בקשה לעיין בחומר חקירה

הבקשה להלן הינה בקשתו של המבקש להתיר לו לעיין בחומר החקירה שבידי התביעה.

סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, שעניינו עיון בחומר חקירה, קובע כך:

"(א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו.

(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו".


להלן החלטה בנושא בקשה לעיין בחומר חקירה:

החלטה

כנגד המבקש, שהינו קטין, הוגש כתב אישום, ת.פ. 4156/05, בו הוא מואשם ביחד עם נאשם נוסף בעבירות של הריגה, עבירה לפי סעיף 298 + 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(1) + 29 לחוק העונשין וקשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום הנאשמים קשרו קשר לפגוע במנוח ובמתלוננים ולגרום להם לחבלות חמורות, משום ששמעו שהם מפריעים לדיירים בשכונתם. הנאשמים תקפו את המנוח והמתלוננים, אשר שהו במגרש הסמוך לביתם של הנאשמים, במכות, בעיטות ואגרופים ובאמצעות כלים נוספים ועזבו את המקום כאשר המנוח והמתלוננים מדממים והמנוח שוכב מחוסר הכרה. כתוצאה ממעשי הנאשמים נגרם למנוח נזק גופני חמור, אשר הוביל למותו וכן נגרמו חבלות חמורות למתלוננים, אשר אושפזו בעקבות האירוע בבית החולים.

הבקשה שבפני הינה בקשתו של המבקש להתיר לו לעיין בחומר החקירה שבידי התביעה. בבקשה המקורית שהוגשה מתבקש ביהמ"ש להורות לתביעה לאפשר לב"כ המבקש לעיין בכל חומר הראיות המצוי בתיק החקירה, לגביו לא הוצאה תעודת חיסיון כדין וכן לקבל רשימה מפורטת של כל החומר שנאסף ונרשם על ידי הרשות החוקרת, לרבות פירוט סביר של החומר שנאסף. המשיבה טענה בתגובתה לבקשה כי רשימת חומר החקירה הועברה לב"כ המבקש ובה פירוט מסמכים, לרבות מזכרים סודיים ואף חומר אחר שאינו חומר חקירה, לדעת המשיבה. לטענת המשיבה, מפירוט המסמכים וסימונם שנמסר לב"כ המבקש ניתן להבין את מהות החומר.

בדיון שהתקיים בפני ביום 23.1.06 הגיעו הצדדים להסכמה כי התביעה תעביר לב"כ המבקש רשימה מפורטת של החומר שלא הועבר לעיון ההגנה וכן ניתן, בהסכמת הצדדים, צו המורה לתביעה להעביר לב"כ המבקש את גיליון ההרשעות הקודמות של המתלוננים, עדי התביעה 9-10.

ב"כ המבקש ביקש בנוסף כי התביעה תעביר לידי הסניגוריה את פירוט המב"דים של המתלוננים; את פירוט התוכן של החומר החסוי הקיים בתיק ולו באופן כללי; ואת הדו"חות שהוגשו על ידי החוקרים בתיק לביהמ"ש שדן בבקשות למעצר בשלבי החקירה בטרם הגשת כתב האישום (להלן: "מעצר ימים"). ב"כ המשיבה מתנגדת לכך.

ב"כ הצדדים טענו בפני בנושאים שנותרו שנויים במחלוקת לאחר ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים. ב"כ המבקש טען כי ההליך הראוי לבקשתו להביא בפניו את תוכנה של הראיה החסויה ולו בקווים כלליים הינו הליך על פי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ"). זאת משום שב"כ המבקש איננו מבקש לעיין בחומר החסוי, אלא לדעת מה יש בו ולו בקווים כלליים בלבד.

לגבי החומר שהוצג בפני השופט שדן בבקשת המעצר טוען ב"כ המבקש כי מדובר במסמכים שנערכו על ידי החוקרים בתיק, שהם עדי תביעה, מסמכים שנערכו עבור בית המשפט והוגשו לביהמ"ש ולמעשה מהווים רשימה של פעולות חקירה שבכוונת המשטרה היה לבצע באותה עת. ב"כ המבקש מעוניין לברר האם אכן בוצעו פעולות החקירה על מנת להגיע לחקר האמת ולשם כך מבקש הוא להעביר לעיונו מסמכים אלה. עוד טוען ב"כ המבקש כי בקשתו אינה מנוגדת לאינטרס ציבורי כלשהו.

לגבי רשימת המב"דים של שני המתלוננים טוען ב"כ המבקש כי מדובר באירוע של קטטה וכי ישנן ראיות לכך כי אחרי שהמבקש עזב את המקום המנוח היה מעורב באירוע אלימות נוסף. על כן, טוען ב"כ המבקש כי לאור עברם הפלילי של המתלוננים בעבירות אלימות, גיליון ההרשעות הקודמות של המתלוננים איננו מספיק לצורך הגנתו של המבקש.

ב"כ המשיבה טענה בפני כי ב"כ המבקש מנסה לקבל לידיו חומר חסוי שלא במסגרת בקשה לגילוי ראיה וההליך הראוי הינו עתירה להסרת חסיון.

באשר לדו"חות שהוגשו במסגרת הבקשה למעצר ימים טוענת ב"כ המשיבה כי מדובר גם ברשימת הפעולות וגם בסיכומי ביניים של חומר הראיות. לטענת ב"כ המשיבה, ההלכה היא שלא מדובר בחומר חקירה ואין להעביר מסמכים אלה להגנה.

בנוגע למב"דים של המתלוננים טוענת ב"כ המשיבה כי מדובר בתיקים שאין בהם הכרעה שיפוטית ומדובר בחדירה לפרטיותם של המתלוננים בעניינים שיתכן ובעתיד יסתיימו או יסגרו.

במקרה זה סבור אני כי יש להיעתר לבקשתו של ב"כ המבקש לגילוי חומר הראיות, למעט לבקשתו בעניין הראיות החסויות. אפרט להלן.

ההלכות בענין העברת חומר חקירה לידיו של נאשם בהליך פלילי פורטו בבש"פ 4157/00, עופר נמרודי נ' מדינת ישראל, שפורסם בתקדין עליון 2000(3), 519 כדלקמן:
"בית המשפט קבע מבחן להגדרת המונח "חומר חקירה" על יסוד התכלית של סעיף (74א'). התכלית היא, שמירה על זכותו של הנאשם למשפט הוגן, והמבחן, המגשים תכלית זאת, הוא מבחן הנגיעה של החומר לאישום. לשון אחרת, כל חומר הנוגע לאישום הוא "חומר חקירה" שהנאשם זכאי לעיין בו. ולא רק נגיעה ישירה או ודאית. לאור החשיבות הרבה הנודעת לזכותו של נאשם למשפט הוגן, די בנגיעה עקיפה ואף מסופקת, כדי להפוך את החומר ל "חומר חקירה", ובלבד שקיים יסוד של ממש להשערה או לתקווה של הנאשם כי החומר אכן ישפיע על בירור האישום נגדו. עמדה על כך זה מקרוב השופטת ביניש בש"פ 9322/99, מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (1), 376, 381-382:
"תכליתה של זכות העיון של הנאשם בחומר החקירה היא לאפשר לו לקיים את הזכות למשפט הוגן, באופן שתינתן לנאשם הזדמנות מלאה להכין את הגנתו נגד האישומים המיוחסים לו. התביעה מצווה להעביר לידי ההגנה כל מסמך שהוא בגדר 'חומר חקירה', ויש לנהוג פירוש מרחיב למונח זה. כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרסת במהלך האישום הפלילי, הינו 'חומר חקירה' כמשמעותו בחוק... אל לתביעה להפעיל שיקול-דעת במה ראוי לו לסניגור לעשות שימוש להגנתו ובמה לא, ויש להשאיר לו אפשרות להיזקק לכל חומר רלוונטי אשר עשוי לשמש להגנתו על-פי שיקול-דעתו המקצועי ".

והשופט בך הוסיף בבג"ץ 233/85, אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4), 124, 129:

"אין לפרש את המונח 'חומר החקירה' שבסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי פירוש דווקני ומצמצם, המגביל את תחולת הסעיף לחומר הראיות, המתייחס אך ורק במישרין למעשה העבירה המיוחס לנאשם. 'חומר חקירה', במובן ההוראה האמורה, גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום במשמע... אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח של 'חומר חקירה' ראיות, שהרלוואנטיות להן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית".

ראה עוד:
בג"ץ 1885/91 צוברי נ' פרקליטות מחוז תל-אביב, פ"ד מה(3), 630, 633-634; בש"פ 6022/96 מדינת ישראל נ' מזור, פ"ד נ(3), 686, 688; בש"פ 1355/98 בן ארי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2),1 4-6; בג"צ 620/02, התובע הצבאי הראשי ואח' נ' בית הדין הצבאי לערעורים ואח', תק-על 2003(2), 1800; בג"צ 1689/02, יעקב נימרודי נ' היועמ"ש ואח', תק-על 2003 (3) 139.

יחד עם זאת, אין סעיף 74 מאפשר לנאשם להטריד את התביעה בבקשות שעניינן חשיפת מידע אשר הקשר בינו לבין כתב האישום קלוש. הלכה היא, כפי שנקבע בבש"פ 1372/96, ח"כ הרב אריה דרעי נ' מדינת ישראל, פורסם בתק-על 96(1), 328, כי:
"סקרנות לשמה, רצון להשיג חומר לתכליות זרות ל'הגנת הנאשם' ונכונות לצאת ל'מסעי ציד' שמא ימצא דבר שייסע להגנה - אינם מספיקים להשמטת הבסיס מתחת ההנחה האמורה." (הכוונה להנחת הבסיס בדבר הגינות התביעה וחוקיות פעולותיה - ר.ש.).

על כך יש להוסיף גם את ההלכה שנקבעה בבש"פ 5425/01, יאסין אל חק נ' מדינת ישראל, פד"י נה' (5), 426 (להלן: בש"פ 5425/01"), שם נקבע כי חומר שענינו חקירה בפרשה אחרת, שאין לו כל קשר לפרשה המתבררת בפני בית המשפט, והקשור לעד תביעה, אינו בגדר של חומר חקירה שעל המאשימה החובה להביאו לעיון הנאשם כדי שיוכל לעשות בו שימוש לצורך ערעור מהימנותו או הצגת אופיו של עד תביעה.

בית המשפט, בבואו להחליט האם על התביעה לגלות מסמך מסוים לסניגוריה, צריך לקבוע ראשית, האם המסמך שגילויו מתבקש מהווה "חומר חקירה" ושנית, אם המסמך נהנה מחיסיון או שקיימים אינטרסים וטעמים אחרים שמפניהם ניגף אינטרס הגילוי של הנאשם. קו הגבול בין שני שלבים אלה אינו כה חד כפי שנדמה במבט ראשון, ויש ביניהם יחסי גומלין. במקרים בהם זיקת החומר להגנת הנאשם ולעניין הנדון היא שולית וגבולית, ומנגד יש אינטרסים כבדי משקל כנגד חשיפת החומר, הדבר עשוי להשליך על נכונותו של בית המשפט להגדיר את החומר, מלכתחילה, כ"חומר חקירה". ולהיפך, במקרים בהם חומר החקירה הוא בעל ערך ראייתי חשוב להגנת הנאשם, הדבר עשוי להשליך על נכונות בית המשפט לדחות אינטרסים אחרים מפני האינטרס החשוב שלא יורשע החף מפשע.
ראה:
ב"ש (חיפה) 2773/05 חורי אבי נ' לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל, תק-מח 2005(4), 2661, עמ' 2662.

עד כאן עקרונות כלליים בכל הנוגע לחשיפת חומר חקירה ולזכותם של הנאשמים לעיין בחומר החקירה.

סעיף 74 לחסד"פ, שעניינו עיון בחומר חקירה, קובע כך:

"(א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו.

(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו".

לעניין בקשתו של המבקש לעיין בדו"חות שהוגשו לעיונו של ביהמ"ש בבקשה למעצר ימים והמפרטים את פעולות החקירה הדרושות, כבר נקבע בפסיקה כי רבים הם המסמכים והמידע המוגשים ל"שופט-מעצרים", שאין בינם ובין "חומר חקירה", במובן סעיף 74 לחסד"פ, ולא כלום. כן נקבע כי על התובע להחליט איזה חלק מאותם מסמכים אשר הוגשו לשופט בבקשת המעצר מורכב מראיות המהוות "חומר חקירה", ואיזה חלק מתייחס למידע הנמסר לאותו שופט לצורך מתן החלטתו הספציפית בלבד, ושאין בו משום "חומר חקירה" במובן סעיף 74 לחסד"פ. בנוסף, נקבע כי אם נודע לסניגוריה על ראיה מסויימת שנכללה בין החומר שנמסר לשופט לעיון, ושלא נחשפה בפניה, והיא סבורה שהיה כאן משום מחדל בלתי מוצדק מצד התביעה, וכי ראייה זו אכן מהווה "חומר חקירה", כי אז רשאי הסניגור לפנות בעניין זה לבית המשפט הדן בתביעה גופה. אולם במקרה כזה חייבת הסניגוריה להצביע על תשתית עובדתית המבססת לכאורה את חשדה זה.
ראה:
בג"צ 1885/91 אלי צוברי נ' פרקליטות מחוז תל-אביב ואח', פ"ד מה(3), 630, עמ' 633-635.

