גזר דין בעבירת איומים

להלן גזר דין בנושא גזר דין בעבירת איומים:

גזר דין

האשמות:

1.     לאחר שנשמעו כל ראיות התביעה, עדויות הנאשמים ומה שנותר לסיום שמיעת כלל הראיות היה שמיעתו של עד הגנה אחד, חזרו בהם הנאשמים מכפירתם במיוחס להם והודו בכל עובדות כתב האישום המתוקן (מיום 21.5.06) (להלן: "כתב האישום") ובכל המיוחס להם על פיו.

על סמך הודאתם הורשעו שני הנאשמים בעבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשלז" - 1977, בנוסף הורשע הנאשם מס' 1 בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333 בצירוף סעיף 335 (א) (1) לחוק העונשין ובעבירה של החזקת סכין עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין. בנוסף, הורשע הנאשם מס' 2 בעבירה של מעשי פזיזות ורשלנות ברכב, עבירה לפי סעיף 338 (1) לחוק העונשין.

המעשים:

2.     כפי שפורט בעובדות כתב האישום, בהן הודו הנאשמים ובגינם הורשעו בעבירות הנ"ל הינם כדלקמן:

(א)     ביום 25.1.06 הגישו X (להלן: "כפיר") וX (להלן: "תומר") שהינם אחים, המתגוררים בשיכון ג' בטבריה, שם מתגוררים גם הנאשמים, תלונה במשטרת טבריה כנגד נאשם מס' 1 על כך שחתך את צמיגיה של ניידת משטרתית שהחנה כפיר בסמוך לביתו (להלן: "התלונה"). בעקבות התלונה נעצר נאשם מס' 1 ביום 5.2.06, נחקר באזהרה ושוחרר בתנאי ערובה.

(ב)     ביום 14.3.06 בסמוך לשעה 22:30 היה תומר בדרכו אל בית חברתו וחלף סמוך לחנות מכולת בשיכון ג' בטבריה. הנאשם 1 שהיה במקום פנה אל תומר וקילל את אחיו כפיר ורונן, על כך שהגישו כנגדו את התלונה. תומר התעלם מהנאשמים 1 והמשיך בדרכו. הנאשם 1 הלך בעקבות תומר, שלף סכין ואיים לדקור אותו ואת אחיו. הנאשם מס' 2 שהיה אף הוא במקם, ניגש אל תומר ואיים כי הם ירצחו את תומר ואחיו עקב הגשת התלונה. נאשם מס' 1 ניסה לדקור את תומר באמצעות הסכין, אך תומר הצליח להתחמק להתחמק ממנו ולהתרחק מהמקום. תומר התקשר אל כפיר דיווח לו על שהתרחש וביקש ממנו שיזמין משטרה.

(ג)     כפיר דיווח למשטרה על האירוע וכעבור מס' דקות אסף ברכבו את תומר מהמקום והשניים נסעו לכיוון ביתם, ומשהגיעו בסמוך לבית מגוריהם הם החנו את הרכב והמתינו בו להגעת המשטרה. אותה עת הגיעו הנאשמים ברכב מסוג סובארו הנהוג בידי נאשם 2 כשלצידו יושב נאשם 1. נאשם 2 עצר את רכבו במקביל לרכב בו ישבו המתלוננים, הנאשם 1 ירד מרכב הסובארו ניגש אל רכבם של המתלוננים ונעמד בסמוך לחלון הנהג. הנאשם מס' 1 פנה אל כפיר והחל להתווכח עמו בנוגע לתלונה. באותה עת איים נאשם 2 שישב ברכב הסובארו על המתלוננים באומרו: "אם אחי ישב בכלא בגללכם אשב עליכם בכלא". כן איים נאשם 1 כי הם יגרמו נזק למכוניות משפחת המתלוננים.

(ד)     כעבור מס' דקות הגיעו שני אחים נוספים של המתלוננים למקום. כפיר ירד מהרכב ע"מ להרגיע אחיו ולמנוע התלהטות יצרים. תומר ירד אף הוא מן הרכב והנאשם 1 רץ לכיוונו כשבידו סכין ובאמצעותה דקר את תומר 3 דקירות באזור עמוד השדרה, בחזה ובמותן השמאלית. לאחר מכן נמלט נאשם 1 בריצה מן המקום. עובר לכך נהג הנאשם את רכבו במהירות ובדרך רשלנית ופגע בעת בריחתו מהמקום ברגלו של תומר שעמד על הכביש.

כתוצאה מהמעשים הנ"ל נזקק תומר לטיפול רפואי ואושפז בבית החולים. כן נגרמה לו המטומה במותן שמאל.

ראיות לעונש:
3.     זולת רשימות של הרשעותיהם הקודמות של שני הנאשמים, אשר הוגשו ע"י ב"כ המאשימה בפתח הטיעון לעונש, לא הוגשו מטעם מי מהצדדים ראיות לעונש.
יצויין כי ב"כ המאשימה שבה וצירפה מאוחר יותר, לתיק בית המשפט, ע"פ רשות שניתנה לה, רשימות של הרשעות קודמות של הנאשמים, הזהים למעשה לאלה שהוגשו על ידה בפתח הטיעונים לעונש והשוני היחיד הינו באשר להרשעותיו הקודמות של הנאשם 2 אשר הוספה להם הרשעה מיום 12/2/07 בת"פ 2694/06 (בית משפט השלום טבריה), שברור כי לא היה מקום להציגה משום שאינה בבחינת הרשעה קודמת מאחר והיא מתאריך מאוחר לא רק מתאריך ביצוע העבירות ע"פ כתב האישום הנוכחי אלא גם מאוחר יותר מההרשעה בתיק זה שהיתה יום קודם לכן.

עיון בגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם 1 מעלה, כי נאשם זה, שהנו היום בן 23 שנים לערך הסתבך עם החוק לראשונה ביום 1.2.99 בהיותו בן 15 שנים בלבד, ומאז צבר בסה"כ 6 הרשעות קודמות במספר רב של עבירות בעיקר בעבירות אלימות ועבירות נגד הרכוש.

עוד עולה מהגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם 1, כי הוא ריצה בעבר עונשי מאסר שונים, אולם לא למד את הלקח וחזר לסורו.

בין הרשעותיו הקודמות של הנאשם 1 הרשעה בת.פ. 4173/03 (בית משפט השלום בטבריה) אליו צורפו לבקשת הנאשם 1 ת.פ. 3001/02, 2185/03 ו- 1561/04. שם גזר בית המשפט על הנאשם, בין היתר 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור ויורשע על אחת מהעבירות בהן הורשע בכתב האישום בתיק ובכתבי האישום שצורפו לו. מאחר ובין העבירות בהן הורשע היתה עבירת איומים, הרי מאסר מותנה זה הינו בר הפעלה. גליון הרשעותיו הקודמות הפלילי של הנאשם 2 מראה כי לנאשם הרשעות קודמות בגין עבירות שבוצעו החל בשנת 1992, וכלה בשנת 2003. בין הרשעות אלה הרשעה בת"פ 2107/04 (בימ"ש השלום טבריה), בין היתר, בעבירת איומים, עבירה על סעיף 192 לחוק העונשין ואשר במסגרתו נגזר על הנאשם 2 בין היתר, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור אותן עבירות בהן הורשע או כל עבירה נגד רכוש וכן התחייבות ע"ס 1,000 ₪ להימנע מעבירה.
מאחר ולכאורה מדובר במאסר מותנה בר הפעלה, ובהתחייבות ברת חילוט, ומאחר והצדדים לא התייחסו לכך בטיעוניהם, שבתי וזימנתי את הצדדים ע"מ לשמוע את עמדותיהם באשר לחילוט ההתחייבות ולהפעלת המאסר על תנאי, בטרם מתן גזר הדין.

טענות הצדדים לעונש:
טענות המאשימה:
4.     לטענת ב"כ המאשימה, כתב האישום מדבר בעד עצמו, ומצביע על חומרת מעשיו של הנאשם 1 אשר ניסה תחילה לדקור את תומר כאשר פגש בו ליד חנות המכולת שבשכון ג' בטבריה, תוך שהוא והנאשם 2 מאיימים עליו וזאת ללא כל התגרות מצידו של תומר. הנאשמים לא הסתפקו בכך אלא נסעו בעקבותיו של תומר שעזב את המקום ונסע לכיוון ביתו, ליבו את היצרים ושוב חידשו את האירוע.

ב"כ המאשימה מדגישה את העובדה כי הנאשם 1 דקר את תומר באמצעות סכין 3 דקירות במקומות רגישים וגרם לו פציעות שרק בנס לא הביאה לתוצאות קטלניות.

ב"כ המאשימה ציינה כי מגמת הפסיקה של בתי המשפט, הינה החמרה באשר לעבירות אלימות, גם כשמדובר בעבריינים צעירים ואף קטינים, גם אם הם ללא הרשעות קודמות.

באשר לנאשם 1 הרי שמדובר במי שניתנו לו בעבר הזדמנויות קודמות שלא נוצלו ועל כן יש להחמיר בענישתו.

ב"כ המאשימה ביקשה שלא ליתן משקל משמעותי להודאת הנאשם 1 מפני שזו באה בשלב מאוחר של הדיון; על אף שמלכתחילה , לא היתה בפיו הגנה של ממש, לאחר שהוא קשר את עצמו למעשים.

באשר לנאשם מס' 2 טענה ב"כ המאשימה, כי אין להתעלם מחלקו באירוע וממעורבותו באיומים הן באירוע הראשון והן באירוע השני. והיה זה הנאשם 2 אשר הסיע את הנאשם 1 למקום בעקבות תומר, ובסופו של דבר נהג בפזיזות ופגע ברגלו של תומר.

עוד טענה ב"כ המאשימה, כי בעבירות של אלימות יש ליתן לנסיבות אישיות משקל נמוך לעומת שיקולי ענישה אחרים של גמול והרתעה. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה של בית המשפט העליון המצביעה לגישתה על הצורך בהחמרה בענישה בעבירות של אלימות.

לסיכום ביקשה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם 1 מאסר בפועל משמעותי, להטיל את מאסר על תנאי באופן מצטבר, ובנוסף לגזור על הנאשם 1 עונש מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.
על הנאשם 2 ביקשה ב"כ המאשימה להטיל מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה מלהחזיק ו/או לקבל רשיון נהיגה, בפועל ועל תנאי, וכן פיצויי למתלוננים.

טענות ההגנה

5.     מנגד ביקש הסניגור להתחשב בהודאת הנאשמים ובנטילת אחריות גם אם היא באה מאוחר, לטענתו היה חשוב כי הראיות ישמעו ע"מ שתהיה תמונה מלאה בפני בית המשפט, ובסופו של יום הנאשמים נטלו אחריות, הודו והביעו צער וחרטה, וראוי כי לכך ינתן משקל מתאים בקביעת עונשים של הנאשמים.
הסניגור טען כי המדובר בפציעות שאינן חמורות.

הסניגור ביקש לזקוף לטובת הנאשמים את גילם הצעיר, את הנסיבות המשפחתיות והכלכליות הקשות, את תחלואיו של הנאשם 2 ואת העובדה שלנאשמים שני הורים בגיל מתקדם. הסניגור ציין את העובדה שהנאשם 1 נתון במעצר, מזה 9 חודשים ויותר, לטענתו הנאשם מס' 1 החליט לפתוח דף חדש בחיים, וביקש כי בית המשפט ימליץ כי הנאשם 1 ירצה עונשו בכלא שיקומי.

הסניגור התייחס לנאשם מס' 2 המתפרנס ממכירת ביצים ע"י כך שהוא מסתובב ברכב, עיסוק זה אף זכה לכינוי "רונן ביצים", לטענתו, זאת העבודה היחידה שהוא יודע לעשות. על כן ביקש שלא לפגוע ברשיון הנהיגה שלו.

לסיכום ביקש הסניגור להעדיף את הפן השיקומי על הפן הענישתי וביקש לשים את הדגש על הענישה הצופה את פני העתיד.

הנאשם מס' 1 אשר השתמש בזכות המילה האחרונה, הביע צער על כל מה שעשה, טען כי הוא סבל הרבה בעבר, וציין כי בעבר עשה טעויות רבות והיום הוא מכה על חטא שלא תיקן דרכו והקים משפחה.
נאשם מס' 1 התייחס להוריו הבאים בשנים וציין כי תקוותו שיצליח פעם להביא להם נחת בכך שיראו כי הוא חזר למוטב, עובד ומקים משפחה.

גם נאשם מס' 2 הביע צער והתחייב שלא יחזור על מעשים כאלה, וביקש שלא לפסול אותו מנהיג משום שהרשיון דרוש לפרנסתו.

דיון וקביעת העונש

6.     עבירות האלימות חמורות הן, הן חמורות שבעתיים כאשר הן מבוצעות באמצעות סכין או כלי משחית אחר. נכתב רבות על חומרתה של תופעת "תת תרבות" הסכין והשימוש בה לפתרון סכסוכים, גם כשמדובר בסכסוכים של מה בכך, ועל החובה להילחם בתופעה זו. על בתי המשפט מוטלת חובה לתרום את תורמתם לשירוש תופעת הסכינאות והאלימות בכלל מהחברה, תופעה שלמצער, התפשטה לממדים מדאיגים.

בענייננו מעשיו של הנאשם מס' 1 כפי שתוארו לעיל הינם חמורים. נאשם זה, אשר ללא כל התגרות איים על תומר וניסה לדקור אותו, על רקע הגשת תלונה ע"י שני אחיו למשטרה נגדו, על כך שחתך צמיגי ניידת משטרתית שהחנה כפיר ליד ביתו.

הנאשם 1 שלא הצליח לדקור את תומר במפגש הראשון עמו, לא הרפה אלא נסע בעקבותיו לכיוון בית המגורים שלו, התגרה בתומר ובכפיר ומשהגיעו שני אחים נוספים, רץ אחר תומר ודקר אותו שלוש דקירות ונמלט מהמקום.

נוסף לנסיבות החמורות של מעשי הנאשם מס' 1 הרי שגם עברו של הנאשם הינו עבר מכביד, במיוחד כשמדובר בנאשם, שבסך הכל הינו כיום בן 23 שנים ואף ע"פ כן הספיק לבצע מספר רב של עבירות אלימות ועבירות כנגד הרכוש.

באשר לנאשם 2, חלקו בכל האירוע שונה מחלקו של נאשם 1, הוא לא תקף ולא עשה שימוש בסכין, אם כי אין להתעלם מכך שבמקום להרגיע את הרוחות, הוא ליבה את היצרים ע"י השמעת איומים כנגד המתלוננים ובסוף גם נהג בפזיזות וברשלנות שגרמה לפגיעה ברגלו של תומר.

לנאשם 2 הרשעות קודמות ובין אלה הרשעות קודמות בעבירת איומים, שהאחרונה ביניהם הינה מיום 25/1/05 בת"פ 2107/04, שם נגזר על הנאשם בין היתר מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור כל עבירה דומה, וכן חוייב בחתימה על התחייבות ע"ס 1,000 ₪ להימנע מעבירה במשך 3 שנים, ומשהורשע עתה בעבירת איומים, הרי שהמאסר המותנה בר הפעלה וההתחייבות ברת חילוט.

לזכות הנאשמים יש לזקוף את הודאתם וחרטתם, גם אם זו באה בשלב מאוחר, את גילם הצעיר, את מצבם המשפחתי והסוציואקונומי הירוד, בקביעת תקופת המאסר שראוי להטילה על הנאשם 1, יש להותיר בפניו אור בקצה המנהרה, ותקווה לשיקום, בעיקר משום גילו הצעיר, ומשום שאין עדיין לומר נואש לגביו.

לסיכום, ולאחר ששקלתי את חומרת עבירת האלימות בה הורשע הנאשם מס' 1 ואת חומרת נסיבות ביצועה, את עברו של הנאשם 1 והרשעותיו הקודמות, מצד אחד, ואת כלל הנסיבות ביחס לשני הנאשמים, ואת טענותיהם של שני הצדדים הן לחומרא והן לקולא אני גוזר על הנאשם מס' 1, 48 חודשי מאסר מהם 34 חודשים לריצוי בפועל והיתרה של 14 חודשים תהיה על תנאי למשך 3 שנים והתנאי שהנאשם מס' 1 לא יעבור תוך קופת התנאי עבירת אלימות כלשהיא מסוג פשע ויורשע עליה תוך תקופת התנאי או לאחריה.

אני מפעיל את המאסר על תנאי של 6 חודשים שנגזרו על הנאשם ביום 14.7.04 בת.פ. 4173/03 (בית משפט שלום טבריה) זאת באופן חופף למאסר שגזרתי עליו בתיק זה, כך שהנאשם ירצה בסך הכל 34 חודשי מאסר שמניינם מיום מעצרו 20.4.06.

בנוסף אני מחייב את הנאשם 1 לשלם למתלונן תומר פיצוי בסך של 5,000 ₪.

על הנאשם מס' 2 אני גוזר 14 חודשי מאסר, מהם 6 חודשים בפועל. יתרת התקופה של 8 חודשים תהיה על תנאי למשך 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור תוך תקופת התנאי עבירה של איומים או כל עבירת אלימות מסוג פשע ויורשע עליה. אני מורה על חילוט ההתחייבות ע"ס 1,000 ₪ שהנאשם 2 חתם עליה בהתאם לגזה"ד בת"פ 2107/04 (בימ"ש השלום טבריה). כמו כן, אני מפעיל את המאסר על תנאי של 6 חודשים, שנגזר על הנאשם בת"פ 2107/04 הנ"ל וזאת באופן חופף למאסר שגזרתי עליו בתיק זה, כך שעל הנאשם 2 לרצות בפועל בסה"כ 6 חודשים. בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, יוכל הנאשם 2 לרצות את תקופת המאסר בפועל בדרך של עבודות שירות.

בנוסף, אני מטיל על הנאשם מס' 2 עונש פסילה מלהחזיק או לקבל רשיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים, מזה 6 חודשים בפועל ו- 6 חודשים על תנאי למשך שנה.

זכות ערעור על גזר דין זה לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סחיטה באיומים

  2. איומים על סוהר

  3. שוד רכב באיומים

  4. איומים באינטרנט

  5. דרישת נכס באיומים

  6. איומים על עורך דין

  7. סחיטה באיומים עונש

  8. מעצר על איומים ברצח

  9. עבירת סחיטה באיומים

  10. עונש על עבירות סחיטה

  11. גזר דין בעבירת איומים

  12. מעצר על איומים בצוותא

  13. עבירת איומים סעיף 192

  14. מעצר על סחיטה ואיומים

  15. סחיטה באיומים - ערעור

  16. מעצר בעבירת סחיטה בכוח

  17. איומים על שכן בגלל רעש

  18. עונש על חטיפה לשם סחיטה

  19. חלופת מעצר סחיטה באיומים

  20. סחיטה באיומים 3 שנות מאסר

  21. הרשעה בפלילים איומים והטרדה

  22. עונש בעבירת דרישת נכס באיומים

  23. סעיף 192 לחוק העונשין - איומים

  24. סחיטה באיומים - מעצר עד תום ההליכים

  25. חטיפה לשם סחיטה - מעצר עד תום ההליכים

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון