להלן החלטה בנושא פסק דין בהעדר הופעה: החלטה בפני בקשת הנתבע (להלן: "המבקש") לביטול פסק דין שניתן כנגדו בהיעדר הופעה. לטענת בא כוח המבקש, הוא לא קיבל כל הזמנה ו/או הודעה על מועד הדיון בין באמצעות הפקס ובין באמצעות גורם אחר. על העובדה כי התקיים דיון וניתן פסק הדין נודע לבא כוח המבקש ובתוך כך למבקש רק ביום 29.4.07 עת שב מחו"ל כאשר פסק הדין הומצא באמצעות הפקס לבא כוחו על ידי בא כוח המשיב. לבא כוח המבקש לא ברור כלל מדוע לא נתקבלה במשרדו ההזמנה לדיון, וממילא לא נתקבלה הזמנה זו אף לא באמצעות הדואר האלקטרוני ועל אלו לא ברור כלל מדוע לא נשלחה הזמנה באמצעות הדואר. לטענתו, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, באשר לא נתקבלה במשרד בא כוח כל הודעה על מועד הדיון. עוד לטענתו למבקש יש טענות הגנה טובות. לטענת המשיבה, המבקש ובא כוחו לא התייצבו לדיון שנקבע ליום 22.4.07 למרות שעל פי רישומי המזכירות ההזמנה לדיון שוגרה והתקבלה בהצלחה. לטענתה, דין הבקשה להידחות כי על בית המשפט לשקול האם המבקש הסביר את מחדלו וההצדקה לאי הופעתו לדיון בבית המשפט וכן מהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להמשיך במשפט. לטענת המשיבה, על פי רישומי מזכירות בית המשפט ההזמנה לדיון התקבלה בהצלחה אצל באי כוח המבקש, אין בבקשה כל פירוט ו/או הסבר מדוע לא בירר המבקש או מי מטעמו, לאחר הגשת הבקשה לרשות להתגונן מהו המועד שנקבע לדיון בבקשתו. לטענת המשיבה, יש לראות בהתנהגות המבקש ו/או מי מטעמו כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי, היכולה לגלות יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין. באשר לסיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין טוענת המשיבה כי המבקש לא עמד בנטל השכנוע המוטל עליו להראות כי יש לו הצדק או סיבה טובה למחדלו באי הופעתו לדיון שאליו הוזמן באמצעות באי כוחו. דיון הלכה היא כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה…רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה". (ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (טרם פורסם). "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון. מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו, או שבשל תקלה אחרת הוא מוזמן לדיון בהליך מסוים, אליו הוא נערך, ומתברר כי עקב טעות שוררת הנחה שגויה בקרב מי מבעלי הדין ואולי אף בית המשפט כי מדובר בהליך אחר אשר אליו לא התכונן בעל הדין ואשר בהקשר אליו לא מיצה את ראיותיו וטיעוניו, כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה. מבחינה זו קימת אנלוגיה בין מצב בו בעל דין לא הוזמן כלל לדיון שנתקיים בהעדרו לבין מצב בו הוא הוזמן והופיע לדיון מתוך הנחה כנה ובתום לב כי מדובר בדיון שמסגרתו, טיבו ומטרתו הינם שונים מכפי שהובן על ידי הערכאה השיפוטית הדנה, ואולי אף על ידי בעל הדין האחר". (ברע"א 8864/99 - ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח , תק-על 2000 (ד), בעמ' 2133 אשר קבעה שם לאמור: בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק-על,2001(1) בעמ' 1121). יוצא אפוא, כי מקום שימצא בית המשפט כי פסק הדין ניתן שלא כהלכה, היינו ההמצאה לא נעשתה כדין, יבוטל פסק הדין מחובת הצדק מבלי שיהא צורך להידרש לטיב ההגנה של המבקש ולסיכויי הצלחתו, שהרי המשמעות לכך שלא הייתה המצאה כדיו הינה כי פסק הדין "פגום". "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורת תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב'עוול' מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף העניין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית. אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול." יש להקל איפוא עם בעל דין, שפגם בסדרי דין, אך זאת נזכור, שכנגד "הצהרת זכויות המתדיין" - כאמור בראש דבריו של השופט ברנזון - עומדות זכויות המתדיין- שכנגד, שכן "אין מתקנים עוול בעוול". כך אף בע"א 10/66 [5], בעמ' 228(מפי השופט זוסמן): "אין לעשות צדק בלא להביא בחשבון את צרכיהם של שני בעלי-הדין... הגיעה השעה בה זכאי הנתבע לדעת אם חייב הוא אם לאו". (דברי כב' השופט חשין, ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן נון, פ"ד מו (3) 738, 743). "גם בהעדר הוראה מפורשת בדין, מוסמך בית המשפט, ולפעמים אפילו חייב הוא, לבטל פסק דין שניתן על פי צד אחד והוא - על יסוד סמכותו הטבועה של בית המשפט. משהפכה כיום זכות הגישה למערכת השיפוטית לעניין חוקתי, יש לבחון את שיקול דעתו של בית המשפט בסוגיה שלפנינו גם מהבחינה הזו... מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין הזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק...". (השופט לוין "תורת הפרוצדורה האזרחית" התשנ"ט 2003). סיכומו של דבר: לאחר בחינת נסיבות המקרה ומהסיבה כי לטענת המבקש לא קיבל את ההזמנה לדיון כדין אני מוצאת לנכון לבטל את פסק הדין ולתת למבקש את יומו בבית המשפט.פסק דין בהעדר התייצבות