להלן החלטה בנושא גילוי מסמכים בדיון הוכחות: החלטה 1. זוהי החלטה בבקשת המבקשת לחייב את המשיבים להציג מסמכים שונים בעת דיון ההוכחות הקבוע בתיק. החלטתי להעתר לבקשה ולהלן נימוקי ההחלטה. 2. המבקשת הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, מס' שיקים של המשיבה מס' 2 (להלן: "החברה"), אשר לא כובדו ע"י הבנק הנמשך, וכן שטר חוב חתום ע"י המשיב מס' 1, (להלן: "המשיב"). המשיבים הגישו התנגדות לביצוע השטרות, והמשיב מס' 2 הורשה להתנגד לביצוע שטר החוב. לאחר מכן הגישה המשיבה כתב תביעה מתוקן, בו טענה בין היתר, כי המשיב חב כלפיה באופן אישי, על פי שטר החוב, ומשום שהתחייב כלפיה בשם החברה (אשר רכשה מן המבקשת סחורה בשיקים שחוללו באי פרעון), לאחר שרוקן את החברה מנכסיה, וכאשר ידע, כי לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי המבקשת. המבקשת טענה, כי בנסיבות האמורות, קמה עילה להרמת מסך בין המשיב והחברה. 3. הצדדים הגישו תצהירי עדויות ראשיות והתיק נקבע להוכחות. לאחר שנקבע דיון ההוכחות, הוגשה הבקשה דנא, בה עתרה המבקתש לחייב את המשיב להתייצב לדיון ההוכחות, ולהביא עמו דפי חשבון בנק של החברה, לתקופה שמחודש יוני 2002 ועד חודש יוני 2003 (התקופה בה נרכשה הסחורה, עבורה נמסרו השיקים של החברה אשר לא כובדו), וכן דוחות כספיים של החברה לשנים 2002 ו- 2003. המבקשת סבורה, כי במסמכים האמורים תמצא הוכחה לטענותיה כלפי המשיב. 4. טענות המשיב בתשובתו לבקשה בתמצית הינן: א) הבקשה מהווה "מסע דיג", בנסיון לבסס את טענותיה "החדשות" של המשיבה לענין הרמת המסך, אשר נטענו לראשונה בכתב התביעה המתוקן, והמהוות לטענת המשיב הרחבת חזית אסורה. ב) שלב קדם המשפט הסתיים זה מכבר, כאשר המבקשת לא פנתה עד כה אל המשיב, או אל בית המשפט, בבקשה לגילוי מסמכים. ג) מטרת תקנה 170 לתקנות סדר הדין האזרחי, אינה מתן אפשרות לתיקון מחדלי בעל דין אשר לא הגיש בקשות לגילוי ולעיון במסמכים בשלב קדם המשפט, אלא רק להכשיר הגשת העתק של מסמך, המצוי כבר בידי בעל הדין המבקש, באמצעות הצגת המקור המצוי בידי בעל הדין השני. 5. אין לקבל את טענות המשיב לענין "דיג" אסור, או הרחבת חזית. משתוקנו כתבי הטענות, הרי שיריעת הדיון כוללת עתה, גם את טענות המבקשת, לפיהן חב המשיב באופן אישי על פי השטר, כאמור לעיל, לרבות בעילה של הרמת מסך או התחייבות בשם החברה, תוך ידיעה כי לא תעמוד בהתחייבותה. המבקשת רשאית לנסות ולהוכיח טענות אלה, ואין מדובר בהרחבת חזית אסורה. המסמכים האמורים עשויים להיות רלוונטיים לדיון בתביעה, משום שהם עשויים לגלות מה היה מצבה של החברה, בתקופה בה רכשה את הסחורה מאת המבקשת. במצב זה, כאשר המסמכים עשויים להמצא רלוונטיים לתביעה, ויכול שיסייעו למבקשת בביסוס טענותיה, אין מהווה הדרישה להמצאתם "דיג" אסור (ר' רע"א 6546/94 בנק אגוד לישראל בע"מ נ. הנרי אזולאי ואח' פ"ד מט (4) 54, 59). 6. ובאשר ליתר טענות המשיב - אכן, הפסיקה פירשה את הוראת תקנה 170 לתקנות סדר הדין האזרחי, ככלי להכשרת הגשת העתק של מסמך ע"י בעל דין, באמצעות חיוב בעל הדין שכנגד להציג את מקור המסמך המצוי בידיו (גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מח"ד 7 עמ' 261). עם זאת, קריאה מדוקדקת בבקשת המבקשת מעלה, כי המבקשת עותרת למעשה להורות על גילוי או עיון במסמכים ספציפיים, המצויים בידי המשיב או בשליטתו. נכונה טענת המשיב, כי בקשה כזו היה על המבקשת להעלות בשלב קדם המשפט, אלא שכבר נקבע, כי בדרך כלל, נכון יהיה להתיר גילוי מסמכים, גם לאחר סיום שלב קדם המשפט, תוך בחינת האפשרות לחייב את המבקש שהגיש בקשתו באיחור, בתשלום הוצאות. זאת בשל "...האיזון הנדרש בין הצורך לנהל את המשפט על פי פרוצדורה קבועה לבין ההכרח להגשים את האינטרס של חשיפת האמת במקרה הקונקרטי " (רע"א 6772/01 צבי אוד נ' הסוכנות היהודית לא"י ואח' (לא פורסם)). 7. בענייננו, לא הכחיש המשיב, כי המסמכים המבוקשים מצויים בשליטתו, ונראה כי לא יקשה עליו להציגם. דיון ההוכחות קבוע ליום 04/10/06 ולפיכך לא יגרם כל עיכוב או סרבול, בשל הצורך להציג את המסמכים. בנסיבות אלה וכאשר, כאמור לעיל, המסמכים המבוקשים, עשויים להמצא רלוונטיים לתביעה, ולסייע בגילוי באמת, אין מקום להמנע מעיון בהם מטעמים פרוצדורליים גרידא. 8. הבקשה מתקבלת איפוא. על מנת לייעל את הדיון ולייתר הצורך לדון שוב בענין במהלך דיון ההוכחות, אני מורה כי המשיב יקדים וימציא את צילומי המסמכים המבוקשים לב"כ המבקשת ולבית המשפט, תוך 45 ימים. הצדדים יהיו רשאים לטעון לענין הוצאות הבקשה, במסגרת הסיכומים בתביעה. גילוי מסמכיםדיון הוכחותדיוןמסמכים