בענייננו, מקובלת עלי טענתו של ב"כ המבקש כי לאור גרסתו של המבקש, לפיה המתלוננים והמנוח היו מעורבים בקטטה נוספת לאחר עזיבתו של המבקש את המקום, ברצונו לבדוק האם המשטרה ביצעה את פעולות החקירה הדרושות בעניין כיוון חקירה זה. נראה כי לאור טענותיו של ב"כ המבקש, המבסס את הגנתו של המבקש במידה רבה על טענה בדבר מחדלי חקירה של המשטרה, טענה שיכול ותסייע בהגנתו של המבקש, דו"חות אלו הינם רלוונטיים להגנתו של המבקש. כבר נקבע בפסיקה כי מחדלי החקירה של המשטרה יכולים להביא לזיכויו של נאשם מאחר וחובתה של הרשות למצות הליכי חקירה כראוי הינה חלק מזכותו של הנאשם למשפט תקין והוגן וכן הינה אמצעי במטרה הנעלה של חשיפת האמת העובדתית.
ראה לעניין דברים שכתבתי במאמר העוסק במחדלי חקירה:
ר. שפירא "מחדלים בחקירת המשטרה והשלכותיהם על ההליך הפלילי" (א' ו-ב') הסניגור 97 (4/05) הסניגור 98 (5/05). כן ראה פסקי דין שאוזכרו שם.

כן תיתכן האפשרות כי מחדלי החקירה יתגלו לעיני הסניגור אך ורק מעיון בדו"ח פעולות החקירה שהוגש לעיונו של ביהמ"ש במסגרת הבקשה למעצר הימים, מאחר וישנה אפשרות כי פעולת חקירה מסוימת צוינה בדו"ח זה אך לא בוצעה בסופו של יום. על כן, מעיון בחומר החקירה שהוגש לעיונו של הסניגור, לא יוכל הסניגור לגלות מחדל חקירתי זה ולכן דרוש לו דו"ח פעולות החקירה שהוגש לביהמ"ש, במיוחד לאור טענתו בעניין זה כי הכיוון החקירתי עליו מצביע המבקש לא נחקר על ידי המשטרה.

על רקע האמור לעיל, סבור אני כי יש להיעתר לבקשתו של המבקש לעיין בדו"חות שהוגשו לבית המשפט במסגרת הבקשה למעצר ימים והמפרטים את פעולות החקירה אשר אמורות להתבצע על ידי המשטרה לשם גילוי וחקר האמת בפרשה. זאת, כמובן, בהנחה שלא הוצאה תעודת חיסיון בנוגע למסמכים אלה.

בנוסף, מאחר והחומר הוגש לביהמ"ש במסגרת הבקשה למעצר ימים אין המדובר בתרשומת פנימית של החוקרים בלבד ולכן לא ניתן לראותו כחומר שאינו חומר חקירה. כמו כן, מאחר והחומר הוכן והוגש לביהמ"ש, איתורו ומסירתו לב"כ המבקש לא יקשו על התביעה יתר על המידה. על כן, סבור אני כי בעניין זה גובר אינטרס הגנתו של המבקש על האינטרס הציבורי שלא לחשוף את המסמכים הנ"ל או שלא להכביד יתר על המידה על המשיבה.

כן סבור אני כי יש להיעתר לבקשתו של המבקש לקבל לידיו את רשימת המב"דים של המתלוננים, מאחר ומדובר במסמכים הקשורים באופן עקיף לאישום ונוגעים ליריעה הנפרסת במהלך האישום הפלילי. המשיבה לא טענה לחוסר רלוונטיות מוחלט של רשימה זו להגנתו של המבקש, אלא טענתה היא כי הרשימה לא תסייע להגנתו של המבקש בשל העובדה כי מדובר בתיקים שלא הסתיימו בהרשעה. כאשר מדובר בתיק חקירה נגד עד, שלא הסתיים בהגשת אישום והרשעה, לא יראו אותו, בדרך כלל, כמהווה חלק מחומר החקירה. תיק חקירה נגד עד ייראה כחלק מחומר החקירה רק במקום שבשל "מהותו או בשל נסיבות מיוחדות הקשורות בו" עשויה להיות לו השלכה ממשית על תוצאות הדיון.
ראה:
בש"פ 5425/01;
י. קדמי, על סדר הדין בפלילים (מהדורה מעודכנת, תשס"ג - 2003), חלק שני, עמ' 723 (להלן: "י. קדמי").

אכן, סבור אני, כטענת ב"כ המשיבה, כי לכאורה לא תהיה למבקש תועלת ממשית במסמכים אלה לשם הגנתו במשפט הפלילי, מכיוון שהמדובר במקרים שטרם הסתיים הטיפול בהם ואין כל החלטה שיפוטית בנוגע לאשמתם של המתלוננים במקרים אלו. הערך הראיתי של הרישום העולה מקיומו של תיק שחקירתו טרם הסתימה מוגבל. למעט העובדה שניתן ללמוד מהרישום שנפתחה חקירה אין בו כל ראיה כי היה בסיס כלשהו למידע או לתלונה שהובילה לפתיחת החקירה ולא ניתן לעשות בו שימוש למעט לעצם העובדה כי קיימת תלונה שנחקרה או נחקרת. עם זאת, סבור אני כי המדובר בחומר חקירה בשל מהותו והנסיבות המיוחדות של המקרה, זאת לאור טענתו של המבקש כי למתלוננים עבר קודם בעבירות אלימות וכי המתלוננים והמנוח היו מעורבים בקטטה נוספת לאחר שהמבקש עזב את מקום האירוע. על כן, סבור אני כי לחומר זה עשויה להיות רלוונטיות להגנתו של המבקש, גם אם משקלו הראייתי מוגבל וכי בעניין זה גובר אינטרס ההגנה על הנאשם על אינטרס השמירה על פרטיותם של המתלוננים.

שונה עמדתי בכל הנוגע לבקשת המבקש לקבל לידיו תמצית הראיות החסויות, ככל שהדבר נוגע למסגרת הדיונית בה בחר ב"כ המבקש להעלות טענותיו, טענות שסבור אני כי עליו להעלות במסגרת בקשה להסרת חסיון שמקומה להתברר בפני המותב הדן בתיק העיקרי.

אבהיר כי לגופו של עניין סבור אני שלכאורה הצדק עם ב"כ המבקש. בהתאם להוראות סעיף 78 לחסד"פ, זכותו של המבקש לעיון והעתקת חומר החקירה אינה חלה על חומר שלגביו הוצאה תעודת חסיון, וכל עוד לא הורה בית משפט מוסמך על הסרת החסיון. סעיף 74 לחסד"פ אינו חל על חומר חסוי והליך לפי סעיף זה אינו מיועד להוות חלופה להליך של דיון בבקשה להסרת החסיון.

עם זאת, הלכה היא שבתעודת חיסיון אין די ובצמוד לה חייבת התביעה להביא לידיעת הסניגוריה, ולו בקווים כלליים, תוכנה של אותה עדות חסויה, כדי שהנאשם ובא כוחו יוכלו למצות זכותם. חובת התביעה היא למסור במידת האפשר תמצית או תיאור כללי של החומר בגינו הוצאה התעודה.
ראה:
בש"פ 8935/04 יהודה אוחיון נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(4), 1183, עמ' 1185;
ע"פ 1152/91 סעיד בן אסמעיל סיקסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(5), 8, עמ' 21-22;
י. קדמי, בעמ' 710.

המשיבה העבירה לידי הסניגור רשימה המפרטת את תעודות החסיון שהוצאו ללא פירוט נלווה של תמצית החומר החסוי. הסניגור מבקש לקבל לידיו הצהרה לגבי 3 מתוך 11 הפריטים המופיעים ברשימה. בכל הנוגע ל 8 פריטים אחרים מסתפק הסניגור בהצהרת התביעה כי פריטים חסויים אלה מתייחסים לנאשם אחר. בקשתו היא לדעת תוכן כללי של הפריטים שמתייחסים למבקש. הסעד המבוקש הוא לקבל את אותה תמצית מידע שנפסק כי יש לספק לסניגור, גם כשהחומר חסוי על פי תעודה שהוצאה כחוק.

כאמור, לכאורה, צודק הסניגור בדרישתו. אלא שגם מסירת תמצית חומר חסוי או פראפרזה של המידע צריכה להישקל בהקשר למידת הנחיצות בחסיון. יש לעיתים שגם חשיפת תמצית החומר מסכנת חיי אדם. לשם כך נקבע בחוק הליך של בקשה להסרת חסיון. במסגרת דיון בבקשה זו רשאי בית המשפט לשמוע בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד את נציג הגורם שדרש את הוצאתה של תעודת החסיון כדי לשמוע ממנו פרטים על החומר החסוי ולשקול את היקף גילוי הפרטים מהחומר החסוי בשים לב למהות החסיון, הסיכון שיגרם מחשיפת החומר, ולו באופן חלקי, ועוד נתונים הרלוונטיים להחלטה. הליך מסוג זה אינו מצוי במסגרת הדיון בבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ.

ער אני לקושי שמעלה הסניגור אשר אינו מעונין שהשופט השומע את התיק העיקרי ייחשף לתמצית החומר החסוי, אשר יתכן ויפגע בהגנת הנאשם, זאת כאשר מהותו וטיב תוכנו של החומר הנ"ל אינו ידוע לסניגור. אלא שהמחוקק הביא דבר זה בחשבון וחרף זאת קבע הליך של בחינת החסיון בפני השופט הדן בתיק. חזקה על שופט מקצועי שידע להתעלם מדבר שהובא לידיעתו במסגרת דיון בבקשה להסרת חסיון, זאת אם החומר החסוי לא יהפוך לראיה במשפט. מכאן שלא מצאתי כל עילה לחרוג מההליך הקבוע בחוק.

אשר על כן, ועל אף שלכאורה נראה כי יש טעם של ממש בטיעוני הסניגור, סבור אני כי עליו להגיש בקשה להסרת חסיון שתידון על פי הפרוצדורה הקבועה לכך ובפני המותב שדן בתיק העיקרי, שיוכל במסגרת זו לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים לחשיפה, ולו חלקית, של תוכנו של חומר חסוי.

אשר על כן ובסיכומו של דבר, אני נעתר באופן חלקי לבקשתו של המבקש לגילוי חומר החקירה על פי סעיף 74 לחסד"פ ומורה למשיבה להעביר לידי ב"כ המבקש את הדו"חות שהוגשו לביהמ"ש במסגרת הבקשה למעצר בשלבים שקדמו להגשת כתב האישום והמפרטים את פעולות החקירה הנדרשות בתיק ואת פירוט תיקי המב"דים של המתלוננים.

בכל הנוגע לבקשתו של הסניגור לקבל תמציות של החומר החסוי אני קובע כי בעניין זה עליו להגיש בקשה להסרת חסיון שתבורר בהתאם להליך הקבוע בחוק, זאת אם לא יגיעו הצדדים להסכמה שתייתר את הצורך בדיון. אציע לתביעה לשקול שוב עמדתה בשים לב להערות שפורטו לעיל ולבחון עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים את האפשרות להיענות לבקשה, ככל שהדבר אפשרי ללא פגיעה באותם גורמים ומקורות שבעניינם הוצאו תעודות החסיון.

החלטה זו ניתנת בהעדר הצדדים ותועבר לעיונם.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חומר חקירה

  2. המצאת חומר חקירה

  3. הדחה בחקירה - זיכוי

  4. סוכן מדיח / הדחה בוטה

  5. בקשה לקבל חומר חקירה

  6. משמעות השתיקה בחקירה

  7. מעצר וחקירה שלא כדין

  8. חובת אזהרת חשוד בחקירה

  9. בקשה לגילוי חומר חקירה

  10. בקשה לעיין בחומר חקירה

  11. נוכחות הורה בחקירת קטין

  12. הקלטת חקירות משטרה בוידאו

  13. קבלת חומר חקירה בעבירות דומות

  14. ביטול כתב אישום בשל מחדלי חקירה

  15. גניבת ברזל - מחדלים בחקירת משטרה

  16. אישור החלטות המחלקה לחקירת שוטרים

  17. חשיפת מידע שהושג ע''י תרגילי חקירה

  18. חקירת חשודים בעבירות ביטחון והרשעתם

  19. חומר חקירה - כתבי אישום נגד נאשמים אחרים

  20. מחדלים בחקירת משטרה והשלכותיהם על ההליך הפלילי

  21. שתיקת הנאשם בחקירתו מקשה להפריך את חזקת המסוכנות

  22. נטען כי רשימת חומרי החקירה אשר הומצאה לידי ההגנה אינה ממצה

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון