עיכוב פסק דין עתירה לבג''צ

עיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין הארצי, כאשר מוגשת לגביו עתירה לבג"צ - נקבע על-ידי בית הדין הארצי כי יש לדחות בקשות אלה. להלן החלטה בנושא עיכוב פסק דין עתירה לבג''צ: החלטה 1. בפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית דין זה, שניתן בתיק עב 5883/05 ביום 9.3.06 על-ידי מותב בראשות השופטת ורדה סאמט, עד להכרעת בית המשפט הגבוה לצדק בעתירה שהוגשה ע"י המבקש. החלטה זו ניתנת על ידינו, ללא קשר עם טענות הפסלות כנגד השופטת סאמט, וזאת - כיוון שהשופטת סאמט הינה המשיבה מס' 1 בעתירה שהוגשה לבג"צ ע"י המבקש (בג"צ 1233/08 רפי רותם נ' ורדה סאמט שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ואח'). 2. בפסק הדין הנ"ל של השופטת סאמט, נדחתה תביעתו של המבקש לאסור על המשיבה להעבירו מתפקידו לתפקיד אחר, ונקבע כי ההחלטה להעביר את המבקש לתפקיד אחר התקבלה כדין. 3. המבקש ערער על פסק הדין לבית הדין הארצי (ע"ע 259/06), וביום 20.9.07 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בערעור: בית הדין הארצי דחה את הערעור וקבע כי לא נמצא טעם משפטי המצדיק התערבותו בפסק דינו של בית הדין האזורי, וכי בית הדין האזורי דחה את תביעת המבקש נגד החלטת ההעברה - כדין. 4. לאחר מתן פסק הדין בערעור, הגיש המבקש בבית דין זה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בתיק עב 5883/05, וזאת עד להכרעת בית המשפט הגבוה לצדק בעתירה שבכוונת המבקש להגיש נגד בית הדין הארצי. בבקשתו, טען המבקש כי מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב ביצוע פסק הדין, וכי סיכויי העתירה שהגיש לבג"צ - טובים. המשיבה התנגדה לעיכוב ביצוע פסק הדין בתגובה ארוכה ומנומקת. דיון והכרעה 5. הטיעונים הובאו בפני נציגי הציבור שהיו שותפים להחלטה. לאחר ששקלנו טיעוני שני הצדדים, החלטנו לדחות את הבקשה. 6. המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי לאחר שכבר ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בערעור על אותו פסק דין, כך שלמעשה, מתייחסת הבקשה לעיכוב הביצוע של פסק הדין שבערעור, המהווה פסק-דין סופי בעניינו של המבקש. 7. לעניין עיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין הארצי, כאשר מוגשת לגביו עתירה לבג"צ - נקבע על-ידי בית הדין הארצי כי יש לדחות בקשות אלה. כך, בדב"ע נז/322-9 יחזקאל נחום נ' מן תעשיות שימורי מזון ודגים בע"מ, עבודה ארצי ל(3) 315, נקבע על-ידי בית הדין הארצי כי: "תקנות 466 עד 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינן עיכוב ביצוע וסעד זמני, חלות על ההליכים בבית הדין לעבודה, כאמור בתקנה 129(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. התקנות האמורות דנת ב'הגשת ערעור', 'בית המשפט שלערעור', 'דיון בערעור', ו'הכרעה בערעור'. ההליך בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו מתנהל בדרך של 'ערעור' אלא בדרך של 'עתירה', שמהותה שונה מהליך של ערעור (ר' תקנה 1 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984). בית הדין הארצי לעבודה, הוא ערכאת הערעור היחידה והסופית על פסק דין של בית דין אזורי. לפיכך, פסק דינו של בית הדין הארצי הוא אינו בגדר החלטה אשר תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 חלה לגביה". 8. על קביעתו זו חזר בית הדין הארצי גם ב-בש"א 863/06 הדסה ביטון נ' בית דינה-מעון הורים, מיום 10.12.06, שם סיכם ואמר כי: "משנתן בית דין זה את פסק הדין בהליך של ערעור, הסתיים ההליך שבפניו ואין לבית-דין זה סמכות לפעול באותו הליך אלא אם הוקנתה לו סמכות מפורשת. לפיכך, אין בסמכותנו להורות על עיכוב ביצוע פסק-הדין ודין הבקשה להידחות". גם ב-בש"א 73/08 נילי וינברג נ' זהבה מזרחי, מיום 14.1.08, חזר בית הדין הארצי על קביעה זו. 9. אם כך, לאור האמור, יש לדחות את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין הארצי, במסגרתו נדחה הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי. 10. למעלה מן הדרוש, ולאור העובדה שהמבקש בחר לבקש עיכוב ביצועו של פסק הדין שנתן בית הדין האזורי דווקא, על אף שניתנה פסיקה בערעור על אותו פסק דין, יצוין, כי גם לבית הדין האזורי אין סמכות לעכב ביצועו של פסק דין שערכאת הערעור סיימה לדון בערעור עליו. לפי תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלה על ההליכים בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, הרי ש"בית המשפט או הרשם שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור... אם הוגשה לו על כך בקשה בכל עת שלאחר ההחלטה ועד לגמר הדיון בערעור או בבקשת הרשות לערער... לפי התאריך המאוחר יותר;...". במקרה זה, הגיש המבקש בקשתו לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי לאחר שנגמר הדיון בערעור שהגיש על אותו פסק דין. 11. לאור האמור בתקנה 467, וכן לאור קביעת בית הדין הארצי בדבר העדר סמכותו-הוא לעיכוב ביצוע פסק דין סופי שנתן בערעור, בוודאי שעיכוב פסק דין באותן נסיבות אינו מצוי בסמכותו של בית הדין האזורי. 12. הבקשה - נדחית. 13. המבקש ישלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסך 3,500 ₪ + מע"מ תוך 30 יום מהיום. בג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)