להלן פסק דין בנושא החזרת תיק להשלמת פסק דין: פסק - דין תיאור עובדתי קצר בתביעה שבנדון ניתן על ידי פסק דין בתאריך 31.3.03. בעקבות ערעור שהוגש על ידי הנתבעים, הוחזר התיק לשמיעה בפני ולהשלמת פסק הדין בנושא חקירתו של ד"ר כספי, המומחה מטעם בית המשפט. בפסק הדין נפלה טעות, כאשר נכתב כי ד"ר כספי לא נחקר על חוות דעתו בבית המשפט. בפועל, נחקר ד"ר כספי ע"י ב"כ הצדדים ופרוטוקול החקירה נרשם בכתב יד על פני שניים וחצי עמודים, ככל הנראה בשל העדר קלדנית. זו גם הסיבה, שפרוטוקול החקירה נשמט מעיני בעת כתיבת פסק הדין (להלן: "פסק הדין הקודם"). ב"כ הצדדים ביקשו להשלים טיעוניהם בעל-פה, ככל שהדבר מתייחס לפרוטוקול חקירתו של ד"ר כספי והשלכותיו על פסק הדין הקודם. בישיבה שהתקיימה בפני בתאריך 15.5.05 נשמעו טיעוני ב"כ הצדדים ואף הוצעה להם הצעת פשרה, שלמרבה הצער לא התקבלה על ידי הצדדים. בנסיבות אלה ועל פי ההחלטה שניתנה בערעור בהסכמת ב"כ הצדדים, נותר להשלים את פסק הדין, בנושא חקירתו של ד"ר כספי והתוצאות הנובעות מכך, מבלי שידי תהיינה כבולות בקביעות שנעשו בפסק הדין הקודם, כאמור בהחלטתה של כב' השופטת גרסטל מיום 25.1.05. טיעוני הצדדים ב"כ הנתבעים טען, כי אסור היה לב"כ התובע להציג בפני המומחה את פרוטוקול הוועדה הרפואית, טרם מתן חוות דעתו כמומחה מטעם בית המשפט. ב"כ התובע השיב על כך באומרו, כי הדבר נעשה על פי היתר שניתן בשעתו ע"י שופט המוקד, כב' השופט גלדשטיין. בענין זה, אין מקום להכריע עתה, שכן מדובר בטענה מקדמית, שהיה על ב"כ הנתבעים להעלותה בעת שמיעת העדויות. משלא הועלתה הטענה, נחשב ב"כ הנתבעים כמוחל עליה. יתירה מכך, ההתייחסות לענין זה חורגת מגדר העניינים אשר לשמם הוחזר התיק לדיון בפני, כאמור בהחלטתה של כב' השופטת גרסטל. לגופו של ענין, טוען ב"כ הנתבעים, כי בית המשפט מוסמך, אמנם, שלא לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אך עליו להראות כי המומחה שגה בחוות דעתו ולנמק החלטתו, כאמור בהחלטה שניתנה בשעתו ע"י כב' השופט הומינר ז"ל בת.א. 433/88. ב"כ הנתבעים סבור, כי לאור העובדה שהתובע שב למקום עבודתו ובאותו היקף, לא היה מקום לזכותו בפיצויים בגין הפסד הכנסה בעתיד. בנוסף נטען, כי היה מקום לנכות 25% מס הכנסה, בגין הפסד הכנסה לעתיד, כפי שנעשה ע"י המל"ל בהתייחס לדמי הפגיעה בעבר. ב"כ התובע סבר, כי בצדק לא אומצה חוות דעתו של ד"ר כספי בפסק הדין הקודם. לדבריו, לא נמצא ממצא קליני אצל התובע לפני התאונה, ולכן יש לייחס את כל המיחושים מהם סובל התובע לתאונה, כפי שאף נעשה ע"י הועדה הרפואית של המל"ל. ב"כ התובע אף ציין, כי התובע קיבל 12 טיפולים פיזיותרפיים, מלווים בזריקות, לאחר התאונה, ואף לא עבד במשך 7 חודשים לאחריה כלל. בנסיבות אלה סבור ב"כ התובע, כי ראוי היה לקבוע, כי הנכות הרפואית בשיעור של 10% קשורה לתאונה בלבד, כפי שנקבע בפסק הדין הקודם. עדותו של ד"ר כספי ד"ר כספי, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בטרם הועברה התביעה לשמיעה בפני, קבע כי לתובע נכות אורתופדית בשיעור של 10%, שאינה קשורה לתאונה אלא למגבלות מהן סבל לפני כן. במהלך חקירתו ע"י ב"כ התובע העיד ד"ר כספי, כי עיין בצילומים שנעשו לתובע לפני התאונה והיו תקינים (ע' 1 ש' 10)). כמו כן ציין, כי עיין בצילום סי.טי שנערך בצוואר לאחר התאונה ומצאו תקין (שם, ש' 14). לדבריו, בבדיקת סי.טי שנערכה לתובע חודשיים לאחר התאונה, נמצאו שינויים ניווניים, שאינם יכולים לנבוע מהתאונה. לדבירו, יש אנשים הסובלים משינויים ניווניים, שאינם מצריכים טיפול "הדבר תלוי בין היתר בגנטיקה" (שם, ש' 27). במענה לשאלות ב"כ הנתבעים העיד ד"ר כספי, כי צילומי סי.טי צוואריים עמדו בפניו בעת מתן חוות הדעת (ע' 3 ש' 2). לדבריו, בבדיקתו הקלינית, לא מצא מגבלה אצל הנפגע (שם ש' 8). מסקנתו היא, כי ראוי לקבוע לתובע נכות של 10% "עם שינויים ניווניים קלים. לתת כאב גב על הגבלות בתנועה - זה לוקה בחסר" (שם, ש' 12). בהמשך דבריו ציין, כי "מדובר בשינויים ניווניים ולא בארוע טראומטי כפי שראיתי,.. לא עמד בפני מסמך המעיד אחרת" (שם, ש' 16). שקלתי שוב את נושא הנכות הרפואית, כפי שביקשוני ב"כ הצדדים, ולא מצאתי לשנות ממסקנותי בפסק הדין הקודם. הלכה ידועה היא, כי בית המשפט אינו חייב לאמץ חוות דעתו של מומחה מטעמו, אם נפלו בה פגמים או מטעמים אחרים שירשמו על ידו. כך, יארע, למשל, כאשר מתברר לבית המשפט, כי התשתית העובדתית עליה נסמכת חוות הדמעת, אינה מהימנה, או שלא ראוי לבסס את המסקנות על חוות הדעת של המומחה. בע"א 2160/90 רז נ' לאץ, פ"ד מז(5) 170 נאמרו הדברים ע"י כב' השופט אור, בהסתמך על ההלכה שנפסקה בע"א 16/68 רמת סיב בע"מ נ' דרזי, פ"ד כב(2) 164, 168): "בית המשפט ולא המומחה הוא הפוסק האחרון גם בשאלות הרפואיות שנמסור לחוות דעתו של המומחה, ולהלכה אין בית המשפט חייב לפסוק על פי חוות דעתו של המומחה... " הנימוקים להחלטתי שלא לפסוק על פי חוות דעתו של ד"ר כספי פורטו בהרחבה בפסק הדין הקודם (ע' 2-3). אין בתשובותיו של ד"ר כספי במהלך החקירה הנגדית, כפי שתועדו בפרוטוקול הדיון, כדי לשנות ממסקנותי דאז. לפיכך אני שבה וקובעת, כי יש לייחס את הנכות בשיעור של 10% לתאונה, כפי שקבעתי בפסק הדין הקודם וכפי שנקבע גם ע"י ועדה רפואית של המל"ל. ניכוי 25% מהפסד הכנסה לעתיד צודק ב"כ הנתבעים בטענתו זו, עליה לא ערער גם ב"כ התובע בטיעוניו. לפיכך אני מורה, כי מהפסדי ההכנסה לעתיד, שנקבעו על ידי בסך של 150,000 ₪ יש לנכות מס הכנסה בשיעור של עד 25% - בהתאם לשיעור המס ששולם בפועל על ידי התובע אך לא מעבר לכך. פרט לאמור לעיל, אין שינוי מן האמור בפסק דיני הקודם, הן בנוגע לסכומים שנפסקו לזכות התובע והן בנוגע לשכ"ט עו"ד. תיקון פסק דין