בעבירה שהתרחשה לפני שנים רבות, עוד נטען כי העד החשוב ביותר, סעד קהמוז, לא העיד ואין זה ברור כלל מה נעשה עם אותם סמים, יתכן ומישהו רק ביקש מהנאשם לבצע את אותה הובלה. נטען, כי יש להביא דברים אלה במסגרת השיקולים לעניין העונש.

     ב"כ הנאשם, אשר עשה כל אשר לאל ידו לטעון בעבור הנאשם, מפנה לנסיבותיו האישיות של מרשו, באשר להרשעותיו הקודמות של הנאשם, טוען בא-כוחו כי לבד מהעבירה בה הורשע הנאשם לאחר העבירה נשוא תיק זה, הרי שאין לנאשם הרשעות קודמות מאז שנת 1998, לנאשם ילדים המשרתים בצבא, הוא אמנם הורשע בעבירת פריצה (במהלך מלחמת לבנון השניה) אבל לא הייתה שם גניבה בפועל, נדון לעונש חמור מאוד באותו הליך, לא היו הפרות של מעצר הבית במהלך התקופה הארוכה בה שהה במעצר זה, מבקש כי העונש שיוטל על הנאשם במסגרת הליך זה ירוצה בחופף למאסר בן 30 חודשים אותו מרצה כעת ומפנה בהקשר זה לסעיף 45(ב) לחוק העונשין.

     ב"כ הנאשם מפנה אף הוא לעונשים שהוטלו על המעורבים הנוספים ברשת הסמים האמורה ומבקש לציין כי חלקם של אלה היה גדול וחמור הרבה יותר מזה של מרשו.

4.     הנאשם שבפני נטל חלק נכבד ברשת הסמים בניהולו של סעד קהמוז, רשת "משומנת היטב", ואף בהתייחס לכמות ברף התחתון בה סחר הנאשם בהתאם לראיות שהובאו בפני, הרי שהנאשם סחר פעם אחר פעם אחר פעם בסמים מסוכנים מסוג חשיש, ובכמות כוללת של מאות ק"ג.

אין לקבל טענת ב"כ הנאשם אשר למיקום הנאשם בתחתית ההיררכיה של רשת הסמים.

ראה ביהמ"ש העליון בפסק הדין בעניין ע"פ 746/86 מדינת ישראל נ' קדוש (טרם פורסם), אליו הפנתה ב"כ המאשימה:

"אפילו נניח כי המשיבים שמשו אך מובילים, וכי עשו כן אך בשל הפיתוי להרויח "כסף קל", הרי יש בהתנהגותם זו משום התנהגות חמורה. הסחר בסמים מסוכנים, מטבעו, מבוסס על חוליות שונות, אשר בהן הובלת הסם משמשת מוקד חשוב. מלחמה בסחר בסמים ובהפצתם מחייבת תגובה שיפוטית הולמת כלפי כל אחת מהחוליות בפעילות הסמים העבריינית. במסגרתה של תגובה זו יש להתחשב כמובן בנתוניו האישיים של כל נאשם, אך מרכז הכובד של השיקול השיפוטי הוא מטבעו האינטרס הציבורי. על כן רגיעה בפעילות העבריינית (לגבי המשיב מס' 1) והעדר עבר פלילי משמעותי (לגבי המשיב מס' 2), אף שיש להם - כמו גם להודאה בעובדות האישום - משקל מסויים, אין ליתן להם משקל ניכר בנסיבות הענין שלפנינו. אמנם, הסם שבהובלתו הורשעו המשיבים אינו הירואין, אך גם חשיש הוא סם מסוכן, שתוצאתו על פני החברה, ובעקר הצעירים שבהם, קשות הן."
(ההדגשות לעיל ולהלן- שלי- י.כ.).

ודוק, כלפי כל אחת מהחוליות בפעילות הסמים והפצתם.

"כל חוליה בשרשרת מובילה בסופו של דבר להפצת הסם ואין להקל ראש במשלב החוליות כדי פגיעתו הרעה והקשה של הסם" (ראה: פסק-הדין בעניין ת.פ. (נצ') 1004/06 מדינת ישראל נ' שימונוב (טרם פורסם) (להלן: "פסק-דין שימונוב").

לא ניתן לגדוע הנגע הרע של הסמים מבלי לפגוע בכל חוליה וחוליה בשרשרת הפצתם ובשרשרת זו לנאשם מקום של ממש.
     אין לקבל טענת הסניגור באשר לחלקו של הנאשם מול חלקם של הנאשמים האחרים, גם אם נראה את הטענה כטענה ל"אחידות הענישה" אין לקבל זאת, הנאשם היה חלק ממעגל הפצת הסמים ולא למותר לציין כי על נאשמים אחרים בפרשה זו נגזרו עונשים כבדים (אחמד קהמוז - 11 שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנס על סך 100,000 ש"ח, יוסף קהמוז - 12 שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנס בסך 100,000 ₪ זאת בת.פ. 36/03 (נצרת), סאמר חליל - 6.5 שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנס בסך 50,000 ₪ בת.פ. 43/03 (נצרת)).

     אמת נכון הדבר, כי על צ'רלי פרץ נגזרו 14 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס בסך 25,000 ₪ וכן חולט רכבו, אך מדובר בנסיבות מיוחדות לאחר הודאה בנסיבות שם, כפי העולה מתיק בית המשפט, כאשר גם הכמות שם הנה 80 ק"ג, בנוסף לעבירה בנשק (ת.פ. 34/03 (נצרת))

     כך גם כך, העונשים שנגזרו על מוחמד פתאלי וג'לאל גזאווי היו לאחר הסדר טיעון, כאשר עונשו של מוחמד פתאלי הועמד בבית המשפט העליון בסופו של דבר על 6 שנות מאסר ו- 3 חודשים (ת.פ. 37/03 (נצרת), ע"פ 2337/05, 1456/05 בבית המשפט העליון), שם דובר ביבוא חשיש במשקל 50 ק"ג, סיוע בהחזקת סם של 96.54 ק"ג חשיש והחזקת סם מסוג חשיש שלא לצריכה עצמית, במשקל 10 ק"ג.

     בפנינו הנאשם, כזכותו בדין, עמד ועומד על חפותו, אך אין לזכותו את השובר שלצד ההודאה, מעבר לכך, בוודאי שאין בפנינו ענישה במסגרת הסדר טיעון.

     חלקו של הנאשם, כמות הסמים וריבוי המקרים, מעמידים אותו בשורה קרובה יותר דווקא לאחמד, יוסף וסאמר בהתייחס לריבוי המקרים וכמות הסם, גם ברף התחתון וכפי הקביעה בהכרעת הדין.

     אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, אותן מבקש להדגיש בא-כוחו, הרי הלכה היא שבעבירות מעין אלה שבפני, נסוגות הנסיבות האישיות מפני האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי (ראה: פסק-דין שימונוב).
     
עוד בעניין זה, ראה ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי, פ"ד נח(2) 734, ע' 740:

"כן קבעה ההלכה כי בעבירות סמים נסוגים השיקולים האישיים של העבריין מפני שיקולי הנזק הקשה שהשימוש בסם מביא על המשתמשים בו... שומה עליו על בית-המשפט לשקול את הפגיעה הקשה בצרכני הסם - צרכנים קיימים וצרכנים פוטנציאליים - לרבות גרירתם לביצוען של עבירות פליליות לצורך מימון הסם...".
לנאשם שבפני, יליד שנת 1959, הרשעות קודמות, בין היתר, בגין גניבה, כניסה למגורים/תפילה לבצע עבירה, מעשה מגונה שלא בכפיה, קבלת דבר בתחבולה, התנהגות פרועה במקום ציבורי, פריצה לבנין שאינו דירה וביצוע גניבה, שבל"ר, החזקת נכס חשוד כגנוב, החזקה ושימוש בסמים מסוכנים, שוטטות למטרה אסורה או פסולה, איומים, תקיפה סתם, הפרת הוראה חוקית, סחיטה באיומים. זאת כאשר העבירה האחרונה בוצעה בשנת 1998, ולמעט העבירה אותה ביצע ובה הורשע הנאשם עת התקיימו ההליכים שבפני, עבירה של התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב, היזק בזדון והסתייעות ברכב לביצוע פשע, ובגינה מרצה הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל.

העבירה האחרונה אותה ביצע הנאשם, כאמור, עת התקיימו ההליכים בפני, בוצעה במהלך מלחמת לבנון השניה (מדובר בת.פ. 2691/06 שלום נצרת, כב' השופטת כרמלה רוטפלד-האפט, כאשר ערעורו של הנאשם נדחה בע"פ 154/08 בהרכב כב' השופט הווארי).

בעניין זה טוען ב"כ הנאשם, יש לקבוע כי עונש המאסר שיוטל כאן, ירוצה בחופף לעונש המאסר אותו מרצה הנאשם היום, ולא במצטבר, כפי ב"כ המאשימה.

5.     לאחר בחינת מכלול נסיבות ביצוע העבירה וכאשר כל נאשם הנו עולם בפני עצמו וכל נאשם לנסיבותיו ונסיבות ביצוע העבירות על ידו, שעה שאני מניח על כפות המאזניים את עברו הפלילי של הנאשם, היקפן של עסקאות הסמים בהן היה מעורב, היקף רב, כמות הסמים, פגיעתם הרעה והקשה של הסמים בחברה כמפורט לעיל ומנגד, הזמן הרב שחלף מעת ביצוע העבירות נשוא ההליך שבפני, העובדה שהעבירה האחרונה בגיליון הרשעותיו של הנאשם, קודם לאישום כאן, בוצעה לפני 10 שנים וכן בהתחשב בתקופה הארוכה בה היה הנאשם במעצר בית ובהימשכות ההליכים, לאחר שעיינתי בפסיקה הנוגעת והרלוונטית ובנסיבות של הנאשם בפני, אני רואה לגזור על הנאשם עונשים כמפורט:

א.     אני גוזר על הנאשם 9 שנות מאסר, מתוכן 6.5 שנות מאסר לריצוי בפועל.
היתרה, שנתיים וחצי, תהא על תנאי, התנאי יהא לתקופה של 3 שנים ויחול על העבירות המנויות בפקודת הסמים המסוכנים ועל כל עבירה אחרת מסוג פשע.

ב.     ס' 45 (ב) לחוק העונשין, בפרק שסימנו "מאסר", מלמד כי היה ולא הורה בית המשפט אחרת, ישא נאשם את עונש המאסר של התקופה הארוכה ביותר.

בע"פ 237/80 מ"י נ' חאלד ויוסף קורטאם, פ"ד לד(4) 576, קבע בית המשפט העליון, כי המשמעות הנה:

"למקרא הכתוב בו (- ס' 45(ב) לחוק העונשין- י.כ.) נעלה לדעתי מספק שהן במקרה בו נידון הנאשם במשפט אחד לעונשי מאסר בשל עבירות שונות והן במקרה בו נידון לאחרונה לריצוי מאסר בפועל בעודו מרצה עונש קודם, רצה המחוקק לאפשר לו בדרך כלל לכפר על עוונותיו ע"י ריצוי עונש אחד ויחיד, היינו על העבירה הכבדה ביותר, אלא אם ראה בית המשפט טעם מספיק לסטות ממדיניותו ולהורות אחרת".

בנסיבות כאן, התלבטתי לא מעט. מחד גיסא, לא ראיתי מה "זכות" קמה לו לנאשם אשר עונשו נגזר בגין עבירות התפרצות וגניבה זאת בגין עבירות שביצע שעה שטרם תם ההליך בעניינו כאן ובמהלך נסיבות ועיתוי קשים- במהלך מלחמת לבנון השנייה, מאידך גיסא, הסעיף מדבר בלשון ברורה ומכל אלה, אף שאורח התנהגותו העבריינית של הנאשם כאן מהווה טעם מספיק לסטות ממדיניות גזירת עונש בחופף למעשה, הרי לפנים משורת הדין ותוך הפעלת מידת הרחמים, למרות החומרה של ביצוע העבירות האחרות במהלך מלחמת לבנון השניה ושעה שההליך כאן תלוי ועומד, אני רואה לקבוע כי מתוך התקופה, 30 חודשי מאסר, שגזר בית המשפט בהליך נשוא הגניבה וההתפרצות (בת.פ. 2691/06 הנ"ל), 24 חודשי מאסר ירוצו בחופף לתקופת המאסר הארוכה נשוא תיק זה, לאמור, 6 חודשי מאסר ירוצו במצטבר לעונש שנגזר על הנאשם כאן.

ג.     אני גוזר על הנאשם קנס כספי כדי סך 60,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו.

ד.     חילוט חשבונות - ב"כ המאשימה מבקשת, כאמור, לחלט לטובת אוצר המדינה כספים המצויים בחשבונות הבנק של הנאשם וילדיו, זאת מכוח סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים.
     בעניין זה, התקיים דיון בפני כב' השופט אברהם, במסגרת ב"ש 1076/03, תוך שלאחר עדות אשת הנאשם, במסגרת החלטתו מיום 7.4.03, ראה להטיל צו עיקול זמני על חשבונות הבנק האמורים תוך שציין "דברים אלה שבאו בתצהירה של אשת המשיב אינם משכנעים לכאורה. טיעוניה באשר למזל שפקד אותה- אינם משכנעים, לשון עדינה".

     אלא שביום 15.6.06 (ב"ש 1812/06), הורה כב' השופט אברהם על ביטול העיקולים שהוטלו, זאת בעקבות הודעת הצדדים על הסכמה לביטולם.

     ב"כ המאשימה מבקשת להסתמך על החזקה הקבועה בסעיף 31(6) לפקודת הסמים המסוכנים, אלא שחזקה זו ניתנת לסתירה, ואין לצוות על חילוט בטרם ניתנה לנידון ולמי שטוען לזכות ברכוש, הזדמנות לטעון טענותיהם, בהתאם לסעיף 36א(ג) לפקודה.

     ב"כ הנאשם, עת טען טיעוניו לעונש בפני, לא התייחס כלל לעניין החילוט, ובוודאי שטרם ניתנה לילדי הנאשם הזדמנות לטעון טענותיהם לגבי חשבונות הבנק הרשומים על שמם, על-כן ושעה שזכות הטיעון גוברת בנסיבות אלה ומתוך רצון למנוע עיוות דין וכן היות ואין מקום לדחות מועד השמעת גזר הדין למועד מאוחר יותר, שהרי הליכים אלה נמשכו עת ארוכה, אני מורה על העברת הדיון לגבי חילוט חשבונות הבנק, הן אלה הרשומים על שם הנאשם והן אלה הרשומים על שם ילדיו, להליך אזרחי, בהתאם לאמור בסעיף 36א(ד) לפקודת הסמים המסוכנים (אף שהסעיף מדבר במצב בו טוען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש, אין שלילה לגבי הנידון- הנאשם עצמו, רואה אני, כאמור, להעביר אף את הדיון בעניין חילוט חשבון הבנק של הנאשם להליך אזרחי, על-מנת למנוע עיוות דין).
     
ה.      אני פוסל את הנאשם, שעה שהורשע בהסתייעות ברכב לביצוע פשע בניגוד לס' 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], ה'תשכ"א-1961, ובהתייחס לס' 37א(א) לפקודת הסמים המסוכנים, מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה בפועל, זאת לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו נשוא תיק זה ושנתיים על תנאי לתקופה של שנה על העבירה נשוא ס' 43 הנ"ל.

ו.     מימי המאסר כפי שנגזרו, ינוכו ימי מעצרו בפועל של הנאשם, מיום 2.2.03 ועד ליום 12.8.03.

ז.     הודעה זכות ערעור.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החזקת סמים

  2. מציאת סמים ברכב

  3. החזקת סמים ברכב

  4. החזקת סמים בצוותא

  5. נהיגה בהשפעת סמים

  6. הזרקת סמים לקטינה

  7. עבירת החזקת קוקאין

  8. ענישה בעבירות סמים

  9. עונש על אחזקת סמים

  10. מכירת הרואין לקטין

  11. הפסקת שימוש בקוקאין

  12. יבוא סמים - גזר דין

  13. מעצר על סחר בהרואין

  14. גזר דין בעבירת סמים

  15. זיכוי מהחזקת הרואין

  16. מעצר על סחר במריחואנה

  17. נהיגה תחת השפעת סמים

  18. מה העונש על סחר בסמים

  19. יבוא קוקאין מקולומביה

  20. מכירת חשיש לסוכן משטרה

  21. גזר דין בעבירת סחר בסם

  22. ערעור עונש בעבירות סמים

  23. מכירת קוקאין לסוכן סמוי

  24. יבוא קוקאין מדרום אמריקה

  25. החזקת כמות גדולה של סמים

  26. בחינת מסוכנות בעבירות סמים

  27. שימוש בסמים של נהג הסעות

  28. החזקת אקסטזי לשימוש עצמי

  29. עונש מינימום לסוחרי סמים

  30. גזר דין בעבירות סחר בסמים

  31. קליטת נגמלים מסמים בעבודה

  32. העדפה מתקנת לנרקומן שנגמל

  33. החזקת סמים שלא לשימוש עצמי

  34. תקנות הסמים המסוכנים, תש''ם-1979

  35. מעצר עד תום ההליכים על החזקת חשיש

  36. עתירה בנושא שימוש במריחואנה רפואית

  37. קשירת קשר לביצוע פשע - סחר בסם מסוכן

  38. של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית

  39. סחר בסמים מסוכנים - מעצר עד תום ההליכים

  40. חילוט רכוש בבעלות קרובי משפחה של סוחר סמים

  41. פקודת הסמים המסוכנים (מתן תוקף לתקנות), 1945

  42. פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973

  43. החזקת סמים שלא לצריכה עצמית מקימה חזקת מסוכנות

  44. החזקת חשיש לצריכה עצמית בבית במשקל 0.77 גרם נטו

  45. צו הסמים המסוכנים (מתילמורפיון ואתילמורפיון), 1936

  46. תקנות הרוקחים (ניפוקם והעברתם של סמים), התשמ''ג-1983

  47. חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993

  48. תקנות הסמים המסוכנים (בדיקה מדגמית של סמים), התשנ''א-1991

  49. העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא בשלב גזירת הדין וריצוי העונש (ולא בשלב המעצר)

  50. תקנות הרוקחים (אריזתם ושיווקם של סמים, רעלים וכימיקלים מזיקים), תשכ''ט-1969

  51. תקנות הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים (בקשה לרשיון למוסד משולב), התשנ''ד-1994

  52. צו סדר הדין הפלילי (כמות הסם בעבירות סמים שבהן מועבר חומר החקירה לתובע מוסמך), התשס"א-2001

  53. תקנות הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים במוסד משולב), התשנ''ד-1994

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון