עיון במסמכים בהליך אישור תביעה ייצוגית

סוגיית העיון במסמכים בין צדדים להליך, שעניינו אישור תובענה ייצוגית נדונה בהרחבה ברע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט (5) 774 בפרשת טצת נפסק לעניין זה, כי נתבע בתובענה שהתובע מבקש לאשרה כתובענה ייצוגית, זכאי לבקש צו גילוי ועיון במסמכי התובע, תוך התנאה כי המסמכים שגילויים נדרש, הינם רלוונטיים לשאלות העולות בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.


להלן החלטה בנושא עיון במסמכים בהליך אישור תביעה ייצוגית:


החלטה

א.     כ ל ל י


1.     מר ציון יסעור, יו"ר חברת קמע - לייצוג הקמעונאים בישראל - פנה לבית המשפט בבקשה לאפשר לו לעיין במסמכי בי-דין המצויים בתיק בית המשפט, נוכח העניין הציבורי הרב שיש ל"מאות הקמעונאים במדינה" לבחון את הנתונים המפורטים בכתב ההגנה מטעם המשיבה.

2.     המבקשות הגישו בתאריך 11/10/04 בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית, נגד המשיבה, בסכום של 260,000,000 ₪ - מכוח סעיף 46 ב' לחוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח-1988.

3.     המשיבה התנגדה לבקשה, מנימוקים שונים. עיקר התנגדותה כוונה, לחשש שמא חשיפת העובדות המפורטות בכתב ההגנה והנספחים לו, תפגע באינטרסים הכלכליים והמסחריים שלה, נוכח אגד הסודות המסחריים השזורים בו.


לטענתה, היא נאלצה לפרט סודות מסחריים בעלי חשיבות בכתב ההגנה, כדי להדוף את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ולגרום לדחייתה, נוכח סכום התביעה הגבוה, ברם אין בכך כדי מתן לגיטימציה לחשיפתם של הסודות המסחריים בפני כולי עלמא. הואיל ומדובר בבקשה מטעם "מאות קמעונאים בישראל", כאמור בגוף הבקשה, ממילא, חשיפת הנתונים תהא רחבה ורבת היקף.

4.     המשיבה הטעימה, כי הנתונים המפורטים בכתב ההגנה נוגעים בלב פעילותה המסחרית, לרבות פעילות חברת הבת שלה, "משקר". אין הם פומביים. מדובר בעלויות ובאסטרטגיית השקעה, היכולים לבסס חיזוי תוכניותיה המסחריות ולחסום את דרכה. ברי, כי נתונים ביחס למספר המכונות האוטומטיות של "משקר", רשימת לקוחותיה, היקפי פעילותה והאתרים בהם פרוסות המכונות, מאפשרים לחזות באלו מכרזים "משקר" עשויה להתמודד ומהם מוקדי הפעילות שלה. לפיכך, גילויו של המידע עלול להצר את צעדי המשיבה בשדה התחרות עם מתחרותיה השונות.

5.     המשיבה מוסיפה, כי מבקשת העיון, חב' קמע, פועלת כהסדר כובל, הואיל ולא קיבלה פטור מהממונה על הגבלים עסקיים או אישור מבית הדין להגבלים עסקיים ולפיכך, בקשתה נגועה בחוסר תום לב. זאת ועוד, הבקשה לאקונית ואין היא מלמדת על הזיקה בין איגוד הקמעונאים לבין העניין הנדון. אם מאות הקמעונאים היו מגישים בקשות ייצוג ערוכות כדין, כי אז, המשיבה היתה בוחנת במי מדובר, מה הרקע המסחרי שלו, אלו סוגים של מידע ביקש ממנה בעבר ולצורך מה ואם קיים חשש שמא המידע ינוצל לצרכים נקמניים.

6.     המשיבה מוסיפה, כי כל עוד לא אושרה הבקשה להגיש תביעה ייצוגית - התובענה אינה נכנסת בגדר המושג "תובענה". מדובר בתיק מוקדם, אשר טרם הבשיל לכלל "תובענה". בנסיבות אלו, מתן העיון יפר את האיזונים שבדין, תוך פגיעה קשה במשיבה.

7.     המבקשות תמכו בבקשת מר יסעור, הגם שביקשו להימנע מחשיפת מסמכים המלמדים על מצבן הכלכלי, כך לכאורה. בכך, הצטרפו המבקשות, הגם שלא במפורש, אלא למעשה, לעמדת המשיבה, כי אין לאפשר עיון בסודות מסחריים, העלולים לפגוע באינטרס של מי מהצדדים.
ב.     דיון

1.     סוגיית העיון במסמכים בין צדדים להליך, שעניינו אישור תובענה ייצוגית נדונה בהרחבה ברע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט (5) 774 (להלן: "פרשת טצת"). בפרשת טצת נפסק לעניין זה, כי נתבע בתובענה שהתובע מבקש לאשרה כתובענה ייצוגית, זכאי לבקש צו גילוי ועיון במסמכי התובע, תוך התנאה כי המסמכים שגילויים נדרש, הינם רלוונטיים לשאלות העולות בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

בהתייחסו לבקשת עיון וגילוי מסמכים, המוגשת על ידי תובע במסגרת הליך של אישור תובענה ייצוגית, קובע כב' השופט ריבלין את הכלל ואת התנאים להתקיימותו:-

"יש לאפשר גם למבקש שתובענתו תאושר כתובענה ייצוגית לקבל צו לגילוי ועיון במסמכי הצד שכנגד. כדי למנוע הכבדה יתרה ולא מוצדקת על הנתבעים, ראוי להתנות זכות זו במספר תנאים. ראשית, הזכות לעיין במסמכי הצד שכנגד ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלוונטיים לשלב זה של ההליך - דהיינו, רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. על התובע מוטלת החובה לשכנע את בית המשפט כי זה טיבם של המסמכים אשר גילויים מבוקש על ידו. שנית, כדי למנוע בקשות סרק, שכל מטרתן פגיעה בנתבע, על בית המשפט לוודא, עובר למתן צו הגילוי, כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית כנגד הנתבע, ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. שלישית, על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן בשלבים אחרים של הדיון. במסגרת זו, יש לשים לב במיוחד להבטחתה, במידת הצורך, של שמירת סודיות מסמכי הנתבע שימסרו למבקש. זאת על מנת שהתביעה הייצוגית לא תשמש כלי לחשיפת סודות מסחריים".

     עד כאן - הכלל בדבר העיון במסמכי צד לבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
2.     הדברים הינם בבחינת קל וחומר, כאשר מדובר בבקשה לעיון המוגשת על ידי מי שאינו צד לבקשה. במקרה דנן, על בית המשפט לנהוג משנה זהירות, לבל תפגענה זכויותיה של המשיבה, שהרי טרם הוכרעה שאלת התרתה של התובענה הייצוגית.

3.     זאת ועוד; הבקשה המונחת בפני בית המשפט לאקונית והנסתר בה רב מן הנגלה. הגם שמדובר ב"מאות קמעונאים" - אין מידע באשר למספר הקמעונאים העוסקים במכירת משקאות באמצעות מכונות, כמו גם נגיעתם לתובענה הנדונה.

4.     הגם שאין איסור בדין על עיון במסמכי בי - דין - אל לו לבית המשפט לחשוף את המסמכים בפני כל דורש. לא בכדי הותקנו תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג 2003 ובהן התנאים הנדרשים למתן היתר לעיין בתיק בית המשפט. במקרה דנן, המבקש לא עמד בתנאי התקנות.

5.     העולה מכל האמור לעיל הוא, כי הבקשה נדחית.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון