הסדר טיעון - סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה

להלן גזר דין בנושא הסדר טיעון - סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה:

גזר דין

1.     על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, שהוגש נגדו במסגרת הסדר טיעון, על פיו הוכנסו שינויים מסויימים בעובדות ובהוראות החיקוק שנכללו בכתב האישום המקורי, הוא הורשע בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 333(2) לחוק העונשין התשל"ז-1977.

הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש שיושת על הנאשם.

2.     אלה עיקרי העובדות בהן הודה הנאשם:
באחד מלילות חודש אוגוסט 2007, בשעה שתיים לפנות בוקר, נהג הנאשם ברכב פרטי, ברח' "דרך המשחררים" בבאר-שבע. הוא חצה צומת, בנהיגה מהירה, כאשר הרמזור שדלק לעברו היה אדום. שוטרים שהבחינו בכך, הדליקו אור כחול מהבהב ונסעו אחריו. הנאשם עצר לפני צומת נוסף, בו דלק ברמזור אור אדום לעברו. השוטרים נעצרו במקביל אליו והורו לו לעצור אחרי הצומת. בתגובה, האיץ הנאשם את רכבו, חצה את הצומת באור אדום ונמלט מהשוטרים, כשהוא נוסע ברחוב "השלום" במהירות גבוהה.
הנאשם עקף רכבים, כשהוא נוסע בפראות וגורם לנהגים אחרים לסטות ממסלולם, או לעצור, כדי למנוע תאונה. הנאשם המשיך לנסוע בפראות, חצה צומת נוסף באור אדום, כשבעת חציית הנאשם את הצומת, נסע בצומת רכב אחר, כדין, ונהגו נאלץ לבצע בלימת חירום בתוך הצומת.
הנאשם המשיך בנסיעתו עד הגיעו לצומת "דרך חברון", אותו חצה באור אדום. באותה עת נסעו בצומת שלושה כלי רכב, שנהגיהם נאלצו לבלום, כדי להימנע מתאונה.
הנאשם יצא מהעיר אל עבר צומת "חטיבת הנגב", שם סטה לשוליים הימניים ועקף, מימין, שני כלי רכב שנסעו בכביש.
בשלב מסויים, הצליחו השוטרים להדביק את הנאשם והם נסעו במקביל אליו. הנאשם הסיט את הגה רכבו אל עבר הרכב המשטרתי, כדי למנוע את המשך נסיעת השוטרים אחריו וכדי להתנגש ברכב המשטרתי.
בהגיע הנאשם לצומת "רם", הוא חצה אותו באור אדום, במהירות העולה על 130 קמ"ש. באותה עת הגיע רכב מכיוון דימונה ונהגו נאלץ לסטות מנתיבו, כדי להימנע מהתנגשות ברכב הנאשם.
הנאשם המשיך לנסוע במהירות ובפראות לכיוון צומת "נוקדים", שם הכביש נהיה דו סטרי ובו נתיב אחד לכל כיוון. הוא עבר בנסיעתו מנתיב לנתיב וניסה למנוע מהשוטרים להתקרב אליו, כשבאותו זמן נסעו במקום כלי רכב שנהגיהם נאלצו להסיט את רכבם על מנת להימנע מהתנגשות.

3.     ב"כ התביעה ביקש להחמיר בעונשו של הנאשם. הוא נימק זאת בכך שנסיבות ביצוע העבירה, חמורות. הנאשם נמלט משוטרים שנאלצו לערוך אחריו מרדף ארוך וממושך, במהלכו חצה הנאשם ברכבו ארבעה צמתים באור אדום וסיכן את המשתמשים בדרך, ניסה לנגח ניידת משטרתית ונהג במהירות גבוהה בצורה פראית ומסוכנת.

4.     ב"כ הנאשם ביקש להקל בעונשו של הנאשם שכן המדובר בבחור צעיר - בזמן ביצוע העבירה היה בן 18 וחודש, ללא כל עבר פלילי, אשר גדל בהזנחה רגשית, ללא דמות אב. משפחתו, שמוצאה מעזה, הועברה ל"דהאניה" - ישוב בו רוכזו בזמנו משפחות אנשים שסייעו לכוחות הבטחון, שם נולד הנאשם.
מזה כשנתיים, על רקע ההתנתקות, עבר הנאשם להתגורר, עם משפחתו, בישוב שגב - שלום.
הנאשם לוקח אחריות על מעשיו ומצטער עליהם.

הנאשם הביע צער והתנצלות על מעשיו והבטיח שלא יחזור עליהם יותר.

5.     שירות המבחן הגיש תסקיר אודות הנאשם, ממנו עולה כי הנאשם בוגר 9 שנות לימוד, ללא עבר פלילי ותעסוקתי, התגורר עד למעצרו בשגב שלום, בבית סבתו - אשר גידלה אותו מאז היותו בן שנה, על רקע סיבות הקשורות לדינאמיקה המשפחתית המורחבת. אביו של הנאשם מרצה עונש מאסר, על רקע עבירת אלימות במשפחה. רוב שנות חייו של הנאשם עברו עליו ללא דמות אב יציבה, משמעותית ומציבת גבולות. הנאשם מתקשה להסתגל לתנאי הכלא ומסר כי עצורים אחרים מתנכלים לו ומכים אותו.

הנאשם טען בפני קצינת המבחן כי פעל כפי שפעל מתוך פחד, שמא יתפס ורשיונו ישלל, מאחר ונהג ללא מלווה, כנדרש באותה עת נוכח גילו.

שירות המבחן התרשם כי המעצר מהווה עבור הנאשם חוויה קשה וטראומטית וניכר שהוא במצוקה רגשית משמעותית. וכי הנאשם מצטער ומתחרט על מעשיו, בכנות, ולוקח אחריות מלאה עליהם.

המלצת שירות המבחן הינה להעמידו בפיקוח למשך שנה, בשילוב עם עונש שירוצה בעבודות שירות.
עוד הומלץ, כי אם בית המשפט יחליט להטיל עליו עונש של מאסר לריצוי בפועל, תישקל בחיוב האפשרות שלא להחמיר עמו בהתחשב בגילו הצעיר, במצבו הרגשי ונוכח ההתרשמות כי מעצרו הממושך עד כה וההליכים המשפטיים, היו משמעותיים עבורו מבחינה הרתעתית.

6.     העבירה בה הורשע הנאשם, חמורה עד מאוד. כשמה, כן היא - מסכנת חיי אדם בנתיב תחבורה. באזורנו, בה הפכה העבירה למכה של ממש, סיכון זה מתקיים הלכה למעשה. העונש המרבי הקבוע לה - 20 שנות מאסר, מדבר בעדו.

מעשי הנאשם חמורים מאוד. כל חציית צומת באור אדום, טומנת בחובה סיכון נורא לפגיעה במי שמשתמש בדרך באותה עת, וחוצה את הצומת, מכיוון אחר, כדין, באור ירוק. תאונות בנסיבות כאלה הן מהחמורות, שכן מי שחוצה את הצומת באור ירוק, יוצא מהנחה שהכביש פנוי לשימושו. הופעה של כלי רכב נוסף, בכיוון החוצה את כיוון נסיעת הרכב הנוסע כדין, הינה הרת אסון.
חציית מספר צמתים באור אדום, תוך בריחה משוטרים - חמורה שבעתיים.

7.     דברים שנאמרו בע.פ. 2079/06 2101/06 אוסמה אבו עצא נ' מדינת ישראל מפי כב' השופט א' א' לוי, יפים לענייננו:

”... שעת חירום היא בדרכים, הואיל וכמעט בכל יום מצטרפות משפחות רבות למעגל השכול שנגרם בעטיה של נהיגה רשלנית. בנסיבות אלו, כשבתוכנו מסתובבים לא מעטים המעלים, ומדעת, את רף הסיכון בכבישים לשיאים שלא ידענו כמותם, מצווה בית המשפט להחמיר בענישה כדי לתרום את תרומתו לביעורו של נגע זה".

8.     מדיניות הענישה בעבירה בה הורשע הנאשם, ככלל, ועל רקע ביצועה באיזורנו המוכה בה, בפרט - הינה של שנות מאסר. (ראה גם ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' סלמאן אבולקיעאן ע"פ 2100/06 מדינת ישראל נ' יוסף אבולקיען וע"פ 1535/06 מדינת ישראל נ' יוסי לוי שאף הם ניתנו מפי כב' השופט א' א' לוי)

אולם, אין המדובר ברף ענישה חד משמעי שאין לסטות ממנו.
כב' השופט א' א' לוי עצמו קבע (ע"פ 1535/06 מדינת ישראל נ' לוי) כי:

”מטבע הדברים, מצווה הערכאה הדיונית לבחון את נסיבותיו האישיות של כל נאשם הנקרא לתת את הדין בפניה, ועל כן אך ברור הוא כי אין מדובר ברף ענישה כובל שאין לסטות ממנו, אלא בהתווייתה של מדיניות ענישה ראויה".

בע"פ 5622/07 מדינת ישראל נ' קורדונה (ניתן ביום 24.9.07 וטרם פורסם)
דובר בצעירה שהורשעה, על פי הודאתה, בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ובנהיגה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח. בית המשפט המחוזי דן אותה לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
התביעה ערערה על קולת העונש.
לאחר שכב' השופטת ארבל ציינה כי מעשי המשיבה חמורים ביותר וכי התופעה של נהיגה פרועה בכבישים, תוך סיכון חיי אדם, הביאה לגיבוש מדיניות ענישה מחמירה ביחס לעבירות הכרוכות בה, אמרה את הדברים הבאים:

”ואולם, לצד זאת שבנו והדגשנו כי רף הענישה שנקבע ביחס לעבירות שבענייננו אינו רף ענישה כובל שאין לסטות ממנו אלא התוויה של המדיניות הראויה בסוגיה ... ענייננו איפוא בשאלת האיזון הראוי בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין, ובפרט בין האינטרס הציבורי בגזירת עונש שיהיה בו כדי לבטא את תפיסתנו באשר לחומרת העבירות האמורות, כדי להעניק משקל הולם לסיכון הממשי הטמון בהן וכדי להרתיע באופן אמיתי מפני ביצוען, לבין השיקולים האינדיבידואליים של כל נאשם ונאשם ובכללם השאיפה להביא לתיקונם ולשיקומם של הנאשמים".

ערעור המדינה - נדחה.

בע"פ 5106/99 אבו ניג'מה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1)350, 354 נאמר מפי כב' השופטת דורנר:

”ענישת עבריינים אינה עניין מכאני. לא ראוי להטיל גזרי - דין לפי תעריפים. בגדר שיקול - הדעת שמוענק לשופטים בשיטתנו, שבה החוק קובע לרוב עונש מרבי, על השופטים מוטל לקבוע את העונש ההולם לנאשמים האינדיווידואליים העומדים בפניהם. זאת ועוד: קביעת העונש צריכה להיעשות תוך התחשבות במכלול מטרות הענישה: "מהן תועלתיות - הרתעה כללית ואישית, מניעה, שיקום וחינוך, ומהן מטרות שעניינן הגשמת צדק ללא שאיפות תכליתיות מעשיות- תגמול והוקעה ... שנועדו לשקף את היחס הראוי בין חומרת העבירה לבין חומרת העונש, ואת הוקעתה של החברה את מעשה העבירה וסלידתה ממנו" (ע"פ 3004/98 מדינת ישראל נ' פלוני).
על בית-המשפט לתת למטרות הענישה השונות משקל יחסי ההולם את נסיבות המקרה המסויים ואת הנאשם המסויים שבפניו, ולאזן ביניהן".

בע"פ 8164/02 פלונים נ' מדינת ישראל - פ"ד נח(3) 577, 583, בפרק שכותרתו "ענישה וענישת קטינים", אומר הנשיא ברק את הדברים הבאים:
”הקשה בתפקידי השופט הוא בגזירת עונשו של נאשם. השיקולים שרשאי, וחייב, השופט לשקול הם רבים ומגוונים, והם כוללים בחובם הן שיקולים כלליים הן שיקולים שהם אינדיווידואליים לנאשם העומד לדין (ע"פ 212/79 פלוני נ' מדינת ישראל [1], בעמ' 434; ראו גם ע"פ 1399/91 ליבוביץ נ' מדינת ישראל (להלן - פרשת ליבוביץ [2]), בעמ' 179). במסגרת שיקולי הענישה עלינו לשקול את חומרת העבירה ואת מהותה ואת הצורך בהרתעתם של אחרים מפני ביצועה. עלינו להגשים מטרות שיקומיות הטמונות בהליך הענישה. "...שיקומו של העבריין הוא אחד השיקולים החשובים במכלול דרכי הענישה ומטרותיה" (פרשת ליבוביץ [2], בעמ' 185). יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של העבריין שבאים לגזור את עונשו. שיקולים אלה לרוב מוליכים לכיוונים נוגדים, ועל בית-המשפט ליתן להם משקל ולאזן ביניהם. כמובן, כל נאשם ונסיבותיו הוא, כל נאשם והשקלול של הרכיבים השונים לגביו. זהו עקרון הענישה האינדיווידואלית (ע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל [3], בעמ' 175).ו לצד שיקולי ענישה כלליים אלה יש להוסיף את העובדה כי המערערים שלפנינו הם נערים קטינים. לא הרי הענשתו של קטין כהרי הענשתו של בגיר..."

הנאשם יליד 4.7.89 . אמנם הוא איננו קטין, אך בזמן ביצוע העבירה הוא היה אך בן 18 שנה וחודש.
בע"פ 2503/07 מדינת ישראל נ' אדם אלעסם:

”נהג המשיב ברכב בבאר-שבע, ועמו היו חמישה מחבריו. באחד הצמתים הבחין המשיב בניידת משטרתית, ובעקבות כך הוא כיבה את אורות רכבו, ופתח בנסיעה מהירה חרף דרישת השוטרים כי יעצור. במהלך המרדף אחריו חצה המשיב צמתים באור אדום, וסיכן נהגים אחרים שלרוע מזלם נקלעו לנתיב בריחתו. כאשר ניידת משטרה נסעה במקביל לו, הוא נגח בה, וכתוצאה מכך נפגע קלות אחד השוטרים ולניידת נגרם נזק".

בית המשפט המחוזי דן אותו לשישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי ושלוש שנות פסילה.
בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה וגזר על המשיב 18 חודשי מאסר בפועל.

בת.פ. (ב"ש) 8043/07 מדינת ישראל נגד חובלשוילי משה (לא פורסם) (ניתן ב-12.11.07) דובר בנאשם בן 18.5 שנים שהורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
הוא נהג ברכב, כשלצדו ישב קטין, וביצע עבירת תעבורה. שוטרת שהבחינה בכך סימנה לו לעצור בצד. הוא הבחין בה, אולם לא נענה לדרישתה והאיץ את מהירות רכבו. התפתח מרדף במהלכו התעלם הנאשם מתמרור מתן זכות קדימה ואילץ נהג, לו היתה זכות קדימה, לבלום בלימת חירום ולסטות מנתיב נסיעתו כדי להימנע מהתנגשות ברכב הנאשם. בהמשך, נהג אל תוך נתיב נסיעה של ניידת משטרה אחרת שנסעה בכביש ואילץ את השוטר שנהג בה לבלום על מנת להימנע מהתנגשות בו. במהלך המרדף הוא חצה שלושה צמתים, בכל אחד מהם דלק אור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו והוא אילץ נהגים, שהיו בכל אחד מהצמתים, לבלום או לסטות ממסלול נסיעתם כדי להימנע מהתנגשות ברכבו. בהמשך, פרץ מחסום משטרתי ולא שעה לדרישות השוטרים לעצור את רכבו. בסופו של דבר, הוא עצר את רכבו וניידת שנסעה אחריו, התנגשה ברכב.
על רקע גילו הצעיר, העובדה שסיים 12 שנות לימוד ובדרך כלל תיפקד באופן נורמטיבי (מלבד עבירה של מעשה מגונה בכח או איומים)והוא המתין לגיוסו לצה"ל הוא נדון לשישה חודשי מאסר בפועל. 12 חודשי מאסר על תנאי ושלילת רשיון.

התביעה הגישה ערעור על קולת העונש (ע"פ 10340/07 מדינת ישראל נגד משה חובלשוילי) (לא פורסם), ובית המשפט העליון, ברוב דעות, קיבל את ערעור המדינה וגזר עליו שנת מאסר לריצוי בפועל, כנגד דעתו החולקת של כב' השופט י' דנציגר שסבר כי יש להותיר את גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי, בעינו.

9.     הנאשם שבפני עבר את העבירה בה הורשע, בהיותו בגיל 18 וחודש בלבד. עברו נקי וזוהי הפעם הראשונה בה טועם הוא את טעמו המר של המאסר. נסיבות חייו קשות, חינוכו דל והסביבה בה גדל תרמה בודאי תרומתה השלילית לעיצובו.
אין להתעלם גם מהמצוקה הקשה בה הוא נתון בכלא ומנטילת האחריות והבעת הצער והחרטה, כמצויין בתסקיר שירות המבחן.

10.     בבוא בית משפט לגזור מאסר למי שהוא עול ימים העושה את צעדיו הראשונים בחייו הבוגרים, שזהו לו מאסרו הראשון, עליו לתת לבו, בין היתר, לכך כי המאסר עצמו טומן בחובו סיכונים גדולים וכי מעבר למידה מסויימת, רעתו גדולה מטובתו, לפרט שאת דינו גוזרים ולחברה.

11.     בלוקחי בחשבון את חומרת העבירה בה הורשע הנאשם ונסיבותיה, מחד, ואת גילו הצעיר כל כך של הנאשם, את עברו הנקי, את העובדה כי המדובר בעבירה לא מתוכננת, שנעברה, כך נראה, מתוך פחד וללא הפעלת שיקול דעת, את המלצת שירות המבחן שלא להחמיר עמו בשל גילו הצעיר ומצבו הרגשי ונוכח התרשמותם כי מעצרו הממושך וההליכים המשפטיים עד כה היו משמעותיים עבורו מבחינה הרתעתית, ואת נסיבות חייו, מאידך, באתי לכלל דעה כי במקרה שבפני ראוי לחרוג, במידה מסויימת, ממדיניות הענישה המחמירה ולהטיל על הנאשם עונש מאסר, לריצוי בפועל, לתקופה קצרה יותר, הגם שתקופה זו, כשלעצמה, אינה מבוטלת, בהתחשב בגילו הצעיר ובעובדה כי זהו מאסרו הראשון.

12.     אני דן איפוא את הנאשם לשלוש וחצי שנות מאסר, מתוכן שנה וחצי לריצוי בפועל - שמניינם מיום 10.8.07, ושנתיים על תנאי, למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר. התנאי הוא, שלא יעבור העבירה בה הורשע.
אני פוסל הנאשם מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר.


זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. כיבוד הסדר טיעון

  2. ביטול עסקת טיעון

  3. דחיית הסדר טיעון

  4. אי אישור עסקת טיעון

  5. הסדר טיעון בעבירת שוד

  6. עסקת טיעון בעבירת תקיפת שוטר

  7. עסקת טיעון בעבירת מעשה מגונה

  8. השפעת הסדר טיעון על שיקולי ענישה

  9. הסדר טיעון בעבירה של תקיפת בת זוג

  10. עונש על עבירת תקיפה לאחר הסדר טיעון

  11. עובדות שבהן לא הודה הנאשם בעסקת טיעון

  12. הסדר טיעון - סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה

  13. הסדר הטיעון - סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה

  14. טענה לעונש כי גיבוש הסדר הטיעון נובע מקושי ממשי בחומר הראיות

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון