בקשת רשות להתגונן ומחיקת כותרת

להלן החלטה בנושא בקשת רשות להתגונן ומחיקת כותרת:

החלטה

כנגד הנתבע הוגשה תביעה כספית על סך 47,446 ₪ בסדר דין מקוצר.

ביום 1.5.07 הגיש הנתבע בקשה לסילוק על הסף ולמחיקת כותרת.

כבוד הרשם כהן האריך את המועד להגשת בקשת רשות להגן תוך 30 ימים מיום ההחלטה בבקשה לסילוק על הסף.

מעיון בתיק בית המשפט עולה שטרם הוכרעה הסוגיה של מחיקת כותרת, ויש לדון בשאלה זו בראשית ההחלטה, וזאת על אף העובדה שהוגשה בקשת רשות להגן מטעמו של הנתבע.

בשלב מקדמי, עת בית המשפט נדרש לבקשה למחיקת כותרת, עליו לבדוק האם התביעה ממלאת על פניה אחר הדרישות שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 האם התקיים התנאי של "ראשית ראיה".

בשלב הגשת התביעה של בנק כנגד לקוח, הדרישה של "ראשית ראיה" היא מינימאלית ודי בצירוף ההסכם שנחתם על ידי הלקוח ופירוט היתרה אותה חייב הלקוח לבנק.

נטען על ידי הנתבע שכתב התביעה לוקה בפגמים מהותיים והוא מבוסס על "מסמך היסטורי" משנת 1994, שאין בינו לבין חוב הנתבע דבר וחצי דבר והמסמכים הרלוונטיים אינם מוגשים לבית המשפט.

לטענת הנתבע, המסמך שצורף לכתב התביעה, אינו חתום על ידו, ומשכך אין התחייבות בכתב של הנתבע, ולכן אין מקום לברר תביעה זו בסדר דין מקוצר.

לאחר שעיינתי בבקשה למחיקת כותרת ובתגובת התובע - אני סבור שדינה של הבקשה להידחות.

לכתב התביעה צורפו דוגמאות חתימה ותנאי ניהול החשבון עליהם חתם הנתבע, דף החשבון ואישור על גובה הריבית. משכך עונים המסמכים על דרישות התקנות לעניין ראשית ראיה.

טוען הנתבע שהמסמך אינו חתום על ידו - מעבר לעובדה שהמדובר בטענה שמועלית לראשונה בתצהיר מיום 11.2.08 - הרי עולה שהנספחים לעניין דוגמת החתימה ותנאי ניהול החשבון חתומים על ידי הנתבע.

הנתבע בבקשה למחיקת כותרת מלין בתצהירו כי לא צורף ההסכם על מסגרת האשראי שניתנה לו וכן הסכם מאוחר יותר.
הנתבע צירף לתצהירו מסמך החתום על ידו בו עתר למסגרת אשראי, ואישר כי הוקצתה לו מסגרת אשראי של 70,000 ₪. הרי אין חולק שהסכם מסגרת הוא הסכם ככל הסכם, ודי אף במסמך שצורף על ידי הנתבע עצמו כדי שיהווה את ראשית הראייה הנדרשת בהוראות התקנות.

לפיכך הבקשה למחיקת כותרת נדחית.

נפנה עתה לדון בשאלת הרשות להתגונן:

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשותיו של נתבע על ידי בית המשפט בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע, אלא אך לבחון, האם יש בטענות לכאורה כדי להצדיק את בירורן, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית הגנה לכאורה בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ע"א 2418/96 כלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ, פד"י מז (5) עמ' 133).
לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה, כי הנתבע דובר אמת, אלא אם כן נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית. במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים) ואשר כל מטרתן למנוע מהתובע את היתרונות הדיונים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.

אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן של הראיות ובנוסף, בשלב זה על ביהמ"ש לייחס את מלוא המהימנות לגרסתו של המבקש, אשר לא נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח התביעה.
כך מבקש, אשר מבקש רשות להתגונן חייב להיכנס לפרטי העובדות ואין סיפק בידיו להישען ולהעלות אך רמזים וחשדות ללא כל בסיס ראייתי, תצהיר מעיין זה או כזה המנוסח באופן כוללני החסר פרטים רלוונטיים וחיוניים להבהרת נושא ההגנה אינו יכול לשמש בסיס לקבלת רשות להתגונן (ע"א 543/86, ע"א 424/86).

"בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש ובית המשפט יטה להיעתר לבקשה אפילו המדובר בהגנה דחוקה" (כבוד השופט דוד בר "סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה" מהדורה שביעית (2004) מעודכנת ומתוקנת הוצאת פרלשטיין-גינוסר, עמוד 171).

לענייננו - הנתבע מעלה טענות כנגד התובע שביטל באופן חד צדדי את מסגרת האשראי שהיתה לו, וגרמה לו נזק בלתי הפיך. לטענתו התנהגות התובע לוקה בחוסר תום לב ובעיצומו של משא ומתן בין הצדדים; הנתבע מלין על כך שהתובע נהג בחוסר תום לב בעניין קופת הפיצויים שהיתה לו תוך התניית שירות בשירות וגרם לו נזק כלכלי.

"בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן, בית המשפט איננו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן אלא בוחן את הראיות על פניהן, בכפוף למה שמתגלה בחקירה הנגדית על האמור בתצהיר... תכליתה של החקירה הנגדית של המצהיר להביאו לנסיגה מן הגרסה הכלולה בתצהיר ולהציל מפיו הודאה אשר ממוטטת את יסוד הגנתו להבדיל מערעור מהימנותם של עדים... אולם אם תצהירו של הנתבע איננו מצליח לעמוד אפילו במבחן זה, אין להגנתו כל יסוד והוא לא יקבל רשות להתגונן. פירוש הדבר שאם הנתבע מעלה בתצהירו הגנה שבעובדה, אולם בחקירה על התצהיר מתברר שלטענתו אין יסוד והגנתו היא הגנת בדים, לא יתנו לו רשות להתגונן" (כבוד השופט דוד בר אופיר "סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה" מהדורה שמינית (2006 ) מעודכנת ומתוקנת הוצאת פרלשטיין-גינוסר, עמוד 186).

"בית המשפט ייתן רשות להתגונן אם התצהיר מגלה הגנה אפשרית ואף אם אפשרות זו הינה רחוקה. אולם על הנתבע לפרט בתצהירו את העובדות שעליהן הוא מבסס את הגנתו... בית המשפט יבחן רק את השאלה אם גרסת הנתבע, בהנחה שתוכח יש בה עילת הגנה בפני תביעת התובע. כדי לקבל רשות להתגונן, על המבקש להראות כי תצהירו מגלה קודם כל עובדה או עובדות אשר יכולות, בהנחה שהן נכונות, להוות בסיס כלשהו לטענה משפטית ראויה.... נראה כי דחיית בקשת הרשות להתגונן על פיה בלבד, תיעשה רק כאשר הבקשה והתצהיר אינם מגלים הגנה כלשהי ואפילו לא הגנה דחוקה... אולם אם הנתבע במהלך חקירתו משמיט בעצמו את היסוד לעובדה שהוא טוען לה, רשאי השופט להסיק שהגנתו היא הגנת בדים ואין להיענות לבקשה". (כבוד השופט דוד בר אופיר "סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה" מהדורה שמינית (2006) מעודכנת ומתוקנת הוצאת פרלשטיין-גינוסר, עמוד 157-155 ,182-185).

על אף התצהירים שהוגשו על ידי הנתבע, לרבות התצהיר המשלים שהוגש בלא בקשה להארכת מועד, נראה לבית המשפט, שטענותיו המצטברות של הנתבע עונות - בסופו של יום - על הדרישה לעניין מתן רשות להגן, באשר די בהגנה בדוחק, על מנת שתינתן למבקש רשות להתגונן כנגד התביעה.

יחד עם זאת, לאור טיבן של טענות ההגנה שאינן אלא הגנה דחוקה, רשות להגן תותנה בהפקדת מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט.

טענות המבקש מתייחסות למכלול מערכת היחסים בין התובע אליו ואף לגבי חשבונות שונים ואחרים שניהל אצל התובע ולאו דווקא בהקשר לחשבון נשוא התביעה.
גם אם ביטל התובע את מסגרת האשראי, וחייב את הנתבע בריבית חריגה, אין בכך כשלעצמו כדי להוות טעם ליתן רשות להגן. על הנתבע היה להצביע על נזק שנגרם לו כתוצאה מהביטול - טענות המבקש אינן מפרטות את הגרסה - הנתבע אינו מציין מהו שיעור הריבית במסגרת אשראי שניתנה לו, מה היה שיעור הריבית בו חויב בפועל ואף לא נקב בסכום המהווה את הפער בין הריבית ההסכמית לטענתו לזו שחויב בה לאחר ביטול מסגרת האשראי. כל טענתו היא כי חויב בריבית מופרזת. הא ותו לא.

גם טענת הקיזוז, חיוב בריבית ותרמית בגין הפקדה לקופת פיצויים - נראה שטענות המבקש לאחר חקירתו הנגדית עולים בדוחק של ממש כדי הגנה, וסברתי שיש מקום לאפשר את פתיחת דלתות בית המשפט לפניו בנסיבות אלה.

טענות הנתבע באשר להתניית שירות בשירות - אינה אלא טענה בעלמא ומסתמכת על דוגמא בלבד. על הנתבע היה לפרט את הטענות העובדתיות הצריכות לעניין, וזאת לא עשה כלל.

גם אם לא נחקר הנתבע על תצהירו אין בכך כדי לרפא את הפגמים בתצהירו או להקים לו טעם למתן רשות להגן, אולם סברתי כי במשקלן המצטבר של הטענות ובנסיבות המצטברות של העניין יהא זה נכון לאפשר לו להתגונן בפני התביעה.

מאחר וטענות הנתבע אינן מפורטות, ולא היה בהן כדי להוות טעם ליתן רשות להגן, באשר הינן כלליות, מתייחסות אף לחשבונות אחרים (ואף למועדים שטרם נפתח החשבון נשוא התביעה) ודי בכך היה כדי לדחות את בקשת רשות להגן, אני בדעה שיש מקום לפתוח שערי בית המשפט לפני הנתבע, באשר משקלן המצטבר של הטענות יש בו כדי להוות את פתחו של קוף מחט, הנדרש כדי להוות את הפתח לרשות להגן.

יחד עם זאת וכאמור לאור טיבן של טענות ההגנה, תינתן רשות להגן בכפוף להפקדת מלוא סכום התביעה תוך 30 ימים מהיום.
התיק יובא לעיוני ביום 15.4.08 לבדיקת ההפקדה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה למתן רשות להגן

  2. רשות מוגבלת להתגונן

  3. אי מתן רשות להתגונן

  4. מתי תינתן רשות להתגונן

  5. דחיית בקשת רשות להתגונן

  6. מתן רשות להתגונן מוגבלת

  7. רשות להתגונן בטענה אחת בלבד

  8. בקשת רשות להתגונן ללא פירוט

  9. טענת קיזוז בקשת רשות להתגונן

  10. בקשת רשות להתגונן בתביעת בנק

  11. בקשת רשות להתגונן - חוב לבנק

  12. סיכויי הגנה בקשת רשות להתגונן

  13. רשות להתגונן ללא חקירת המצהיר

  14. המחאת חוב - בקשת רשות להתגונן

  15. בקשת רשות להתגונן - דמי תיווך

  16. בקשת רשות להתגונן ומחיקת כותרת

  17. חקירת מצהיר בבקשת רשות להתגונן

  18. הגנה לכאורה בבקשת רשות להתגונן

  19. רשות להתגונן בכפוף להפקדת כספים

  20. רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערובה

  21. ערעור על דחיית בקשת רשות להתגונן

  22. התניית רשות להתגונן בהפקדת ערובה

  23. חוב בחשבון בנק - בקשת רשות להתגונן

  24. התניית מתן רשות להתגונן בהפקדת כספים

  25. דחיית בקשת רשות להתגונן - חוב לבנק

  26. הארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן

  27. ערעור על החלטת רשם ליתן רשות להתגונן

  28. בקשת רשות להתגונן ערבות להלוואת משכנתא

  29. ערבות לחובות חברה - בקשת רשות להתגונן

  30. בקשת רשות להתגונן מפני תביעה לתשלום חוב

  31. דחיית בקשת רשות להתגונן - ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי

  32. ערעור כלפי ההחלטה להתנות את הרשות להתגונן בהפקדת סכום התביעה

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון