חומר חקירה

מהי הגדרת חומר חקירה ?

"חומר חקירה" הוא חומר המצוי בגרעין הקשה של תשתית ראיות התביעה, עליו מבקשת התביעה לבסס את האישום.

המאפיינים העיקריים לסיווג חומר כ"חומר חקירה" כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, הם שלושה:

  1.      חומר רלבנטי לאישום; הרלבנטיות מתפרשת בהרחבה;
  2.      המושג "חומר חקירה" מתפרש גם על ראיות השייכות לפריפריה של האישום;
  3.      אין לכלול בגדר "חומר החקירה" ראיות שהרלבנטיות שלהן לאישום הפלילי אינה קיימת, או שהיא רחוקה או שולית בלבד;


לסייג האחרון ישנה חשיבות מיוחדת מקום שחומר מסויים נצבר או נערך במהלך החקירה, אך הוא אינו רלבנטי לאישום, והצגתו לעיון ההגנה עלולה לפגוע בזכויותיהם של אחרים, או להסב נזק לערכים שונים שבאינטרס הציבור.

במצב שבו, מצד אחד, החומר אינו מועיל לקיום משפט הוגן, ומצד שני, הצגתו עלולה לגרום פגיעה בלתי ראויה באדם או בערך ציבורי חשוב, יש למנוע את חשיפתו של החומר לעיון.

ככל שהזיקה בין טיב החומר לבין השאלות שבמחלוקת במשפט רופפת יותר, כך עולה משקל הפגיעה הצפויה בזכויותיהם של אחרים או בערכים שונים שבאינטרס ציבורי הכרוכים בהצגתו לעיון.



להלן החלטה בנושא הגדרת חומר חקירה:

החלטה     

1. זהו ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' כהן), בה הורה בית המשפט למדינה להעביר למשיב מסמכים שנערכו לעיונו של בית משפט קמא בלבד במסגרת הליך מעצר שהתנהל בפניו. מדובר ב-5 מסמכים שצורפו להודעת הערר במעטפה סגורה, המהווים סלע המחלוקת בבקשה זו.

2. נגד המשיב הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי, המייחס לו עבירות הריגה, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, ועבירות נוספות. לאחר הגשת כתב האישום, הגיש המשיב בקשה לבית המשפט לקבל חומר חקירה מכח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982. במסגרת בקשה זו, התבקשה המדינה למסור להגנה מספר מסמכים הנכללים ברשימת חומר החקירה בתיק התביעה. המדינה התנגדה להעברת המסמכים.

3. בהחלטתו, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיב, והורה למדינה להעביר להגנה, בין היתר, את חמשת המסמכים המפורטים בהודעת ערר זו.

בית המשפט המחוזי ניתח את פרשנותה של הוראת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, ובחן את המסמכים נשוא המחלוקת. הוא מצא, כי זיקתם של המסמכים והרלבנטיות שלהם להליך הנדון מצדיקה את סיווגם כ"חומר חקירה", ואת העברתם לעיון ההגנה.

4. טוענת המדינה בערר שלפני, כי בית המשפט קמא שגה בקביעתו כי מדובר בחומר חקירה שיש להעבירו לעיון ההגנה. היא מסתמכת בטענתה זו על עמדת בית משפט זה בשורה של פסיקות בהן נפסק, כי מסמכים ומידע המוגשים על-ידי נציג תביעה לשופט מעצרים, במעמד צד אחד, אינם ניתנים לסיווג גורף כ"חומר חקירה", אלא יש לבחון את תוכנם, וככל שתוכן זה מתייחס לרשימת פעילויות מתוכננות במסגרת החקירה, אין הוא עונה על הגדרת חומר חקירה במובנו של סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. בג"צ 1885/91 צוברי נ' פרקליטות מחוז תל-אביב, פ"ד מה(3) 630; בש"פ 2270/06 אל עילווי נ' מדינת ישראל, תק על 2006 (3) 3761, בש"פ 1355/98 בן ארי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2) 1, 5-6).

במקרה זה טוענת המדינה, כי לא הונחה כל תשתית המצביעה על כך כי המסמכים המבוקשים כוללים, על-פי תוכנם, חומר חקירה שהצגתו מתחייבת על-פי החוק. עוד טוענת המדינה, כי בנסיבות עניין זה המסמכים הנוגעים בדבר הם טיפוסיים לתיאור פעולות חקירה בהליכי מעצר בשלביהם השונים, אשר הוגשו במעמד צד אחד לבית המשפט הדן בהליכי מעצר, ולכן אין הם בבחינת חומר חקירה החייב בהצגה. מכאן, על פי הטענה, לא היה מקום לחייבה לגלותם להגנה. מטענת המדינה משתמע עוד כי אם תחויב המדינה בגילוי המסמכים כאמור, עלול להיגרם נזק לערכי תכנון והיערכות מבצעיים בתחומי חקירות המשטרה, שאינם אמורים להיחשף ולהפוך פומביים, ואין להם גם ערך ראייתי כלשהו לנושא האישום הקונקרטי העומד לדיון.

5. סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע:


(א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו ... לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה, וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו".


הוראה זו קובעת את זכותו של נאשם לעיין בחומר המצוי בידי גורמי החקירה והתביעה, הנוגע לאישום. זכות העיון בחומר חקירה נגזרת מזכות היסוד של הנאשם לחופש אישי, המשליכה מצידה על זכותו לנהל את הגנתו, תוך הכרת מלוא חומר החקירה הקיים בעניינו, כדי להבטיח משפט הוגן. זכות הנאשם להתגונן כנגד אישום פלילי, וזכות העיון השלובה בה, משקפות לא רק אינטרס של הפרט, אלא גם אינטרס ציבורי כללי, שתכליתו להבטיח כי מערכת המשפט תכריע בגורל נאשם במסגרת משפט הוגן, תוך מתן הזדמנות מלאה להציג את הגנתו. מימוש זכות ההגנה בפני אישום מותנית בכך שמלוא החומר הנוגע לעניינו של נאשם יוצג בפניו, ויהא ידוע לו (בש"פ 2043/05, 2130/05 מדינת ישראל נ' זאבי; ע"פ 4765/98 אבו סעדה נ' מדינת ישראל, תק על 99 (1) 1380; בש"פ 9322/99 מסראוויה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376, 381).
6. כלל הוא, כי יש לנקוט פירוט מרחיב למושג "חומר חקירה". כל חומר הקשור באופן ישיר או עקיף לאישום, ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך האישום הפלילי, הינו "חומר חקירה" כמשמעותו בחוק: "בבואנו לקבוע מהו "חומר חקירה", עלינו להיות מודרכים על-ידי כללי השכל הישר ועל-ידי המגמה לאפשר לסניגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה" (פרשת מסרוויה, שם).

"חומר חקירה" הוא חומר המצוי בגרעין הקשה של תשתית ראיות התביעה, עליו מבקשת התביעה לבסס את האישום (פרשת זאבי, שם, פסקה 13). המאפיינים העיקריים לסיווג חומר כ"חומר חקירה" כמשמעותו בסעיף 74 לחוק, הם שלושה: ראשית - חומר רלבנטי לאישום; הרלבנטיות מתפרשת בהרחבה; שנית - המושג "חומר חקירה" מתפרש גם על ראיות השייכות לפריפריה של האישום (בש"פ 4157/00 נמרודי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 625 632-3; בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4) 124 129). שלישית - אין לכלול בגדר "חומר החקירה" ראיות שהרלבנטיות שלהן לאישום הפלילי אינה קיימת, או שהיא רחוקה או שולית בלבד (פרשת זאבי, שם; פרשת אל הוזייל, שם, עמ' 129; בש"פ 1372/96 חה"כ הרב אריה דרעי נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 177; בש"פ 1355/98 בן ארי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2) 1, פסקה 3). לסייג האחרון ישנה חשיבות מיוחדת מקום שחומר מסויים נצבר או נערך במהלך החקירה, אך הוא אינו רלבנטי לאישום, והצגתו לעיון ההגנה עלולה לפגוע בזכויותיהם של אחרים, או להסב נזק לערכים שונים שבאינטרס הציבור (פרשת זאבי, פסקה 13). במצב שבו, מצד אחד, החומר אינו מועיל לקיום משפט הוגן, ומצד שני, הצגתו עלולה לגרום פגיעה בלתי ראויה באדם או בערך ציבורי חשוב, יש למנוע את חשיפתו של החומר לעיון (בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי, פ"ד נז(4) 625). ככל שהזיקה בין טיב החומר לבין השאלות שבמחלוקת במשפט רופפת יותר, כך עולה משקל הפגיעה הצפויה בזכויותיהם של אחרים או בערכים שונים שבאינטרס ציבורי הכרוכים בהצגתו לעיון (בש"פ 6022/98 מדינת ישראל נ' מזור, פ"ד נ(3) 686).בפרשת הת'צר, שם (פסקה 7) נאמר:

"בהתנגשות חזיתית, כאשר על כפות המאזניים מונחים זה מול זו זכותו של הנאשם למשפט הוגן אל מול ההגנה על פרטיותם של העדים, משקלה של זכות הנאשם למשפט הוגן תכריע את הכף, ועל דינם של השיקולים הנוגדים לסגת. אולם, כאשר זכותו של הנאשם להתגונן אינה נפגעת, או כשהאפשרות שהיא תיפגע היא רחוקה ובלתי משמעותית, יש לתת משקל הולם לזכויותיהם של עדים וקרבנות עבירה, ולאינטרס ציבורי בקיום הליכי משפט באכיפת החוק ובחשיפת עבירות".

מצד שני, במקום שבו לחומר ישנה רלבנטיות לאישום וחשיבות מבחינת הגנתו של הנאשם, יש בדרך כלל לחושפו כ"חומר חקירה" גם אם הוא עלול לפגוע בזולת או בערכים כלליים, וזאת, בכפוף למצב שבו יוטל חיסיון על החומר מכוח פקודת הראיות, לקידום התכליות המצוינות שם.

לסיווגו של חומר כ"חומר חקירה" יש, אפוא, משמעות מהותית מעבר להיבט הטכני שבסיווג. סיווג זה קובע מהו חומר רלבנטי לצרכי הגנת הנאשם, ומהו חומר שאינו רלבנטי, אשר עשוי להתקיים לגביו אינטרס למנוע את גילויו כדי להגן על ערכים שונים בעלי משמעות ציבורית, או מניעת פגיעה בזכויות הזולת.

7. מזכרים המוגשים בידי נציג תביעה לשופט מעצרים במסגרת הליכים להארכת מעצר לצרכי חקירה, כוללים על פי רוב פרטים הנוגעים לאופי חקירות המשטרה שכבר בוצעו, וכן פרטים לגבי מהלכים מתוכננים של חקירה, אשר על בסיסם מבקשת התביעה להאריך את המעצר להמשך או להשלמת חקירה. הפרטים במזכרים אלה נוגעים, על פי רוב, לתכנון מערכתי-מבצעי של פעולות חקירה, בין אלה שכבר בוצעו ובין אלה העתידות להתבצע, כדי לשכנע את בית המשפט בצורך בהארכת המעצר לימים נוספים כנדרש לצורך קידום החקירה. לפיכך, מזכרים אלה מוגשים בדרך כלל במעמד צד אחד, כדי להימנע מחשיפת פעולות חקירה ומהלכים מתוכננים במסגרתה, מתוך הנחה כי חשיפה כזו עלולה להזיק למהלך החקירה הספציפית הנדונה, ואפשר אף להביא לפגיעה בהיערכות המשטרה בנושאי החקירות בכלל.

8. בסעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996 ניתן פירוט של עניינים אותם יש לציין בבקשת מעצר לצורך חקירה. בסק (2) מפורטים המסמכים שיש לצרף לבקשה, ובהם בסק (ג) מצויין: "חומר חסוי, לעיון בית המשפט בלבד, לרבות החומר החסוי שהוגש בדיונים קודמים של בית המשפט". סק (ה) לסעיף 15 מסדיר פרוצדורה של הבאת פרטים שונים בידי המשטרה לעיונו של השופט בלבד, במסגרת הליך בקשת מעצר. וזו לשונו:

"ביקש שוטר כי תשובתו לשאלה תובא לידיעת בית המשפט בלבד, או ביקש לפרט בפני בית המשפט בלבד עובדות או מידע שעליהם מתבססת בקשת המעצר, ימסור לבית המשפט בכתב את התשובה ואת הנימוקים לבקשתו. בית המשפט רשאי להיענות לבקשה, ולהסתמך על החומר המוגש לו בדרך זו, אם מצא כי מתן התשובה או גילוי העובדות או המידע בנוכחות החשוד וסניגורו עלולים לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי חשוב אחר. התשובה החסויה תסומן, תוחזר לשוטר לאחר העיון, והדבר יירשם בפרוטוקול. החליט השופט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי גילויו של החומר, רשאי השוטר להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת החומר אליו מתייחסת השאלה, ומשעשה כן, לא יועמד החומר לעיון החשוד וסניגורו, והשופט יתעלם ממנו לצורך החלטותיו".

סק (ז) קובע כי הדיון יתועד בפרוטוקול, מבלי לגלות את תוכנו של החומר החסוי, והפרוטוקול יימסר לצדדים.

9. ההסדר בחוק ביחס להליך בקשת המעצר והארכת המעצר לצרכי חקירה מניח קיומם של עניינים אשר צרכי החקירה או אינטרסים ציבוריים אחרים עשויים לחייב את חסיונם מפני החשוד במהלך החקירה, ובטרם הוגש כתב האישום. לעיתים קרובות, סוג עניינים זה מועלה על הכתב במזכרים המועברים לעיונו של שופט המעצרים בלבד. השאלה היא מה מעמדם של מזכרים אלה בשלב שלאחר הגשת כתב אישום, וכיצד יש לסווגם לאור הכלל המחייב העברת "חומר חקירה" לעיונה של ההגנה לצורך המשפט.

10. התשובה לשאלה זו אינה עשויה מיקשה אחת, והיא תלויה, בכל מקרה, בטיב החומר, הנתונים והעניינים הכלולים במזכרים הנוגעים להליך המעצר, המצויים בתיק התביעה. המבחן שיש להחיל לגבי תוכנם של המזכרים האמורים הוא המבחן הכללי הרגיל, המוחל ביחס לסיווג חומר כ"חומר חקירה" - קרי: האם נכללים במסמך נתונים כלשהם המהווים חומר רלבנטי המצוי בגרעין הקשה של תשתית ראיות התביעה עליו מתבסס האישום; האם כלולים בו נתונים השייכים ל"פריפריה" של האישום, או שמא מדובר במסמך שלתוכנו אין כל רלבנטיות לאישום, או שהרלבנטיות שלו היא רחוקה ושולית בלבד לנושא האישום; המבחן המנחה הוא, איפוא, האם לתוכן המסמך, כולו או חלקו, עשויה להיות חשיבות ממשית כלשהי להגנת הנאשם במשפט; אם מתקיים תנאי זה, כי אז יש לסווג את החומר הרלבנטי האמור כ"חומר חקירה" ולהציגו לעיון ההגנה; אם אין לו רלבנטיות, יש להימנע מהצגתו במיוחד מקום שגילוי תוכנו עלול לפגוע באינטרסים אחרים בעלי חשיבות.

11. על-פי אמות המידה הללו, יש לבחון את תוכנם של המזכרים בענייננו ולסווג את הנתונים הכלולים בהם; ככל שיש בהם נתונים רלבנטיים לנושא האישום, או אף לפריפריה של האישום - הרי שמדובר ב"חומר חקירה" שחל עליו סעיף 74 לחוק, ויש להעבירו לעיון ההגנה, אלא אם כן תראה המדינה להטיל עליו חסיון על-פי פקודת הראיות (סעיפים 44 ו-45 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971) (פרשת זאבי, שם, פסקה 13). לעומת זאת, מקום שהמזכרים כוללים נתונים ופרטים שאינם נוגעים לאישום ואינם רלבנטיים להגנת הנאשם, אלא מתייחסים, למשל, לנושאים של היערכות גופי החקירה לפעולות חקירה המתנהלות בעניינו של החשוד כגון - פעולות החקירה שבוצעו, פעולות החקירה המתוכננות, בעיות שנוצרו בחקירה, תחזית של לוחות זמנים לביצוע פעולות חקירה, ותכנון מערך פעולות משטרתיות הקשורות בחקירת החשוד - כל אלה, דרך כלל, אינם בגדר חומר חקירה רלבנטי למשפט, ולכן אין לסווגו כ"חומר חקירה" שיש להציגו לעיון ההגנה לאחר הגשת כתב אישום. הצגתו של חומר זה, דרך כלל, אינה רלבנטית לאישום עצמו, ולא תועיל להגנת הנאשם. מנגד, היא עלולה לפגוע פגיעה קשה במערכות החקירה המשטרתיות, שהחוק הכיר באינטרס הציבורי להימנע מגילוי מהלכיהן, כדי לייעל את השיטות לגילוי עבריינים ולשכלל דרכי אכיפת החוק לקידום טובת הכלל.

12. על רקע דברים אלה, סיווג מזכרים חסויים שהוגשו על ידי התביעה לשופט מעצרים כ"חומר חקירה" שיש להעבירו לעיון ההגנה על פי סעיף 74 לחוק מחייב עבודת סיווג ומיון של המסמכים על-פי תוכנם. תפקיד זה מוטל על המשטרה והתביעה. על אופן ביצוע התפקיד קיימת ביקורת שיפוטית במסגרת סעיפים 74(ב), (ג) (ד) ו-(ה) לחוק סדר הדין הפלילי.

13. בענייננו, על התביעה לבחון את המזכרים נשוא המחלוקת על-פי תוכנם. הגישה הגורפת, השוללת מראש את היותם של המזכרים "חומר חקירה" אינה נכונה, שכן עשויים להימצא במסמכים אלה נתונים מסוימים רלבנטיים לאישום, שיש בהם חשיבות להגנת הנאשם; במקרה כזה יש לסווג את אותם נתונים כ"חומר חקירה" ולהציגם לעיון ההגנה, אלא אם כן תחליט המדינה על הטלת חסיון עליהם בהתאם לדיני הראיות. על התביעה למצוא את הדרך הטכנית לבודד בין הנתונים הרלבנטיים לאישום המופיעים במסמך לאלה שאינם רלבנטיים, ולהותיר את האחרונים מחוץ לנתונים המוגשים לעיון.

גם הגישה הקיצונית האחרת, הנוקטת בעמדה לפיה המזכרים בכללותם מהווים "חומר חקירה" שיש להציגם בפני ההגנה ללא פעולות סיווג ומיון, אינה מתיישבת עם הדין. שהרי, ככל שהמסמכים כוללים נתונים ועובדות שאינם נוגעים כלל לאישום גופו, כגון, נתונים על תכנון וביצוע של פעולות חקירה משטרתיות - הרי שאלה, דרך כלל, אינם רלבנטיים להגנת הנאשם, ולכן אינם בגדר "חומר חקירה" האמור להיות מועבר לעיון ההגנה.

14. לאור האמור, המסמכים בענייננו יוחזרו לבדיקת התביעה על-פי אמות המידה שהוגדרו לעיל. לאחר בדיקת הנתונים הכלולים במסמכים לגופם, תודיע התביעה להגנה את עמדתה; באם יימצאו חלקים במסמכים שיש לסווגם כ"חומר חקירה", תציג אותם התביעה לעיון ההגנה באופן שלא יחשוף את העניינים האחרים שאינם חייבים בגילוי.

החלטת התביעה תעמוד לביקורת בית המשפט בהתאם לסעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

15. באי-כוח הצדדים הביעו הסכמתם בדיון לעיקרי הליך בדיקת המסמכים כפי שפורט לעיל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חומר חקירה

  2. המצאת חומר חקירה

  3. הדחה בחקירה - זיכוי

  4. סוכן מדיח / הדחה בוטה

  5. בקשה לקבל חומר חקירה

  6. משמעות השתיקה בחקירה

  7. מעצר וחקירה שלא כדין

  8. חובת אזהרת חשוד בחקירה

  9. בקשה לגילוי חומר חקירה

  10. בקשה לעיין בחומר חקירה

  11. נוכחות הורה בחקירת קטין

  12. הקלטת חקירות משטרה בוידאו

  13. קבלת חומר חקירה בעבירות דומות

  14. ביטול כתב אישום בשל מחדלי חקירה

  15. גניבת ברזל - מחדלים בחקירת משטרה

  16. אישור החלטות המחלקה לחקירת שוטרים

  17. חשיפת מידע שהושג ע''י תרגילי חקירה

  18. חקירת חשודים בעבירות ביטחון והרשעתם

  19. חומר חקירה - כתבי אישום נגד נאשמים אחרים

  20. מחדלים בחקירת משטרה והשלכותיהם על ההליך הפלילי

  21. שתיקת הנאשם בחקירתו מקשה להפריך את חזקת המסוכנות

  22. נטען כי רשימת חומרי החקירה אשר הומצאה לידי ההגנה אינה ממצה

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון