האם ערעור עילה לעיכוב ביצוע פסק דין ?

בית המשפט פסק כי לפי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי "ברגיל" הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין. העיקרון הוא כי הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו, מיד עם הינתן ההחלטה המזכה. עיכוב ביצוע של פסק-דין מהווה אפוא את יוצא הדופן. להלן החלטה בנושא האם ערעור עילה לעיכוב ביצוע פסק דין: ה ח ל ט ה 1. זוהי בקשה להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין אשר ניתן בבית-משפט השלום בירושלים (ת"א 6485/03, על-ידי כב' השופט מ' בר-עם), לאחר שבית-משפט השלום דחה בקשה דומה שהוגשה לפניו. 2. בפסק הדין חויב המערער לשלם למשיבים 1 ו-2 פיצויים בסכום של כ-200,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 97', זאת בשל רשלנות מקצועית. החיוב נקבע סולידרית עם משיב מס' 3, אשר עליו הוטלו פיצויים בשיעור גבוה יותר. 3. באת-כוחו המלומדת של המבקש עמדה בבקשה זו על סיכויי הערעור, כאשר המערער חויב לשאת בפיצויים לגבי צד שאותו לא ייצג כעורך-דין, אף שלדידו נהג ללא רבב. לטענתו, גם עצם קביעת קיומו של נזק בשיעור הפיצויים שנפסק, שגוי על-פניו. המבקש מוסיף ומציין את מצבו הכלכלי הרעוע של משיב מס' 3, שממנו לא יוכל להיפרע כלל, אף לא מחצית מהחיוב המשותף. כן הפנה לכך, שהמשיבים 1 ו-2 אינם מתגוררים דרך קבע בארץ, בשל תפקיד ציבורי מטעם מדינת ישראל שאותו ממלא המשיב מס' 1 בחו"ל. לפיכך סבור המבקש, כי יקשה עליו להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל והחיוב יבוטל. 4. המשיבים 1 ו-2 מתנגדים לבקשה. לטענתם, סיכויי ההצלחה הטובים בערעור להם טוען המערער אינם מבוססים וגם מאזן הנוחות אינו נוטה לצדו, שכן מדובר באזרחי מדינת ישראל אשר להם נכסים ורכוש בארץ. 5. אכן, ברגיל הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). העיקרון הוא "כי הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו, מיד עם הינתן ההחלטה המזכה" (בג"ץ 5580/98 סופר נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד נד(4) 319, 326 מול ז'; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 7, תשס"ג) 527). עיכוב ביצוע של פסק-דין מהווה אפוא את יוצא הדופן. שני מבחנים משמשים לבחינת איזון האינטרסים שבין זכויות הזוכה למימוש מיידי של פסק הדין שנפסק לטובתו, ובין האינטרס של הצד המפסיד להגשמת זכויותיו אם יעלה בידו ויצליח לזכות בערעור (בש"א 4403/94 ויצמן נ' דאודי, פורסם בתקדין; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך) 861): האחד, סיכויי ההצלחה בערעור; השני, מאזן האינטרסים והנוחות, כלומר שיהיה קשה או בלתי נמנע להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל, לעומת פגיעה פחות חמורה בצד הזוכה, אם פסק הדין לא יבוצע והערעור ידחה (ע"א 6146/00 עיריית תל-אביב-יפו נ' בצלאל, פורסם בתקדין). שני מבחנים אלה קשורים ביחס הפוך האחד אל משנהו: ככל שגדלים סיכויי הערעור כך פוחת משקל מאזן הנוחות ולהפך (ע"א 6146/00 הנ"ל; המ' 103/81 הרשקו נ' אורבוך, פ"ד לה(2) 666, 670 מול ו'-ז'). את הקריטריונים האמורים יש לבחון גם על רקע הזמן הצפוי לשמיעת הליכי הערעור ולהשהיה האמורה להיגרם בעטיו לזוכה, להנאה מפירות זכייתו. ככל ששמיעת הערעור קרובה יותר ומדובר בהמתנה של ימים ספורים בלבד, כך יטה בית המשפט ליתן משקל נוסף לסיכויי הערעור, כדי להימנע מלשנות את מאזן הזכויות שבין הצדדים, בטרם יעלה בידי המערער לממש את זכות הערעור. סיכויי ההצלחה בערעור נבחנים בשלב זה בהיבט הלכאורי בלבד, בבחינת התרשמות כללית על-פני הדברים (בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה(5) 499, 505 מול א'). לעניין זה רשאי בית המשפט לצאת מתוך הנחה שהערעור אינו נטול יסוד על פניו (בש"א 2269/96 אבנרי נ' אודים כפר שיתופי בע"מ, פורסם בתקדין). באשר למאזן הנוחות: כאשר עלול להיגרם לצד המפסיד נזק בלתי הפיך אם יבוצע פסק הדין בטרם תמומש זכותו לערעור, באופן שהזכייה בערעור כבר לא תועיל לו - נוטים בתי המשפט להורות על עיכוב ביצוע. אלה הם פני הדברים, למשל, לגבי פסקי דין המורים על פינוי אדם מנכס מקרקעין (י' זוסמן, שם, 859) ואלה הם פני הדברים אף כאשר מדובר בביצוע חיוב לשלם כסף, כאשר קיים חשש ממשי שמא הזוכה לא יוכל להשיב לצד המפסיד את סכום התשלום - אם האחרון יזכה בערעור - או כאשר התשלום בידי הצד המפסיד עלול לגרום לו לקריסה כלכלית, באופן שהזכייה בערעור כבר לא תוכל להועיל ולהביא לתיקונו של המצב (י' זוסמן, שם, 860-859). עם זאת, ככלל, פסק-דין לתשלום סכום כסף אינו מסווג בגדר החריג הנ"ל, שכן בדרך כלל החיוב הוא הפיך וניתן לתיקון בהתאם לתוצאות הערעור (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר (נ.י.ב) בע"מ נ' שובל שווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו(4) 178, 182 מול ב'-ג'). ואכן, בהכבדה גרידא בשל ביצוע פסק הדין, שאינה בבחינת נזק בלתי הפיך, לא סגי לשם עיכוב הביצוע (בש"א 4403/94 ויצמן הנ"ל, שם). זאת ועוד, בבוא בית המשפט לבחון את הנזק הממשי העלול להיגרם לצד המבקש את עיכוב הביצוע, שומה עליו לבחון גם את הנזק הממשי העלול להיגרם לצד הזוכה, אם פסק הדין לא יבוצע לאלתר ובסופו של דבר הערעור ידחה. רק כאשר האינטרס של הצד המפסיד גובר בחומרתו, יינתן צו עיכוב הביצוע. 6. פסק הדין ניתן על-ידי בית-משפט קמא ביום 26.7.05 והערעור קבוע לפני ההרכב לשמיעה ביום 13.12.05. בנסיבות אלו, אין מדובר בהשהיה משמעותית העלולה לפגוע במשיבים 1 ו-2 מעבר למידה. עיון בפסק הדין מלמד שנושא חיובו של המבקש טעון ליבון ופירוט נוסף של טענות מטעם הצדדים, ועל-כן לא ניתן לומר שסיכויי ההצלחה בו מבוטלים או קלושים. 7. אף שלא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לעבר המבקש, הרי בשים לב לכך שסכום החיוב המשוערך להיום הוא גבוה למדי והחזרת המצב לקדמותו עלולה לחייב מימוש של נכסי דלא ניידי - נושא שאינו פשוט ומהיר - כאשר כאמור הערעור כשלעצמו מצדיק בחינה ועיון נוספים וכאשר הוא קבוע לשמיעה בקרוב לפני ההרכב, באופן שאין לומר כי מתקיימת השהייה משמעותית בבירור תוצאותיו - נחה דעתי, כי ניתן בנסיבות אלו להורות על עיכוב ביצוע של פסק הדין עד לתום הדיון בערעור. יוטעם, כי המשיבים 1 ו-2 לא טענו ולא הצביעו על נזק מיוחד או ממשי העלול להיגרם להם, אם פסק הדין לא יבוצע לאלתר וביצועו כלפי המבקש ידחה לפרק זמן הקצר מחודשיים (בהנחה שהערעור ידחה). עם זאת, היה ומסיבה כלשהי לא יתקיים הדיון הקבוע לפני הרכב, יהיו המשיבים 1 ו-2 רשאים לפנות אל בית המשפט בבקשה לעיין מחדש בהחלטה זו. 8. הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון במסגרת ההליכים בתיק העיקרי. ביצוע פסק דיןעיכוב ביצועשאלות משפטיותערעור