ערעור בית דין משמעתי לשכת עורכי הדין

להלן החלטה בנושא ערעור על החלטת יו''ר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין:

החלטה

עיינתי בתגובת המערער שהוגשה בהתאם להחלטתי מיום 24.9.09, ומצאתי כי לא עלה בידיו להצביע על קיומה של סמכות בידי בית משפט זה לדון בערעור על החלטת יו"ר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין לפי סעיף 64(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן - החוק). סעיף זה מסמיך את יו"ר בית הדין הארצי, "לפי בקשת הקובל או הנאשם, להורות על העברת הדיון בקובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז אחר, כל עוד לא החל הדיון בה". הסעיף אינו מלווה בהוראה המקנה זכות ערעור על החלטת יו"ר בית הדין הארצי בפני בית המשפט המחוזי בירושלים. זכות הערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים מוקנית בסעיף 71 לחוק "על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי"; בסעיף 72(ג) לחוק, על סירוב של בית הדין המשמעתי הארצי לעכב ביצוע פסק דין; בסעיף 76 לחוק, על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי בערעור על החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי להטיל עונש לפי סעיף 75 לחוק; ובסעיף 78(ה) לחוק, על החלטה בדבר השעיה זמנית. אין בחוק הוראה דומה המקנה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על החלטת יו"ר בית הדין המשמעתי הארצי לפי סעיף 64 לחוק שלא להעביר דיון בקובלנה לבית דין משמעתי מחוזי אחר.

המערער שוגה בטענתו המזהה את יו"ר בית הדין המשמעתי הארצי עם האדם היושב בראש הרכב שלושת חברי בית הדין המשמעתי הארצי הדן בערעור על פסק דין של בית הדין המשמעתי המחוזי. יו"ר בית הדין הארצי הנו אחד מחברי נשיאות בית הדין, המורכבת מיו"ר בית הדין וארבעת סגניו (סעיף 18(א) לחוק). הנשיאות קובעת את הרכב שלושת חברי בית הדין הארצי שישבו לדין בערעור פלוני (סעיף 18(ג) לחוק וכלל 57 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשכ"ב-1962). בראש הרכב זה יושב אב בית הדין ולצידו שני חברי בית הדין. בתפקיד אב בית הדין יכול לכהן כל אחד מחברי בית הדין הארצי (בתנאי שהוא הוותיק מיתר שני חבריו להרכב) ולאו דווקא יו"ר בית הדין או סגנו (כלל 17 בשילוב כלל 58 לכללים הנ"ל). ממילא, הניסיון לזהות את יו"ר בית הדין הארצי עם הרכב בית הדין הדן בערעור פלוני - שעל פסק דינו ניתן לערער לבית המשפט המחוזי - אינו יכול לעמוד. כך גם הקל-וחומר אותו מבקש המערער לערוך, מקיומה של זכות ערעור על פסק הדין של בית הדין, לאפשרות ההשגה על החלטת יו"ר בית הדין.

אין מקום לתמיהתו של המערער על העדרה של זכות ערעור על החלטת יו"ר בית הדין הארצי כל עוד לא הסתיים ההליך המשמעתי. תופעה זו אינה ייחודית להחלטת יו"ר בית הדין הארצי לפי סעיף 64(ב) לחוק. היא קיימת לגבי החלטות ביניים נוספות המתקבלות במהלך ניהול ההליך המשמעתי, שגם הן אינן ניתנות לערעור אלא בסיומו של ההליך עם מתן פסק הדין של בית הדין המשמעתי בקובלנה או בערעור שבפניו. בין החלטות אלה, גם החלטות ביניים החורצות באופן ממשי את מתווה הדיון בתיק, כגון החלטה בבקשה לפסילת חבר בית הדין. גם על החלטה כזאת לא ניתן לערער אלא לאחר תום ההליך המשמעתי ומתן פסק הדין של בית הדין (השוו על"ע 2443/04 הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין נ' בלום, פ"ד נט(5) 433, 438-441). יוצאת דופן מכלל זה החלטה בדבר השעיה זמנית, לגביה מוכרת בסעיף 78(ה) לחוק באופן מפורש וקונקרטי זכות ערעור לבית הדין הארצי וממנו לבית המשפט המחוזי אף בטרם הסתיים ההליך המשמעתי העיקרי (על"ע 3224/02 הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל-אביב-יפו נ' אזוגי, פ"ד נו(6) 241, 244-245). הוראת חוק דומה אינה קיימת לגבי החלטת יו"ר בית הדין הארצי לפי סעיף 64(ב) לחוק להעביר או שלא להעביר דיון בקובלנה מבית דין משמעתי מחוזי אחד למשנהו.

כפי שכבר נאמר, החלטה הדוחה בקשה לעיכוב ביצוע ניתנת לערעור בפני עצמה מכוח הוראת 72(ג) לחוק, אך לא במסגרת ערעור על החלטת יו"ר בית הדין הארצי. לפיכך אין אפשרות לבקש במסגרת הערעור הנוכחי - שהוא עצמו נעדר זכות קיום - עיכוב ביצוע של החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי בדבר השעיית המערער. לא זו אף זו, אלא שביום 29.9.09 הגיש המערער לבית משפט זה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע עונש ההשעיה, הפעם במסגרת ערעור נוסף מטעמו על החלטה של בית הדין המשמעתי הארצי (ב"ש 9366/06; על"ע 7032/09). בנסיבות אלה יש למחוק על הסף את הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה במסגרת הערעור הנוכחי (ב"ש 9088/09). כך, חרף החלטת השופט התורן מיום 2.8.09 שהורה למשיב להגיב על הבקשה, וחרף העדר תגובה מהמשיב עד היום. מדובר בסוגיה של סמכות עניינית, אשר לגביה כוחו של בית המשפט רב להכריע אף בניגוד להסכמת הצדדים, לא כל שכן כאשר כל הטענה היא להעדר תגובה של אחד מהם.

לאור כל האמור אני מוחק על הסף את הערעור שהוגש בתיק זה בחוסר סמכות, וממילא את הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בגדרו של הערעור.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א-1961

  2. תלונת סרק ללשכת עורכי הדין

  3. הגבלת גיל קבלה ללשכת עורכי הדין

  4. התנגדות לקבלת חבר ללשכת עורכי הדין

  5. פסילת שאלה בבחינות לשכת עורכי הדין

  6. ערעור בית דין משמעתי לשכת עורכי הדין

  7. סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין

  8. סעיף 63 לחוק לשכת עורכי הדין

  9. כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001

  10. האם לשכת עורכי הדין יכולה למנוע הסמכת מתמחה ?

  11. כללי לשכת עורכי הדין (מדי משפט), התשס"ו-2005

  12. כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס"ג-2003

  13. כללי לשכת עורכי-הדין (העסקת טוען רבני), תש"ל-1970

  14. כללי לשכת עורכי הדין (אגרות שירותים), התשמ"ז-1986

  15. כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

  16. כללי לשכת עורכי-הדין (נוהל התקנת כללים), תשל"ח-1978

  17. צו לשכת עורכי-הדין (תפקידי השירות המשפטי), תשכ"ב-1962

  18. ערעור על פסק דין של בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי דין

  19. כללי לשכת עורכי-הדין (קביעת תקציב ואגרות), התשנ"ה-1994

  20. כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג עיסקאות בדירות), תשל"ז-1977

  21. כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה), התשמ"ב-1982

  22. כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000

  23. תקנות לשכת עורכי-הדין (פיקוח על קרן הגימלאות), תשל''ח-1978

  24. כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ"ט-1988

  25. כללי לשכת עורכי הדין (רישום חברי הלשכה במחוזות), התשס"ב-2002

  26. כללי לשכת עורכי-הדין (בחירת חברי בתי-דין מחוזיים), תשכ"ב-1962

  27. כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים), תשכ"ט-1969

  28. תקנות לשכת עורכי-הדין (המשך פעולות והעברת מסמכים), תשכ''ב-1962

  29. כללי לשכת עורכי-הדין (סדרי-הדין בבתי-הדין המשמעתיים) תשכ"ב-1962

  30. כללי לשכת עורכי הדין (מספר חברי בתי הדין המשמעתיים), התשנ"ט-1999

  31. כללי לשכת עורכי הדין (המספר הכולל של חברי ועדת אתיקה),התש"ע-2009

  32. כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), תשכ"ב-1962

  33. כללי לשכת עורכי-הדין (קביעת תקופת לענין סעיף 9ב לחוק), התשמ"א-1980

  34. צו לשכת עורכי-הדין (עבירות לגביהן לא יחול סעיף 77 לחוק), תשכ"ח-1967

  35. תקנות לשכת עורכי הדין (בחירות לועד המרכזי) (הוראת שעה), התשנ''ז-1996

  36. כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בית הדין המשמעתי הארצי), התשנ"ו-1996

  37. כללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי-הדין), תשל"א-1971

  38. כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה) (הוראת שעה - תיקון), התשנ"ו-1996

  39. כללי לשכת עורכי-הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים), תשל"ז-1977

  40. כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם), התש"ע-2010

  41. כללי לשכת עורכי-הדין (מנין חוקי בישיבות המועצה הארצית והועד המרכזי), התשנ"א-1991

  42. תקנות לשכת עורכי-הדין (קביעת המועד לעורך-דין שחדל להיות תושב ישראל), תשכ''ד-1963

  43. תקנות לשכת עורכי דין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים), תשכ''ג-1962

  44. כללי לשכת עורכי הדין (בחירת נציגי הלשכה בוועדות בחירה ובוועדות מינויים), התשנ"ז-1997

  45. תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ''ט-1988

  46. תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים) (תיקון), תשל''ד-1974

  47. כללי לשכת עורכי הדין (הוראות מיוחדות בדבר סדרי הרישום למחוז הצפון ועררים עליו), התשס"ב-2002

  48. תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי), תשל''ז-1977

  49. תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים) (הוראת שעה), התשס''ב-2002

  50. כללי לשכת עורכי-הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים), התשכ"ב-1962

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון