להלן החלטה בנושא בקשה לפסול חוות דעת מומחה בית המשפט: החלטה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ג'מיל נאסר) מיום 6.2.2008, בה נדחתה בקשת המבקשות לפסול חוות דעת מומחה בית המשפט. 1. המשיבה הגישה כנגד המבקשות תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, עת מעדה ברשות הרבים. המשיבה צירפה לתביעתה חוות דעת רפואית לפיה נכותה הרפואית עומדת על 20%. המבקשות הגישו חוות דעת נגדית לפיה עומדת נכותה של המשיבה על 10%. ביום 14.11.2007 החליט בית משפט קמא למנות את פרופ' דניאל רייס כמומחה רפואי מטעמו (להלן: "המומחה"), ונקבע כי "ניתן להמציא למומחה כל מסמך רפואי, לרבות חוות הדעת מטעם בעלי הדין". 2. ביום 18.11.2007 העבירה המשיבה למומחה מסמכים לרבות חוות הדעת מטעמה, ולטענתה, שלחה למבקשות עותק מהמכתב שנשלח למומחה בדואר ובפקס. ביום 25.11.2007 שלח המומחה מכתב לב"כ המשיבה ובו קבע מועד לבדיקת המשיבה. במכתב זה, נתבקש ב"כ המשיבה להעביר למומחה את כתובות המבקשות וצד ג'. ביום 1.1.2008 ניתנה חוות דעת המומחה בה נקבע כי למשיבה נכות בשיעור 30% (אף יותר ממה שנקבע בחוות הדעת של המומחה מטעם המשיבה). 3. בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא, טענו המבקשות כי כלל לא קיבלו העתק ממכתבו של ב"כ המשיבה למומחה, כי לא היו מודעים לכך שנעשתה פניה למומחה מטעם המשיבה, וכי המשיבה נבדקה על ידו וכבר ניתנה חוות דעת. המבקשות טענו כי המתינו לקבלת מכתב הפניה של המשיבה למומחה על מנת לשלוח לו לאחר מכן חומר מטעמם. לאור זאת, עתרו המבקשות לפסול את חוות דעת המומחה, מן הטעם שכל ההליך התנהל באופן חד צדדי - המומחה לא קיבל את החומר הרפואי מטעם המבקשות לרבות חוות הדעת מטעמן ואף לא את תיק הנכות הכללית של המשיבה במל"ל, שם הועמד שיעור נכותה על 10%. לחילופין, ביקשו המבקשות למנות מומחה רפואי נוסף. 4. בית משפט קמא דחה את הבקשה לפסילת חוות דעת המומחה. בהחלטה נקבע כי יש סבירות גבוהה שיש ממש בטענת המבקשות וצד ג', כי המכתבים ששלח ב"כ המשיבה למומחה לא הגיעו לידיהם וכי המומחה כתב את חוות הדעת מבלי שקיבל כל פניה או חומר מטעמם. עם זאת, סבר בית משפט קמא כי אין הצדקה לצעד הדרסטי של פסילת חוות הדעת או למינוי מומחה רפואי נוסף, והתיר למבקשות ולצד ג' לפנות אל המומחה ולצרף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים מטעמם, לרבות חוות דעת, על מנת שיעיין בהם ויקבע אם יש בחומר הנוסף כדי לשנות ממסקנות חוות דעתו. בית משפט קמא הביע מורת רוחו מהתנהגות ב"כ המשיבה, שלא טרח להעביר לחבריו פנייתו למומחה. 5. על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני. המבקשות טענו כי ראוי היה לפסול את חוות דעתו של המומחה, ולמיצער, למנות מומחה נוסף. חוות דעת המומחה ניתנה על פי מצג חד צדדי והיא תולדה של התנהגות פסולה של ב"כ המשיבה ואף של המומחה עצמו (גם אם פעל בתום לב). לטענת המבקשות, לא ניתן לתקן פגם זה בדיעבד על ידי הצגת החומר הרפואי מטעמן למומחה, וספק אם יכול המומחה לשנות את מסקנתו לאחר שלא הוצגה בפניו תמונה מאוזנת בזמן אמת. עוד טענו המבקשות, כי בהחלטת בית משפט קמא יש משום מתן פרס או תמריץ להתנהגות לא ראויה של ב"כ המשיבה, שהשיגה יתרון בלתי הוגן, ייתכן אף במכוון. 6. נקודת המוצא לגבי מומחה מטעם בית המשפט היא, שהמומחה פועל בהגינות ובתום לב, ולא כל שגגה היוצאת מתחת ידו צריכה להביא לפסילתו - רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 28.11.1997); רע"א 3011/94 אלפסי נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 11.7.1994). על בית המשפט לבחון אם נפל פגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין, תוך התחשבות בתום ליבו של המומחה, ביכולת לתקן את השגגה ובנסיבותיו של כל עניין ועניין - רע"א 3358/91 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' ציון (ניתן ביום 6.11.1991); רע"א 7265/95 גדלשטיין נ' בראל פ"ד נ(3) 214 (1996); רע"א 7714/05 אלגרה כהן נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה (ניתן ביום 16.1.2006). אין בבדיקת הנפגע או בהכנת חוות דעת המומחה על פי מסמכים של צד אחד בלבד כדי להביא בהכרח לפסילת המומחה. לעיתים ניתן לרפא את הפגם על ידי המצאת המסמכים החסרים למומחה כדי שיבחן מחדש אם יש במסמכים הנוספים שהומצאו לו כדי לשנות מחוות הדעת, וכן באמצעות משלוח שאלות הבהרה למומחה לאחר מכן - רע"א 6116/97 הנ"ל שם נדון מקרה הדומה עד מאוד לענייננו, ת.א. (מחוזי י-ם) יוסרי אסמעיל ברבח נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 26.10.2006). לדעה שונה, ראה ת.א. (מחוזי ב"ש) 373/90 אברמזון נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 3.9.1991). 7. במקרה שבפנינו, אין אינדיקציה לחוסר תום לב של המומחה ונקודת המוצא היא, כי יחזור ויבחן את חוות דעתו לאור המסמכים החדשים מטעם המבקשות בתום לב, בהגינות, בלב פתוח ובנפש חפצה. בדרך זו הלך בית משפט קמא בקובעו כי יש לאפשר למומחה לעיין במסמכים מטעם המבקשות ולבחון מחדש את חוות דעתו, ורשאים הצדדים לשלוח למומחה שאלות הבהרה לאחר מכן. 8. בשולי הדברים אציין, כי בניגוד לתקנה 8 תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, בה נקבעו מועדים למשלוח החומר הרפואי למומחה מטעם בית המשפט, אין הוראה דומה בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 בנוגע למומחה רפואי מטעם בית המשפט. דומני כי ראוי להתקין תקנה דומה גם בתקנות סדר הדין האזרחי, אך עד שישנס מחוקק המשנה את מותניו, טוב יעשה בית המשפט, אם במסגרת ההחלטה על מינוי המומחה, יקבע מועדים למשלוח החומר למומחה על ידי הצדדים, על מנת למנוע תקלה כגון זו שבפנינו. עוד אציין כי ההחלטה על מינוי המומחה ניתנה ביום 14.11.2007 ועד ליום 6.2.2008 (בו התקיים הדיון ונודע למבקשות אודות חוות הדעת) המתינו ב"כ המבקשות מבלי לפנות למומחה או להעביר לו חומר ומבלי שפנו בעניין לב"כ המשיבה, כך פעלו, לטענתן, מכוח הנוהג שהתובע מעביר תחילה את החומר מטעמו למומחה. אני מצטרף להערתו של בית משפט קמא בנוגע להתנהגות ב"כ המשיבה, אך בהיעדר הנחיה של בית המשפט לגבי העברת החומר למומחה, היה גם על ב"כ המבקשות לפעול בעניין ולא לשבת בחיבוק ידיים. 9. לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. הפקדון שהופקד, במידה והופקד, יועבר למבקשות.פסילת חוות דעתמומחהמומחה מטעם בית המשפטחוות דעת מומחהחוות דעת