איומים על עורך דין

להלן הכרעת דין בנושא איומים על עורך דין:

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות איומים ותקיפת עובד ציבור, בניגוד לסעיפים 192 ו - 381(ב) לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

על פי עובדות כתב האישום -

בתאריך 19.12.04 בסמוך לשעה 10.45 בבית המשפט בעכו, תקף הנאשם ואיים על עו"ד (להלן: "המתלונן"), המשמש כתובע מטעם הועדה המקומית לתכנון ולבניה באיזור הגליל והינו עובד ציבור, בכך שלאחר חילופי דברים ביניהם החל מקלל ומגדף אותו כשהוא מניף את ידיו ורגליו לעברו, איים עליו בכך שאמר לו כי יהרוג אותו ויחסל אותו ותוך כדי כך תפס בחוזקה את ידו של המתלונן ודחפו לעבר המדרגות כשכוונתו להפילו.

במעשיו טוענת המאשימה, תקף הנאשם את המתלונן שהוא איש ציבור ואיים עליו בפגיעה שלא כדין בחייו כדי להפחידו בעת מילוי תפקידו.

הנאשם כפר במיוחס לו.
למרות שמונה לו בתחילת ההליך סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית סבר הנאשם שאינו זקוק לסיוע מקצועי, אך נוכח עמדת התביעה לעונש אפשרי, לא ראיתי לשחרר את הסניגוריה מייצוג הנאשם.

מטעם התביעה העידו רס"ר שרון אלחדס (להלן: "שרון"), המתלונן צביקה אייזנברג וחאלד עיסא (להלן: "חאלד").
מטעם ההגנה העידו הנאשם וחאלד שרקיה (להלן: "עד ההגנה").

ראיות התביעה -

על פי עדות המתלונן, הינו עורך דין במקצועו ומשמש כתובע מטעם הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל מרכזי.
ביום האירוע, נדון תיקו של הנאשם בענין בניה ללא היתר בהיקף נרחב ושימוש חורג במקרקעין, (להלן: "תיק הבניה").
הדיון היה קבוע לטיעונים לעונש לאחר שהנאשם הורשע בדינו עובר ליום זה. לדברי המתלונן, טען בחומרה לענין העונש לאור חומרת העבירות ובית המשפט גזר על הנאשם בין היתר עונש כספי בסך 130,000 ₪, כפל אגרה בסך 10,000 ₪ צו הריסה וצו איסור שימוש (פרוטוקול הדיון הוגש בהסכמה - ת/4).
לאחר יציאתו של המתלונן מן האולם, פנה לעברו הנאשם והניף ידיו ורגליו. הוא התקדם לכוון המדרגות בדרכו למטה כאשר האירוע היה בקומה השנייה. הנאשם החל לקללו ולאיים עליו, הנאשם אמר לו אני אהרוג אותך ואחסל אותך, בשלב הראשון לא פגע בו הנאשם פיזית, אך בהמשך, הנאשם תפסו בידו הימנית ודחפו לכוון המדרגות שהיו בסמוך. לדבריו, כמעט ונפל. איש משמר בתי המשפט היגיע והפריד בין השניים והמתלונן מסר עדות בתחנת המשטרה הסמוכה. לדברי המתלונן, עורך דינו של הנאשם סאלים ואקים (להלן: "ואקים"), נכח באירוע וצעק לנאשם "מה אתה עושה? תעצור!". בנוסף, נכח בסמוך חאלד, שאף הוא עורך דין, אשר הופיע מול המתלונן בתיק אחר. בהמשך, חאלד מסר לו את מספר הטלפון שלו והוא מסרו למשטרה. המתלונן הסביר שהינו תובע מטעמן של 5 ועדות תכנון ובניה, הוא עוסק בתפקידו כ - 4 שנים באלפי תיקים וזה לו האירוע האלים היחידי שחווה. המתלונן ציין כי לא נגרם לו כל נזק פיזי והוא לא נזקק לטיפול רפואי.
בחקירתו הנגדית, הסביר המתלונן כי הוא משוכנע שואקים היה נוכח ואף הפריד כי אלמלא כן "הסיפור היה נגמר אחרת" (ע"מ 10 ש' 7). כמו כן הסביר, שחאלד עמד ושוחח עם לקוח אחר ולכן יתכן שלא שמע את דברי האיום. עוד הוברר, כי משפטו של הנאשם נמשך במשך מספר שנים. בתשובה לשאלות הנאשם, השיב המתלונן, כי לא פעל כנגדו ממניעים אישיים וביחס לתיק אחר הדומה בנסיבותיו, ציין את ההבדלים בין עניינו של אותו תיק לעניינו של הנאשם. המתלונן הכחיש שעלב בנאשם או שמח לאידו ואישר כי במסגרת מו"מ לסיום תיק הבניה שבנדון, ביקר הנאשם במשרדו עם עורך דינו ולא התפרץ לעברו למרות שהוצע במסגרת המו"מ קנס גבוה מאד.

לדברי חאלד, אף הוא עו"ד במקצועו, ביום ובשעת האירוע, עמד מחוץ לאולם משפטים בבית המשפט ושוחח עם המתלונן לצורכי מו"מ בתיק אחר בו ייצג נאשם אחר. השיחה נערכה ליד המדרגות. במהלך השיחה החזיק המתלונן מספר תיקי עבודה בידו. אזי, בא אדם שאינו מוכר לו והחל לדבר בצעקות עם המתלונן. במהלך הצעקות התקרב אותו אדם אל המתלונן ועשה לו תנועה של דחיפה ביד, היד פגעה באחד התיקים וזה נפל על הריצפה. חאלד טען כי אותו אדם בא מכוון גבו לכן אינו יכול לזכור את פניו.
בחקירתו הנגדית, הבהיר חאלד, כי המתלונן עמד מולו ודיבר, הוא לא הבין את כל מילות הנאשם כי הדברים התרחשו במהירות ונאמרו מאחוריו, הוא לא שמע את דברי האיום אך אישר כי אותו אדם נתן למתלונן דחיפה ביד לכוונו, האדם התקרב וצעק ובמהלך הצעקות "עשה לו את תנועת הדחיפה" (עמ' 12 ש' 21). חאלד מכיר את ואקים. חאלד אישר שהמתלונן זימן שומרים וכשאלה באו הענין הסתיים, הוא לא התערב כי לא היה בכך צורך.
בחקירתו החוזרת הדגים חאלד את שהתרחש.

שרון, החוקר המשטרתי, גבה את הודעת הנאשם וכן ערך שיחות טלפון עם ואקים ועם נציגת משמר המשפט. בשיחת הטלפון מסר לו ואקים כי לא הבחין באירוע התקיפה, שכן היה בשירותים וביקש לא למסור עדות כי לא נעים לו מהמתלונן ומהנאשם שהינו מרשו. נציגת המשמר מסרה כי לא נמצא דו"ח פעולה אודות האירוע ברישומי המשמר, ר' ת/2 ו - נ/1.

ראיות ההגנה -

על פי עדות הנאשם, ביום האירוע, לאחר מתן גזר הדין בו נידון לקנס בסך 130,000 ₪, יצא מאולם הדיונים בחברת עורך דינו ואקים, האחרון נכנס לשירותים, הוא המתין לו בסמוך למדרגות, בהמשך יצא המתלונן. הוא שוחח עימו בשחוק אודות העונש הכבד וזה ענה לו "איך דפקתי אותך". הנאשם כעס על אופן התנהגות המתלונן, בפרט שהינו עובד ציבור המשתמש לרעה בכח השררה, בתגובה ענה לו "לך" או "לך תזדיין". הוא התווכח עימו והוכיח אותו גם על האופן המפלה בו נקט המתלונן בינו לבין נאשם אחר בנסיבות דומות. הם התווכחו והוא סימן לו ללכת בידו. הנאשם טען, כי אינו יודע אם נגע בתיקו או בחולצתו של המתלונן, אך לא התכוון לעשות לו משהוא רציני, שכן הוא מכבד עובדי ציבור אך כאב את שאירע ואת כובד עונשו. לדבריו הינו מעט עצבני ואמר למתלונן שילך.
בחקירתו הנגדית, הבהיר הנאשם, שלא שם לב אם המתלונן היה בגפו, או אם שוחח עם עו"ד נוסף.
הוא הכחיש את דברי המתלונן וכן את דברי חאלד ולדעתו שניהם דוברי שקר. הנאשם טען שפקיד העזר שישב בסמוך ראה הכל. עוד טען הנאשם, כי למרות שאין חאלד מכירו, יש לו,לחאלד, אינטרס שכן כדאי לו לעזור למתלונן. הנאשם הבהיר שהיה מאד עצבני מתוצאת גזר הדין אך לא איבד עשתונותיו ועיקר עצביו הופנו כלפי המתלונן, שכן אדם אחר, שהינו רופא, המתגורר באותו הכפר בו הוא שוכן, נענש בעונש קל בהרבה.
הנאשם עמד על כך שאנשי בטחון לא היגיעו למקום, כמו כן הבהיר, שלא זימן את ואקים לעדות מטעמו.

עד ההגנה העיד, כי היה בבית המשפט, בשל עניינים אישיים שלו, הכרוכים בהוצאה לפועל והוא מכיר את הנאשם מהיישוב בו חיים שניהם בו היה הנאשם חבר מועצה.
לדבריו, עלה מקומת ההוצל"פ לשירותים בקומה השניה ושמע צעקות בין הנאשם לאדם אחר שאינו מכירו. בהמשך, שומר הפריד ביניהם והעניין הסתיים.
בחקירתו הנגדית, הבהיר עד ההגנה, כי השניים עמדו ליד עמדת פקיד העזר ולא בסמוך למדרגות. כמו כן טען, כי היו במקום אנשים רבים ובכל זאת ראה את השניים. לדבריו, אין זה יכול להיות שהגיע לאחר האירוע האלים שכן ראה את תחילת חילופי הדברים בין הנאשם לאחר, שהתחילו בקול נמוך ועברו לצעקות רציניות. הוא שולל את דברי חאלד ושולל כי מי מבין המעורבים דחף את משנהו.
עם זאת, אישר עד ההגנה, כי מי שניקרא למקום "היה מאבטח שלובש כחול, כמו שיש בכניסה" (עמ' 17 ש' 14). דהיינו, איש משמר בתי המשפט.

דיון והכרעה -

עניינו של האירוע בו עסקינן הינו עימות בין הנאשם למתלונן. המעורבים מסרו גירסאות נוגדות ואין לו לבית המשפט אלא את שעיניו רואות, אוזניו שומעות ומצפונו מורהו.

לאחר ששמעתי את כלל העדים והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מדבריהם, מוצא אני להעדיף את גירסת המתלונן.
המתלונן העיד בבית המשפט עדות ישירה מהימנה וקולחת. ניכר היה כי אין המעמד נוח עבורו ובכל זאת, עמד מאחורי כל דבר שאמר כסלע צור איתן, מתוך ידיעה כנה ואמיתית כי אשר הוא מוסר בבית המשפט הוא אשר התרחש.
המתלונן מסר בחקירתו הראשונית שמות ופרטי אנשים שהיו נוכחים בעת קרות האירוע הגם שלא יכול היה לדעת או לשער מה תהיה גירסתם בבוא היום וכיצד זו תבוא לביטוי בחקירתם. אין אדם עושה מעשה זה אילמלא משוכנע הוא כי דבריו אמת וניתנים לאימות ע"י אחרים.
לא התרשמתי, כי למתלונן ענין אישי ב"רדיפת הנאשם" ולטעמי הוא אכן עשה עבודתו כתובע, נאמנה, ללא משוא פנים וללא שמץ אפליה בין הנאשם לבין אחר. המתלונן אף הסביר את הסיבה לאבחנה בין עניינו של הנאשם לבין עניינו של אחר אשר עבר לכאורה עבירות חמורות פחות מאלו שעבר הנאשם.
ביחס לואקים, עורך דינו של הנאשם בתיק הבניה, העיד המתלונן ושב והעיד כי הוא היה נוכח בעת קרות האירוע. אם לא היה ואקים נוכח, מדוע זה יזכיר המתלונן את נוכחותו פעם אחר פעם כשלכאורה יכול ואקים להתייצב בבית המשפט ולסתור את דבריו.
יוער, יכול היה המתלונן כמובן לבקש להשחיר את פני הנאשם עשרות מונים, אך דבריו היו שקולים מדודים ומאוזנים ונמסרו לבית המשפט כהוויתם.

חיזוקים לגירסתו של המתלונן נמצאו לי -
בדבריו של חאלד, אם כי גירסתו שניתנה בבית המשפט אינה מקובלת עלי בכללותה, כפי שיובהר להלן.
בדברי הנאשם, אודות היותו עצבני ובדבריו של עד ההגנה בדבר נוכחותו של איש משמר המשפט, אשר כפי הנראה עשה להפרדה והשבת הסדר במקום.
יתירה מזו, המתלונן העיד לשאלת הנאשם עצמו, כי במסגרת מו"מ שנערך במשרדו הציע לסיים את ההליך תוך תשלום קנס בסך 200,000 ₪. אם כך הוא הדבר, הרי לדידו של המתלונן, קנס בסך 130,000 ש"ח אינו קנס גבוה כלל ועיקר, כך שקשה לקבל את גירסת הנאשם על פיה, נוכח גובה הקנס, שמח המתלונן לאידו ואף אמר לו "דפקתי אותך". אף עיון בטיעוניו לעונש של המתלונן במסגרת תיק הבניה, כמפורט בת/4 , מגלה, כי עתר להשית על הנאשם עונש כבד וחמור הרבה יותר מזה שניתן בסופו של יום.
המתלונן העיד, כי למרות שהינו עושה ימיו בבתי המשפט במשך מספר שנים, זה לו האירוע האלים היחיד שחווה. לפיכך, ניתן לשער ברמת סבירות גבוהה כי האירוע המדובר אכן נחרט בזכרונו.

לעומתו, עד התביעה חאלד העיד בבית המשפט באופן שונה. כל המעמד היה מביך עבורו. הוא הרבה לחייך חיוכי מבוכה ובהבינו את אשר הוא עושה נטה לגמד ולעדן באופן חריג את האירוע אותו ראה. חאלד אמר דברים מפלילים אך מייד ניסה לתקנם. כך טען, שהאדם שרב עם המתלונן עשה לו תנועה עם היד אך לא התכוון לתקוף או להכות "אך ביד שלו הראה תנועה של דחיפה" (עמ' 12 ש' 3).
משנשאל אודות האיומים טען, כי כיון שנאמרו מאחוריו לא הבין את הצעקות. עוד אמר שהאדם נתן למתלונן דחיפה ביד לכוון שלו, אך מיד הבהיר כי לא אמר שהמטרה שלו לדחוף כי אינו יודע.
כאמור דבריו היו מתחמקים ומאד לא נחרצים וככאלה בלתי משכנעים.
אשר על כן, מתקשה אני לקבל את גירסתו של חאלד כהוויתה ולטעמי אין לבסס לאורה ממצאים, אם כי יש בדבריו כדי להוות תמיכה וחיזוק לגירסתו של המתלונן אותה מצאתי כמהימנה.
חאלד העיד, כי משעמד ושוחח עם המתלונן בא האדם האחר בצעקות.
חאלד העיד, כי אותו אדם בא במגע גופני תוקפני עם המתלונן.
חאלד העיד, כי המתלונן זימן שומרים למקום וכשאלו באו העניין הסתיים.
חאלד אף העיד, כי מכיר הוא את ואקים אך לא אמר כי ואקים לא היה נוכח בעת קרות האירוע, כדברי הנאשם.
אשר על כן תוך שאני מפלג את דבריו, מוצא אני בגירסתו של חאלד חיזוק לדברי המתלונן.
כל זאת, למרות שדברי המתלונן אינם נדרשים לראייה מחזקת, הגם שהינם בבחינת "עדות יחידה", שכן ניתן להרשיע בגינה, כל עוד יזהיר בית המשפט את עצמו.
עוד אציין, כי למרות שלא נערך מסדר זיהוי לחאלד, ברי כי הינו מדבר על האירוע בו עסקינן ואף ההגנה לא חלקה על כך, באשר חאלד מסר לאחר האירוע את מספר הטלפון שלו למתלונן, זה מסרו לחוקר אשר עשה לזימונו של חאלד לשם מסירת גירסתו.

מנגד, הותיר בי הנאשם רושם של אדם מהיר חימה.
לגירסתו הוא, משנסתיים הדיון המשפטי בעניינו היה עצבני לאור גובה הקנס שנדרש לשלם. הנאשם משוכנע, כי המתלונן עשה לאפלייתו לרעה, אלא ששמץ ראיה לכך לא הובאה בפני ומדוע זה יטפול עליו המתלונן עלילה שפלה בדבר תקיפה ואיומים לא ידע הנאשם להסביר. נוכח התרשמותי מהנאשם, אך טבעי הוא, שמשנידון לעונש כבד לאחר הליך משפטי ארוך, ישפוך חמתו וזעמו על האדם אשר לדעתו אחראי לעונשו, לרבות תפיסתו ודחיפתו בכח ואיומים על חייו. הגם שמובן מאליו שלא המתלונן הוא שגזר את דינו כי אם בית המשפט ושומה היה על הנאשם להימנע מפגיעה במתלונן או בכל אדם אחר גם אם יצא קצפו כלפיו.
יתירה מזאת, טען הנאשם, כי בא כוחו דאז ואקים, לא היה נוכח בעת האירוע, בניגוד לדברי המתלונן, אך נמנע מלזמנו לעדות לשם תמיכה בגירסה זו.
עוד יש להוסיף, כי הנאשם התמיד בטענה כי אנשי משמר המשפט לא זומנו למקום, זאת בניגוד לדברי עד ההגנה.

עד ההגנה העיד לאחר כשנתיים ימים מאז קרות האירוע. עדותו בכללותה הינה "עדות כבושה" ומשקלה מלכתחילה מועט ביותר, אלא אם היה ניתן הסבר סביר לכבישתה. הקשבתי והקשבתי לדבריו של העד ולסיכומי ב"כ הנאשם ולא השכלתי להבין ולו ברמז על שום מה כבש העד עדותו זמן כה רב.
גם לגופו של עניין, לא השתכנעתי כי לא ניתן היה לאתר חדר שירותים בקומת הדיונים בבית המשפט בה נכח העד, קומה 1-, עד כי נאלץ לכתת רגליו לקומה השניה בה התרחש האירוע. אף לא שמעתי ממנו, כי בסופו של יום השתמש בחדר השירותים כלל, שכן למרות שכיתת רגליו כאמור עמד וצפה במתרחש למרות שהיה מדובר לדידו בחילופי מילים גרידא. עוד יש לציין, כי אפשר והעד כלל לא ראה את שלב התקיפה, הן בשל הגעתו המאוחרת לזירת ההתרחשות והן לאור העובדה כי רבים היו נוכחים במקום ולדבריו השניים כבר היו בעימות מילולי. יש לזכור, כי לטענת העד משהגיע לקומה במטרה לעשות את צרכיו, חזה בנאשם משוחח עם אדם נוסף. על שום מה מצא העד לעמוד ולהשקיף על הנעשה במקום להיכנס לחדר השירותים, זאת לא הבנתי.
אשר על כן, ככל שהעד אכן חזה באירוע הנדון, דבריו לטעמי אינם משקפים את שאירע ואינם מהימנים עלי.

כפי הנראה, באירוע היה מעורב ואקים, ב"כ הנאשם בתיק הבניה. היעדרו מבית המשפט הותירה גם היא סימני שאלה. שרון החוקר ניסה לזמנו לחקירה, אך הוא ביקש להימנע מעדות הגם שטען כי לא ראה את המתרחש שכן שהה בחדר השירותים, בניגוד לדברי המתלונן.
דבריו של ואקים הינם בגדר "עדות שמועה" ואינם מהווים ראיה לאמיתות תוכנם. לא ניתן הסבר משכנע לשאלה מדוע נמנע החוקר מחקירתו של ואקים למרות בקשתו של האחרון. בהקשר לכך טוען ב"כ הנאשם כי נטל ההוכחה רובץ בענין זה על התביעה. נכונים הם דברי ב"כ הנאשם מן ההיבט העקרוני. אולם, משמבקש צד להליך משפטי, להיתמך בדברי עד, חזקה עליו כי יזמנו לעדות, באשר הנטיה היא לומר כי הימנעות הצד מלהביאו לעדות נותנת יסוד לסברה כי עדותו לא תוכל להועיל לו ואולי אף תפעל לחובתו.

"...כידוע הכלל הוא כי הימנעותו של נאשם מלזמן לעדות עד הגנה אשר נוכח גרסתו של הנאשם צו ההיגיון הוא כי עדותו תתרום לבירור האמת, פועלת לחובתו..."

ע"פ 1523/05 פלוני נ' מ"י, תק-על 2006(1), 2813,עמ' 2861 והפסיקה המאוזכרת בו.

אכן במחדל חקירתי מסויים מדובר, אך לא כל מחדל חקירתי מוביל בהכרח לזיכוי נאשם, אם די במכלול הראיות שהובאו בפני בית המשפט, בכדי לאפשר לבית המשפט להגיע לחקר האמת, תוך מניעת עוות דין.
(ר' ע"פ 173/88 אסרף נ' מ"י, פ"ד מד(1) 785, לעומת ע"פ 2511/92 חטיב נ' מ"י, תק-על 93(2), 1497)

במקרה הנוכחי, סבור אני, כי המנעותו של הנאשם מזימונו של ואקים לעדות מטעמו, פועלת אכן לחובתו ויוצקת משנה תוקף לחוסר המהימנות שבדבריו.

הדברים בהקשר למחדלי החקירה, נכונים גם ביחס להיעדרו של איש משמר בתי המשפט מההליך הנוכחי. על פי נ/1 נמסר טלפונית לשרון כי לא אותר דו"ח פעולה בין תיקי המשמר אך המתלונן העיד כי איש המשמר סיפר לו בדיעבד, שרשם דו"ח אודות האירוע. כך או כך, לקביעתי, אכן היה איש משמר מעורב באירוע ובין אם רשם דו"ח ובין אם לאו, הדברים שנמסרו על ידו או על ידי אחרת אינם קבילים להוכחת תוכנם ואין לי איפוא להתעלם מהם ככל שמדובר בקיומו של דו"ח. לא כך הם הדברים ביחס לנוכחותו של איש המשמר במקום, אודותיה העידו המתלונן, חאלד וכן עד ההגנה. משזומן איש המשמר למקום כדברי המתלונן, אין אלא להסיק כי באם היה מדובר באירוע דל של חילופי מילים ספורות בלבד, כטענת הנאשם, לא היה בכך כל צורך.

ביחס לניתוח המעשים ככל שנעשו, לא חלקו הנאשם ובא כוחו, כי הינם מהווים את העבירות המיוחסות לנאשם מן הבחינה המשפטית.
עוד יצויין, כי היות ולא קיבלתי גירסתו של חאלד כמהימנה ומשקפת את שאכן אירע, איני מוצא לדון כלל בטענת ב"כ הנאשם כי עסקינן במעשה שהינו בבחינת "זוטי דברים".

אשר על כן ולאחר שנאמר כל שנאמר, הנני מרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סחיטה באיומים

  2. איומים על סוהר

  3. שוד רכב באיומים

  4. איומים באינטרנט

  5. דרישת נכס באיומים

  6. איומים על עורך דין

  7. סחיטה באיומים עונש

  8. מעצר על איומים ברצח

  9. עבירת סחיטה באיומים

  10. עונש על עבירות סחיטה

  11. גזר דין בעבירת איומים

  12. מעצר על איומים בצוותא

  13. עבירת איומים סעיף 192

  14. מעצר על סחיטה ואיומים

  15. סחיטה באיומים - ערעור

  16. מעצר בעבירת סחיטה בכוח

  17. איומים על שכן בגלל רעש

  18. עונש על חטיפה לשם סחיטה

  19. חלופת מעצר סחיטה באיומים

  20. סחיטה באיומים 3 שנות מאסר

  21. הרשעה בפלילים איומים והטרדה

  22. עונש בעבירת דרישת נכס באיומים

  23. סעיף 192 לחוק העונשין - איומים

  24. סחיטה באיומים - מעצר עד תום ההליכים

  25. חטיפה לשם סחיטה - מעצר עד תום ההליכים

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון