להלן החלטה בנושא עיכוב הליכים בשל הסכם בוררות: החלטה א. מהות התובענה זוהי בקשה לעיכוב ההליכים בתובענה העיקרית, עקב קיומו של הסכם בוררות, מכוח סעיף 5(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"). לחלופין מתבקש בית-המשפט, למחוק מכתב התביעה את המבקש 2 ואת המשיבה 1 עקב היעדר יריבות. ב. עובדות רלבנטיות ביום 15.5.07 הגישו המשיבים לבית-המשפט כתב תביעה במסגרתו עתרו לקבלת סעד הצהרתי בנוגע לביטול חוזה שיתוף לתפעול באר מים, שנחתם ביניהם לבין המבקשים; כן עתרו למינוי בא-כוחם כמפרק השותפות; ולחיוב המבקשים בהמצאת מסמכי התחייבות של האגודה ביחס לשותפות. ביום 4.6.07 הגישו המבקשים (להלן גם: "האגודה") את הבקשה נשוא דיון זה; תשובת המשיבים לבקשה הוגשה ביום 26.6.07, והומצאה לבית-המשפט בשנית ביום 23.12.07, לבקשת הרשם, השופט א' אורנשטיין. ביום 10.1.08 הוגשה תשובת המבקשים לתגובת המשיבים. התיק הועבר להרכב זה ביום 13.1.08. לטענת המבקשים, חוזה השותפות שנחתם בין הצדדים ביום 5.10.75 (צורף לכתב התביעה), כולל תניית בוררות (סעיף 22) המחייבת את הצדדים לחוזה. לטענתם הם היו מוכנים בעבר ומוכנים גם כיום לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות עם המשיבים. המשיבים מצידם טוענים, כי יש לדחות את הבקשה מהטעם שהמבקשים אינם עומדים בדרישות סעיף 5 (א) לחוק הבוררות. ג. היש לעכב ההליכים בתובענה בשל קיום הסכם בוררות בין הצדדים? נקודת המוצא לדיוננו, היא חוזה השותפות אשר צורף כאמור לכתב התביעה, ונחתם ביום 5.10.75 בין המשיבים (כיחידים ולא כחברה בע"מ), לבין האגודה. סעיף 22 לחוזה קובע באלו המילים: "הוסכם בין הצדדים כי כל סכסוך שיתגלה בין המנהלים או בין הצדדים לחוזה זה בדרך כלל יושב על דרך של בוררות יחיד מוסכמת בין הצדדים וחתימת הצדדים על הסכם זה מהווה הסכם בוררות כדין. בכל מקרה שלא הוסכם מנוי בדרך כאמור כי אז ימונה הבורר ע"י ראש הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז ת"א והמרכז וחתימת הצדדים על חוזה זה מהווה אישור לכל אחד מהצדדים לבקש מינוי בורר כאמור לעיל מטעם הועד המחוזי של לשכת עוה"ד". מכתבי הטענות של הצדדים עולה, כי ביום 26.3.06 פנה ב"כ המשיבים במכתב אל המבקשים (צורף כנספח לתשובת המשיבים), בו נדרשו הללו להעביר לעיונם של המשיבים דין וחשבון על ההכנסות וההוצאות בקשר לתפעול באר המים. ביום 4.6.06 נשלח מכתב נוסף מאת ב"כ המשיבים אל המבקשים בו ניתנה להם הזדמנות נוספת להגיב לפנייתו הראשונה; וכן הודיע ב"כ המשיבים כי במידה והמבקשים לא ייענו לפנייה עד ליום 15.6.06, תוגש כנגדם תביעה לבית-המשפט. כאן המקום לציין, כי המבקשים הציגו את מכתבם מיום 16.4.06 אל ב"כ המשיבים (נספח ב' לבקשה), בו נכתב, בין היתר, שעפ"י סעיף 22 לחוזה בין הצדדים, ישנו סעיף בוררות המסדיר את היחסים ביניהם במידה ומתגלה סכסוך. המשיבים טוענים שלא התקבל כל מכתב מהמבקשים אצלם או אצל בא-כוחם, ועל כל פנים לטענתם, האמור במכתב אינו מעיד על עמידת המבקשים בדרישת סעיף 5(א) לחוק. המשיבים הגישו את כתב תביעתם לבית-המשפט כעבור כשנה, - ביום 15.5.07. המסגרת הנורמטיבית סעיף 5(א) לחוק הבוררות קובע בזו הלשון: "הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך". בענייננו, הסכסוך שנתגלע בין הצדדים נסב סביב סוגיית תפעול באר המים; אין חולק כי החוזה בין הצדדים, הכולל את תניית הבוררות, נועד להסדיר את חיוביהם ההדדיים של הצדדים לו בקשר עם אופן ניהול הבאר ותפעולה (ר' גם סעיפים 5-6 לכתב התביעה). אם כן, ניתן לקבוע כי עסקינן בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות. בנוסף, האגודה, המבקשת לעכב את ההליכים בתובענה, הינה צד לחוזה. לפיכך נותר לבחון את קיומו של התנאי: ..."ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך". המלומדת פרופ' ס' אוטולנגי, בספרה בוררות דין ונוהל (מהדורה רביעית, תשס"ה-2005), בעמ' 264 ואילך, כותבת לעניין התנאי הנ"ל: "נטל ההוכחה הוא על מבקש העיכוב, ועליו להביא ראיה פוזיטיבית כשלהי להוכיח נכונותו זו ולא להסתפק בטיעון שאין ראיה, שהוא סירב לנהל את הבוררות. הכוונה בדרישה זו היא לכך, שהמבקש לא יעמיד בפני הצד האחר תנאים מכבידים שונים לגבי תחילת הבוררות, ומשיאבד הלה את סבלנותו ויפנה בתביעה לביהמ"ש - או אז ייאחז הנתבע בהסכם הבוררות ויבקש עיכוב הליכים...יש לשים לב לכך, שהמועד הקובע להוכחת נכונותו של הנתבע איננו מועד הדרישה למסור את הסכסוך לבוררות. הדגש צריך להיות על ההתנהגות בעבר ולא על ההתרצות לקיום בוררות בהווה, לאחר שכבר הוגשה התובענה לביהמ"ש". בענייננו, הוצג כאמור מכתב האגודה, ממוען אל בא-כוחם של המשיבים, אשר סעיף 4 לו מפנה לקיומו של הסכם בוררות בין הצדדים. המשיבים, בין אם קיבלו לידיהם את המכתב הנ"ל ובין אם לאו, לא פנו אל המבקשים בדרישה למינוי בורר, לא יזמו פנייה לבורר בעצמם, ולא נקטו צעד אחר כלשהו לקידום השגת הכרעה בסכסוך באמצעות מימוש תניית הבוררות שבחוזה. תחת זאת, ומקץ פרק זמן של כשנה, במהלכה לא התקיימו מגעים כלשהם ע"י מי מהצדדים, הגישו המשיבים תובענה לבית-המשפט. המסקנה המתבקשת בנסיבות אלה, היא שתנאי סעיף 5(א) לחוק הבוררות התקיימו במקרה דנן, ולפיכך אני נעתרת לבקשה לעיכוב ההליכים בתובענה עקב קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים. המשיבים ישאו בהוצאות שכ"ט עו"ד המבקשים בגין בקשה זו בסך 15,000 ₪ + מע"מ. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין ממועד מתן ההחלטה ועד לתשלום בפועל.עיכוב הליכיםחוזהיישוב סכסוכיםבוררותהסכם בוררות