בית המשפט פסק כי תצהירו של המבקש אינו עונה על דרישות הפירוט שהציבה הפסיקה לעניין בקשת רשות להתגונן. המבקש העלה בתצהירו טענות כלליות, סתמיות ובלתי מפורטות לחלוטין, בלא שהניח יסודות עובדתיים להגנה מפני התביעה. הלכה היא כי מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו. לפיכך, נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן. עוד נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, נדרש ממבקש הרשות להגן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו. המבקש רשות להתגונן נדרש להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש תצהירו, ורק הוא, גם כתב הגנה בתיק. להלן החלטה בנושא תצהיר בקשת רשות להתגונן: החלטה 1. בפני התנגדות לביצוע שטר. 2. המשיב, תאגיד בנקאי, הגיש כנגד המבקש וערבים לחשבונו, תביעה כספית, על סך של 130,800 ש"ח, בגין חוב שנוצר בחשבונו של המבקש אצל המשיב. 3. המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן, במסגרתה העלה טענות, כמפורט להלן: א. המבקש הינו לקוח של המשיב מאז חודש מאי 2005. ג'מיל, פקידו של המשיב, יעץ לו לפתוח חשבון ויעץ לו גם לקחת הלוואות. ב. הבנק נתן למבקש אשראים והלוואות ומצד שני ניהל המבקש תוכנית חסכון ביתרת חובה. ג. בתקופות שונות חזרו למבקש המחאות רבות, רובן מסיבת אכ"מ והבנק לא נקט צעד כלשהו כמו הגבלה ועשה כן רק לאחר שחזרו 73 המחאות. ד. מצב החשבון הלך והתדרדר וכתוצאה מכך נאלץ המבקש, אחרי התייעצות עם פקידי הבנק, ליטול הלוואה על סך של 117,000 ₪ כדי לכסות את יתרת החובה בחשבון. לטענת המבקש, הבנק חרג מכללי הניהול התקינים של החשבון, דבר שתרם תרומה משמעותית להדרדרות מצב החשבון. 4. הלכה היא כי מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675, ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ). לפיכך, נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)). עוד נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, נדרש ממבקש הרשות להגן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400). המבקש רשות להתגונן נדרש להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש תצהירו, ורק הוא, גם כתב הגנה בתיק (ראה גם ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). 5. אני סבור כי תצהירו של המבקש אינו עונה על דרישות הפירוט שהציבה הפסיקה לעניין בקשת רשות להתגונן. המבקש העלה בתצהירו טענות כלליות, סתמיות ובלתי מפורטות לחלוטין, בלא שהניח יסודות עובדתיים להגנה מפני התביעה. מנגד, המבקש מודה כי נהל חשבון אצל המשיב, כי נטל הלוואות וקבל אשראים. בנוסף, מודה המבקש כי המחאותיו חוללו באי פרעון, אולם הוא תולה את האשמה במשיב, מבלי שינתן הסבר מניח את הדעת לכך ומבלי שפרט כדבעי את טענתו בדבר הפגמים שבהתנהלות המשיב. עוד מודה המשיב כי נטל הלוואה לצורך סילוק יתרת החובה והוא מאשר קיומו של החוב. 6. בסעיף 6 לתצהירו העלה המבקש טענה כללית, בחצי פה, המכוונת להתניית שירות בשירות. לטענתו, "הבנק היה נותן לי אשראים והלוואות ומצד שני ניהלתי תוכניות חסכון ביתרת חובה". נתבע המעלה בבקשת רשות להתגונן טענה של התניית שירות בשירות, נדרש לפרט טענותיו לפני ולפנים. טענותיו של המבקש נטענו בצורה כללית, בלתי מפורטת ובאופן גורף. המבקש אף אינו טוען כי נדרש על ידי המשיב לפתוח תכנית חיסכון ולהפקיד אליה כספים, אלא, מציין כי היתה ברשותו תכנית חיסכון, בעת שחשבונו מצוי היה ביתרת חובה. גם אם אראה בניסוח המעורפל בו בחר המשיב, כאילו נדרש לעשות כן, הרי שלא פורט על ידיו מיהו נציג המשיב אשר כפה על עליו והתנה את האשראי בהפקדת כספים בתכנית חיסכון, מה היתה יתרת החובה באותה עת ומהם הסכומים שהופקדו בתכנית החיסכון (המבקש אף לא טרח לצרף תדפיס תנועות בחשבון לתקופה זו או אחרת, ממנו ניתן אולי היה לבחון את טענותיו). לפיכך, אני דוחה טענותיו של המבקש בעניין התניית שירות בשירות. 7. תצהירו של המבקש לקוני, הוא אינו מפרט את העובדות שבבסיס הגנתו ולמעשה, הוא אינו מעלה טענת הגנה ראויה כלשהי מפני התובענה. 8. לאור האמור לעיל ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי - 1984, אני דוחה את הבקשה למתן רשות להתגונן. 9. משנדחתה בקשת הרשות להתגונן מטעם המבקש, ניתן כנגדו פסק דין על מלוא סכום התביעה. ב"כ המשיב יגיש פסיקתא לחתימתי.בקשת רשות להתגונןמסמכים