בקשת צד ג' לביטול פסק דין

להלן החלטה בנושא בקשת צד ג' לביטול פסק דין: החלטה בפניי בקשת צד ג' לביטול פסק דין. ביום 05/05/04 התקבל בלשכתי הסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד ולפיו הנתבעים 3-2 ישלמו לתובעת סך של 15,000 ₪ וכן ניתן פס"ד כנגד צד ג' 2-1 בקשר לכל סכום שישולם על ידי הנתבעים 3-2. צד ג' 2 טען בבקשתו לביטול פס"ד כי על בית המשפט לבטל את פסק הדין שכן לא קיבל הודעה על מועד הדיון. צד ג 2 טען כי לחברה מונה כונס זמני ביום 01/01/02 שטיפל בענייני החברה, דא עקא לאור בקשת הכונס שוחרר מייצוג החברה ולא הודיע על כך לצד ג 2 ובמהלך 07/03 נדחתה בקשת החברה להקפאת הליכים ונכנסה להליכי פירוק. ביום 12/11/04 טוען צד ג 2 כי קיבל לראשונה את אזהרת ההוצל"פ ולפיה הבין כי ניתן כנגדו פס"ד על סך של 15,000 ₪. עוד הוסיף כי מעולם לא התחייב אישית לחובות החברה וכי פס"ד ניתן לאחר שהחברה נקלעה לפירוק ומכיוון שכך פס"ד שניתן כנגד החברה בטל וכך גם חיובו האישי שכאמור אין לו כל בסיס. דיון הלכה היא כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה…רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה". (ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (טרם פורסם). ויפים לעניין זה גם דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836 אשר קבע שם לאמור: "שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו…. שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה…". עיננו הרואות כי שתיים הן העילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד; ביטול מתוך חובת הצדק וביטול עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט. כאשר ניתנה החלטה בהיעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא הייתה כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה, ולבית המשפט אין במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה. שונים הם פני הדברים כאשר מתבקש בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע. במצב דברים שכזה נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט, ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק את סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (ראה לעניין זה רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק - על,2001(1) בעמ' 1121). בדיון מיום 03/07/05 טען ב"כ צד ג' המלומד כי בהתאם להחלטה בבר"ל מיום 11/08/04 היה על החברה להפקיד עירבון שלא הופקד כיוון שההחלטה לא הגיעה לידיהם מהסיבה שנקלעה לפירוק ופינתה את משרדיה ולכן ביום 29/03/04 ניתן כנגדם פס"ד. עוד הוסיף ב"כ צד ג כי הדיון שנקבע ליום 23/09/04 בוטל בעקבות הסכם בין התובעת והנתבעים ולפיו כל סכום שהנתבעים ישלמו לתובעת ייגבה מצד ג 2, וזאת מבלי שצד ג 2 קיבל הזמנה לדיון, לאור הסתבכות שקרתה עם פירוק החברה. במקרה דנן, קמה האפשרות לבטל את פסה"ד משיקול הדעת הקיים לשופט הדן בתיק. לאחר בחינת טענות ההגנה של המבקש, נראה כי יש מקום לביטול פסק הדין תוך חיוב הפקדה בקופת בית המשפט בסך של 15,000 ₪. כמו כן ישלמו צד ג' הוצאות ההליך והדיון בסך של 1500 + מ.ע.מ. ללא קשר לתוצאות המשפט. פסה"ד כנגד המבקשים יבוטל, באם יופקדו וישולמו הסכומים הנ"ל תוך 30 יום, ואז יגישו הצדדים רשימת תאריכים מתואמים לקיום דיון לגופו של עניין בתיק.ביטול פסק דין