להלן החלטה בנושא טעות מתמטית בפסק דין: החלטה בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן בתובענה שבכותרת ביום 23/1/2007. ביום 11/3/2007 הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין, ובו ביקשו ביטול פסה"ד נגד המבקשים 2 - 5, וכן ביטול חלקי של פסק הדין נגד המבקשת 1, בשל טעות חשבונאית שנפלה לטענתם בפסק הדין, הכל כמפורט בערעור. הבקשה היא לעכב את ביצוע פסק הדין לגבי המבקשים 2 - 5, וכן לעכב את ביצועו של פסק הדין לגבי המבקשת 1 ולהתנותו בערובה כגון ערבות בנקאית או שיעבוד נכסי מקרקעין שבבעלות המבקשת 1 לטובת המשיבה. לחלופין, מבוקש לעכב את ביצוע פסק הדין לגבי המבקשים 2 - 5 כנגד ערובה ראויה. הבקשה מתייחסת לנימוקי הערעור וסיכוייו ולמאזן הנוחות. לעניין נימוקי הערעור וסיכוייו מעלים המבקשים טענות, בין היתר, לעניין תוצאת ההתחשבנות בין המבקשת 1 לבין המשיב, וכן טענות לעניין חבותם של המשיבים 2 - 5. לטענתם, סיכוייהם גבוהים ביותר לזכות בערעור וממילא אין מדובר בערעור "משולל כל יסוד". לעניין מאזן הנוחות טוענים המבקשים כי משקיימים מספר נתבעים, והעילה כלפי כל אחד מהם היא שונה, ואין מניעה לגבות את פסק הדין מאחד הנתבעים, הרי שיש בכך שיקול כדי לעכב את ביצוע פסק הדין כלפי הנתבעים האחרים, כאשר סיכויי הערעור טובים. לטענת המבקשים, באיזון בין זכות הזוכה לממש את זכייתו לבין השמירה על אינטרס החייב שלא יעמוד בפני שוקת שבורה אם יזכה, גוברת זכותם. לטענתם בעצם היזקקותו של המשיב להלוואה מהמבקשת בגובה 1.5 מליון ₪, הלוואה שלטענתם כשל המשיב מלהשיב, הרי שבכך הוכח הקושי הצפוי למבקשת 1 לגבות את הכספים שתשלם עפ"י פסק הדין במידה ותזכה בערעור. לטענת המבקשים עיכוב פסק הדין לא יגרום כל נזק לזוכה ובה בעת יש בו כדי למנוע עוול למבקשים 2 - 5, אשר קניינם וזכויותיהם עלולים להיפגע פגיעה חמורה נוכח הליכי המימוש כנגדם. מימוש כנגד המבקשים 2 - 5 ובעיקר 3 - 5 יביא אף לפגיעה קשה בצדדים שלישיים, בני משפחותיהם של המבקשים 3 - 5, ועלול להביא לקריסת המבקשת 2, תוך פגיעה בספקיה ובעובדיה. המשיב מבקש לדחות את הבקשה. לטענתו אין לעכב ביצועו של פסק דין ללא שכנוע בית המשפט בשני תנאים מצטברים: האחד - סיכויי הצלחת הערעור טובים והשני - כי אם יזכו המערערים בערעור יהא זה קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו. לטענתו, לא עמדו המבקשים בהוכחת תנאים אלו. לעניין סיכויי הצלחת הערעור טוען המשיב, בין היתר, כי המבקשים העלו בבקשה טענות חדשות שלא הועלו קודם לכן וכי סיכויי הערעור קלושים ואף אינם קיימים. לעניין הקושי להשיב את המצב לקדמותו טוען המשיב כי פרט לטענה כי המשיב נזקק כביכול להלוואה בשנת 2001, לא העלו המבקשים כל טענה בעניין. בפסק הדין נקבע כי ההלוואה קוזזה כנגד חובות המבקשים, ובכל מקרה המבקשים אינם טוענים טענות ביחס למצב הקיבוץ כיום אלא לאירועים שאירעו בשנת 2001. עוד טוען המשיב כי המבקשים פועלים בחוסר תום לב, וסכומי הוצאות שנפסקו נגדם בעבר לא שולמו עד היום, וכי המשך הליכי הגבייה נגד המבקשת 1 לא יסייעו מאחר והיא חסרת כל. בנוסף לכך טוען המשיב כי המבקשים אינם מפרטים את מצבם הכלכלי. דיון: הלכה היא כי משזכה בעל דין בהליך משפטי, זכאי הוא ליהנות מפירות זכייתו, בעיקר משמדובר בפסק דין כספי. עיכוב הביצוע הוא החריג. על המבקש עיכוב ביצוע להראות כי סיכויי הצלחת הערעור וכי אם יזכה בערעור יהא זה קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו. "כאשר מדובר בחיוב כספי הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע פסק הדין. גם אם ביצוע פסק הדין הכספי יגרור אחריו מכירת נכס כלשהו, הרי עובדה זו כשלעצמה, אינה יכולה לשמש הצדקה לעיכוב ביצוע. אולם, כאשר טוען הנתבע כי לצורך ביצוע פסק הדין ייאלץ למכור נכס מסוים, באשר אין לו כל מקור אחר לתשלום החוב, והנכס הוא נכס אשר לנתבע יש בו עניין מיוחד, אפשר שבית המשפט יגיע למסקנה, כי ענין מיוחד זה מצדיק את עיכוב הביצוע, כגון, כאשר מדובר בדירת מגורים או במכירת המיטלטלים בדירת הנתבע. כשמדובר במכירת נכס אחר, כגון נכס אשר הנתבע מחזיק בו לשם השקעה גרידא ומכירתו אינה כרוכה בהסבת נזקים מיוחדים לבעליו, לא יהא, בדרך כלל, צידוק להורות על עיכוב ביצעו כדי למנוע מכירת הנכס". ובעניין זה ראה אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 624 (תשס"ה) וכן ע"א 214/88 טוויל נ' הרב יהושע דויטש, פ"ד מה(3) 752. בענייננו לא עלה בידי המבקשים להוכיח את היסוד השני. המבקשים לא הוכיחו את הקושי בהשבת המצב לקדמותו אם יזכו בערעור ולאחר שפסק הדין כבר בוצע. טענת המבקשים לפיה עצם העובדה שהמשיב נטל בעבר הלוואה מעידה על מצבו הכלכלי הקשה, אין בה ולא כלום. ספק אם עצם נטילת הלוואה לכשעצמה יש בה כדי להעיד על מצב כלכלי קשה, וודאי שבעצם נטילת הלוואה לפני שנים אין כדי להעיד על מצבו של המשיב. המבקשים לא העלו כל טענה לגבי מצבו הנוכחי של המשיב, לא כל שכן שלא המציאו אסמכתא כלשהי לכך. יתר על כן, ההלוואה שבה מדובר היתה מעין בטוחה במסגרת ההסכם שבין הצדדים ועניינה נדון בפסק הדין. בנוסף טענו המבקשים כי ביצוע פסק הדין כעת עלול למוטט את המבקשת 2 ולפגוע אנושות במבקשים 3- 5. במקרים חריגים ובמקום בו יוכח כי ביצוע פסק הדין הכספי טרם הכרעה בערעור עלול למוטט את עסקו של המבקש, עשוי להינתן עיכוב ביצוע, ובעניין זה ראה עא 10583/05 סגל נ' בנק איגוד לישראל בע"מ: "מקום שמימוש פסק כספי מחייב מימוש נכסים בעין בעלי חשיבות מיוחדת לחייב, עשויים לפעול במסגרת מאזן הנוחות שיקולים דומים לאלה המופעלים כאשר פסק הדין עצמו מחייב עשיית פעולות בנכסים. רציונאל דומה חל גם מקום שביצוע פסק הדין הכספי טרם הכרעה בערעור עלול למוטט את עסקו של המבקש, שהרי התמוטטות כזו, על-פי טיבה, הינה פגיעה שאינה ניתנת לתיקון בנקל (ע"א 5925/06 בלום נ' אנגלו סכסון - סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ, תק-על 2006(3) 4864; רע"א 3910/01 חלא נ' נצר זהב בנין והשקעות בע"מ, תק-על 2001(4) 723). עם זאת, החשש מקושי בהשבת המצב לקדמותו בנסיבות כגון אלה אינו השיקול המכריע. יש לשקללו כנגד הנזק העלול להיגרם לזוכה מעיכוב הליכי המימוש, כאשר לשיקול זה ניתן מעמד בכורה לאור העיקרון כי יש להתיר לזוכה בפסק דין ליהנות מפירות זכייתו. בהתמודדות בין העקרון לפיו יש להניח לזוכה ליהנות מפירות זכייתו, לבין החשש מפני הרס עיסקו של החייב אם הליכי המימוש לא יעוכבו, יש להראות כי עיכוב מימוש פסק הדין לא יגרום נזק משמעותי לזוכה, ולא יגרע באופן מהותי מסיכוייו להיפרע מהחייב (ע"א 6647/98 גנן נ' פקיד שומה תל-אביב, פד"י נג(1) 187, 191; י' זוסמן סדרי הדין אזרחי (תשנ"ה), בעמ' 861). באם נותר חשש ממשי כי עיכוב הליכי המימוש יפגע בסיכויי הזוכה לממש את פסק הדין, זכותו למימוש מיידי עדיפה על פני מניעת הנזק האפשרי העלול להיגרם לחייב מביצוע הפסק בטרם הוכרע הערעור, באם בסופו של יום ערעורו יתקבל." עם זאת, טענתם זו של המבקשים נטענה בעלמא, לא פורטה ולא נתמכה בכל ראיה. יתרה מכך המבקשים טוענים באותה נשימה כי המשיב יוכל להיפרע מהמבקשת 2 ואף מהמבקשת 1, דבר העומד בסתירה לטענתם דלעיל. המבקשים לא פרטו את מצבם הכלכלי, מצבת נכסיהם, מצב עסקיהם, מצב חשבון וכו', לא כל שכן שלא צרפו בדל ראיה לתמיכה בטענותיהם. כל שטענו הוא כי ביצועו של פסק הדין ימוטט את המבקשת 2 ויפגע אנושות במבקשים 3 - 5, הא ותו לא. לאור האמור, לא עלה בידי המבקשים להוכיח את התנאי השני. לפיכך אין לעכב את ביצוע פסק הדין. אשר על כן נדחית הבקשה. המבקשים ישלמו למשיב שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.תיקון פסק דין