גזר דין בעבירת חבלה חמורה

להלן גזר דין בנושא גזר דין בעבירת חבלה חמורה:

גזר - דין

1.     הנאשמים הורשעו עפ"י הודאתם, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן, עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 333 + 335 (א) (1) לחוק העונשין תשל"ז- 1977, [להלן החוק], עבירה שיוחסה לנאשם 1 ועבירה של סיוע לגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 333+ 335(א)(1) + סעיף 31 לחוק, עבירה שיוחסה לנאשם 2.

הודאת הנאשמים באה בעקבות הסדר טיעון שנערך בין הצדדים ולפיו, יוחסו לנאשמים בכתב האישום המתוקן העבירות הנ"ל, חלף העבירות החמורות יותר שיוחסו להם בכתב האישום המקורי.

2.     על פי כתב האישום המתוקן, העובדות המקימות את העבירות הנ"ל הן כדלהלן: בתאריך 20.1.04, חשדו הנאשמים במתלונן בכך שגנב את אופנועו של אחיו של נאשם 1. בשל חשד זה הגיעו הנאשמים לחניית ביתו של X (להלן: "ליאור") והחלו לגעת בטרקטורון שסברו כי שייך למתלונן. לאחר שהובהר להם כי הטרקטורון אינו שייך למתלונן עזבו את המקום. ליאור הודיע למתלונן כי הנאשמים חושדים בו, כי גנב אופנוע ולכן המתלונן, יחד עם אחד X (להלן:"פיטר") וליאור הגיעו לביתו של הנאשם 1 שלא נמצא אותה עת בבית, ובאמצעות אמו של המתלונן יצרו עמו קשר וקבעו עמו פגישה במקום המכונה דגנית באילת. משהגיעו המתלונן, פיטר וליאור לדגנית ברכבו של ליאור, הנאשמים המתינו להם. המתלונן יצא מהרכב. נאשם 1 האשימו בגניבת האופנוע, שלף סכין ותקף את המתלונן בעוד נאשם 2 נכח במקום על מנת לאבטח את נאשם 1 בעת ביצוע העבירה.
     
     כתוצאה ממעשי הנאשמים נגרמה חבלה חמורה למתלונן בראשו, הוא התמוטט והובהל לבית החולים יוספטל באילת. בתאריך 21.1.04 הועבר המתלונן לבית החולים סורוקה בבאר-שבע, נלקח לניתוח דחוף, במהלכו נתגלו שני שברים בגולגולת וטופל הדימום. המתלונן שוחרר מבית החולים בתאריך 25.1.04.

3.     לאחר הודאת הנאשמים הוזמנו תסקירים של שירות המבחן.
     נאשם 1:
מהתסקיר עולה כי נאשם 1 הנו רווק בן 22, המתגורר כיום עם אמו בבאר-שבע, לשם עברו מאילת במסגרת חלופת מעצר. במשפחתו הורים גרושים להם 6 ילדים בגילאים 10-38. אמו מתקיימת מקצבת הביטוח הלאומי, אביו נפטר לאחר הגירושין. במהלך השנים לא היה לנאשם קשר עם אביו וההתרשמות היא כי העדר דמות אב וקשר עמו הותירה בנאשם משקעים רגשיים קשים.
הנאשם שרת שירות צבאי מלא ללא כל בעיות.
ביחס לעבירה הנידונה, הנאשם מבין את חומרת העבירה ומביע חרטה עמוקה על המעשה.
להערכת קצינת המבחן, על רקע דימויו העצמי הנמוך פועל ללא שיקול דעת בוגר באקט של הפגנת כח. ההתרשמות היא כי לתנאי המעצר ולמעצר הבית אפקט מאוד הרתעתי עבורו, שהובילו ללמידת לקחים הולמים.
לדעת קצינת המבחן נתון כיום על פרשת דרכים בחייו.
קצינת המבחן סבורה כי עונש מאסר יהיה הרסני עבורו. על כן, הומלץ על עונש של עבודות במסגרת חוק השרות לתועלת הציבור בהיקף של 400 שעות, בנוסף לעונש של מאסר על תנאי, והעמדת הנאשם במבחן למשך שנה, תוך שילובו במסגרת טיפולית להתמודדות נורמטיבית עם תחושותיו.

נאשם 2: מהתסקיר שהוגש בעניינו עולה, כי המדובר בבחור בן 23, רווק, יליד ותושב אילת, בעל רקע פלילי קודם מתקופת היותו קטין.
הוריו גרושים מאז היותו תינוק. כשהיה צעיר, ובעקבות סכסוכים ממושכים בין הוריו עבר, על פי החלטת הוריו, להתגורר עם סבו וסבתו מצד אביו, עימם יצר קשר חם. במהלך שהותו אצלם תאר קשר רופף ולא יציב עם הוריו. ההתרשמות היא כי את הפרידה מהוריו בהיותו תינוק חווה כנטישה ודחייה מכוונת מצדם.
קצינת המבחן התרשמה כי מדובר בבחור אינטליגנטי, שמתקשה לבטא לעומק את עולמו הפנימי. מבטא שאיפות נורמטיביות ובעל יכולות לתפקוד תקין. נראה כי שירותו הצבאי (שירות צבאי מלא בבסיס חיל האוויר ב"עובדה") עזר לו בתהליך התבגרותו וגיבוש עצמאותו.
באשר לעבירה הנידונה, לוקח אחריות חלקית על העבירה. מביע חרטה על כך שלא ניסה למנוע מראש את התרחשות העבירה. ההתרשמות היא כי הנאשם 2 נמצא בעיצומו של תהליך, אשר בו עושה מאמצים על מנת ליצור לעצמו סביבת חיים נורמטיבית. על כן המליצה קצינת המבחן על שילוב הנאשם בתהליך טיפולי לחיזוק התהליך אותו עובר.

5.     ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש, מבקשת לגזור על שני הנאשמים עונש מאסר בפועל בהתאם לחלקם, מאסר מותנה ופיצוי המתלונן בשים לב לנזקים שנגרמו לו.
לטענתה, מעשיהם של הנאשמים מהווים דוגמא לאלימות החמורה שננקטת כמעט מדי יום ברחובותינו בשל סיבות של מה בכך.
שני הנאשמים היו שותפים לביצוע העבירה, כאשר ברור שחלקו של נאשם 1 חמור יותר, אך גם חלקו של הנאשם 2 חמור, שכן במעשיו, בהתלוותו לנאשם 1 ובנוכחותו בעת הארוע האלים אפשר את התוצאות החמורות.
     לטענת ב"כ המאשימה, גם אם הנאשמים מביעים כעת חרטה - זה מעט מדי ומאוחר מדי, שכן המתלונן ייאלץ להתמודד עם תוצאות מעשי הנאשמים במשך שארית חייו.

ב"כ הנאשמים בטיעוניו לעונש, מבקש לאמץ את המלצות שירות המבחן.
ב"כ הנאשמים ציין כי משהסתבר למתלונן שהנאשמים חושדים בו, הלך המתלונן בעקבות הנאשם 1 עד לביתו. המתלונן לא הסתפק בתשובה שהנאשם אינו בביתו, אלא ממש התאמץ לפגוש את הנאשם 1. בכך ביקש הסניגור להדגיש את חלקו של המתלונן בהתרחשות.
הסניגור עמד על גילם הצעיר של הנאשמים. עברו של הנאשם 1 נקי ומעולם אף לא נחקר במשטרה. שניהם התגייסו לצה"ל ושרתו בבסיס "עובדה". למעשה, רק המעצר קטע את סוף השירות והם עדיין ממתינים לשחרור רשמי מצה"ל. הנאשמים היו עצורים בקשר לתיק זה כחודשיים והם שוהים במעצר בית מלא מעת שחרורם, למעט הקלה מסוימת לחיפוש עבודה בין השעות 9:00 ל- 12:00. הניסיונות למציאת עבודה לא עלו יפה. ב"כ הנאשמים טוען, כי ניתן להתרשם מהתסקירים שילדותם של הנאשמים לא היתה קלה ובכל זאת הצליחו לקיים אורח חיים תקין ולהתגייס לצה"ל. לטענת הסניגור המלצת שירות המבחן היא ראויה ומאוזנת לפחות כלפי הנאשם 2 שאחריותו הפלילית הינה פסיבית. לגבי הנאשם 1 טוען, כי ההמלצה משקפת את התרשמותו של שירות המבחן מאישיותו. לחילופין, מבקש להטיל עליו עבודות שירות, שייצרו, לטענתו, את האיזון הראוי.

ב"כ הנאשמים הגיש פסיקה שיש בה, לטענתו, כדי לתמוך בטענותיו. כך, למשל, בע"פ 7704/01 שוכנע ביהמ"ש, כי ייתכנו מקרים בהם קיימות נסיבות אישיות ומשפחתיות המצדיקות חריגה מנורמת הענישה המקובלת לעבירות אלימות, אשר תתבטא בהימנעות משליחתם של נאשמים לריצוי מאסר בבית הסוהר.

6.           העבירות בהן הורשעו הנאשמים הן חמורות.
בשל חשדם של הנאשמים כי המתלונן גנב אופנוע, תקף נאשם 1 את המתלונן, תוך שליפת סכין וגרימת פגיעות חמורות למתלונן, שכתוצאה מהן נזקק לאשפוז, לניתוח ולטיפול רפואי.
הנאשם 2 היה נוכח במקום על מנת לאפשר את ביצוע העבירה ע"י הנאשם מס' 1.
אין צורך להכביר במילים בדבר החומרה הרבה שבעבירות אלימות הנעשות תוך שימוש בסכין.



בתי המשפט חזרו והדגישו את הצורך לשרש את תת-תרבות הסכין מחיינו. הטלת עונשים קלים - יחסית לנדרש - על מי שנועצים סכין בגופו של הזולת מחטיאה את מטרת ההרתעה ויש להילחם בקלות הבלתי נסבלת של המעבר בין וויכוח וקטטה, לשליפת סכין ושימוש בה לפציעה ודקירה של היריב.

כך, למשל, נאמר ע"י כבוד השופט חשין:

"נדמה כי הגיעה השעה להחמיר בענישתם של עבריינים בתחום זה, וטובה שעה אחת קודם".

(ע"פ 6885/04, 7879 שי חן נ' מדינת ישראל )

לא נעלם ממני כי על פי עובדות כתב האישום המתוקן, לא הורשע הנאשם 1 בכך שהוא זה שדקר את המתלונן (בארוע השתתפו אחרים שזהותם אינה ידועה). ככל הנראה נוסח כך כתב האישום המתוקן לאור עדות המתלונן לפיה ראה רק את שליפת הסכין ואת הנאשם 1 מכה בו, אך לא ראה את הדקירות עצמן, אך די בכך שהנאשם 1 שלף סכין ותקף את המתלונן וכתוצאה מכך נגרמו למתלונן החבלות החמורות, כדי לראות הנאשם 1 כמי שהשתתף בדקירת המתלונן.

"למרבה הדאבה, האלימות עליה אנו מתבשרים חדשות לבקרים, הפכה
מגיפה של ממש, ורבים הם המקרים בהם נעשה שימוש אף בנשק חם
וקר כדי ליישב סכסוכים של מה בכך"

(כך השופט לוי בע"פ 6112,6115,8040/04 עבודי נ' מדינת ישראל )

7.     לזכות הנאשמים עומדת הודאתם, אף שזו באה לאחר עדות המתלונן. בהודאתם יש משום לקיחת אחריות על מעשיהם וחרטה. שני הנאשמים אף הביעו חרטה בפני והיא נראתה לי כנה ואמיתית.
ההתלבטות במקרה זה היא קשה. מחד מדובר בנאשמים אשר ניהלו אורח חיים נורמטיבי עד למעצרם ואף שירתו שירות כמעט מלא בצה"ל שנקטע אך בשל מעצרם. נראה עוד כי הנאשמים למדו את לקחם, לאחר ששהו במעצר כחודשיים ימים ובמעצר בית ממושך, של כ - 11 חודשים. שירות המבחן ממליץ ביחס לשניהם להעדיף את שיקול השיקום. במיוחד קשה ההתלבטות ביחס לנאשם 1 שחלקו בפרשה הנדונה הוא העיקרי, שכן נאמר לגביו כי מאסר עלול להיות הרסני עבורו.
יחד עם זאת, שיקול השיקום אינו השיקול היחידי שעל בית המשפט לשקול, וכאשר מתבשרים אנו, חדשות לבקרים, על השימוש בסכין בשל סכסוכים של מה בכך ועל כך שבשל תוצאתה של תופעה קשה זו, משלמים צעירים בחייהם, אין מנוס מהעדפת שיקול ההרתעה על פני שיקול השיקום.
המלצות שירות המבחן נשקלו על ידי לעניין אורך תקופת המאסר שבדעתי להטיל על הנאשם 1 .

8.     לאחר ששקלתי טענות הצדדים אני דנה את הנאשמים לעונשים כדלקמן:

א.     הנאשם 1 ירצה 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, מיום 21/01/04 ועד יום 28/03/04.

ב.     הנאשם 2 ירצה ששה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, אם ימליץ על כך הממונה
על עבודות השירות.

ג.     אני דנה כל אחד מהנאשמים ל - 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה שיש בה אלימות הגורמת חבלה חמורה.

ד.     אני מחייבת את הנאשם 1 בפיצוי המתלונן בסך של 10,000 ₪ ואת הנאשם 2 בפיצוי
המתלונן בסך של 5,000 ₪.

ה.     הנאשם 1 ישלם קנס בסך של 1,500 ₪ או חודש מאסר תמורתו.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון