אחריות פלילית תאונת דרכים קטלנית

להלן גזר דין בנושא אחריות פלילית תאונת דרכים קטלנית:

גזר דין

הנאשם הודה והורשע באחריות לתאונת דרכים שגרמה למותו של אדם, ולפציעתו הקשה שלו עקב נהיגה רשלנית ברכב מסוג משאית. על-כן הורשע הנאשם בעבירה בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

תיאור התאונה

ביום 25.9.03 בסמוך לשעה 12:10 נהג הנאשם במשאית שהיתה עמוסה במשטחי עץ שעליהם קופסאות קרטון מלאות בבקבוקי שתיה. ליד הנאשם במושב הקדמי, ישב עבד אל נאסר אבו שמסיה (להלן: "המנוח").
הנאשם נהג בכביש מס' 375 מכיוון מזרח למערב, בכביש דו סטרי שבו נתיב לכל כיוון. בין המסלולים קו הפרדה רצוף. הכביש במגמת ירידה ומרובה בעיקולים. המהירות המירבית המותרת בו הינה 80 קמ"ש.

בקטע הכביש בו קיימת ירידה תלולה איבד הנאשם את השליטה במשאית, באופן שהמשאית סטתה שמאלה, חצתה את נתיב הנסיעה לכיוון הנגדי, התנגשה במעקה הבטיחות עם דופן שמאל, החליקה לאורך המעקה תוך סיבסוב ולבסוף התהפכה על דופן שמאל.
כתוצאה מהתאונה נהרג המנוח במקום, הנאשם נפצע קשה מאוד, ידו של הנאשם נקטעה מעל המרפק ורגלו נקטעה מתחת לברך. כן נגרמו לו שבר בלסת וטראומה נפשית קשה שהצריכה טיפול. המשאית ניזוקה באופן קשה.

הנאשם הודה כי גרם למות המנוח בכך שנהג במהירות שלא בהתאם לתנאי הדרך, איבד שליטה על הרכב בו נהג וגרם לתאונה ולתוצאותיה.

בפני ביהמ"ש העיד חוקר ובוחן תאונות דרכים אלי דוד ששימש בתפקידו מאז 1988 באמצעותו הוגשו מסמכים ת/1 עד ת/12. לאחר מתן עדותו הגיעו הצדדים לידי הסדר בו יתוקן כתב האישום והנאשם יודה בכתב האישום המתוקן ויורשע על פיו.

בכל זאת בהתייחס לכתב האישום המתוקן ובו בלבד, עולה כי התאונה היתה תאונה עצמית. לא היה מעורב בה כל רכב אחר. הנאשם נהג במשאית גדולה ועמוסה לעייפה, בקטע כביש תלול ומעוקל מאוד. היה עליו לנהוג בזהירות ובמהירות של עקב בצד אגודל כדי שלא לאבד את השליטה במשאית. חרף זאת, נהג במהירות שלא התאימה לתנאי הדרך, ברשלנות גבוהה מאוד שגרמה לאיבוד שליטה ברכב באופן שכאמור, המשאית סטתה שמאלה, חצתה את נתיב הנסיעה לכיוון הנגדי, התנגשה במעקה הבטיחות עם דופן שמאל, החליקה לאורך המעקה תוך סיבסוב ולבסוף התהפכה על דופן שמאל.


הנאשם נוהג משנת 2001, ולחובתו 23 הרשעות קודמות, כולן תוך כשנתיים מאז קבלת הרישיון.
בין העבירות שתי תאונות דרכים:

תאונה מיום 7.6.02 (להלן: "התאונה הראשונה") בגינה הורשע בעבירה של נהיגה בקלות ראש ונגזר דינו ביום 3.2.03 וניתן בו מאסר על-תנאי לתקופה של 3 שנים. ופסילה על-תנאי של 3 חודשים למשך שנתיים.

ביום 24.6.03, כארבעה חודשים לאחר שנגזר דינו בגין התאונה הראשונה, גרם לתאונת דרכים נוספת (להלן: "התאונה השניה"), בגינה הורשע בעבירות של נהיגה בקלות ראש, סטייה מקו נסיעה והתנהגות הגורמת נזק ונגזר דינו בהעדרו ביום 15.1.04 לפסילה בפועל של 5 חודשים ולפסילה על-תנאי לארבעה חודשים לתקופה של 3 שנים.

ביום 25.7.03 לאחר שנפסל רשיונו של הנאשם בפסילה מנהלית כתוצאה מהתאונה השניה נהג הנאשם בפסילה.

התאונה הקטלנית דנן אירעה ביום 25.9.03, תוך 3 חודשים מקרות התאונה השניה, חודשיים מיום שנתפס נוהג בפסילה, 9 חודשים מיום שהורשע עקב התאונה הראשונה וזמן קצר לאחר שנסתיימה הפסילה המנהלית.

תסקיר שירות המבחן מתאר כי הנאשם, בן 26 גרוש ואב לשלושה ילדים. מצבו הפיזי קשה כתוצאה מהתאונה והוא מתקשה בתפקוד יומיומי. הוכרה נכותו הפיסית בשיעור של 100%. בנוסף מתוארת נכות נפשית בגין תגובה פוסט טראומטית מהתאונה דיכאון וחרדות, שבגינה נקבעו לו 20% נכות.
לפי התסקיר, הנאשם נוטל אחריות בגין גרימת התאונה, הוא מביע צער ואשמה. ההליך המשפטי קשה לו.
בתסקיר צוין כי לדברי הנאשם הוא ניסה להתאבד מספר פעמים.
על-פי התסקיר מדובר בנאשם שדרך התנהגותו נורמטיבית וכי מעשיו בתאונה נוגדים את התנהגותו האחראית בד"כ.
המלצת שירות המבחן הינה להמנע ממאסר בפועל. כן לאור מצבו נאמר כי לא יוכל לבצע עבודות שירות או של"צ, ומומלץ להטיל עונש מאסר על-תנאי ופסילת רשיון בשילוב צו מבחן.

ב"כ המאשימה טען כי מעשי הנאשם נמצאים על הרף הגבוה של הרשלנות וכי יש להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל. האינטרס הציבורי שבענישה ובהרתעה גובר על האינטרס הפרטי.
לטענתו שירות בתי הסוהר ערוך לטפל בנאשם על-אף כל מגבלותיו.
כן בקש ב"כ המאשימה לפסול את הנאשם לתקופה שלא תפחת מ- 15 שנים. בנסיבות העניין לא בקש ב"כ המאשימה להטיל קנס.
ב"כ המאשימה טען כי כנגד הנאשם תלוי ועומד עונש של מאסר על תנאי לתקופה של חודש ימים , והוא בר הפעלה מיום 3.2.03 לתקופה של 3 שנים ועל כן יש להפעילו.


ב"כ הנאשם טען כי שירות בתי הסוהר אינו ערוך לטפל באנשים מוגבלים בדרגת נכותו של הנאשם. לנאשם נטיות אובדניות והוא עלול להתאבד בכלא. הנאשם זקוק לטיפול רפואי ושיקומי צמוד שבתי הכלא אינם ערוכים לתת.
לטענתו, נסיבותיו האישיות של הנאשם קשות. אשתו עזבה אותו בשל התנהגותו לאחר קרות התאונה.

ב"כ הנאשם מסכים שתוטל על הנאשם פסילה אף מעל 15 שנה ואף לצמיתות, קנס נמוך עקב צרכיו המיוחדים והזדקקותו לכסא גלגלים לתותבות של היד והרגל שאמורים להיות מוחלפים מעת לעת - ובלבד שלא ישלח למאסר.

כן ביקש לאמץ את עמדת שירות המבחן בתסקיר ולא לשולחו למאסר בפועל.

ב"כ הנאשם טען כי לא ניתן להפעיל כנגד הנאשם את עונש המאסר המותנה היות וזה הוארך בפסק דין מיום 1.12.05 בע"פ 9354/05 שהיה לאחר מועד גרימת התאונה דנן.


לאור טענותיו, התבקש ב"כ הנאשם להמציא תעודות רפואיות ובין היתר התייחסות לשאלת נסיונות ההתאבדות של הנאשם. שירות בתי הסוהר התבקש על-ידי בית המשפט לפרט עמדתו באשר ליכולתו לקלוט אדם בדרגת נכותו של הנאשם, לרבות נכותו הנפשית.

ראש מחלקת האסיר בשירות בתי הסוהר, עו"ד עפרה קלינגר ציינה במכתבה מיום 19.6.07 כי שירות בתי הסוהר ערוך לקלוט אסירים נכים. אם בית המשפט יטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, יחליט המרכז הרפואי של השב"ס על הכלא המתאים לנאשם בהתחשב במגבלותיו הפיזיות והנפשיות. עוד נכתב, כי לבית הסוהר מערך רפואי מקצועי לטיפול גם בנכים ואף מערך לטיפול נפשי בכלואים המבקשים לשים קץ לחייהם.


ב"כ הנאשם הגיש חוות דעת שיקומית מאת ד"ר גורדון אולגה מיום 26.6.05, על-פיה מסוגל הנאשם להיות עצמאי בתפקודו היומיומי, לרבות התקנת התותבות בידו וברגלו. יחד עם זאת הוא עודנו זקוק לכסא גלגלים לשימוש בתוך הבית ומחוצה לו. עוד נאמר בחוות הדעת כי הנאשם השיג עצמאות מלאה בתפקוד יומיומי במהלך תהליך שיקומי במחלקה השיקומית בבית חולים הדסה הר הצופים. הנאשם מסוגל לעבור באופן עצמאי מכסא הגלגלים למיטה ולהיפך, להתרחץ בכסא שירותים, להתלבש, להתגלח וכיו"ב.
עוד נאמר בחוות הדעת כי הנאשם טען כי אינו מסוגל לבצע דברים אלו ועל-כן הומלץ להמשך טיפול שיקומי.

לעניין נטייתו האובדנית של הנאשם מתואר בחוות דעת פסיכיאטרית מאת ד"ר יעקב אבני כי נטייתו האובדנית קשורה לחוסר יכולתו לתפקד כבעבר. אין באף אחת מחוות הדעת שהוגשו אינדיקציה לעניין השפעה צפויה של כליאה על מצבו הנפשי של הנאשם.


לנאשם גיליון הרשעות חמור מאוד ובו 23 הרשעות תוך שנתיים מאז שקבל לידיו רשיון נהיגה.

הנאשם גרם לשלוש תאונות דרכים בזמן קצר. הוא לא הפיק את הלקח הנדרש ולא היתה אימת הדין עליו. לא רק שלחובתו שלוש תאונות דרכים בתקופה כה קצרה, גליון ההרשעות מצביע על זלזול עמוק בחוק. הוא נהג בפסילה, נהג ברכב שהשימוש בו נאסר, נהג במהירות מעל המותר, נהג ברכב שלא עבר רישוי ארבע פעמים, ברכב שלא היה בגינו ביטוח תקף ועוד ועוד. קשה לתאר הרשעות כה חמורות שנעברו על-ידי נהג תוך שנתיים מיום קבלת הרשיון. כמעט ברור מעיון בגליון ההרשעות ובמיוחד לאור תאונות הדרכים, הראשונה והשניה, ששהותו של הנאשם על הכביש והתנהגותו הם הרי-אסון. אסון - שאכן התרחש על-ידי גרימת תאונת הדרכים השלישית, נשוא תיק זה, שגרמה למותו של אדם ולפציעתו הקשה של הנאשם עצמו.
אין לקבל או להסכים עם חוות הדעת של שירות המבחן, בה נכתב:

"ההתרשמות שלנו כי התנהגותו הרשלנית של הנ"ל במהלך התאונה הנה חריגה לדרך התנהגותו הרגילה והשגרתית של הנ"ל, שכאמור התרשמנו כי בדרך-כלל מאופיינת באחריות וברגישות."

עפ"י גיליון ההרשעות של הנאשם יש להגיע למסקנה הפוכה בכל הנוגע להתנהגותו כנהג. מדובר בנאשם שהתרשל בנהיגתו פעם אחר פעם, נהג בפסילה, עד אשר אירעו תוצאות חמורות ביותר של גרימת מוות של המנוח ופגיעה פיזית קשה ביותר בנאשם עצמו. יש להניח כי הנאשם חש חרטה עמוקה לאחר תוצאות התאונה האחרונה. זאת תגובה נורמלית ומובנת שלאחר מעשה. חרטתו אין בה כדי לשנות את תוצאות מעשיו. הנאשם לא חזר בו מהתנהגות גם לאחר גרימת שתי התאונות הראשונות, תאונות לא קלות. שוב ושוב עבר עבירות ביודעין ובהתעלמו מהחוק.

ב"כ הנאשם בקש לראות בנאשם קורבן וכמי שנענש זה מכבר בידי שמים.

אין לקבל עמדה זו במלואה. הנאשם הינו קורבן למעשיו שלו עצמו. אין זה ראוי לתת לנאשם עונשים של מה בכך בשל מצבו כגון: פסילה או מאסר על-תנאי שכן הסיכוי שהנאשם ישוב וינהג בשנים הקרובות הינו נמוך והשפעת עונשים אלו תהא כקליפת השום.

בית המשפט נוקט במידת הרחמים. עם זאת אינו יכול לנקוט בגישה סלחנית גמורה ולתת לנאשם שגרם למותו של אדם לצאת כמעט בלא כלום. גישה סלחנית של בית המשפט תגרור היעדר הרתעה ומסר סלחני לעברייני תנועה מועדים הגורמים למותם של אחרים בכביש. פעמים רבות קורה כי גם מי שגרם לתאונה סובל מנכות פיזית ו/או נפשית עקב התאונה.

לא מתקבל על הדעת כי אלו יחמקו מעונש מוחשי. גישה סלחנית כלפיהם היא גישה אכזרית כלפי הקורבנות בפועל ובכוח.

ב"כ הנאשם טען לעונש בלהט רב ובתחילה סברתי שיתכן כי יש ממש בדבריו. אך בחינה מדוקדקת של המסמכים שבפני ביהמ"ש אינה יכולה לתמוך במסקנתו ולפיכך אף בבקשתו.

לא קיבלתי את עמדת ב"כ הנאשם באשר למוגבלותו הפיזית המוחלטת של הנאשם. חוות הדעת שהוצגו מטעמו הראו אחרת כפי שפירטתי לעיל ושאוסיף להלן:

לא קיבלתי את עמדת ב"כ הנאשם על פיה מאסר הינו כגזר דין מוות לנאשם. יתכן שבכלא ישמרו על הנאשם יותר מאשר בני ביתו. מכל מקום שלטונות הכלא ערוכים לטפל בכך.

אף לא קיבלתי כי תנאי המאסר הם כאלה כפי שתוארו ע"י ב"כ הנאשם ועל פי קטעי עיתונות שצירף.
יתכן, ואף בזאת אינני בטוחה, שהדברים מתייחסים לחלק מסוים מאוד של בתי הכלא כלליים והלא ייחודיים.

ואפרט:

עולה מחוות הדעת הרפואיות והנפשיות שהגיש ב"כ הנאשם כי אומנם לנאשם מוגבלות פיסית קשה עם זאת בסיוע שיקומי הוא עשוי לתפקד באופן עצמאי כפי שפירטתי לעיל, אם כי, הוא זקוק לסיוע רב.

מצבו הנפשי של הנאשם דיכאוני וחרדתי עם זאת השב"ס יוכל להערך לכך ולתמוך בו כנדרש.

ידוע עפ"י פרסומים שונים כי קיים בית סוהר מיוחד לאסירים תשושי נפש, מוגבלים פיזית וכיו"ב הקרוי "בית סוהר מג"ן" (מרכז גוף ונפש). מקום מושבו הוא ברמלה. מטרתו בין היתר לטפל באסירים בעלי נטיות אובדניות, אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, אסירים בעלי רמת תפקוד מינימאלית, שאינם מסוגלים לטפל בצרכיהם היומיומיים. במקום סגל מקצועי מיוחד רפואי ופסיכיאטרי, ישנו גם מרכז רפואי במקום הקרוי מר"ש המעניק בין היתר לזקוקים לכך טיפול פיזיוטרפי. קיים גם מערך אסירי עבודה סיעודיים המסייעים לאסירים הנזקקים.
אישור לכך התקבל מעו"ד עפרה קלינגר ראש מחלקת האסיר.

מהתרשמותי לפי חוות הדעת הפסיכיאטריות והרפואיות שהוצגו, בית הכלא מג"ן לדוגמא, יוכל לספק את צרכיו הייחודיים של הנאשם. יתכן וקיימים מתקני כליאה או אגפים נוספים העשויים להתאים לצרכיו הנפשיים והפיזיים של הנאשם. מכל מקום אני סמוכה ובטוחה כי השב"ס מסוגל ויכול לטפל באסירים כדוגמת הנאשם. אני מאמינה שאם אכן, לאחר בדיקת כל המסמכים שנשלחו לשירות בתי הסוהר, לא היתה בידם האפשרות לקלוט את הנאשם ולטפל בו כראוי, הם לא היו מעלימים זאת מעיני בית המשפט.

לעניין התנאי, ברי כי אין התקופה השניה שהאריך בית המשפט המחוזי ביום 1.12.05 חלה על מקרה זה היות וגזר הדין ניתן לאחר שאירעה התאונה דנן. לעניין התנאי הראשון על אף הארכת התנאי לאחר מכן עדיין בסמכות בית המשפט להפעיל את תקופת התנאי הראשונה (וראה לעניין זה קביעתו של בית המשפט בת"פ (אילת) 1478/03 מדינת ישראל נ' אלירן אליאס (מיום 3.10.06).

בתי המשפט, לכל ערכאותיהם, פסקו שיש לקחת בחשבון בעניין תאונות הדרכים הקטלניות את האינטרס הציבורי של הענשה והרתעה אף אם הנאשם עצמו הוא אחד הנפגעים. להלן דוגמאות, על קצה המזלג.

בת"ד (רמ') 20031/06 מדינת ישראל נ' רועי רוזנצוויג תק-של 2007(2) 6461 הורשע הנאשם בגרימת מוות ברשלנות עקב תאונת דרכים. בתאונה זו נפצע הנאשם באורח קשה ונותר נכה גופנית ונפשית. כב' השופטת שלהבת קמיר-וייס סכמה בפסיקתה את הלכת בית המשפט העליון לפיה בעקבות הקטל הנורא בכבישים יש להחמיר בענישה תוך שימת דגש על האינטרס הציבורי של כלל המשתמשים בדרך והפחתת המשקל היחסי של הנסיבות האישיות של הנאשם. בפסק דין זה נגזרו על הנאשם, בין היתר, 9 חודשי מאסר בפועל, 8 שנות פסילה מלנהוג וקנס. למען הקיצור, לא אחזור על הציטוטים בפסק דין זה, ואני מפנה אליהם.

בת"פ (ב"ש) 8075/06 מדינת ישראל נ' אל עול טאלב תק-מח 2007 (2) 569) הורשע הנאשם בעבירת הריגה של שני נוסעים כאשר הנאשם עצמו נחבל בחבלות של ממש. הוגשו מסמכים רפואיים המעידים על קשיים מוטרים ותפקודיים של הנאשם בחיי היומיום, אובדן זיכרון לאחר התאונה והפסקת עבודתו. כב' השופט אברם יעקב גזר על הנאשם, בין היתר, 24 חודשי מאסר בפועל, 10 שנות פסילה, תוך שהוא רואה בכך איזון בין האינטרס הציבורי לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם. אף שם נסקרה הפסיקה ולמען הקיצור לא אחזור עליה, ואני מפנה לפסק הדין.

באשר לשיקולים לקולא.

לא נעלמה מעיני העובדה שהנאשם נפגע מאד בתאונה וכי הוא סובל מנכות קשה המכבידה על חיי היומיום שלו. על-כן בשוקלי את אורכה של תקופת המאסר, התחשבתי בנתון זה ולא מיציתי הדין עם הנאשם. לולא הפגיעה, לאור עברו, והתנהגותו בתאונה הנדונה לא הייתי מהססת להחמיר מאוד לענין תקופת המאסר.

מאחר שהקלתי לענין המאסר אחמיר בענין הפסילה. אינני סבורה ש- 15 שנות פסילה כבקשת ב"כ המאשימה הולמים את החומרה שהתגלתה בנהיגת הנאשם בעבר. ובמיוחד התנהגותו בתאונה נשוא גזר דין זה.

כן הבאתי בחשבון לקולא את חרטת הנאשם ואת העובדה שהודה וחסך מזמנו של בית המשפט וכן את פציעתו הקשה.

לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

  1.      מצווה על מאסרו בפועל של הנאשם לתקופה של 12 חודשים.
  2.      מפעילה חודש מאסר על-תנאי שהוטל בת"ד 1688/02 ביום 3.2.03. המאסר יופעל בחופף לעונש המאסר בפועל שהטלתי לעיל.
  3.      המאסר יחל ביום 9.12.07. ביום זה בשעה 8:30 יתייצב הנאשם בבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים לצורך ריצוי מאסרו.
  4.      מצווה על מאסרו של הנאשם לתקופה של 18 חודשים אם תוך שלוש שנים יעבור את העבירה בה הורשע בתיק זה ו/או אם ינהג כשהוא תחת פסילה.
  5.      פוסלת את הנאשם להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 20 שנה. מנין הפסילה יחל מיום התאונה 25.9.03 מאז הנאשם לא נהג.


בנסיבות הענין לא אטיל על הנאשם קנס.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים פגע וברח

  2. תאונת דרכים ילד בן 14

  3. תאונת דרכים מבויימת

  4. תאונת דרכים 5% נכות

  5. תאונת דרכים כריתת טחול

  6. תאונת דרכים בצומת מרומזר

  7. סיוטים על תאונת דרכים

  8. טריקת דלת תאונת דרכים

  9. פיצוי אברך תאונת דרכים

  10. דימום מוחי בתאונת דרכים

  11. דחיפת רכב - תאונת דרכים

  12. תאונת דרכים קשה של צעיר

  13. ייחוד העילה תאונת דרכים

  14. נהג מורשה - תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים התהפכות רכב

  16. שאלת החבות בתאונת דרכים

  17. תאונת דרכים עם רכב יוקרה

  18. התנגשות ברכב בכניסה לכיכר

  19. תאונת דרכים מחוץ לישראל

  20. פיברומיאלגיה תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים - עגלה עם סוס

  22. עצירה בצד כדי לדבר בטלפון

  23. סתירות בגרסה לתאונת דרכים

  24. פיצויים בגין תאונות דרכים

  25. תאונת דרכים - גורם זר מתערב

  26. 100% נכות עקב תאונת דרכים

  27. חבלת ראש קשה בתאונת דרכים

  28. כאב וסבל לפי נכות תקנה 15

  29. תביעה על שלוש תאונות דרכים

  30. 5% נכות פלסטית תאונת דרכים

  31. תביעות אחריות לתאונת דרכים

  32. התיישנות תביעת תאונת דרכים

  33. תאונת דרכים - מעוולים במשותף

  34. אי זימון עדים לתאונת דרכים

  35. תאונת דרכים במהלך פניה שמאלה

  36. טענת בריחה ממקום תאונת דרכים

  37. עדות עד נייטרלי לתאונת דרכים

  38. קביעה על פי כל דין - סעיף 6ב'

  39. פגיעה רב מערכתית בתאונת דרכים

  40. התפרצות מחלה לאחר תאונת דרכים

  41. תאונת דרכים לפני פניה לתחנת דלק

  42. תיאום גרסאות אחרי תאונת דרכים

  43. צילום כלי רכב אחרי תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים שלא בעת מילוי תפקיד

  45. אי שמירה על הימין - תאונת דרכים

  46. הפחתת קצבת נכות עקב תאונת דרכים

  47. אי חזרה לעבודה לאחר תאונת דרכים

  48. חלוקת הנכות בין שתי תאונות דרכים

  49. זהות הנהג בתאונת דרכים - פסק דין

  50. מחלוקת היא לגבי נסיבות תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים עקב עקיפה וגרימת עצירה

  52. תאונת דרכים תאילנד - ביטוח חו''ל

  53. שינוי גרסה של נסיבות תאונת דרכים

  54. תאונת דרכים של קונה רכב יד שנייה

  55. תאונת דרכים - איבוד ראיה בעין אחת

  56. תאונת דרכים עקב גשם חזק שירד במקום

  57. אחריות פלילית תאונת דרכים קטלנית

  58. טיפול רפואי לקוי עקב תאונת דרכים

  59. תביעת השבה של המעביד בתאונת דרכים

  60. תאונת דרכים שהתרחשה בעיקול של הכביש

  61. תביעה אישית נגד נהג - תאונת דרכים

  62. תאונת דרכים בעת עת ביצוע פניית פרסה

  63. פגיעה בדימוי עצמי עקב תאונת דרכים

  64. ביטוח נסיעות לחו''ל - תאונת דרכים

  65. תאונת דרכים בגלל העדר שדה ראייה טוב

  66. תאונת דרכים בגלל רכב שלא הצליח לבלום

  67. ערעור על החלטת המל''ל - תאונת דרכים

  68. החמרת פיברומיאלגיה לאחר תאונת דרכים

  69. תאונה בדרך הביתה לאחר פגישה עם לקוח

  70. ערעור על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  71. תאונת דרכים ביציאה מחנייה מקורה ברברס

  72. פיצויים לעורך דין שנפגע בתאונת דרכים

  73. זיכוי מחמת הספק - תאונת דרכים קטלנית

  74. מעל מיליון ש''ח פיצויים בתאונת דרכים

  75. הכחשת מכתב הודאה באחריות לתאונת דרכים

  76. תביעה נגד המעביד של הנהג בתאונת דרכים

  77. פטירת הנפגע 3 חודשים לאחר תאונת דרכים

  78. תאונת דרכים - כמה מקבלים על צליפת שוט

  79. תאונת דרכים עם רכה שנקנה יום לפני התאונה

  80. זהות הרכב הפוגע בתאונת דרכים - פסק דין

  81. תאונת דרכים בנסיעה אחורה ביציאה ממקום חניה

  82. תאונת דרכים - טענה שהטנדר כלל לא נסע לאחור

  83. תביעת כספית בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים

  84. ניכוי תגמולי מל''ל במקרה של 2 תאונות דרכים

  85. תאונת דרכים: פירוק והרכבת פגוש אחורי והחלפתו

  86. חלוקת אחריות לתאונת דרכים בין הנהגים 50%-50%

  87. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975

  88. תאונת דרכים עקב בלימה וסטיה ימינה לשולי הכביש

  89. תביעה בגין נזקי פח שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים

  90. ג'ק נשבר בזמן החלפת גלגל - האם תאונת דרכים ?

  91. תשלום עבור פינוי מוטס של נפגעים בתאונות דרכים

  92. תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים

  93. תאונת דרכים: שני רכבים ביקשו להיכנס בשער שלפניהם

  94. האם יש אחריות לתאונת דרכים גם בנסיעה באור ירוק ?

  95. תאונת דרכים אי עצירת רכב למרות צפצוף מצד הרכב השני

  96. תאונת דרכים - רכב החליק תוך כדי נסיעתו לעבר רכ חונה

  97. תביעת כספית בגין נזקי רכוש בתאונת דרכים בסדר דין מהיר

  98. תאונת דרכים בין רכב מסוג אאודי A6 לבין רכב פיאט דוקטו

  99. תאונת דרכים בנסיעה לאחור בהילוך אחורי על מנת לבצע חניה

  100. חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה), התשס"ב-2002

  101. תאונת דרכים: מי משני הנהגים המעורבים נהג בחוסר זהירות ?

  102. תביעה בגין "נזקי פח" שנגרמו לרכב התובע כתוצאה מתאונת דרכים

  103. צו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מימון הקרן), התשס"ג-2002

  104. תאונת דרכים: נטען כי הנהג הגיח ממקום שאיננו מהווה נתיב נסיעה

  105. בית המשפט: לא ניתן לקבוע מי מהנהגים היה האחראי לתאונת הדרכים

  106. תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים עיתיים), תשל''ח-1978

  107. תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (שיעורי דמי ביטוח), התש''ס-2000

  108. תאונת דרכים בין ג'יפ שנסע לאחור מבלי להבחין ברכב שהיה בעמידה מאחוריו

  109. תאונת דרכים: נטען כי בעת היה רכב במצב חניה, פגע בו רכבם של הנתבעים מאחור

  110. תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון)

  111. צו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מימון פעולות למניעת תאונות דרכים), התשס"א-2001

  112. צו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים בין המבטחים), התשס"א-2001

  113. תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (קרן למימון פעולות למניעת תאונות) (הוראת שעה), התשנ''ט-1999

  114. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון