להלן החלטה בנושא מינוי מומחה רפואי אחר מטעם בית המשפט: החלטה בפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ר' חפרי-וינוגרדוב) מיום 10.7.2006 שדחתה את בקשתה של המבקשת למנות מומחה רפואי אחר מטעם בית המשפט, תחת פרופ' א' גונן. המבקשת הגישה תביעה בנזיקין בגין רשלנות רפואית כנגד המשיבה. ביום 16.11.2005 קבע בית המשפט המחוזי כי: "לאור השוני בין חוות הדעת נראה לי שיש מקום למינוי מומחים מטעם בית המשפט הן בתחום החבות והן בתחום הנזק". בהתאם להחלטה זו, מונה פרופ' גונן, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים בני-ציון בעיר חיפה, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט לעניין החבות. המבקשת פנתה לבית המשפט קמא, בבקשה למנות מומחה רפואי אחר תחת פרופ' גונן, כיוון שלטענתה, קיים חשש ממשי למשוא פנים. מבדיקתה עולה כי המומחה שמונה, שימש במקרים אחרים בעבר כמומחה מטעמה של המשיבה, וכן שימש כמומחה מטעמם של מוסדות רפואיים שונים כדוגמת המשיבה. בשל כך, סברה המבקשת, כי המומחה אינו מתאים לשמש כמומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט. בית המשפט דחה את הבקשה: איני סבורה כי בכך שבמשך 3-4 שנים שימש המומחה 3 פעמים כמומחה מטעם הנתבעת, יש כדי להצדיק פסילתו מטעמי חוסר אובייקטיביות. גם 5 התיקים שצויינו כתיקים בהם נתן חוות דעת עבור נתבעים אחרים, תיקים שנפתחו מ- 1998 ועד 2002 (ביניהם תיק ערעור שנפתח ב- 2003) אינם מצדיקים מסקנה זו. הנתבעת מצהירה בטיעוניה כי המומחה אינו עובד עבורה וכי אינו מזוהה עם אינטרס שלה. ככל שמומחה המתמנה ע"י ביהמ"ש נותן חוות דעת באופן שגרתי, מרובה או קבוע מטעמו של צד, יש לצפות מהצד הנוגע בדבר כי יודיע עליו ואזי מוחלף המומחה... בעניינו מספר התיקים שמצא ב"כ התובעת אינו רב והוא משתרע על פני מספר שנים ואינו מצדיק את המסקנה כי מדבר ב'מומחה של נתבעים'. ובהמשך: יש לזכור כי מספר מנהלי מחלקות נשים ויולדות של בתי חולים מהשורה הראשונה בארץ אינו רב ויש אכן להניח שפרופ' אוהל גונן אף שימש מספר רב של פעמים כמומחה מטעם בית המשפט, עניין אותו כך נראה, לא בדק ב"כ התובעת. החלטה זו היא נשוא הבקשה שבפני. המבקשת מעוררת את השאלה, אימתי יהיה מומחה ששימש בעבר, במקרים אחרים, כמומחה מטעם אחד הצדדים, מנוע מלשמש כמומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט? בטענותיה בפני מציינת המבקשת כי לאחר מתן החלטתו של בית המשפט המחוזי, היא איתרה שלושה מקרים נוספים שבהם שימש פרופ' גונן כמומחה מטעמה של המשיבה. לשיטתה של המבקשת, משאותרו שישה מקרים שבהם שימש המומחה כמומחה מטעמה של המשיבה, חמישה מקרים נוספים שבהם שימש כמומחה מטעמם של מוסדות רפואיים אחרים, מתגבש חשש ממשי כי המומחה שמונה יעדיף את האינטרס של המשיבה על פני האינטרס של המבקשת. עוד מטעימה המבקשת כי "שורת הצדק" - כך לדבריה - מחייבת את החלפתו של פרופ' גונן במומחה אחר, בשל מראית עין, ותחושת "אי הנוחות" הנגרמת לה. לעומת זאת, המשיבה סבורה כי אין להענות לבקשה למתן רשות ערעור, שכן זו אינה מגלה עילה להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענתה, פרופ' גונן אינו מצוי עימה בקשרי תעסוקה מכל סוג, אין ביניהם נגיעה עסקית או אישית, ואין הצדקה לזהות את האינטרס שלו עם האינטרס שלה. משכך, לשיטתה, אין חשש ממשי למשוא פנים מצדו, ולחוסר אובייקטיביות בהכנת חוות דעתו. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. בית המשפט המחוזי, במינויו את פרופ' גונן, פעל לפי הסמכות המוקנית לו בסעיף 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. השגותיה של המבקשת על המינוי נבחנו ולא נמצא כי יש בהן כדי להצדיק את פסילת המומחה ומינוי מומחה אחר. לא מצאתי לשנות מהחלטה זו. גם בעובדה שהמבקשת איתרה שלושה מקרים נוספים בהם שימש פרופ' גונן כמומחה מטעמה של המשיבה, אין בנסיבות המקרה די כדי לשנות מהחלטתה של הערכאה המבררת שלא לבטל את מינוי המומחה מטעמה. בהקשר זה, פסקנו לא אחת כי "משמונה המומחה, חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה" (ראו והשוו: רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן (טרם פורסם); רע"א 11147/03 אריאל ביטון נ' כפיר אלעזרה, תק-על 2004(1) 3211). במקרה שלפני חזקה זו, כך סברה הערכאה המבררת, לא נסתרה. עוד שנינו, כי בכדי לפסול מומחה שמונה מטעם בית המשפט "צריך שיתקיים חשש ממשי לכך שזכויות המשיב תפגענה עקב אותה קירבה בין המומחה למבקשת לה טוען המשיב" (רע"א 334/99 טרקלין החשמל בע"מ נ' רוז'ה חלפון, תק-על 99(2) 920; רע"א 2600/04 בנא ג'וני נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2004(3) 2237). בנסיבות העניין, אף לאחר שבחנו את טענות המבקשת לא מצאנו כי התגבש חשש ממשי למשוא פנים מצדו של המומחה. הבקשה נדחית, איפוא. המבקשת תשא בשכר טרחת עורך-הדין של המשיב בסך של 5,000 ש"ח. רפואהמינוי מומחהמומחה רפואימומחה מטעם בית המשפטמומחה