על פי סעיף 29(ב) לחוק הבוררות, הוראות כל חיקוק בדבר עיקול זמני, יחולו גם בנוגע לסעד לפי חוק הבוררות, בשינויים המחוייבים. על פי תקנה 381 לתקנות סדר הדין האזרחי, משניתנה החלטה שיפוטית המורה על עיקול זמני, יעמוד זה בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע. ממילא משאושר פסק הבוררות במסגרת פסק דין זה, הרי העיקול הזמני, אם ניתן במסגרת החלטה שיפוטית, ויש להניח שכך נעשה הדבר, עומד בתוקפו עד לביצוע פסק הדין, ואין צורך באישור נוסף של העיקול במסגרת פסק דין זה". ##להלן החלטה בנושא צו עיקול זמני להבטחת פסק בוררות:## החלטה בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן להבטחת פסק בוררות (סעיף 16 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, "חוק הבוררות"). ב 7.6.07 הוגשה לבית משפט המחוזי בירושלים (ת"א 9257/07) תביעה לאכיפת הסכם מכר של הנכס הידוע כחלק מחלקה 372 בגוש 6108, ברח' ויסוצקי 8 תל אביב ("הנכס"). ההסכם נחתם ב 29.3.07 בין המבקשים לבין מ.ב גור ושוחן. על פי האמור בהסכם נרכש הנכס במלואו על ידי המבקשים, תמורת 7.2 מיליון דולר. בית המשפט ראה לנכון ליתן צו מניעה האוסר כל דיספוזיציה בנכס, עד למתן פסק דין בתובענה והעביר בהסכמה את העניין לבוררות, בפני הבורר הנכבד, משה לוסקי. הותנה כי הבוררות תסתיים תוך 60 יום ותכלול אף הכרעה בנושא צו המניעה. פסק בוררות ניתן ב 25.9.07. חלקו הראשון של הפסק נושא כותרת "פסק בוררות בתביעת האכיפה". הבורר הגיע למסקנה כי ב 29.3.07 : "לא נחתם הסכם למכירת כל (100% המקרקעין לקונה בהעדר חתימותיהם של כל הבעלים האמיתיים במקרקעין (הנהנים) או חתימות שני הנאמנים בצירוף הסכמה בכתב של כל הנהנים. ההסכם נחתם אך ורק על ידי שוחן כנאמנה ועל ידי ב. צמרת בויסוצקי - דיור יוקרתי בע"מ". כמו כן קבע הבורר כי המבקשים לא וידאו קיומה של הסכמתם לעסקת המכר וחתימתם של חלק "מהנהנים" על החוזה, בין ישירות ובין על ידי נציגיהם, על אף שידעו על קיומם של בעלי הזכויות האמיתיים במקרקעין וכי הסתפקו: "בהצהרתה של שוחן והתחייבותה להשלים את החסר בעתיד" (סעיף 3 לפסק). אי לכך הופקד ההסכם בנאמנות בידיה של פרקליטה, עד להשלמת חתימות יתר בעלי הזכויות בנכס. יחד עם זאת הגיע הבורר למסקנה כי ראוי לאכוף את העסקה, על פי תנאי חוזה מכר שצורף ביוזמתו לפסק הבוררות. כל האמור יעמוד: "בכפוף להסכמת בנק מזרחי - טפחות להסרת המשכנתא הרשומה לזכותו. הסכמה כאמור תכלול כמובן גם את שחרורו של משה בן סירה מערבותו האישית לבנק". (סעיף 10 לפסק הבוררות). לנוכח המסקנה בדבר אכיפת עסקת המכר עם המבקשים, מצא הבורר לראוי לדחות את התביעות הכספיות ההדדיות: "בכפוף לאכיפת החוזה, כל תביעות הנזקים הכספיים (הפסדים, פיצויים, הוצאות וכיוצ"ב) של התובעים בלבד וכנגד התובעים בלבד בבוררות זו נדחות ללא צו להוצאות". לסיכום הבורר קיבל את תביעת המבקשים לאכיפת עסקת המכר בכפוף להסכמת בנק המזרחי- טפחות, להסרת המשכנתא ולשחרורו של החייב משה בן סירה מערבותו האישית לבנק. דא עקא שבנק המזרחי לא השלים עם פסק הבוררות שכלל לא היה צד לו ופתח בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתא הרובצת על הנכס. יו"ר ההוצאה לפועל מינה כונסת נכסים, עו"ד דנה יגור והורה על התמחרות. בסופו של יום נמכר הנכס תמורת 11 מיליון דולר, בהתמחרות שבוצעה על ידי כונסת הנכסים ב 12.12.07. כאן המקום לציין כי קבוצת צפריר השתתפה אף היא בהתמחרות. המכירה אושרה על ידי יו"ר ההוצאה לפועל ובכך נסתם הגולל על אכיפת הסכם המכר שנכרת בזמנו עם המבקשים. בשלב זה הודיעו המבקשים לבורר (ראו מסמך מב/1), על חידוש תביעתם והודיעו כי יבקשו רשות להגשת כתב טענות חדש, הכולל תביעה לפיצויים בסך 22 מיליון ₪. טרם נקבעה ישיבת בוררות. על מנת להבטיח את תביעתם בבוררות, הגישו המבקשים ב4.3.08 בקשה במעמד צד אחד, לצו עיקול זמני עד לסך של 22 מיליון ₪. ב 6.3.08 נענתה הבקשה בחלקה וניתן צו עיקול זמני, על כספים אצל מחזיקים 1 ו2 ושלושה מוסדות בנקאיים לפי שיקול דעת המבקשים, עד לסכום של 10 מליון ₪, כנגד כתב התחייבות עצמית וערבות בנקאית בסך של 850,000 ₪. (עוקלו כספים בבנק איגוד לישראל בע"מ, בנק אוצר החייל בע"מ ובנק דיסקונט בע"מ). לטענת המבקשים נדרש צו העיקול על מנת להבטיח את מימוש זכותם האובליגטורית לכספי התמורה ממכירת הנכס, שכן על פי פסק הבוררות הם בעלי הנכס הראויים וזכותם להבטיח שכספי המכירה לא "יוברחו" על ידי החברות המחזיקות בזכויות בנכס בנאמנות עבור חברות זרות עלומות. המשיבים עתרו לביטול צו העיקול הזמני. הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים. לטענת המשיבים הוגשה הבקשה בחוסר תום לב, תוך העלמת עובדות מהותיות מבית המשפט, כולל הערובה שהפקידו המשיבים בסך 415,000$ בבית המשפט העליון להבטחת נזקי המבקשים. הערובה הועברה על פי הוראות בית המשפט העליון, אל בית המשפט המחוזי, במסגרת הבקשה לביטול פסק הבוררות שטרם נשמעה. עוד טוענים המשיבים כי לא נותר הליך עיקרי לסעדים כספיים , או אחרים, שמן הראוי להבטיחם בצו עיקול זמני. הבוררות הסתיימה ובנסיבות שנוצרו אף חדלה להיות רלוונטית. טרם הוגשה תביעה כספית של המבקשים לבורר. בין כה וכה לא היה מקום לעתור לעיקול סכום של 22 מיליון ₪. המבקשים לא צירפו ראיות לכאורה לנזקיהם ואף לא נגרמו להם כל נזקים בפועל שכן עדיין לא השקיעו פרוטה בעסקה. אף לא הוכח לכאורה קשר בין ההפסד שספגו המבקשים בעסקת המט"ח (FORWARD), שבוצעה ב 15.5.07, מועד השולל כשלעצמו כל קשר עם חוזה המכר שנחתם ב 29.3.07. עוד טוענים המשיבים כי בפועל הצו כבר הסב נזקים, כולל חיוב בריבית פיגורים. לטענת המבקשים ראוי להשאיר את הצו על כנו, על מנת להבטיח את התביעה הכספית שתוגש בבוררות. כמו כן יש לדחות את טיעוני המשיבים שלא עמדו על נושא "ההכבדה" ולא תמכו בקשתם בתצהיר. דיון לאחר עיון בכתבי הטענות המפורטים והסדורים היטב ושמיעת טיעוניהם המשלימים של הצדדים, התברר כי צו העיקול הזמני נועד למעשה למנוע העברת הכספים שהופקדו והכספים אשר יגיעו בעתיד לידיה הנאמנות של כונסת הנכסים, בגין עסקת המכירה המאושרת כדין. סעד העיקול נועד בעיקרו להבטחת אכיפתם היעילה של סעדים כספיים, בין בתובענה כספית (תקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי,התשמ"ד-1984) ובין בבוררות (סעיף 16(5) לחוק הבוררות,התשמ"ח-1968). במקרה שבפנינו לא עלה בידי המבקשים להצביע על הצורך להבטיח בשלב בו אנו עומדים, כל הליך לסעדים שראוי ליחד להם נכסים של המשיבים. הבוררות הסתיימה לכאורה בפסק בוררות שטרם אושר. זאת ועוד, בבית המשפט מופקדת ערבות בנקאית בסכום שקבע בית המשפט העליון, להבטחת נזקי המבקשים, בנסיבות אלה לא היה מקום לעתור לצו עיקול זמני של כספי המכירה, המופקדים בידיה הנאמנות של כונסת הנכסים בהליכי ההוצאה לפועל, עו"ד דנה יגור. מסקנה זו מייתרת את הדיון בנושאים הנוספים שהעלו באי כוח בעלי הדין, בהרחבה, במיוחד לאור העובדה שבקשה לביטול פסק הבוררות תלויה ועומדת בבית משפט זה. התוצאה הינה כי צו העיקול שניתן במעמד צד אחד מבוטל. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים 1-3 בסך 30,000 ₪, המשיבים 4-6 בסך 30,000 ₪ ובהוצאות המשיבים 7-9 בסך 30,000 ₪, כולל. כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מה 17.4.08.יישוב סכסוכיםעיקול זמניצוויםעיקולבוררות