סרוב להפנות לגישור בהליך פלילי

להלן פסק דין בנושא סירוב להפנות לגישור בהליך פלילי: פסק-דין השופטת ע' ארבל: זוהי עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיבה לנמק מדוע לא תבטל את סירובה להפנות הליך פלילי המתנהל בעניינו של העותר לגישור ואת התנאת הסכמתה לגישור בתנאי מקדמי לפיו יוטל על העותר ועל שאר הנאשמים בפרשה עונש מאסר. כן מתבקש במסגרת העתירה צו ביניים המורה למשיבה להסכים למינוי מגשר באופן מיידי ומבלי לגרוע בהליכים הפליליים הצפויים להתחיל בקרוב. 1. נגד העותר ושישה נאשמים נוספים - בהם שתי חברות שהעותר שימש בהן כמנכ"ל וכדירקטור - הוגש בשנת 2005 כתב אישום בגין עבירות על-פי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ועל-פי חוק העונשין, התשל"ז-1977, אשר בוצעו לכאורה בשנת 2000 (ת"פ 40136/05). הדיונים בתיק החלו בשנת 2005 ומאז התחלף מספר פעמים מותב השופטים הדן בו. נכון לעתה קבוע התיק להוכחות בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' מודריק) במועדים שונים החל מיום 4.3.08. 2. ביום 18.4.07 הגיש העותר לבית המשפט המחוזי בקשה לקיום הליך של גישור פלילי לפי סעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בנימוק לפיו ניהול הליך משפטי כסדרו יגרום לו סבל רב, הן לאור התמשכותו הצפויה של ההליך והן לאור התערערות מצבו הנפשי עקב מות בנו בנסיבות טראגיות בחודש נובמבר 2006. בית המשפט המחוזי (כב' סגנית הנשיאה ס' רוטלוי) קבע כי נדרשת הסכמת כל הצדדים לשם העברת ההליך לגישור. בהמשך לכך, הביעו יתר הנאשמים בתיק את הסכמתם להעברת ההליך לגישור ואילו המשיבה הודיעה ביום 15.5.07 כי תסכים להליך של גישור רק בכפוף להסכמה מקדמית באשר לרף ענישה מינימאלי של עונש מאסר ביחס לכל אחד מהנאשמים שביקשו להצטרף לגישור וכי ללא הסכמה על עניין זה - אין היא מוצאת טעם להוציא גם מזמנו של המגשר. 3. בעתירתו, עומד העותר על היתרונות הגלומים בהליך הגישור ומצביע על הטעמים שבגינם ראוי היה כי התיק הפלילי בעניינו יתנהל בדרך של גישור. בפרט, מדגיש העותר את העובדה כי מדובר בעבירות שבוצעו לכאורה לפני כ-7 שנים; כי ניהול ההליך כסדרו - לאור היקפו ומורכבותו של התיק - יצריך משאבים רבים וזמן שיפוטי יקר; וכי התמשכות ההליך תגרום לו סבל רב, במיוחד לאור המצב הנפשי הקשה בו הוא שרוי מאז מות בנו. כן טוען העותר כי כל שופטי המותב שדנו בתיק המליצו לצדדים להגיע להסכמות אשר יקצרו את ניהול ההליך ויתרמו לייעול הדיון ואף הביעו דעתם כי ראוי שתיק מסוג זה, לאור היקפו, יתברר בהליך של גישור. אשר לסירובה של המשיבה להיענות להצעת בית המשפט להעביר את התיק לגישור, טוען העותר כי מדובר בעמדה בלתי מבוססת שיסודה בנימוקים בלתי סבירים בעליל, וכי התנאי המקדמי שהוצע על-ידי המשיבה אינו הגון ונגוע בחוסר תום-לב. 4. לטענת המשיבה, יש לדחות על הסף את העתירה, כמו גם את הבקשה לצו ביניים במסגרתה, בשל השיהוי הכבד בהגשתה. לדבריה, תגובתה לבקשת העותר להעביר את ההליך לגישור הוגשה עוד בחודש מאי 2007 וככל שהעותר ביקש לחלוק על עמדתה בעניין, היה עליו לעשות כן בסמוך למועד הגשת התגובה ולא שמונה חודשים לאחר מכן וזמן קצר לפני מועד תחילת ההוכחות בתיק - כפי שעשה בפועל. לטענת המשיבה דין העתירה להידחות אף לגופה, וזאת בהעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. לדבריה, אין יסוד לדרישת העותר כי בית המשפט יחייב את רשויות התביעה לפנות להליך של גישור, אין כל עילה להתערבותו של בית המשפט בהחלטת המשיבה במסגרת ניהול התיק הפלילי נגד העותר ונגד הנאשמים האחרים, ואין כל יסוד לסעד החריג המתבקש בגדרה של העתירה, לחייב את המשיבה לפנות להליך גישור, שמשמעותה הינה אף סטייה ממדיניות הענישה. יצוין, כי עמדתה זו של המשיבה הוגשה על דעתו של המשנה לפרקליט המדינה לנושאים פליליים. 5. לאחר שעיינו בעתירה על צרופותיה ובתגובת המשיבה לעתירה, מצאנו כי דין העתירה להידחות על הסף. בידוע הוא כי בית משפט זה יתערב בשיקול-דעתן של רשויות התביעה באשר לאופן ניהול ההליך הפלילי במקרים חריגים ונדירים בלבד, בהם מוכח כי ההחלטה הנבחנת לוקה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי (בג"צ 935/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מב(2) 485 (1990); בג"ץ 2534/97 יהב נ' פרקליטת המדינה, פ"ד נא(3) 39 (1997); ומהעת האחרונה ראו למשל: בג"צ 5961/07 פלונית נ' פרקליט המדינה (טרם פורסם, 23.9.2007); בג"ץ 2980/07 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם, 14.1.2008)). ההחלטה האם להפנות הליך פלילי מסוים לגישור, כמו גם ההחלטה באילו תנאים הדבר יעשה, הן מבין ההחלטות המצויות בלב סמכותה ושיקול-דעתה של התביעה. עם כל ההבנה למצוקתו של העותר, ומבלי להתעלם מן העמדות שהביעו שופטי המותב בתיק זה בהתייחס לאפשרות ניהול התיק בדרך של גישור, אין בטענות העותר כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה בהחלטת המשיבה. חזקה על המשיבה כי בטרם גיבשה את עמדתה בעניין שקלה היא את מכלול השיקולים הצריכים לעניין וכי החלטתה מבטאת נאמנה את האינטרס הציבורי. העותר לא הצליח להפריך חזקה זו ומכאן כי לא קמה לנו כל עילה להתערב בהחלטתה. יתר על כן, טענותיו של העותר נגד עמדת המשיבה, ובפרט הטענות לפיהן עמדתה נגועה בחוסר סבירות, בחוסר הגינות ובחוסר תום-לב, נטענו כולן בעלמא ומבלי שהונחה התשתית העובדתית הנדרשת לביסוסן. בכך כשלעצמו יש כדי להצדיק את דחייתן, מה גם שדומה כי יש ממש אף בטענות המשיבה באשר לשיהוי שבו לוקה הגשת העתירה. על בסיס כל האמור, העתירה נדחית, אפוא, על הסף. ממילא נדחית גם הבקשה לצו ביניים. משפט פליליגישוריישוב סכסוכים