להלן גזר דין בנושא גזר דין בעבירת סמים: גזר דין פתח דבר 1. הנאשם הורשע על פי הודאתו (עוד בפני עמיתי כב' השופט שפסר) בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן - עבירה לפי סעיף 13 ו 19 (א) לפקודת הסמים המסוכנים(נוסח חדש) התשל"ג- 1973, וכן עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית- עבירה לפי סעיף 7 (א) (ג) סיפא לפקודה. 2. אציין כי בתחילה כפר הנאשם והתיק נקבע להוכחות , אך במועד ההוכחות וטרם שמיעת העדים(זאת לאחר דחיות רבות לבקשת הנאשם), הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום, הנאשם חזר מכפירתו והורשע. 3. בהתאם לכתב האישום המתוקן הנאשם בשתי הזדמנויות שונות בחודש פברואר 2003 סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס וחשיש. באישום הראשון הורשע הנאשם בכך שמכר 43 גרם קנבוס וחמש יחידות חשיש במשקל של כ 12.5 גרם תמורת 500 ₪ לשוטר אשר הופעל באותה עת כסוכן. באישום השני הורשע במכירת 10 יחידות חשיש במשקל כולל של כ 20 גרם לאותו שוטר תמורת 500 ₪. האישום השלישי תוקן להחזקת 31 גרם קנבוס שלא לצריכה עצמית. 4. לאחר הודאת הנאשם ובהתאם לכתב האישום המתוקן, הורה בית המשפט על הגשת תסקיר שירות מבחן. בין הצדדים לא היה הסדר לעונש והתביעה לא התחייבה לתמוך בהמלצת שירות המבחן. ביני וביני הועבר התיק במסגרת ניתוב התיקים החדש לטיפולי, התקבל תסקיר שירות המבחן והצדדים טענו בפני לעונש. תסקירי שירות המבחן 5. בתיק זה התקבלו כאמור שני תסקירים של שירות המבחן. מהתסקיר הראשון מיום 12.9.05 עולה כי הנאשם גרוש ואב לילדה בת 15. בבדיקות שתן שנערכו לנאשם, מצוין כי הנאשם נמנע מלהתייצב לחלק מן הבדיקות, וכי מרבית בדיקות השתן הצביעו על שימוש בסם. שירות מבחן מתאר את נסיבות חייו בעבר, כאשר בעברו שימוש בחשיש לאורך שנים ולאחר מכן באופיאטים. הנאשם טען בפני שירות מבחן כי עתה הוא אינו משתמש בסמים וזאת כאמור למרות שמרבית בדיקות השתן הראו על שימוש. שירות המבחן מציין כי הבהיר לנאשם כי טעות יכולה להיגרם בבדיקה אחת אך לא בסדרת בדיקות, אך הנאשם הגיב בכעס והביע רצון לערוך בדיקות נוספות. 6. שירות מבחן מציין עוד בתסקירו כי הנאשם מכחיש ביצוע העבירות וטען כי המכירה היתה לצורך מימון צריכתו העצמית בלבד. התרשמות שירות המבחן הייתה כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות על ביצוע העבירה ונוטה להפחית ממשמעותה. עם זאת לאור כל האמור שירות מבחן ביקש דחייה לביצוע בדיקות נוספות לצורך התרשמות ארוכת טווח. 7. בתסקיר המשלים שהונח על שולחני עולה כי במהלך תקופת הדחייה הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן, הגיע למתן בדיקות נוספות . מרבית הבדיקות הורו על אי שימוש, אך בדיקה אחת הראתה על שימוש באופיאטים. במהלך השיחות עם הנאשם התרשם שירות המבחן כי הנאשם משקיע מאמץ לתפקוד תקין, וכי החלטתו הינה להימנע משימוש בסמים ורצונו לנהל אורח חיים נורמטיבי הינו כן. עוד ציין שירות המבחן כי הנאשם אינו רואה כל בעיתיות בתפקודו ואינו רואה צורך בקשר טיפולי. 8. לאור האמור המליץ שירות המבחן בשים לב להערכתו כי הנאשם משקיע מאמץ לתפקוד תקין, להימנע מהטלת מאסר בפועל בין כותלי הכלא, למרות חומרת העבירות. טיעוני הצדדים 9. ב"כ המאשימה ביקשה בטיעוניה לעונש להטיל על הנאשם מאסר לריצוי בפועל ממש מרתיע ולא בעבודות שירות, זאת בשים לב לחומרת העבירות בהן הורשע ולעברו הפלילי. כמו כן הדגישה ב"כ המאשימה את כמויות הסם שהן כמויות ניכרות וכן את העובדה שנאשם החזיק שני סוגי סמים- חשיש וקנבוס. עוד ציינה כי העבירות נעברו שעה שהנאשם היה תחת פיקוח קצין מבחן , דבר שלא הרתיע את הנאשם מלבצען. 10. ב"כ הנאשם, מנגד, עתרה לבית המשפט להסתפק בהטלת עונש של מאסר בעבודות שירות. לדבריה על בית המשפט לתת משקל מהותי לכך שהנאשם הודה, היה בפיקוח קצין מבחן תקופה ארוכה ושירות המבחן התרשם שמדובר במי שמשקיע מאמץ בתפקוד תקין ונורמטיבי. 11. עוד ציינה כי הנאשם לא ריצה מעולם עונש מאסר, הוא החל היום בדרך חדשה ופתח אף עסק ומנסה לשקם את חייו. כמו כן ביקשה ליתן משקל להודאת הנאשם ולעובדה כי אין בעברו עבירות סמים כלל. לדבריה הנאשם מצוי בגיל של פרשת דרכים, הוא פתח עסק חדש תוך שעשה מאמץ עילאי להשתקם ואשר על כן ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן. לתמיכת טענותיה הגישה אסופת פסיקה והדגישה כי אף במקרים חמורים יותר נידונו נאשמים לעבודות שירות. 12. הנאשם, במסגרת "המילה האחרונה" אמר כי הוא לא מתייצב מדי יום בבית המשפט ובעבר היה "מלוכלך מסמים" ואף שרף מכוניות וכיום הוא רואה שזה לא היה שווה. הנאשם חזר וציין כי שלוש שנים הוא נקי מסמים. דיון והכרעה 13. אין צורך להכביר מילים אודות חומרת עבירות הסמים בכלל וסחר בסמים בפרט. ברי כי ככלל מחומרת העבירה חייבת להיגזר ואף נגזרת, רמת הענישה בה נוקטים בתי המשפט בפסיקתם, שהרי על העונש להלום את חומרת העבירה וטיבה. 14. בענייננו המדובר בנאשם שהורשע בשתי עבירות סחר בסמים, בכמויות לא מבוטלות. באישום הראשון המדובר בכך שהנאשם מכר 5 קופסאות גפרורים שהכילו כ 43 גרם נטו של קנבוס וכמו כן חמש יחידות חשיש. אף באישום השני המדובר בכמויות לא מבוטלות - 10 יחידות חשיש במשקל של כ 20 גרם. באישום השלישי שענייננו החזקה שלא לצריכה עצמית אף שם מדובר בקנבוס במשקל של כ 31גרם מחולק ל 5 קופסאות גפרורים. אכן צודקת ב"כ המאשימה כי ישנה חומרה בכך שהנאשם סחר בשני סוגי סם דבר המעיד ומצביע על מעורבות ועיסוק ממשי בסחר בסמים שונים. כבר נפסק לא אחת כי הענישה הינה אינדיווידואלית וכי כל מקרה ונסיבותיו. בבוא בית המשפט לשקול מהו העונש הראוי במקרה ספציפי יש לשקול מחד את האינטרס הציבורי המחייב הגנה על הציבור, מלחמה בנגע הסמים שפשה זה מכבר במקומותינו ואף הרתעת הרבים. מנגד יש כאמור לשקול את נסיבותיו המיוחדות האישיות של כל נאשם ונאשם. 15. במקרה שבפני מדובר בנאשם אשר הוא כבן 44 אשר לו 12 הרשעות קודמות בעבירות שונות- עבירות רכוש, סחיטה באיומים,עבירות אלימות, אם כי לא בעבירות סמים. הרשעתו האחרונה הינה משנת 2002, שם הורשע הנאשם בעבירות חמורות של הצתת רכב, הדחה בחקירה ואיומים, ובית המשפט הלך כברת דרך ניכרת לקראתו והטיל עליו מע"ת וקנס והעמידו למשך שנה בפיקוח קצין מבחן. 16. את העבירות נשוא תיק זה ביצע הנאשם בעודו תחת פיקוח קצין מבחן. הנאשם לא השכיל אפוא לנצל את ההזדמנות שניתנה לו על ידי בית המשפט ובעודו תחת פיקוח כאמור, כאשר לא חלפה אפילו שנה ממתן גזר הדין, חזר וביצע עבירות . 17. מעיון בפסיקה שהוגשה ע"י ב"כ הנאשם עולה כי אכן קיימים מקרים בהם בתי המשפט הטילו עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות ואף "מבחן טהור" גם בעבירות סחר בסמים, כאשר הנסיבות הצדיקו זאת. 18. במקרה זה לא מצאתי כי יש בנסיבות שבפני כדי להצדיק הימנעות מהטלת מאסר לריצוי בפועל. הנאשם עבר עבירות חמורות של סחר בסם אשר חובה על בית המשפט להירתם למלחמה בהם ולסייע במיגור נגע זה. 19. הפסיקה חזרה וציינה כי עבירות סחר בסמים הינן מהעבירות החמורות בספר החוקים ומי שסוחר בסמים יש להענישו עפ"י מידת הדין. ויודגש, בעניננו אין המדובר בעבירה בודדת- היינו במעידה חד פעמית אלא למעשה בשלוש עבירות אשר בוצעו במועדים שונים במהלך כחודשיים. על דברים אלו חזר בית המשפט העליון לאחרונה בע"פ 9283/05(טרם פורסם) אלי בריגע נגד מ"י מיום 19.12.05 (פורסם באתר האינטרנט של נבו)שם אומר בית המשפט העליון: " אין לנו אלא להצטרף לדברי בית משפט קמא באשר לצורך לנהוג בחומרה יתרה עם סוחרי סמים למיניהם. וכפי שאמרנו בע"פ 6029/03, מ"י נגד שמאי וחנניה,פסקי דין נח(2) 734, 741:"חומרה, חומרה חומרה - זו חייבת שתהא דרכו של בית המשפט".כן מכנה בית המשפט מלחמה זו כ"מלחמת חורמה", מלחמה הנדמית למלחמת ישראל בעמלק. נזכור עוד כי העונש המרבי שלו צפויים היו המערערים הינו 20 שנות מאסר". בענין בריגע דובר בעבירות סחר חמורות יותר ויבוא סם במשקל גדול, אך הדברים שנאמרו שם ומתייחסים לעבירות סחר בסמים ישימים ונכונים אף לענייננו. בבש"פ 748/06 איבגי נגד מ"י(פורסם באתר הרשות השופטת ביום 6.2.06) חזר בית המשפט העליון וציין כי: :"הלכה פסוקה היא, כי סחר בסמים היא אחת העבירות החמורות הקיימות בספר החוקים וזאת עקב הפגיעה הקשה בחיי החברה הסדירים והסכנה הרבה שהיא נושאת לשלום הציבור". באשר לפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ הנאשם, הרי ברי כי קיימים מקרים בנסיבות מיוחדות בהם בית משפט נמנע מהטלת מאסר בפועל, אך אין כך המקרה בפני. כך למשל באסמכתא הראשונה שהוגשה- רע"פ 8788/00 נאמר כי דובר בנסיבות חריגות, אשר לא פורטו בפסק הדין ועל כן לא ניתן ללמוד ממנו דבר לעניננו. ביחס לאסמכתא מס' 5 הרי שם דובר בנאשם נעדר עבר פלילי שלא כמו הנאשם שבפנינו. ברי כי כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו הספציפיות וכך גם בעניננו. 20. מדברי הנאשם בפני בית המשפט התרשמתי כי הוא מפחית מחומרת מעשיו. גם בפני בית המשפט ציין הנאשם כי אף אחד לא רואה מה עבר עליו וכי הוא נקי מסמים שלוש שנים, מה שעומד בניגוד לבדיקות השתן שנמסרו לשירות המבחן.התרשמתי כי הנאשם בעצם מטיל האחריות בעיקר על הסביבה, מגמד את שעשה ומתייחס לכל כמעידה בלבד. אף שירות המבחן ציין בתסקיר כי הנאשם אינו לוקח אחריות ונהג להפחית מהעבירה וממשמעותה. 21. לחובת הנאשם עומדות הרשעותיו הקודמות, הרשעתו בפני בשלוש עבירות סמים , שתיים מתוכן בסחר בסם מסוכן, העובדה שלא נראה כי הפנים את חומרת מעשיו, ואף העובדה שביצע העבירות בעודו תחת פיקוח קצין מבחן. 22. לקולא התחשבתי בהודיית הנאשם, בחסכון הזמן השיפוטי, בחלוף הזמן שעבר מאז ביצוע העבירה וכן בעובדה שמדובר בסחר בסם שאיננו מהסמים המכונים קשים, תוך שנתתי משקל לדבריו בדבר שינוי אורח חייו. 23. ביחס להמלצת שירות המבחן, הרי הפסיקה חזרה וציינה כי שיקול הדעת הינו לבית המשפט וכי שירות המבחן שוקל את שיקוליו הנאשם ואת אינטרס הפרט ושם דגש על הנסיבות האישיות ואילו על בית המשפט לשקול את מכלול השיקולים ובכלל זה את האינטרס הציבורי, ההגנה על שלום הציבור מפני סוחרי סמים , הרתעת עבריינים ואת התמונה המצטיירת בכללותה. 24. בעניין זה נפסק בבש"פ 609/05 צמח נגד מ"י (טרם פורסם")כי: "לא למותר לציין כי גם השיקולים המנחים את שירות המבחן בהמלצתו והשיקולים והאינטרסים שעל בית המשפט לשקול לצורך החלטתו לא בהכרח זהים וחופפים הם". 25. במקרה זה שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו לוקח אחריות ואין התאמה בין דבריו לשירות המבחן לבדיקות השתן. על כן התסקיר הראשון נמנע למעשה מהמלצה ולא ניתן לומר כי הוא חיובי. בסופו של יום המליץ שירות המבחן את שהמליץ בשים לב ומתוך מתן דגש לאינטרס הנאשם, וללא שהתייחס למעשה לבעייתיות בכך הנאשם מפחית מחומרת העבירות ,לא לוקח אחריות ואינו רואה עצמו זקוק לסיוע כשלהוא כפי שנאמר בתסקיר . 26. לא נעלמה מעיני העובדה כי לנאשם אין הרשעות קודמות בעבירות סמים וכי המדובר בעבירות שבוצעו לפני זמן לא מועט. עם זאת, אף בשים לב לכל האמור לעיל ,ולאחר ששקלתי את כל השיקולים לקולא ולחומרא כפי שפורטו לעיל, אינני רואה לנכון לאמץ את המלצת שירות המבחן. הגעתי לכלל מסקנה בבחינת מכלול השיקולים מתוך עריכת האיזון הראוי בין כלל האינטרסים, כי יש להטיל על הנאשם עונש של מאסר לריצוי בפועל ממש, אם כי ביחס לאורך תקופת המאסר לקחתי בחשבון את השיקולים לקולא כפי שפורטו לעיל. בהתחשב בכל הנסיבות המפורטות הנני דנה את הנאשם לעונשים הבאים : א. מאסר בפועל למשך 8 חודשים ממנו ינוכו ימי המעצר ששהה הנאשם בתיק זה - מיום 4.8.03 ועד 22.9.03. ב. 9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור הנאשם בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר על עבירת סמים כלשהי, למעט שימוש עצמי. ג. קנס בסך 3000 ₪. קנס זה ישולם לאלתר מתוך סכום הפיקדון של 10,000 ₪ המופקד במסגרת הערובות בהם שוחרר הנאשם ביחס לתיק זה. ד. הסם שנתפס כמוצג יושמד.משפט פליליסמים