צו חוסם הגשת תביעה בחו''ל

להלן החלטה בנושא צו חוסם הגשת תביעה בחו"ל:

החלטה

1.     בפני בקשה למתן צו חוסם נגד המשיב ואשר על פיו ייאסר עליו מלהמשיך ולנהל תביעה שהגיש במונטריאול שבקנדה לאכיפת פסק דין בורר.

רקע:
2.     מדובר בסכסוך בין אב (המשיב) לבין בנו (המבקש) בקשר לבעלות במקרקעין בירושלים. הצדדים הם שניהם תושבים של העיר מונטריאול, ובמסגרת הסכסוך הנ"ל חתמו על שטר בוררות בקנדה שעל פיו נמסר הסכסוך לבוררות בפני דיינים מהקהילה היהודית במונטריאול למתן פסק דין לפי דין תורה.

3.     הבוררים הוציאו סידרה של החלטות. בהחלטה הראשונה פסקו הבוררים שהדירה בירושלים שייכת לבן וכי על הבן לשלם לאביו סכום של 50,000 דולר. לאחר מתן פסק דין זה העלה האב טענות באשר לניהול הדיוני בפני הבוררים וביקש שתינתן לו הזדמנות להעלות בפני הבוררים טענות נוספות ולהגיש לבוררים הוכחות ועדויות נוספות. בעקבות בקשה זו החליטו הבוררים לעכב את ביצוע פסק הדין שכבר נתנו והסכימו לשמוע את הטענות החדשות של האב. לאחר שמיעת טענות ועדויות אלו, נתנו הבוררים החלטה חדשה שבה שוב פסקו לטובת הבן אבל הפעם חייבו אותו בתשלום לאב בגובה של שליש מערך הדירה. גם על החלטה זו יצאה קצפו של האב, אשר שוב העלה טענות דומות לאלו שהעלה בסיבוב הקודם נגד תקינות ההליכים שבפני הבוררים, והפעם הגיש תביעה בפני בית המשפט האזרחי בקנדה לביטול פסק הבוררים. תביעה זו נמשכה על ידו; לטענתו היה זה בגין לחצים שהופעלו עליו על ידי הדיינים וגורמים אחרים בקהילה היהודית של מונטריאול. הדיינים הסכימו בתמורה לביטול התביעה האזרחית לשמוע שוב את האב ולתת לו הזדמנות נוספת להעלות בפניהם את כל מה שלטענתו טרם הצליח להביא לתשומת ליבם. לאחר שמיעה נוספת של טענות והוכחות האב, נתנו הבוררים החלטה רביעית שבה בעצם משכו את ידם מהתיק, באומרם שאין ביכולתם להכריע בנידון וכי יש להעביר את התביעה להרכב אחר.

4.     בשלב זה, הגיש המבקש/הבן בבית משפט לענייני משפחה בירושלים תביעה לאכיפת פסק דין הראשון של הבוררים, שבו, כאמור, פסקו שהדירה שבמחלוקת היא שלו וכי עליו לשלם 50,000 דולר לאב. כשבועיים לאחר מכן הגיש האב מצדו תביעה לבית המשפט האזרחי בקנדה להכרה בהחלטה האחרונה של הבוררים, שבה, כאמור לעיל, קבעו שיש להעביר את התיק להרכב אחר להמשך הבוררות.

5.     הבקשה לצו חוסם מתייחסת לתביעה זו האחרונה של האב בקנדה, והמבקש מבקש מבית המשפט למנוע או לאסור על האב מלהמשיך ולנהל את התיק בקנדה לאור קיומה של תביעה בפני בית משפט זה באותו נושא. צו חוסם זמני ניתן במעמד צד אחד ולאחר מכן - לקראת יציאתי לשבתון - ניתן צו בהסכמה גם של האב שיישאר בתוקף עד לקדם משפט שנקבע ל- 15.10.01. גם נקבעו מועדים לשמיעת הוכחות לשבוע הבא.

דיון:
6.     צו חוסם, שהוא סוג של צו מניעה, הנו צעד חמור ביותר הפוגע באופן מהותי בזכות יסוד של אדם לגישה חופשית לערכאות המשפט המוסמכות לבירור כל תביעה משפטית שפתוחה בפניו על פי כל דין. כאמור ברע"א 714/96 פריסקל נ' אורנשטיין, פד"י מט(5) 759 בעמ' 760: "צו כזה הוא בגדר אמצעי קיצוני, שלא על נקלה להינתן" (ציטוט מדברי כבוד השופט לנדוי)... "נקודת המוצא בהפעלת שיקול הדעת המקובלת על הכל היא כי יש להימנע ככל שניתן מלחסום בפני אדם גישה לבית המשפט, וכי יש לנהוג במתן צו כזה משנה זהירות ולייחדו למקרים קיצוניים וחריגים בלבד" (שם).

7.     מהם הנסיבות שלטענת ב"כ המבקש מחייבות את המסקנה שמדובר במקרה קיצוני וחריג שיצדיק מתן צו חוסם? מעיון בבקשה, וגם בתשובת המבקש לתגובת המשיב לבקשה, עולה כי באמתחתו של ב"כ המבקש מספר טיעונים, ואתייחס אליהם אחד לאחד:

8.     טוען ב"כ המבקש כי על פי הילכת מוזמביק הידועה, כיון שמדובר בסכסוך הקשור למקרקעין בישראל, הרי שהפורום היחידי המוסמך לדון בעניין הוא הפורום הישראלי ולא הקנדי.
לטיעון זה כמה תשובות.
א.     ראשית, בהעלאת טענה זו סותר ב"כ המבקש את עצמו באופן מהותי: אם יש לתת צו חוסם על בסיס הילכת מוזמביק, בטענה שהפורום הקנדי אינו מוסמך לדון בסכסוך, הרי שבאותה מידה אין תוקף להליך הבוררות שהתנהל כל כולו בקנדה לפי שטר בוררות שנחתם בקנדה ושלגביו הסכימו הצדדים לסמכות של הפורום הקנדי. ואם לא הייתה סמכות לבוררות בקנדה, על סמך מה מבקש ב"כ המבקש בבית משפט בישראל לתת תוקף לפסק דין שניתן בסופו של אותו הליך של בוררות. אמנם, לפי אמנת ניו יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ, 1958, שנקלטה בחוק הישראלי (ר' ס' 29א' לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968), חובה עקרונית על מדינת ישראל להכיר בתקפותם של פסקי בוררות מחו"ל, אבל אין באמנה כדי לתת תוקף לבוררות שהתנהלה ללא סמכות במדינה המקורית. ואם, מאידך גיסא, יטען המבקש שהילכת מוזמביק אינה שוללת מן הצדדים את האפשרות לקיום בוררות בקנדה על פי החוק הקנדי או על פי כל חוק אחר שעליו הסכימו הצדדים, הרי שאם כן אין כל מניעה מהמשיב מלהגיש בקנדה תביעה לאכיפת פסק דין הבוררים.

ב.     זאת ועוד. ככל שהילכת מוזמביק באה לידי ביטוי בפסיקה הישראלית, מדובר במקרים אשר בית המשפט במדינת ישראל מתבקש לתת פסק דין שיקבע זכויות קנייניות במקרקעין הנמצאים מחוץ לתחומי מדינת ישראל. במקרה כזה אומרת הילכת מוזמביק שלא יהיה זה "אפקטיבי" לתת פסק דין שספק אם ניתן יהיה לאוכפו בפורום הזר שבו נמצאים המקרקעין. (ראה, ע"א 490/88 בסיליוס - המוטראן הקופטי של הכסא הקדוש של ירושלים והמזרח הקרוב נ' עדילה ואח', פד"י מד(4) 397). טוען ב"כ המבקש כי ההגיון שבהלכה הנ"ל מחייב כי תחול גם במקרה ההפוך, קרי, כשמדינה זרה עומדת לתת החלטות שתקבענה זכויות במקרקעין בישראל, שגם אז יש להסיק כי למדינה הזרה אין כל סמכות לדון בשאלה הנ"ל. ב"כ המשיב טוען מאידך גיסא, שאין כל בסיס למסקנה זו וכי הילכת מוזמביק חלה במשפט הישראלי אך ורק כשבית משפט בישראל הוא אשר מתבקש לתת פסק דין לגבי מקרקעין בחו"ל, ולא במקרה ההפוך.

     בית משפט זה כבר דן בשאלה הנ"ל במקרה שבו הוגשו תביעות לפירוק שיתוף בין בני זוג גם בארה"ב וגם בישראל, ואשר כללו גם תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הנמצאים במדינת ישראל. בבש"א 54932/00 (בית משפט לענייני משפחה בירושלים) פליק נ' פליק (לא פורסם), נאמר כדלהלן:
"אומנם, אם היה מדובר בשאלת אכיפת פסק חוץ שניתן לגבי מקרקעין בישראל, הרי שעל פי סעיף 6(א)(3) לחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח - 1958, לא יוכרז פסק הדין כאכיף אם הוכח לבית המשפט ש"הפסק ניתן על ידי בית משפט שלא היה מוסמך לתיתו על פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי החלים בישראל". פירושו של דבר, שאם הילכת מוזמביק נקלטה במשפט הישראלי, כי אז יש לבחון גם פסק חוץ על פי קנה המידה של ההלכה הנ"ל כיון שהיא חלה בישראל, וזאת אף אם לא נקלטה הלכה דומה במדינה שנתנה את פסק החוץ. אי לכך, אם היה מדובר בשאלת אכיפת פסק חוץ, כאמור, הרי שצודק ב"כ המשיב בטוענו כי הילכת מוזמביק חלה גם כשפסק הדין הקובע זכויות במקרקעין בישראל ניתן במדינה זרה.
ברם, אין בכך כדי לקבוע את גורלה של הבקשה שבפני. ראשית, גם אם צודק ב"כ המשיב ויש להחיל את הילכת מוזמביק, טרם נקבע במשפט הישראלי היקפה של הילכת מוזמביק במסגרת דיונים המבוססים על המעמד האישי ביחסי ממון בין בני זוג. גם אם ברור שהילכת מוזמביק חלה כשמדובר בקביעות "בחפצא", היינו, בקביעת זכויות “in rem", ולית מאן דפליג שיש לסווג תביעות לפירוק שיתוף במקרקעין כתביעות "חפצא", לא בהכרח שכך יש לסווג את מכלול הנושאים שבתביעה לגירושין המתנהלת בחו"ל (גם אם כלולה בהם תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין), שבדרך כלל מסתיימות בפסקי דין הקובעים מסגרות שלמות של העברות כלליות בין בני הזוג, כשפירוק השיתוף הינו רק מרכיב אחד במסגרות הנ"ל. (ראה, פרופ' סיליה וסרשטיין פסברג, "פסקים זרים במשפט הישראלי", בעמ' 207). במקרים אלה, שבהם מעורבים אלמנטים גם של "חפצא" וגם של "גברא", יש הגיון למסקנה ששאלת האפקטיביות שעומדת מאחורי הילכת מוזמביק תיסוג בפני האפקטיביות ההפוכה בשמיעת מכלול התביעות בין בני הזוג בערכאה אחת, גם אם הערכאה הנ"ל נמצאת בחו"ל."

במקרה דנן, כמו בפרשת פליק, מדובר בתביעה הכוללת אומנם אלמנטים של מקרקעין, אבל בראש ובראשונה מדובר באכיפת פסק דין בורר, ומן המפורסמות הראשונים הוא שפסק דין בורר קובע לכל היותר חובות אישיים המוטלים על מי מבין הצדדים, ולפסק הדין הנ"ל יש אופי "גברא" מובהק, גם אם בעקיפין ישפיע פסק הדין על זכויות ב"חפצא". כמו בפירוק שיתוף, כך גם באכיפת פסק דין בוררות נשאר פסק הדין ברמת ה"גברא" ולא ברמת ה"חפצא", גם אם הוא מחייב את אחד מהצדדים לנקוט בפעולות רישום בטאבו. על כן, על אף שהילכת מוזמביק נקלטה במשפט הישראלי, אין בה כדי לשלול מפורום זר את הסמכות לדון בשאלות אשר באופיין אינן קשורות ישירות למקרקעין במדינה אחרת.

ג.          אי לכך, אין בהלכת מוזמביק כדי להצדיק את המסקנה שהערכאות בקנדה אינן מוסמכות לדון בשאלת אכיפת פסק דין בורר שהתקבל בקנדה, למרות שנשוא הסכסוך שהובא לבוררות הינו בעלות במקרקעין בישראל.

ד.     אוסיף ואציין שגם ללא המסקנה הנ"ל, וגם אם כוחה של הילכת מוזמביק יפה אף למנוע מערכאות שבקנדה את הסמכות לדון בפסק דין שנתנו הבוררים כמתואר לעיל, עדיין נשאלת השאלה האם יש במסקנה זו כדי להוות עילה למתן צו חוסם נגד המשיב שמעונין להגיש תביעה מהסוג הזה בקנדה. בפרשת פליק הנ"ל נקבע שניתן להסיק שהילכת מוזמביק תחול גם כשמדובר בהליך שהוגש בחו"ל בקשר למקרקעין בישראל, ולא רק כשמדובר בתביעה בישראל הקשורה למקרקעין בחו"ל. ברם, שם הועלתה הטענה בישראל במקרה שהוגשה בחו"ל בקשה לפירוק שיתוף במקרקעין בישראל ולאחר מכן הוגשה בקשה בישראל על ידי הצד השני לפירוק שיתוף באותם מקרקעין, והשאלה היתה האם בית משפט בישראל ימחק את התביעה המאוחרת שהוגשה בישראל או - אם הערכאה בחו"ל איננה מוסמכת לדון בשאלה בעקבות הילכת מוזמביק - שיש לדחות את הבקשה למחיקה ולנהל את התיק במדינת ישראל. במלים אחרות, הרחבת הילכת מוזמביק בפרשת פליק התייחסה לשאלה האם לנהל במדינת ישראל תביעה בעקבות הגשת תביעה בחו"ל. ב"כ המבקש במקרה שבפנינו מבקש להרחיב את הילכת מוזמביק עוד יותר: לטענתו, על בית משפט בישראל להחליט שערכאה בחו"ל איננה מוסמכת לדון בתביעה מסוימת שהוגשה שם, ועל סמך מסקנה זו לצוות על המשיב שלא לנהל באותה מדינה בחו"ל את התביעה הנ"ל. זו הרחבה מרחיקת לכת, ולא נראה שיש בכלל עניין או סמכות לבית משפט בישראל לתת החלטה מהסוג הזה. אם שאלת הסמכות בחו"ל הייתה משפיעה על השאלה האם לנהל במדינת ישראל תביעה או לא, כי אז ניתן היה לקבל את התיזה שבית משפט בישראל יקבל החלטה באשר לסמכות בחו"ל. ברם, כשהשאלה היא האם לתת לאדם לנהל תיק בחו"ל, הרי אם לב"כ המבקש ישנם טענות באשר לחוסר סמכותה של הערכאה בקנדה לדון בתביעה שהגיש המשיב שם, פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה בקנדה למחיקה על הסף בגין חוסר סמכות. בודאי שאין, אם כן, כל סיבה או הצדקה להתייחס לנסיבות הפרוצדורליות המתוארות כאל "נסיבות קיצוניות" שיצדיקו הוצאת צו חוסם נגד המשיב שימנע ממנו מלהמשיך ולנהל את התיק בקנדה.

ה.     גם לא יגרום ניהול התביעה בקנדה כל נזק מיוחד או כל עוול למי מבין הצדדים, לאור העובדה ששני הצדדים תושבי קנדה והדיינים שניהלו את הבוררות אף הם תושבי קנדה.

9.     ממשיך ב"כ המבקש וטוען שנקבעו כבר מועדים להוכחות בפני בית משפט זה לשבוע הבא, והמבקש כבר טרח להגיע לכאן מקנדה ואף הביא לכאן עדים מקנדה לצורך ניהול המשפט, כך שבכל מקרה אמור הדיון בישראל להסתיים תוך זמן יחסית קצר, ולכן גם הארכת צו החוסם מתבקשת רק לתקופה יחסית קצרה. ברם, טענה זו אינה מן העניין, ועל בית המשפט להחליט ברמה העקרונית האם יש עילה לצו חוסם או לא. לאור הפגיעה החמורה בזכויות יסוד שתיגרם אם תינתן הארכה לצו החוסם, הרי שאין זה משנה אם ההארכה תהיה לתקופה ארוכה או לתקופה קצרה; אם המסקנה המתבקשת היא שאין לבית משפט זה סמכות לתתה, הרי שהסמכות לא נוצרת יש מאין אך ורק בגין התקופה הקצרה שעליה תינתן ההארכה.

10.     עוד טענה שמעלה ב"כ המבקש היא טענת "עניין תלוי ועומד" (“lis alibi pendens”). כיון שהגיש הוא תביעה בבית משפט זה לאכיפת פסק הבוררים לפני שהגיש המשיב את תביעתו בבית המשפט בקנדה, הרי שכפילות הדיונים שתיווצר מחייבת שבית המשפט יעצור את ההליך המאוחר יותר. שלוש תשובות לטענה הנ"ל:

     א.     טענה זו אינה מצדיקה הוצאת צו חוסם, וניתן להעלותה - כמו טענת חוסר סמכות אליבא דהילכת מוזמביק - בבית המשפט בקנדה.

     ב.     הטענה מבוססת על ההנחה שהתביעה הראשונה שהוגשה, ואשר בגין כך היא זוכה להגנה בפני תביעה חופפת מאוחרת יותר, היא התביעה שהגיש ב"כ המבקש בבית משפט זה לאכיפת פסק דין הבוררים. ברם, תביעה למתן תוקף לפסק דין בורר, על אף שמוגשת בתביעה חדשה ומקורית, אינה התחלתו של תהליך אלא סיומו של תהליך, שהתחיל עם החתימה על שטר בוררות ושמיעת הסכסוך על ידי הבוררים. גם אם מבחינה פורמלית צודק ב"כ המבקש בכך שהתביעה שהגיש קודמת לתביעה שהגיש המשיב, לא נראה לי שיש בכך כדי להצדיק את המסקנה שגם טענת "ענין תלוי ועומד" עומדת לרשותו. ההליך הוא הליך הבוררות, והליך זה התחיל בקנדה ונמשך בקנדה, וביקורו של המבקש בארץ על מנת להגיש כאן תביעה לאכיפת פסק הדין שהוציאו הבוררים אינה מצדיקה את מניעת האפשרות של המשיב להמשיך ולנהל את הסכסוך בקנדה, שהוא המקום שבו התחיל.

11.     עקרונית צודק ב"כ המבקש בטענתו שמן הראוי כי בית המשפט ימנע כפילות דיונים. אבל המסקנה המתבקשת בטענה זו אינה בהכרח לעצור את ההליכים בקנדה (ובודאי שכך אם דרוש צו חוסם על מנת להשיג את התוצאה הזו שהוא צעד דרסטי ופוגע בזכויות כאמור לעיל). אפשרות חלופית קיימת, והיא לעצור את ההליכים בישראל. הכלל של "הפורום הנאות" בנוי על התיזה שבית המשפט יעכב הליכים אם פורום חילופי ראוי יותר לניהול התיק, וזאת גם אם טרם הוגשה תביעה באותו פורום חילופי; על אחת כמה וכמה כשאפשרות זו קיימת כבר בפועל על ידי שכבר הוגשה תביעה באותו פורום חילופי. במקרה שבפנינו, השאלות שעומדות במרכז התביעות שהגישו גם המבקש (בישראל) וגם המשיב (בקנדה) קשורות להליכים שהתקיימו בפני הבוררים בקנדה, גם באשר לתקינות ההליכים וגם באשר לפרשנות של ההחלטות שהתקבלו שם. ככל שיהיה צורך לשמוע עדים בקשר לשאלות אלו, הרי העדים נמצאים רובם ככולם בקנדה, ובמיוחד הדיינים עצמם שכולם נמצאים במונטריאול. לא זו אף זו, ספק רב אם ניתן יהיה להביא את הדיינים לישראל לשמוע כאן את עדותם. טוען ב"כ המבקש שבכל זאת יש לו רשימה ארוכה של עדים הנמצאים דווקא בישראל, אבל לאחר ששמעתי את הסבריו בנושא זה עולה כי עדותם של עדים אלה תתייחס לנסיבות העובדתיות הקשורות למהות הסכסוך באשר למקרקעין בישראל, בעוד שהתביעה שבפני כלל אינה אמורה להתייחס למהות אלא להליך הבוררות. והליך זה כאמור לעיל, התקיים כל כולו בקנדה.

12.     גם העובדה שהמשיב הסכים בפברואר השנה שייקבעו מועדים להוכחות בהפרש של שבוע בלבד לאחר קיום הקדם, ואשר בגין כך הגיע המבקש ארצה ואף הביא עדים לישראל לצורך שמיעת עדותם בישיבות ההוכחות שנקבעו, אינה יכולה להכריע את הכף לטובת קיום הדיון דווקא בישראל, אם לגופו של עניין מסיק בית המשפט את המסקנה שהפורום הקנדי נאות יותר לליבון הסוגיות העומדות במחלוקת בתביעות שהוגשו בישראל ובקנדה.

13.     ב"כ המבקש טוען גם כי שאלה מרכזית שחייבת לעלות במסגרת כל דיון שיתקיים היא עמדתה של ההלכה היהודית באשר לצעדים הפרוצדורליים שננקטו על ידי הדיינים, ועל כן ראוי יותר שינוהל התיק בישראל על מנת שבית המשפט בישראל יוכל להתמודד עם החומר המקורי הקשור לעמדה ההלכתית שכולו בשפה העברית, ובנוסף, כיון שבית המשפט לענייני משפחה מכיר מקרוב את החומר ההלכתי, בעוד שהרבה פחות מתאים ויעיל ששאלות אלה תישמענה בבית משפט בקנדה. אין ממש בטענה זו. בית המשפט בקנדה יתייחס לדין העברי באמצעות חוות דעת של מומחים שתוגשנה לבית המשפט, וחזקה על בית המשפט בקנדה שיוכל להתמודד עם חומר זה בדיוק כפי שיוכל להתמודד עם הוכחות המוגשות באשר לכל דין זר אחר שרלוונטי בדיוניו.

14.     טענה מרכזית אחת נוספת מעלה ב"כ המבקש והיא שהמשיב עצמו, בהתנהגותו וכפי שיפורט להלן, כבר הצביע על בחירתו בפורום הישראלי דווקא. לטענת ב"כ המבקש, תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה שהוגשה על ידי אחד בשם חיים ביאלוסטוצקי (ת.א. 2521/00) נגד המבקש והמשיב גם יחד, בה טוען התובע שהדירה נשוא הבוררות נמכרה לו בתמורה ל- 250,000 דולר במזומן. טוען ב"כ המבקש שאותו תובע בבית המשפט המחוזי בירושלים אינו אלא איש קש של המשיב, ומטרת התביעה היא לרוקן מכל תוכן כל פסק דין שנתנו הבוררים בקנדה לטובת הבן, על ידי כך שבית המשפט המחוזי יכיר בבעלותו של אותו תובע באותה דירה. לאור זאת, טוען ב"כ המבקש שהמשיב מתנהג בחוסר תום לב בבית משפט זה בטענו שכוונתו לנהל את התביעה בקנדה, ולאמתו של דבר פועל הוא במלוא המרץ בישראל לסכל את הליך הבוררות כולו. בתמיכה לטענתו זו, ביקש ב"כ המבקש במסגרת הקדם שהתנהל בפני לחקור את המשיב בקשר לתיק של בית המשפט המחוזי וזאת על מנת לאמת את טענתו באשר לאופייה האמיתי של התביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי.

     דחיתי את הבקשה לחקור את המשיב בנושא זה, ואני דוחה בזה את הטענה לגופה בהקשר להחלטה באשר להמשך ניהול התביעה בפני. אם לב"כ המבקש ישנן טענות באשר לאופיה של התביעה בבית המשפט המחוזי ואם לדבריו הוגשה התביעה שלא בתום לב, ואם לדעתו ניתן להוכיח את זה, יתכבד ב"כ המבקש וינקוט בכל הצעדים הדרושים בבית המשפט המחוזי. בית משפט זה לא ינהל "משפט זוטא" לבירור אופייה של התביעה בבית המשפט המחוזי. גם אם התובע בבית המשפט המחוזי היה צד בפני לא הייתי מנהל חקירה כזו, ובודאי שלא אעשה כך כשהוא אינו צד וגם כשהוא אינו נמצא בפני לשמיעת גרסתו.

סוף דבר:
15.     לאור כל האמור לעיל, אני דוחה בזה את הבקשה להארכת צו חוסם (בש"א 50695/01), ואני מורה בזה על עיכוב כל ההליכים בפני בית משפט זה עד לסיום ההליך שהגיש המשיב בבית המשפט בקנדה באשר לפסק דין הבוררים. כתוצאה מהחלטה זו, אני מבטל בזה את הישיבות שנקבעו להוכחות בתמ"ש 540/01 ל- 21.10.01 ו- 23.10.01, ומתלה מתן החלטה כלשהי ביתר הבקשות התלויות ועומדות, עד שתוגשנה בקשות לחדשן או למוחקן לאחר סיום ההליך הקנדי.

16.     אני מטיל בזה על המבקש הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ. סכום זה ישא בהפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צו מגן

  2. צו מרווה

  3. ביטול צו סילוק

  4. צו פיקוח מיוחד

  5. אי קיום צו בית משפט

  6. בקשה להארכת צו פיקוח

  7. צו זמני למניעת פעולות

  8. ביטול צו לשימוש ארעי

  9. ביטול צו הרחקה מהארץ

  10. ביטול צו הפסקה מנהלי

  11. צו הרחקה מישראל לקטין

  12. הפרת צו שיפוטי סעיף 210

  13. ערעור על צו פיקוח מיוחד

  14. הארכת תוקף צו הפסקה מנהלי

  15. צו חוסם הגשת תביעה בחו''ל

  16. בקשה למתן צו לפרטים נוספים

  17. בקשה לביטול צו הפסקה מנהלי

  18. צו מבית משפט לצאת מהמקרקעין

  19. צו זמני לעיכוב הפסקת התקשרות

  20. צו נגד האישה להחזיר תכולת בית

  21. צו מבית המשפט לאסור על שימוש בשם

  22. צו זמני למניעת נקיטת הליכי גבייה

  23. צו מבית המשפט האוסר על קידום פרויקט

  24. צו זמני שיאסור על שוכר לעשות שימוש באולם האירועים

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון