חילוט כלי הרכב נשוא שתי הבקשות להלן, התבקש עפ"י סעיף 21 לחוק ארגוני פשיעה, בהיות כלי הרכב, כך עפ"י הנטען ע"י המדינה, "רכוש שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה". להלן החלטה בנושא חילוט רכב - חוק ארגוני פשיעה: החלטה 1. נגד משיב 1 בב"ש 93885/05, שהינו גם משיב 2 בב"ש 94004/05 (להלן: "נאסר") ו- 9 אחרים הוגש לביהמ"ש המחוזי בת"א כתב אישום בת.פ. 1068/05 המייחס לו ולאחרים ביצוע עבירות של ניהול ארגון פשיעה, שהפיץ חשבוניות מס פיקטיביות, וביצע נכיון שיקים ונתן הלוואות תוך נקיטה בפעולות אלימות של סחיטה בכח ובאיומים כלפי הלווים, נשיאת נשק והובלתו, ירי באיזור מגורים ועבירות נוספות. 2. בתאריך 19.6.05 נעצר נאסר (ביחד עם אחרים) עד לתום ההליכים נגדו בתיק פלילי 1068/05. 3. ערר שהוגש ע"י נאסר (ואחרים) על ההחלטה לעוצרו עד תום ההליכים - נדחה ע"י ביהמ"ש העליון (כב' השופטת נאור - בש"פ 6206/05 ו- 6239/05). 4. בתאריך 7.7.05 דן ביהמ"ש המחוזי (כב' השופטת אהד- ב"ש 91526/05) בבקשת המדינה ליתן צו זמני להבטחת חילוט רכוש עפ"י סעיף 21 לחוק מאבק בארגוני פשיעה התשס"ג-2003. (להלן: "חוק ארגוני פשיעה"). ביהמ"ש המחוזי קבע, כי בכפוף להמצאת פוליסת ביטוח מקיף לטובת המדינה, והפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בגובה 50% משווי הרכב, יוחזרו למשיבים, ששמם יצויין, כלי הרכב המפורטים להלן אשר נתפסו ע"י המשטרה בתאריך 4.4.05: א) רכב מסוג ב-מ-וו שנת יצור 2002 נושא מספר רישוי 16-595-54 (להלן: "רכב מס' 1"), רשום ע"ש יוסי אזולאי (להלן: "אזולאי" - משיב 2 בב"ש 93885/05). ב) רכב מסוג ב-מ-וו שנת יצור 2002 נושא מספר רישוי 16-640-54 (להלן: "רכב מס' 2") רשום ע"ש מרואן נאסר (להלן: "נאסר"- משיב 1 בב"ש 93885/05). ג) רכב מסוג קרייזלר שנת יצור 2004 נושא מס' רישוי 28-106-90 (להלן: "רכב מס' 3") ע"ש אורלי דיין (משיבה 4 בב"ש 94004/05). ד) רכב מסוג ב-מ-וו שנת יצור 2003 נושא מס' רישוי 16-872-55 (להלן: "רכב מס' 4") ע"ש ריחנה נאצר (אמו של משיב 1 בב"ש 93885/05). 5. על החלטת ביהמ"ש המחוזי ליתן צו זמני לחילוט כלי הרכב בכפוף לתנאים שפורטו לעיל, הוגש ערר לביהמ"ש העליון (בש"פ 6916/05), ובמסגרתו הוגשה גם "בקשה לשיחרור תפוס" ע"י בנק לאומי (המבקש בב"ש 93885/05 שבפני), שלא היה צד לדיון בבקשה למתן צו זמני לחילוט כלי הרכב שנדונה כאמור ע"י ביהמ"ש המחוזי ת"א. בקשת בנק לאומי מתייחסת לכלי רכב מס' 1 ו- 2 בלבד. בהסכמת ב"כ הצדדים, הורה כב' השופט ג'ובראן להחזיר התיק לביהמ"ש המחוזי ת"א לשמיעת טענותיו של אזולאי (משיב 2 בב"ש 93885/05), מאחר והלה לא הובא ע"י שב"ס, לדיון שהתקיים בפני השופטת אהד, וכן הורה לשמוע את טענות נציג בנק לאומי, שאף הוא לא היה צד לדיון בבית המשפט המחוזי. 6. בבקשה שבפני (ב"ש 93885/05) עותר בנק לאומי להורות למשטרת ישראל להעביר לחזקתו או לחזקת כונס הנכסים - עו"ד ויקטור פישר את כלי הרכב מס' 1 ו- 2, וזאת על מנת שהבנק יוכל לממש משכונות שנרשמו לטובתו על שני כלי הרכב הנ"ל. 7. מוסכם על משיבים 1 ו - 2 בב"ש 93885/05 כי חברת א.שחם תשתיות ופיתוח בע"מ קיבלה מבנק לאומי כספים בסך של 232,438 ₪ לחשבונה מס' 667900/79 (מעודכן ליום 25.7.05, וכולל ריבית עד 30.6.05). כמו-כן מוסכם, כי משיב 1 וחב' נאסר את אלון בע"מ חבים לבנק לאומי סכום כולל של 476,737.44 ₪ בשל אשראי שהתקבל לחשבונו של מוחמד בשארה מס' 670900/08, ולחשבונה של חב' נאסר את אלון מס' 664600/06 (מעודכן ליום 25.7.05 וכולל ריבית עד 30.6.06). 8. להבטחת תשלום החובות הנ"ל חתם משיב 2 בתאריך 25.11.04 על שטר מישכון לפיו משועבד רכב מס' 1 לטובת בנק לאומי, אך בפועל נרשם המשכון על רכב מס' 1 אצל רשם המשכונות רק בתאריך 28.7.05. שטר המישכון על רכב מס' 2 נחתם בתאריך 13.7.04, והמשכון נרשם אצל רשם המשכונות בתאריך 26.7.04. 9. אין מחלוקת כי נאסר ואזולאי לא עמדו בהתחייבותם כלפי בנק לאומי, ונפתחו נגדם תיקים בלשכת ההוצל"פ בחדרה (מס' 6-05-08970-12 ו- 8-05-08969-12), ועו"ד ויקטור פישר מונה ע"י ראש ההוצל"פ לשמש כונס נכסים לכלי רכב מס' 1 ו- 2. 10. בב"ש 94004/05 עותר בנק הפועלים, להורות למשטרת ישראל להעביר לחזקתו או לחזקת כונס הנכסים עו"ד מרקוביץ את כלי רכב מס' 3 ו-4, בטענה כי למרשתו זכות קניינית הגוברת על זכותה של המדינה לחלט את כלי הרכב הנ"ל. 11. אין מחלוקת כי משיבים 2 ו- 3 קיבלו מבנק הפועלים כספים לחשבון מס' 162176 בסניף טירה בסכום כולל של 184,410.04 ₪ (כולל ריבית עד 30.6.05), ומשיב 2 אף חייב לבנק סך 35,162.05 ₪ שקיבל לחשבונו מס' 232999 סניף טירה (כולל ריבית עד 30.6.05). משיבים 2 ו- 3 לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפי הבנק, ונפתחו נגדם תיקי הוצל"פ בכפר סבא (מס' 8-05-10305-17 ו - 9-05-10306-17). בתאריך 20.4.04 חתמה משיבה 3 על שטר מישכון על רכב מס' 3 לטובת בנק הפועלים. המשכון על רכב מס' 3 נרשם אצל רשם המשכונות בתאריך 6.5.04. בתאריך 8.3.05 חתמה אמו של משיב 2 על שטר משכון על רכב מס' 4 לטובת בנק הפועלים, והמשכון נרשם אצל רשם המשכונות בתאריך זה. בתאריך 27.9.05 מינה ראש הוצל"פ בכפר סבא את עו"ד האן-מרקוביץ ככונס נכסים לכלי רכב 3 ו- 4. טיעוני הצדדים: 12. לטענת ב"כ בנק לאומי, לא ניתן לייחס לו כתאגיד בנקאי ידיעה או אחריות או חבות לעבירות שבוצעו - אם בוצעו בכלל ע"י לקוחותיו, והטלת חבות כזו על גוף בנקאי תפגע קשות בחיי מסחר תקינים. עוד לטענתו, תצהיר שהוגש מטעם פקיד הבנק שלא נחקר - לא נסתר, ויש לראות בחשבונות שהתנהלו בבנק לאומי חשבונות עסקיים רגילים, ושעבוד שהוטל על כלי הרכב הוטל במסגרת פעילות לגיטימית לקבלת אשראי. 13. ב"כ המדינה טוען, כי ממסמכים המצויים בידיו עולה חשד שעובדי בנק לאומי הפקידים - פאריק נאסר ופואד מנצור היו מודעים לבעייתיות בדרך ניהול החשבונות של משיבים 1 ו- 2 של מתן שרותי חלפנות, וזאת נוכח הוראות הרשות לאיסור הלבנת הון, וכן היו מודעים לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון בחשבונות של נאסר ואזולאי שהתנהלו בסניף טירה. ב"כ המדינה גורס, כי באישור הבנק, הפקידו חברי ארגון פשיעה כספים בחשבונות אחרים ועשו בהם כבתוך שלהם. ב"כ המדינה הפנה את ביהמ"ש למסמך שעניינו האזנת סתר בין מנהל סניף בנק לאומי כפר טירה מר פאריק נאסר המאשר באוזני אבי אלון לפתוח לו חשבון "לאנשים שעובדים בנושא הנה עם רשיון, וכי אלה שעובדים ברשיון מותר להם לפעול בסניפי הבנק בג'לג'וליה ובבאקה". המנהל אף הוסיף ואמר: "אני כל הזמן, אני מנסה ללכת בין הטיפות בשביל לא לתקוע אותכם". וכן, מציין כי קבל מכתב האוסר עליו ו"המוקד הזה יושבים שמה אנשים שהם יוצאי הביקורת הפנימית, והם בני זונות, הם מחפשים אותך בכל פינה". באשר לרכב מס' 3 טען ב"כ המדינה, כי ברכב זה בוצעה בתאריך 1.4.05 עבירת חטיפה של "עד המדינה" כמפורט באישום מס' 16 בת.פ. 1068/05 של ביהמ"ש המחוזי ת"א. לדבריו, נוכח השימוש שעשו חברי אירגון הפשיעה ברכב, ולאור שכרה החודשי הנמוך של משיבה 3 שהוא פחות מגובה החזר ההלוואה - מדובר ברכב שהינו רכוש אירגון הפשיעה. עוד טוען ב"כ המדינה, כי מתישאול שנערך למר ג'אמל מחמוד - מנהל סניף בנק הפועלים בטירה עולה כי היה ידוע לו שבחנות התכשיטים נאסר את אלון מתקיימת חלפנות כספים, והשיקים שהופקדו בחשבונות שאוזכרו בסניף בנק הפועלים בטירה מקורם בחלפנות כספים ללא רישיון. 14. לטענת באת כוחו של נאסר אין למדינה כלל סמכות חוקית לתפוס כלי רכב, עפ"י סעיף 21 לחוק ארגוני פשיעה, להבדיל מפקודת הסמים המסוכנים. אשר על כן בהיעדר חוק והסמכה מפורשת למדינה לעשות כן, נטילת רכוש בעלי הרכב מהווה פגיעה בקניינם, והיא אף עולה על הנדרש. לעומת זאת, רישום עיקול על כלי הרכב, והמצאת פוליסת ביטוח מקיף לטובת המדינה. הינם אמצעים היכולים להבטיח המדינה מפני הברחת נכסים או פגיעה בשווי הרכוש. עוד לדבריה, מאחר ולא הוגש כתב-אישום נגד פקידי הבנק, ואפילו לא בוצעה חקירה פנימית בעניינם על ידי בנק ישראל - לא ניתן לקבוע בשלב זה כי הם היו מודעים לביצוע עבירה על חוק איסור הלבנת הון. זאת ועוד, מאחר ונאסר מכיר בחובו לבנק לאומי, הוא איננו מתנגד כי כלי רכב מס' 1 ו- 2 יועברו לחזקת הבנק. 15. אזולאי מכחיש כי ניהל עסק להמרת מט"ח, ולטענתו, מדובר בעסק לביצוע עבודות עפר עובר לקבלת ההלוואה מבנק לאומי, הוא המציא לבנק על פי דרישתו מאזן בוחן וריכוז תקבולים שהוכנו על ידי רואה חשבון, והלוואה שהעסק קיבל מהבנק ניתן רק לאחר בדיקה מטעמו. ב"כ משיב 2 הודה בשם מרשו בקיום החוב הנטען על ידי הבנק, והביע הסכמה כי רכב מס' 2 ימסר לחזקת בנק לאומי לכיסוי ההלוואה שניתנה על ידי הבנק . ב"כ בנק הפועלים הפנה את ביהמ"ש לתצהירו של מנהל סניף בנק לאומי - טירה שטען כי בהעדר חקירה נגדית של מנהל הבנק על תצהירו - לא הוזמה טענתו. אשר על כן, לטענתו, יש לראות בחשבונות שהתנהלו בבנק לאומי כחשבונות עסקיים רגילים, והשעבוד שהוטל על כלי הרכב הוטל במסגרת פעילות עסקית רגילה ולגיטימית לצורך קבלת אשראי. 16. ב"כ בנק הפועלים לא נכנס ל"עובי הקורה" של בחינת הראיות, אך בגישה פרקטית הציע להעביר לרשות הבנק את כלי הרכב על מנת להקטין את הנזק - בציינו כי המבקש הינו בנק ו"ערבות בנקאית גלומה בהתחייבות של הבנק באמצעות בא-כוחו להחזיר כספים בסופו של דבר אם ביהמ"ש יקבע כי זכות המדינה גוברת על זכות הבנק" (עמ' 5 לב"ש 94004/05 שורות 8-10). דיון: 17. חילוט כלי הרכב נשוא שתי הבקשות שבפני, התבקש עפ"י סעיף 21 לחוק ארגוני פשיעה, בהיות כלי הרכב, כך עפ"י הנטען ע"י המדינה, "רכוש שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה". ב"כ המדינה גורס כי תכלית הסעד הזמני כפי שהתבקש הוא למנוע סיכול מימושו של הסעד הסופי, ורציונל זה מצא ביטויו בסעיף 22 לחוק ארגוני פשיעה. מוסכם על ב"כ המדינה כי סעד זמני אמור להיות מידתי, אך לטענתו, החלטת כב' השופטת אהד אכן מאוזנת ועומדת בתנאי המידתיות. עוד לדבריו, תחולת סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש (נוסח חדש)) תשכ"ט-1969 (להלן: "הפסד"פ") נשאבת לחוק ארגוני פשיעה מכח סעיף 33 לחוק זה, והמונח "רכוש" נקבע בהגדרות חוק ארגוני פשיעה ככולל גם רכוש, שהוא "תמורתו של רכוש, וכן רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש". סעיף 18(2)(א) לחוק ארגוני פשיעה קובע בזו הלשון: "הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש וכי רכש אותה לפני ביצוע העבירה שבקשר אליה התבקש החילוט, וכן הביא ראיות שלא ידע או שלא הסכים, לפי העניין, לכך שהרכוש יהיה רכוש הקשור לעבירה כאמור; התעורר ספק שמא לא ידע או לא הסכים, והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובת הטוען לזכות" (הדגשות שלי - י.א.). סעיף 33 לחוק אירגוני פשיעה קובע כי סמכויות החיפוש והתפיסה לפי החסד"פ יחולו "בכפוף להוראות חוק זה ובשינויים המחוייבים, גם לעניין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק אירגוני פשיעה. למעט הרכב לגביו נטען כי שימש לחטיפת "עד המדינה" שאר כלי הרכב אינם מעורבים בביצוע עבירה. בצד טענת המשיבים כי למשטרה לא היתה סמכות לתפוס רכוש עד לחילוטו הסופי, הפנתה באת כוחו של נאסר לתנאים למתן סעד זמני שנקבעו בסעיף 22 לחוק אירגוני פשיעה, ולפיהם, יש להראות מדוע אי-מתן הצו יכביד על מימוש החילוט. על כן לטענתה, על המדינה להוכיח כי בכוונת בעלי הרכוש להבריחם או לפגוע בשוויים. לדבריה, האמצעים שהציעו המשיבים: רישום עיקול לטובת המדינה - יבטיח שהם לא יוכלו להעביר הבעלות ברכב ולהבריח הרכבים, וחיובם בהמצאת פוליסת ביטוח מקיף לטובת המשיבה - תבטיח אותה במקרה של תאונה, או גניבה. נוטה אני לקבל טענת ב"כ המדינה בדבר זכותה לתפוס רכוש עד לחילוטו הסופי, ולא הייתי מורה להחזיר כלי הרכב לנאסר ו/או לאזולאי ולמשיבה 3 ו/או אמו של נאסר ללא הפקדת ערבות בנקאית, בצד רישום עיקול והמצאת פוליסת ביטוח לטובת המדינה. ברם, נוכח העובדה שהכרעה בסוגייה: זכות מי עדיפה - המדינה שתפסה את כלי הרכב או הבנק המחזיק במשכונות או שמא יש להחזיר כלי הרכב לבעליהם - סוגייה הנמצאת לפיתחו של ביהמ"ש העליון, עיכבתי מתן ההחלטה בשתי הבקשות שבפני. משחלף זמן, ומשלא ניתנה עדיין החלטה, החלטתי שלא להמתין עוד, וזאת על מנת לצמצם את הנזק הנובע מעלויות הוצאות איחסון כלי הרכב, כמו גם מצבירת ריבית והפרשי הצמדה לחוב המשיבים לבנקים. זאת ועוד, עסקינן בשני מבקשים, בנק לאומי ובנק הפועלים - שני תאגידים בנקאיים בעלי חוסן כלכלי, כך שאם יתברר בסופו של ההליך הפלילי כי יש מקום לחלט כלי הרכב נשוא הבקשות, לא תהיה בעיה לבנקים להחזיר הכספים למדינה. כלי רכב מס' 4-1 נתפסו, כאמור, ע"י המשטרה בתאריך 4.4.05. אזולאי - בעליו של רכב מס' 1 חתם על שטר מישכון לטובת בנק לאומי בתאריך 25.11.04. נאסר - בעליו של רכב מס' 2 חתם על שטר מישכון לטובת בנק לאומי בתאריך 13.7.04. משיבה 3 חתמה בתאריך 30.4.04 על שטר מישכון על רכב מס' 3 לטובת בנק הפועלים, ואמו של נאסר חתמה בתאריך 8.3.05 על שטר מישכון על רכב מס' 4, אף הוא לטובת בנק הפועלים. לאור כל האמור לעיל - הרכבים שועבדו לטובת הבנקים בטרם נתפסו ע"י המשטרה, וקיימת לכאורה, זכות קדימות לבנקים לממש השיעבוד על פני זכותה של המדינה על פי חוק אירגוני פשיעה. לאור כל המקובץ לעיל אני קובעת כי כלי רכב מס' 1 ו- 2 ימסרו לבנק לאומי, וכלי רכב מס' 3 ו- 4 ימסרו לבנק הפועלים לצורך מימוש השיעבודים, וזאת בכפוף לרישום עיקול על כלי הרכב במשרד הרישוי לטובת המדינה, ולהמצאת פוליסת ביטוח מקיף ע"י המבקשים לגבי כל רכב בנפרד, כשהמדינה תהא המוטב עפ"י הפוליסה. אין צו להוצאות. פשע מאורגןחילוטרכב