בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין

להלן החלטה בנושא בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין:

החלטה

1.     בפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין שנגזר על המשיבה ביום 15/11/06 בת.פ. 1008/04 בימ"ש שלום ת"א ע"י כבוד השופטת כוחן.
     ביום 14/11/05 הורשעה המשיבה ביחד עם נאשם אחר בשם עמנואל פלד בעבירות של סיוע לסחיטה באיומים, סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וסיוע לעושק, וזאת לאחר שבית המשפט קבע שהיא היתה במעמד של מסייעת ולא של מבצעת בצוותא, לעמנואל פלד שהיה הנאשם העיקרי והדמות הדומיננטית שהמשיבה פעלה בצילו.
     ביום 15/12/05 נגזר דינו של עמנואל פלד ל-68 חודשי מאסר בפועל, מע"ת, קנס ופיצוי למתלוננים.
     ביום 5/9/06 נגזר דינה של המשיבה ל-6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בכפוף לחוו"ד הממונה על עבודות השירות, מע"ת וקנס וכן נקבע שהמשיבה תהא בפיקוח של שירות המבחן במשך 18 חודשים במהלכם תטופל טיפול פסיכולוגי ע"י פסיכולוג מוסמך (להלן: "גזר הדין").
     ביום 15/11/06 הושלם גזר הדין באופן, שלאחר קבלת חוו"ד של הממונה על עבידות השירות, נקבע כי עבודות השירות ירוצו בבי"ח מאיר בכ"ס החל מיום 5/12/06.

     ב"כ המבקשת ביקשה לעכב את ביצוע גזה"ד שכן בכוונת המבקשת להגיש ערעור ובית המשפט עיכב את ביצוע גזה"ד עד מועד הגשת הערעור ולא יאוחר מ-45 יום מיום מתן ההחלטה (15/11/06), תוך הבהרה שעיכוב הביצוע אינו חל על פיקוח שירות המבחן.

     ביום 25/12/06     הוגש ע"י המבקשת ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין בטענה, בין היתר, שהמשיבה היתה מבצעת בצוותא עם עמנואל פלד ולא מסייעת בלבד, ובכל מקרה ערעור על העונש.
     ביום 25/12/06 הוגשה גם בקשה דחופה לעיכוב ביצוע גזר הדין וכן בקשה לאיחוד הדיון בערעורים של המבקשת ובערעור של עמנואל פלד הקבוע ליום 8/3/07.
     מתברר גם, שבמועד הנ"ל היו אמורות להיות מוגשות, או הוגשו, בקשה דחופה לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע ובקשה דחופה למינוי סניגור למשיבה, כשבעקבות תקלה כלשהי, כנראה במזכירות בית המשפט, הגיעה הבקשה לדיון דחוף בבקשה לעיכוב ביצוע לשופט רק ב-1/1/07 וב-2/1/07 נקבע הדיון ליום 4/1/07 בפני, בבקשה לעיכוב הביצוע, לאחר שהמשיבה כבר החלה בעבודות השירות.
     בנוסף, ביום 26/12/06 הגישה המשיבה, שלא באמצעות עו"ד, ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין של בימ"ש קמא, תוך טיעון שהיא לא ידעה שעמנואל פלד מרמה אנשים, חשבה שהכל תקין ושחלקה התמצה בכך שענתה לטלפונים והוציאה מסמכים ותו-לא, כשמי שהעביר שיחות ודיבר בקולה היה עמנואל.
     במסגרת ערעור זה ביקשה המשיבה לבדוק אפשרות לקבלת סניגור מהסניגוריה הציבורית לצורך ייצוגה בערעור.
     
ביום 31/12/06 החלה המשיבה לרצות את עונש עבודות השירות בבי"ח מאיר בכ"ס וזאת לאחר שהיא נתונה בפיקוח שירות המבחן ממועד גזה"ד בבימ"ש קמא.

ביום 4/1/07 הופיעה המשיבה לדיון ללא ייצוג משפטי, בלא שהבקשה למינוי סניגור היתה בתיק, ולפיכך הוריתי על מינוי סניגור למשיבה מטעם הסניגוריה הציבורית והדיון נקבע ליום 14/1/07 כדי לאפשר לסניגור להתכונן לדיון.
ביום 14/1/07 התקיים הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין.

2.     לטענת המבקשת, סיכויי הערעור טובים, כשאין מקום לנקוט בגישה שונה בין נאשמים המבקשים עיכוב ביצוע משהגישו ערעור, לבין המדינה, וכדי למנוע מצב בו תרצה המשיבה את כל עונש המאסר בפועל בעבודות שירות או את מרביתו וכן את תקופת הפיקוח בטרם יישמע הערעור, מתבקש ביהמ"ש לעכב את תחילת ביצוע עבירות השירות ופיקוח שירות המבחן עד למתן פסק דין בערעור.
     לטענת המבקשת, הודעת הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין הוגשו במועד, בתוך 45 יום ממתן גזר הדין, ורק עקב תקלה במזכירות ביהמ"ש לא הגיעו להחלטה שיפוטית לפני חלוף המועד הנ"ל, כשהעובדה שהמשיבה החלה כבר לרצות את עבודות השירות לא מעלה ולא מורידה וכפי שמפסיקים מאסר שהחל לרצות נאשם המבקש לעכב את ביצוע גזר הדין משהגיש ערעור, יש לעכב את ביצוע המאסר בעבודות שירות שהחלה לרצות המשיבה, גם כשהמדינה היא זו המערערת.
לטענת המבקשת, לא ייגרם למשיבה כל עיוות דין אם יעוכב ביצוע גזר הדין, מה גם שהערעורים יישמעו כנראה במאוחד ביום 8/3/07.

     לטענת המבקשת, לא ייתכן, שהמשיבה שהגישה ערעור על הכרעת הדין וטוענת לחפותה, תרצה עונש מאסר של עבודות שירות.
     
לטענת המשיבה, השיקול של המבקשת העומד מאחורי הגשת הבקשה הינה ההשפעה היכולה להיות לעונש שנגזר על המשיבה על ערעורו של עמנואל פלד על העונש שנגזר עליו.
     לטענת המשיבה, משהחלה המשיבה לרצות את עונש עבודות השירות אין מקום להפסיק את הנ"ל לאחר שהסתמכה על כך והתארגנה לכך.
לטענת המשיבה, הפסקת פיקוח שירות המבחן והטיפול תגרום לה לנזק נפשי, רגרסיה וסכנה שתפגע בעצמה, כעולה מאבחוני אנשי המקצוע שנשמעו בענין זה (בענין זה הצהירה ב"כ המבקשת במהלך הדיון בעמוד 5 לפרוטוקול שורה 6 שאין לה בעיה שהמשיבה תמשיך את הפיקוח אבל שזה לא ישמש נסיבה בערעור).

     לטענת ב"כ המשיבה, העובדה שהמשיבה הגישה בעצמה ערעור על הכרעת הדין לא משליך על בקשתה לעיכוב ביצוע גזר הדין כשאם היה מוגש הערעור ע"י עו"ד הוא היה מנוסח אחרת.

3.     לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בערעורים, בבקשות ובמסמכים החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה ולעכב את ביצוע גזר הדין לגבי עונש המאסר בעבודות שירות בלבד ולא לגבי פיקוח שירות המבחן וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

א.     נקודת המוצא הינה אכן, שדין המדינה הינה כדין נאשם המגיש ערעור ומבקש עיכוב ביצוע של גזר הדין.
בנוסף, כאשר מדובר בבקשה לעכב עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות איזון השיקולים מביא בדרך כלל למסקנה כי יש מקום להיענות לבקשה (ע"פ 2929/02 מ"י נ' סבירסקי דינים עליון, כרך ס"א 730).
     בבוא בית המשפט להכריע בבקשות מהסוג הנ"ל עליו לשקול בין היתר את סיכויי הערעור ונימוקיו, מהות העבירה ונסיבותיה, נסיבותיו האישיות של הנאשם, עינוי הדין אשר עשוי להיגרם לנאשם עת נדחה ביצוע העונש.
     מאידך, על ביהמ"ש לשקול את האינטרס הציבורי במיצוי זכות הערעור של המדינה, בלא לכבול את שקול דעתו של ביהמ"ש אשר ידון בערעור עקב העובדה שבינתיים רוצה העונש. זאת, משום הנוהג בבית המשפט, כי אם הנאשם כבר סיים את ריצוי עונש המאסר שהושת עליו, או אף אם רק מתקרב הוא לסיום תקופת המאסר שנגזרה לו, יש בכך כדי להשפיע על שיקול דעתו של ביהמ"ש שלא להחמיר בעונש, אף שמן הראוי היה לעשות כך וזאת משום "שהנאשם כבר הציץ וראה את אור החירות ואין זה מן הראוי, בשלב כגון דה, לחזור ולשלול את חירותו" (בש"פ 1691/92 מ"י נ' ריבו, פ"ד מו (3) 332, להלן: "פס"ד ריבו").
     זאת, כדי להשאיר מירווח של שקול דעת רחב ככל הניתן בענייני ענישה לערכאת הערעור ולהימנע, בגדר האפשר, מכבילת שיקול דעתה בסד של נתונים מקובעים העלולים להגבילה בקביעת ענישה ראויה, כשאותו דין חל גם על המדינה במיוחד בעונשי מאסר בפועל קצרים (ע"פ 55/06 מ"י נ' זלינגר, תקדין עליון 2006 (1) 622, ע"פ 4037/05 מ"י נ' פלוני תקדין עליון 2005 (2) 1646, להלן: "פס"ד פלוני", רע"פ 1971/98 מ"י נ' מירו, פ"ד נב (5) 145, להלן: "פס"ד מירו", ע"פ 4940/05 מ"י נ' עמרם, תקדין עליון 2005 (2) 3508, להלן: "פס"ד עמרם").
כך, במקרה דומה, שבו ריצו המשיבים מספר ימים של מאסר על דרך של עבודות שירות, לפני הדיון בבקשת המדינה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליהם, עקב סידרה של אירועים ותקלות, נעתר ביהמ"ש לבקשה כדי למנוע מצב שהמשיבים ירצו את עונש המאסר במלואו בטרם יישמע ערעור המדינה (ע"פ 4157/05 מ"י נ' טוויל, תקדין עליון 2005 (2), 1214 להלן: "פס"ד טוויל").
     כך, במקרים נוספים בהם החל משיב לרצות עונש מאסר בעבודות שירות עיכב ביהמ"ש את ביצוע גזר הדין (פס"ד פלוני, פס"ד עמרם, פס"ד ריבו).

ב.     לעניין סיכויי הערעור, ערעור המדינה נסב בעיקר על קביעה משפטית, שעפ"י הקביעות בהכרעת הדין היה על בימ"ש קמא לקבוע כי המשיבה הינה מבצעת בצוותא ולא מסייעת בלבד, ועל פני הדברים מדובר בערעור הראוי לבירור (ראו פס"ד עמרם), מה גם שערעור המדינה הינו בכל מקרה גם לגבי העונש. לא ניתן לשלול את סיכויי הערעור, כשאין צורך להראות דווקא סיכויים בולטים לזכות בערעור (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מ"י, תקדין עליון 2000 (2) 1640, ע"פ 6324/04 חנאי נ' מ"י, תקדין עליון 2006 (3) 3199).

ג.     שיקול מרכזי, לקבלת הבקשה הינה שהמשיבה, בעצמה, הגישה ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין. אמנם הערעור הוגש ע"י המשיבה בעצמה ולא ע"י עו"ד מטעמה אך בערעור זה מבקשת המשיבה לזכותה מאחר ונפלה טעות בהכרעת הדין שהחליטה להרשיעה, שכן, בין היתר, לא היתה לה כוונה לרמות אנשים והיא לא ידעה על מעשי המרמה שבוצעו ע"י עמנואל פלד שגם דיבר בשמה והעביר שיחות בשמה.
     בנסיבות אלו, משהמשיבה בעצמה הגישה ערעור על הרשעתה בהכרעת הדין, הרי גם מבחינת האינטרס שלה, יש עניין כי לא תישא בעונש לפני שמיעת הערעור, בשל הסיכוי כי תזוכה כליל או למצער יופחת עונשה.
     
כך, בפס"ד מירו התקבלה בקשת המדינה לעיכוב ביצוע גזר הדין של נאשם שנידון לששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות שהחל כבר לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות (במשך כחודשיים וחצי), בין היתר, עקב העובדה שגם הנאשם הגיש ערעור על הרשעתו ונקבע כי גם מבחינתו יש ענין כי לא ישא בעונש לפני שמיעת הערעור בשל הסיכוי כי יזוכה כליל או למצער, לפי טענתו החלופית, כי עונשו יופחת.

ד.     במקרה דנן, העובדה כי המשיבה החלה לרצות את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות במשך כשבועיים ימים, ותפסיק זאת עד לשמיעת הערעור שאמור להישמע ביום 8/3/07 או במועד נדחה אחר, לא תגרום עיוות דין למשיבה, בהתחשב כאמור, בין היתר, גם בכך שגם האינטרס של המשיבה הינו לא לרצות עונש לשווא, אם יתקבל ערעורה שלה על הכרעת הדין.
     טענותיה של המשיבה לכך שהפסקת ריצוי עבודות השירות תפגע בעבודתה אותה עזבה, נטענו באופן כללי וסתמי ללא כל פירוט (ראו פס"ד עמרם).
     

ה.     ב"כ המשיבה מסתמך על ע"פ 10314/05 מ"י נ' עלא גבארין, תקדין עליון 2005 (4) 1972 (להלן: "פס"ד גבארין") בו החליט בית המשפט העליון לדחות את בקשת המדינה לעיכוב ביצוע גזר דין של ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, כשהנאשמים החלו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות במשך כשלושה שבועות.
     נימוקיו של בית המשפט בפס"ד גבארין היו בעיקר כדלקמן:
     במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים התבקש תסקיר מבחן לענין אופי העונש ומידתו ומדובר היה בבקשה חריגה שיצרה בוודאי ציפיה אצל הנאשמים לתמיכת המדינה בעמדת שירות המבחן אם ימליץ על עבודות שירות.
     השיקול המכריע לדחיית הבקשה בפס"ד גבארין היה שהמשיבים כבר החלו בריצוי עבודות השירות וסביר להניח כי עשו לשם כך הכנות בחייהם והפסקת ריצוי העונש בשלב זה והתחלתו שוב במועד מאוחר יותר יכול ותפגע פגיעה נוספת במשיבים, בעיקר, בהתחשב בכך, שבית המשפט קמא עיכב את ביצוע העונש ב-25 ימים על מנת שהמדינה תוכל להגיש ערעור על גזר הדין והמדינה לא ניצלה זמן זה והגישה את הערעור יומיים לאחר שהחלו המשיבים לבצע את עבודות השירות שנגזרו עליהם.
     להבדיל מהמקרה בפס"ד גבארין, הרי במקרה שלנו לא היתה הסכמה של הצדדים למשלוח המשיבה לשירות המבחן לקבלת תסקיר ומדובר היה בהחלטה של בית המשפט בעקבות בקשת ב"כ המשיבה.
     זאת ועוד, להבדיל מהמקרה בפס"ד גבארין בו הגישה המדינה את הבקשה לעיכוב הביצוע 20 יום לאחר חלוף המועד שבו עוכב הביצוע ע"י בימ"ש קמא ולאחר שהמשיבים כבר החלו לרצות את עונש המאסר בעבודות השירות, הרי במקרה שלנו, הוגשה הבקשה לעיכוב הביצוע ע"י המדינה ביום 25/12/06, 4 ימים בטרם חלוף המועד להגשת הבקשה, עוד בטרם החלה המשיבה לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות, ורק עקב תקלה (כנראה במזכירות ביהמ"ש) לא עלה התיק בפני שופט עד 1/1/07, למרות שהמבקשת הגישה בקשה דחופה לדיון בבקשה ולמינוי סניגור למשיבה, כדי לאפשר את קיום הדיון בטרם תחל המשיבה בריצוי עונשה.
     דהיינו, במקרה דנן, המשיבה ידעה עוד לפני תחילת ריצוי העונש בעבודות שירות שהמדינה הגישה בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין ושאם תתקבל בקשה זו היא לא תחל לרצות את עבודות השירות ורק עקב תקלה, כנראה במזכירות ביהמ"ש, לא נדונה בקשה זו בטרם החלה המשיבה לרצות את עבודות השירות (ראו לענין זה פס"ד טוויל שבו עוכב ביצוע עונש מאסר בעבודות שירות, שהמשיבים החלו לרצותו עקב סדרה של אירועים ותקלות).

ו.     לגבי פיקוח שירות המבחן, מדובר בסדרת פגישות אינטנסיביות וטיפולים שהחלה המשיבה כבר לפני מספר חודשים (לפחות חודשיים).
כעולה מהכרעת הדין וגזר הדין ומעדות אנשי המקצוע בענין זה בבימ"ש קמא, ישנה חשיבות רבה לפיקוח שירות המבחן ולטיפול במשיבה, להם זקוקה המשיבה לפי קביעת קצינת המבחן, לאחר שנמצא שהיא סובלת מדכאון ואף אושפזה בעבר וקיבלה טיפול תרופתי ושאם יוטל עליה עונש מאסר, מצבה הנפשי עלול להדרדר עד כדי סכנה אובדנית.
     בנסיבות אלו, לא מצא לנכון גם בימ"ש קמא לעכב את ביצוע הרכיב של פיקוח שירות המבחן והטיפול הפסיכולוגי שהוטל על המשיבה במסגרת גזר הדין.
     אף אני סבור, שבמקרה דנן, אין לעכב רכיב זה, לאחר שהמשיבה החלה בו ומעוניינת בהמשכו וזאת מפאת חשיבותו הרבה (כשגם המדינה בדיון בפני הודיעה שאין לה בעיה שהמשיבה תמשיך בפיקוח ובלבד שזה לא ישמש כנסיבה בערעור).
אני מודע לכך שבמידה ויתקבל ערעור המדינה ויוטל על המשיבה עונש מאסר בפועל, לא ניתן יהיה להשית עליה רכיב של פיקוח קצין מבחן, אך הדבר יילקח בחשבון, מן הסתם, (כמו גם פרק הזמן הקצר של ריצוי עבודות השירות של כ-18 יום), במסגרת הערעור ומעל לכל, במקרה זה, עומדת לנגד עיני טובת המשיבה להמשיך בתהליך הטיפולי והשיקומי, מה גם, שהמשיבה מעוניינת להמשיך בהליך זה, שנקבע לתקופה של 18 חודשים כך שהערעור אמור להישמע ולהסתיים הרבה קודם לכן.


4.     התוצאה

התוצאה הינה שאני מקבל את הבקשה בחלקה ומעכב את ביצוע גזר הדין לענין ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות. אינני מעכב את הרכיב בגזר הדין של פיקוח שירות המבחן והטיפול הפסיכולוגי.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עיכוב ביצוע חלקי

  2. עיכוב ביצוע עונש

  3. עיכוב ביצוע מאסר

  4. עיכוב ביצוע צו פינוי

  5. עיכוב ביצוע צו הריסה

  6. עיכוב ביצוע עונש שלילה

  7. עיכוב ביצוע תשלום החוב

  8. עיכוב ביצוע פסילת רשיון

  9. עיכוב ביצוע הליכי פינוי

  10. עיכוב ביצוע הליכי גבייה

  11. עיכוב ביצוע פסק דין כספי

  12. עיכוב ביצוע פסק דין נהלי

  13. עיכוב ביצוע תשלום הוצאות

  14. בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין

  15. עיכוב ביצוע פסק דין אזרחי

  16. עיכוב ביצוע פסק דין מזונות

  17. עיכוב ביצוע פסק דין בערעור

  18. עיכוב ביצוע גזר דין תעבורה

  19. בקשה לעיכוב ביצוע מימוש נכס

  20. עיכוב ביצוע תשלום היטל ביוב

  21. עיכוב ביצוע קנס פסילת ספרים

  22. התנאים לעיכוב ביצוע פסק דין

  23. עיכוב ביצוע פסק דין ועדת ערר

  24. עיכוב ביצוע פסק דין אשם תורם

  25. עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי

  26. בקשה לעיכוב ביצוע מימוש מכרז

  27. עיכוב ביצוע צו סגירה תחנת דלק

  28. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי

  29. בקשה לעיכוב ביצוע במעמד צד אחד

  30. עיכוב ביצוע פסק דין בדיני עבודה

  31. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין אזרחי

  32. עיכוב ביצוע גזר דין תאונה קטלנית

  33. עיכוב ביצוע פסק דין שניתן בהסכמה

  34. עיכוב ביצוע פסק דין רשלנות רפואית

  35. בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי

  36. עיכוב ביצוע פסק דין עקב מצב כספי רע

  37. האם ערעור עילה לעיכוב ביצוע פסק דין

  38. עיכוב ביצוע פסק דין בבית דין לעבודה

  39. בקשה לעיכוב ביצוע של גזר דין תעבורה

  40. בקשה לעיכוב ביצוע החלטה של בית משפט

  41. עיכוב ביצוע פסק דין עד להערכה בערעור

  42. עיכוב ביצוע תשלום הלנת פיצויי פיטורים

  43. תקנה 467 - בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין

  44. עיכוב ביצוע פסק דין בעניין תאונת דרכים

  45. עיכוב ביצוע פסק דין בנושא זכויות יוצרים

  46. עיכוב ביצוע פסק דין רישיון קו שירות מוניות

  47. עיכוב ביצוע עד סיום כל התיקים בתביעה כספית

  48. האם הגשת ערעור מהווה עילה לעיכוב ביצוע פסק דין

  49. עיכוב ביצוע פסק דין בית המשפט לעניינים מינהליים

  50. בקשה לעיכוב ביצוע החלטה בבית הדין להגבלים עסקיים

  51. עיכוב ביצוע צו סגירה בית המשפט לעניינים מקומיים

  52. בקשה לעיכוב ביצוע כניסתו לתוקף של צו איסור שימוש חורג במועדון גולף

  53. הגשת בקשה לעיכוב ביצוע בתכנון ובנייה לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה

  54. ד שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון