להלן החלטה בנושא איחור / שיהוי בהגשת תביעה בגלל מצב נפשי: החלטה 1. המבקש הגיש תביעה כספית בהיקף גדול כנגד המשיב (להלן: "הבנק") בגין מעשים שהבנק ביצע בחשבונו, לטענתו, בשנות ה-80. משעלתה סוגיית ההתיישנות, והמבקש טען כי הגשת התביעה השתהתה בשל מצבו הנפשי, הגיש הבנק חוות-דעת מומחה בשאלת מצבו הנפשי של המבקש, מבלי לפגוע בטענת הבנק כי קיים השתק פלוגתא בסוגיה זו. 2. המבקש הגיש חוו"ד נגדית לזו שהגיש הבנק, המתייחסת למצבו הנפשי בתקופה הרלוונטית. חוו"ד זו ניתנה על ידי ד"ר גרונדלינגר. 3. מסכת הראיות מטעם המבקש (התובע) הגיעה כמעט לסיומה, לאחר שכבר נוהלו ימי הוכחות רבים ונשמעו לא מעט עדים מטעם המבקש, כאשר נותר עוד רק להשלים את חקירתו הנגדית של המומחה ניסים עמר. במהלך שמיעת הראיות נדרש המבקש פעם אחר פעם להביא את ד"ר גרונדלינגר לחקירה נגדית על חוות דעתו, אך הוא לא עשה כן. המבקש טען כי יש חילוקי דעות כספיים בינו לבין המומחה. כבר ביום 23.9.03 נדרש המבקש להביא לעדות את ד"ר גרונדלינגר לישיבה של יום 19.2.04. ביום 27.2.05 נדרש המבקש פעם נוספת להביאו. ביום 13.3.05 הודיע ב"כ המבקש דאז כי המומחה יבוא להעיד ביום 7.7.05. ביום 25.9.05, לפני יותר משנה, הודיע המבקש לראשונה כי ד"ר גרונדלינגר איננו מוכן להגיע לעדות, גם אם ישולם לו שכרו, ולדברי המבקש אף אמר כי אם יזומן לא יתייצב מאחורי חוות-דעתו. 4. בנסיבות האמורות לעיל הגיש המבקש בקשה ביום 4.9.06 - שנה לאחר שהודיע כי ד"ר גרונדלינגר לא יבוא להעיד מטעמו - להחליף את חוות דעתו של ד"ר גרונדלינגר בחוות דעת חדשה של ד"ר ויבורסקי. בבקשה נטען כי מועד ההוכחות הבא נקבע לעוד כחצי שנה, ולכן הבנק יוכל להיערך לחוות הדעת החדשה בלא הכבדה של ממש. עוד נאמר בבקשה כי ממצאי חוות הדעת החדשה אינם שונים ממצאי חוות הדעת הקודמת, וגם הנספחים שצורפו אליה צורפו לחוות הדעת הקודמת, או נמסרו לבנק זה מכבר. 5. ב"כ הבנק טוענים כי ד"ר גרונדלינגר איננו מוכן להתייצב מאחורי חוות דעתו, ובנסיבות אלו אין לאפשר למבקש להביא חוו"ד אחרת. אולם מהבקשה ומתצהירו של המבקש התומך בבקשה ובתגובה של המבקש עולה כי ד"ר גרונדלינגר איננו מוכן להעיד משום שהמבקש העליב אותו, על רקע סכסוך כספי הנוגע לתשלום עבור חוות-הדעת - לא משום שחוות דעתו איננה נכונה, לדעתו. אין כל ראיה לכך שד"ר גרונדלינגר איננו מתייצב מבחינה עניינית מאחורי חוות דעתו. 6. טענה נוספת של הבנק היא כי ניתן לחייב את ד"ר גרונדלינגר להחקר על חוות דעתו, ולהזמינו באמצעות בית המשפט. אין ספק שזו הדרך הפשוטה ביותר, בהנחה שד"ר גרונדלינגר מוכן להחקר על חוות דעתו בבית משפט. ניתן להביא את הסוס אל הנהר - לא ניתן להכריחו לשתות ממנו. בהעדר שיתוף פעולה מצידו של ד"ר גרונדלינגר, אין כל ערך לחוות הדעת שמסר, גם אם יזומן לעדות. לכן, נראה לי כי יש לפנות אל ד"ר גרונדלינגר ולברר האם הוא מוכן להחקר על חוות הדעת שמסר, כאשר זימונו יהיה באמצעות בית המשפט, אשר יפסוק את השכר המגיע לו עבור עדותו, והמבקש יידרש להפקיד בבית המשפט מראש את השכר שייקבע. אם יסתבר שד"ר גרונדלינגר איננו מוכן להעיד, גם בתנאים המפורטים דלעיל - לא יהיה מנוס מלהענות לבקשה, בכפוף לתשלום הוצאות משפט לבנק. 7. באי כח הבנק נערכו לחקירתו הנגדית של ד"ר גרונדלינגר על חוות דעתו, שכן הלה היה אמור להעיד כבר. בנוסף, נאלץ הבנק להגיש חוות דעת נוספת של הפסיכיאטר מטעמו, פרופ' אליצור, שכן חוות דעתו של ד"ר גרונדלינגר הוגשה רק במענה לחוות הדעת הראשונה של פרופ' אליצור, וקודם לכן הסתפק המבקש בחוות דעת אחרות שצירף לכתב התביעה. אין ספק שאם תוגש חוות דעתו של ד"ר ויבורסקי, ייאלץ הבנק לבדוק אותה באמצעות מומחה מטעמו, ולהיערך לחקירה נגדית ראשונה של המומחה. בניגוד לנטען בבקשה, לחוות הדעת החדשה צורפו 137 נספחים, בעוד שלחוות הדעת של ד"ר גרונדלינגר צורפו 50 מסמכים. כל זה נעשה שנה לאחר שהמבקש כבר ידע שד"ר גרונדלינגר איננו משתף עמו פעולה. לאור כל אלו, אם אתיר את הגשת חוות דעתו של ד"ר ויבורסקי, יותנה הדבר בתשלום הוצאות משפט לטובת הבנק, וחוות הדעת לא תוגש כל עוד לא ישולמו הוצאות אלו, לאחר שהוצאות שנפסקו לטובת הבנק בבקשה קודמת (בש"א 6791/06) לא שולמו על ידי המבקש. 7. הבנק טוען בתגובתו כי לחוות דעתו של ד"ר ויבורסקי צורפו מסמכים שלא הוגשו כראיה, והדבר נעשה בשלב שבו המבקש הגיש את כל ראיותיו. אכן, אין להתיר הגשת ראיות חדשות בשלב זה, תחת האיצטלה של החלפת חוו"ד מומחה אחד בחוו"ד של מומחה אחר. המבקש בתשובתו טוען כי בסיס הנתונים שעמד בפני ד"ר ויבורסקי זהה לזה שעמד בפני ד"ר גרונדלינגר ופרופ' אליצור. לכן אם תותר הגשת חוות דעתו של ד"ר ויבורסקי, יוצאו ממנה כל המסמכים שאינם ראיות שהוגשו כדין על ידי המבקש עד כה, או שצורפו לחוות הדעת של ד"ר גרונדלינגר ופרופ' אליצור. בכלל זה, אין לאפשר לצרף לחוות הדעת החדשה חוות דעת של רופאים אחרים שלא נחקרו ולא ייחקרו בבית המשפט, גם אם אלו צורפו בעבר לכתב התביעה או לכתב התשובה. הבנק טוען כי כל הנספחים שצורפו לחוות דעתו של ד"ר ויבורסקי לא הוגשו כראיה. בענין זה לא הועלתה טענה כנגד חוות הדעת הקודמת של ד"ר גרונדלינגר, וככל שמדובר באותם מסמכים שצורפו לחוות דעתו של ד"ר גרונדלינגר - אין לקבל טענה זו של הבנק כיום, מבלי להכריע כרגע בזאלת קבילותם או משקלם של מסמכים אלו. אך כל מסמך חדש שצורף לחוות דעתו של ד"ר ויבורסקי, שלא צורף לחוות דעתו של ד"ר גרונדלינגר או פרופ' אליצור, וגם לא הוגש על ידי התובע כראיה עד כה, יוצא מחוות הדעת של ד"ר ויבורסקי - אם היא תוגש. 8. הבנק מבקש לחקור את המבקש על תצהירו בבקשה זו. לא הבנתי מתגובת הבנק מהי מטרת החקירה, ולא נראה לי כי היא נדרשת. אם המטרה היא לברר מהי הסיבה לאי-התייצבותו לעדות של ד"ר גרונדלינגר, הרי שלא מפי המבקש ישמע הדבר. 9. ב"כ המבקש תשלח לד"ר גרונדלינגר העתק מהחלטה זו, לפיה הוא מתבקש על ידי בית המשפט להתייצב להחקר על חוות דעתו, לאחר שהשכר עבור עדותו ייקבע על ידי בית המשפט ויופקד מראש. היה וד"ר גרונדלינגר יודיע לבית המשפט כי הוא מסרב להתייצב לעדות, תוגש במקום חוות דעתו חוות הדעת של ד"ר ויבורסקי, ממנה יושמט כל נספח שלא צורף לחוות הדעת של ד"ר גרונדלינגר או פרופ' אליצור, ולא הוגש כראיה לבית המשפט, כולל חוו"ד רפואיות של רופאים אחרים שאינם עדים במשפט. הגשת חוות הדעת של ד"ר ויבורסקי תותנה בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לבנק בסכום שייקבע על ידי. שיהוינזק נפשי / נכות נפשיתהתחום הנפשי