להלן גזר דין בנושא גזר דין בעבירת התפרצות לבניין: גזר דין הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן. במסגרת הסדר הטיעון, הוגש כתב אישום מתוקן, וסוכם בין באי כח הצדדים כי הנאשמים יופנו לשירות המבחן ולאחר קבלת התסקירים, יטענו באופן חופשי לעניין העונש. על פי הנטען בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 06.04.02 לפנות בוקר, הגיעו הנאשמים במשאית השייכת לחברה בה עבד הנאשם 1, לחנות "רהיטי ארז" שבאיזור התעשיה בחדרה (להלן: "החנות"). לחנות שייך מחסן בצמוד לה (להלן: "המחסן"), ובו אוחסנו רהיטים שונים בשווי של מאות אלפי שקלים. הנאשמים חיברו שרשרת ברזל מדלת המחסן ל"טמבון המשאית", נסעו לאחור, ועקרו את דלתות המחסן ממקומן. לאחר מכן, נכנסו הנאשמים לתוך המחסן, גנבו מתוכו רהיטים שונים אותם העמיסו לתוך המשאית. באמור לעיל, לא תמו מעלליהם של הנאשמים, אלא, משסיימו להעמיס את הרהיטים על המשאית, נסעו לתחנת דלקת סמוכה, מילאו בנזין בתוך בקבוק, חזרו למחסן, שפכו את הבנזין על תכולתו, כאשר הנאשם 1 הצית את המחסן, והנאשם 2 סייע בהצתת המחסן. כתוצאה מהאמור לעיל, פרצה במקום שריפה גדולה, שגרמה נזק של מאות אלפי שקלים לתכולת המחסן ולחנות. הנאשמים נסעו מהמקום לעיר אור-עקיבא, ומכרו את הרהיטים לאחר, בתמורת 9,000 ₪. בגין המסכת העובדתית כמתואר לעיל, הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בעבירה של התפרצות לבניין בניגוד לסעיף 407(ב)+29 לחוק העונשין התשל"ז 1977. כמו כן, הנאשם 1 הורשע גם בעבירה של הצתה בניגוד לסעיף 448 רישא לחוק העונשין התשל"ז 1977, הנאשם 2 הורשע בעבירה של סיוע להצתה על פי סעיף 448 רישא + 31 לחוק העונשין התשל"ז 1977. בהתאם לסיכום בין באי כח הצדדים, הופנו הנאשמים לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר בעניינם. תסקירי שירות המבחן מתייחסים בהרחבה לנסיבותיהם האישיות והמשפחתיות ולרקע האישי של כל אחד מהנאשמים, כפי שיובא בהמשך. התסקיר בענינו של הנאשם 1: הגב' א. גרוסמן קצינת המבחן למבוגרים, מציינת בתסקירה מיום 29.11.04, כי הנאשם הסתבך עוד בנעוריו בעבירות רכוש, ועל רקע זה, לא גוייס לצה"ל. הנאשם הינו אסיר ברישיון, זאת לאחר ששוחרר ממאסר בן שנתיים, גרוש ואב לשניים ומועסק כיום כנהג. לדברי זה האחרון, הנאשם התבטא בפניה כי אומנם הסתבך בפלילים בעבירות רכוש, אולם, עבר תהליך שיקומי, ועתה הוא מגלה "הבנה של הבעייתיות בהתנהגותו והמחיר היקר שמשלם על כך". עוד ציינה קצינת המבחן, כי הנאשם "לקח אחריות על העבירה, הביע הבנה לחומרתה, חרטה חש אמפתיה למתלונן", תיאר שינוי באורח חייו מאז שחרורו ממאסרו. בסיום תסקירה, ביקשה קצינת המבחן אורכה בת חודשיים לצורך קבלת מידע מגורמים טיפוליים עימם היה בקשר. בתסקיר משלים, מיום 30.01.05, חזרה וציינה קצינת המבחן, את דבריו של הנאשם בפניה, כי הוא חש מחוייבות לשינוי באורח חייו, הינו "מרוכז" כיום ביחסים המשפחתיים (אשתו בהריון, תמיכה משפחתית באביו שהיה מאושפז תקופה ממושכת בשל ניתוח מעקפים), וכי ניתק קשרים חברתיים העלולים לגרום להסתבכויותיו בפלילים. כמו כן, הביאה קצינת המבחן את חששותיו של הנאשם כי ענישתו בתיק זה, לא תאפשר המשך תפקודו הנוכחי ותעסוקתו, ועלולה לגרום להידרדרותו. בסיום תסקירה כתבה קצינת המבחן כי היא רואה "חשיבות להעברת מסר מעודד ומחזק לדרכו, וממליצה להטיל עליו ענישה שתאפשר המשך תפקודו הנוכחי". התסקיר בעניינו של הנאשם 2: ככלל, ניתן לומר כי המדובר בתסקיר חיובי המפרט, כאמור, את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם, היותו נשוי ואב ל- 3 ילדים אשר בניגוד לאחיו (הנאשם 1), לא הסתבך בעבר בפלילים, סיים שירות צבאי מלא, מועסק במקום עבודה מסודר והתנהגותו הינה ללא דופי. קצינת המבחן, הגב' תמר הדר ציינה בתסקירה כי הנאשם "הביע חרטה על מעשיו וציין כי מעורבותו בעבירה הנוכחית, המגע עם בית המשפט וגורמי החוק השונים, מעורר בו תחושת בושה והלם", וכי הוא מפנה אצבע מאשימה לעבר הנאשם 1, אשר גרר אותו לביצוע העבירות נשוא כתב האישום המתוקן, כאשר הציג בפניו את המעשה כדרך להשגת כסף קל ומהיר, בעוד הוא התקשה להציב לו גבולות והתפתה לרווחים המהירים, שהלה הציג בפניו. קצינת המבחן התלבטה באשר להמלצה שתניח בפני בית המשפט, מחד גיסא המדובר בעבירה חמורה אשר על ביצועה נטל הנאשם אחריות, ואותה "ביצע תוך ידיעה כי המדובר במעשה חמור ופלילי". מאידך גיסא, היותו מנהל אורח חיים נורמטיבי ולהערכתה, להליך המשפטי אפקט מרתיע, מציב גבולות עבורו, ועונש של מאסר בפועל או מאסר בעבודות שירות, עלול להביא לפיטוריו ופגיעה ביכולתו לפרנס את משפחתו. לאור האמור לעיל, המליצה קצינת המבחן להטיל על הנאשם "צו של"ץ בנוסף לעונשים אחרים". בשלב הראיות לעונש, הביאה מטעמה ב"כ המאשימה, למתן עדות את השמאי מר נח פאר, ובאמצעותו, הוגש דו"ח שערך (ט/1), המתייחס לקביעותיו באשר לנזקים הממשיים שנגרמו לבעלי חנות הרהיטים, והמסתכמים, בסכום של 454,717 ₪. הוגשה הודעתו במשטרה של מר תורג'מן יהודה, בעליה של חנות הרהיטים שהתייחסה, אף היא, לנזקים שנגרמו לחנות ותכולתה כתוצאה ממעשה הנאשמים. כמו כן, העיד בפניי מר אורנבוך עמנואל, מומחה לרהיטי עץ מטעם חב' "סורדם" אשר באמצעותו הוגשה חוות דעת מומחה אותה ערך (ט/4) באשר לתביעת המבוטחים לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם. עד זה נחקר ארוכות על ידי באי כח הנאשמים באשר לקביעותיו, כעולה מחוות דעתו, ובעיקר ככל שהדבר מתייחס להערכת שווי הנזקים בפועל. ב"כ המאשימה, בטיעוניה לעונש טענה בחומרה רבה תוך שהיא מפנה לחומרת מעשיהם של הנאשמים, כעולה מהמסכת העובדתית שבכתב האישום המתוקן ולפיה, כאמור, הפריצה לחנות ולחמסן וגניבת רהיטים בשווי מאות אלפי שקלים, גניבת רהיטים ושריפת המחסן על תכולתו. כמו כן, הפנתה לשווי הנזקים הכספיים שנגרמו כתוצאה ממעשיהם, כעולה מהראיות לעונש אליהן התייחסתי לעיל. באשר לנאשם 1 - הפנתה ב"כ המאשימה לגיליון הרשעותיו הקודמות (ט/5) וציינה כי המדובר בנאשם אשר משנות ה- 90 ועד היום, צבר לחובתו רישומים פליליים במגוון עבירות (בכלל זה, שוד מזויין של קשישה ביום 23.01.03, עבירות רכוש, הונאה בכרטיסי חיובי שבל"ר) וריצה עונש מאסר בפועל של 24 חודשים. באשר לנאשם 2 - לא התעלמה ב"כ המאשימה מהעובדה כי המדובר בהסתבכותו הראשונה בפלילים, ובצורך לאבחן את חלקו בפרשייה נשוא כתב האישום המתוקן משל הנאשם האחר, אך יחד עם זאת, טענה כי אין לאמץ את עמדת שירות המבחן, ולגזור על שני הנאשמים עונשי מאסר בפועל. בפתח טיעוניו לעונש, הדגיש ב"כ הנאשם 1 כי אינו חולק על חומרת מעשיי הנאשם ואינו מקל ראש בתוצאות מעשים אלה, אולם, הוא חולק על התוצאה העונשית הנגזרת ממעשים אלה, לשיטתה של ב"כ המאשימה, קרי, עונש מאסר בפועל. עו"ד שרמן ביקש ליתן את הדעת לשיקולים לקולא אותם מנה בפניי ועיקרם, מעבר הזמן הרב מיום ביצוע העבירות ועד היום, לעובדה כי במהלך פרק זמן זה, עמד הנאשם לדין בגין עבירה אחרת ואף נידון למאסר בפועל ממושך, הפנה לאמור בתסקירי שירות המבחן בהרחבה, לעובדה כי לא הסתבך בפלילים מאז שחרורו ממאסר (למעלה מ- 8 חודשים). לדברי הסניגור, הנאשם שינה מדרכיו וכתימוכין לכך, הגיש את פרוטוקול ועדת השחרורים בעניינו (ס/1) ואת שנאמר באשר לשיקומו של הנאשם בין כותלי הכלא, כאשר לדבריו, אין המדובר בדברים סתמיים, אלא "בשינוי עמוק ביותר שעבר הנאשם". ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולגזור על הנאשם עונש אשר לא "יפסיק את ההליך השיקומי בו הוא נמצא", כהגדרתו, ואשר לדעתו, משתלב היטב עם האינטרס הציבורי. באת כח הנאשם 2, בטיעוניה בע"פ ובכתב, טענה כי המדובר בנאשם בעל דפוסי התנהגות נורמטיבי המתפקד ככל אזרח ללא עבר פלילי, וכי הסתבכותו בתיק זה הינה הסתבכותו הראשונה בפלילים, המדובר בכישלון חד פעמי, המוגדר על ידה כ"טעות יחידה בחיו", וזאת, לאחר שהתפתה לסיכוי לרווח מהיר וקל, וכי אין המדובר באדם המסוכן לציבור. גם עו"ד הגב' שפריר, הפנתה לאמור בתסקיר שירות המבחן, לחרטה אותה הביע הנאשם ולשאר פרטים המובאים בהרחבה בתסקיר זה. בטיעוניה לעונש בכתב, הניחה בפניי ב"כ הנאשם, חומר תיעודי נוסף, הכולל מסמכים רפואיים אודות פגיעתה בתאונת עבודה (מסמר מזוהם אשר חדר לרגלו), וכתוצאה מכך, סבל מסיבוכים שונים, נותח ונקבעה לו נכות של 20% (עפ"י מסמכים מהמל"ל). כמו כן לטיעונים בכתב צורפו מסמכים שונים מהם ניתן ללמוד על פעילותו של הנאשם לנזקקים בעיר מגוריו "אור עקיבא" במסגרת המתנ"ס המקומי ומח' הרווחה. בנוסף לכל אלה, צורף מכתבה של רעיית הנאשם אשר ביקשה להביא את דבריה באמצעות מכתב שכתבה, את הקורות אותה ואת הנאשם מאז חשיפת הפרשה ועד היום ואת החשש הממלא את ליבה מגזר דינו העתידי של בית המשפט והשלכת תוצאותיו על משפחתה. בסיום טיעוניה לעונש, ביקשה באת כח הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל עליו צו של"ץ בהיקף נרחב. באי כח הצדדים הגישו לבית המשפט קובץ גזרי דין בעבירות הצתה, כאשר ב"כ המאשימה מפנה לענישה מחמירה ובאי כח הנאשמים לענישה מקלה. יאמר תחילה כי נדמה שאין חולק באשר לחומרת מעשיי הנאשמים, וחומרת מעשיהם מוצאת את ביטויה במסכת העובדתית, שפורטה בתחילת גזר דין זה. אומנם, ניתן ויש לאבחן בין חלקם של הנאשמים, ויש לדון כל אחד מהם על פי חלקו, אולם, על פניו, ניתן לומר, כי ככל שהדבר מתייחס לעבירת ההתפרצות, אזי, שניהם כאחד נטלו בה חלק שווה מתוך תכנון, מחשבה ותעוזה רבה, ועל כך, ניתן ללמוד מדרך הגעתם לחנות הרהיטים, האופן והדרך שבה פרצו את דלת המחסן תוך עקירת דלתותיו ממקומן, העמסת וגניבת סחורת הרהיטים שבתוכה. הנאשמים לא אמרו די, ולאחר ביצוע ההתפרצות, עשו את דרכם, כאמור, לתחנת דלק סמוכה, מילאו בנזין בתוך בקבוק, חזרו למחסן, שפכו את תכולתו לתוכו, והנאשם 1 הצית את המחסן. גם כאן יאמר, כי הנאשם 2 נטל חלק פעיל בביצוע ההצתה, למרות, שהנאשם 1 היה זה שביצע את ההצתה בפועל. חומרת הדברים אם כן, מדברת בעד עצמה ומיותר להכביר במילים. אני ער לעובדה כי חלקו של הנאשם 1, הינו, גדול יותר, וחלקו דומיננטי יותר מהנאשם 2. כמו כן, לנאשם 1 רישומים פליליים במגוון עבירות, ריצה עונש מאסר בפועל, הינו אסיר ברישיון וניתן לומר כי המדובר באדם שאימץ לעצמו דפוסי התנהגות עבריינים, לכל עניין ודבר, וכי יש בהסתבכויותיו בפלילים עליית מדרגה מהסתבכות אחת לשניה (גם אם לדברי ב"כ וקיימת הפסקה בביצוע העבירות, תוך שהוא מפנה לעובדה כי ב- 8 החודשים האחרונים, לא נרשמו לחובתו פתיחת תיקים פליליים חדשים). הנאשם 2, כפי שגם ניתן ללמוד מהאמור בתסקיר שירות המבחן, הינו אדם בעל דפוס התנהגות נורמטיבי, עד להסתבכותו בפלילים נשוא תיק זה. לזכותם של שני הנאשמים, כאחד, יאמר, כי הודו בפתח משפטם, חסכו זמן שיפוטי יקר ולא חלקו על דבר אחריותם במיוחס להם בכתב האישום המתוקן, וכך גם בפני קצינות המבחן קיבלו אחריות והביעו חרטה על הסתבכותם נשוא תיק זה. איני מתעלם ממכלול העובדות והפרטים שבאו בפניי, כעולה מטיעוני באי כח הנאשמים ותסקירי שירות המבחן, אולם, איני סבור כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן בעניינו של הנאשם 1. ההמלצה הינה כוללנית ביותר, ובאשר לנאשם 2, המלצה ליתן צו של"ץ בלבד. יש לזכור כי האמור בתסקירי שירות המבחן וההמלצות המובאות בו, הינן רק אחד מאותם נושאים הבאים בפני בית המשפט בבואו לשקול את העונש הראוי להטיל על נאשם זה או אחר, וזאת, כאחד השיקולים ממכלול השיקולים אותם עליו לבחון. יפים לעניינינו הדברים שנאמרו על ידי כב' השופטת מ. נאור ברע"פ 10904/04: "תסקיר שירות המבחן הינו המלצה בלבד, ובית המשפט רשאי להביא במניין גם שיקולי ענישה אחרים (ראה: בש"פ 9405/04 חופני נ' מ"י [טרם פורסם]: רע"פ 6908/04 איבגי נ' מ"י [טרם פורסם]). יצויין כי, ב"כ הנאשמים הפנו לגזרי דין שונים, ואולם, מעיון בגזרי דין אלה, לא ניתן לגזור גזירה שווה מחומרת מעשיי הנאשמים שבפניי, לחומרת המעשים של הנאשמים בגזרי הדין שהונחו בפניי. אין ספק כי בעבירות חמורות עסקינן, וכך יש לראות את העבירות בהן הורשעו הנאשמים, מן הראוי להשית על הנאשמים עונשים אשר יהא בהם מתן ביטוי לחומרת מעשיהם, וזאת, כאינטרס ציבורי ממעלה ראשונה. עונש אשר יהא בו כדי מסר הרתעתי הן לנאשמים אשר את דינם אני אמור לגזור, והן לעבריינים פוטנציאלים אחרים. יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת ט. שטרסברג כהן בע.פ. 4782/95: "מבחינת האינטרס הציבורי, אין זה מספיק להטמיע בחוק סטנדרטים של התנהגות. הציבור חייב לראותם מיושמים בכל עת ולראות בהם חלק בלתי נפרד מנוהגים חברתיים מקובלים המגינים על גופו, רכושו וכבודו של כל אחד מתוכו. ענישה סלחנית במקרים של התנהגות עבריינית חמורה, עלולה להביא להתמוטטות עכבות מוסריות, להתפרש כהתפשרות על ערכים ועל נורמות, לפגוע באמינות מימושו של האיום בעונש מאחורי החוק ולהעביר מסר שלילי לעבריינים פוטנציאליים המועדים לבצע עבירות מאותו סוג. באותו אופן בו השתת עונש ממשי הוא בבחינת ביטוי חברתי חריף לגינוי לו ראויים המעשים החמורים, כך אימוץ הגישה הסלחנית תחליש הכרת האיסור שבהתנהגות". (מ"י נ. אילון, פד"י מג(3), 1 בעמ' 8 מול האות א'). על כן, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטים, ובכלל זה חלקו של כל אחד מהנאשמים, עברו של הנאשם 1, העבירות שכל אחד מהם הורשע, הודאתם בפתח משפטם ושאר נימוקים לקולא כפי שבאו לידי ביטוי מפי באי כוחם, ומנגד, שיקולים לחומרא כפי שבאו לידי ביטוי מפיה של ב"כ המאשימה, וכוללים את הנזק הכספי הנכבד לצד העבירות בהן הורשעו, אני מחליט לגזור על הנאשמים את העונשים כדלקמן: על הנאשם 1 - 40 חודשי מאסר מתוכם 30 חודשי מאסר בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירות בהן הורשע. על הנאשם 2 - 30 חודשי מאסר מתוכם 18 חודשי מאסר בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירות בהן הורשע. אני נמנע מלהטיל על הנאשמים פיצוי כספי למתלונן, ומותיר זאת, לברור והכרעה בהליך אזרחי, והיה ויתקיים. לצורך מנין תקופת מאסרם של הנאשמים, תימנה תקופת מעצרם מיום 21.04.02 עד 28.04.02. זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום. משפט פליליפריצהבניין