בקשה לעיכוב ביצוע במעמד צד אחד

להלן החלטה בנושא בקשה לעיכוב ביצוע במעמד צד אחד: החלטה 1. לפניי בקשה, שכותרתה "בקשה דחופה ביותר לעיכוב ביצוע (במעמד צד אחד)", שהוגשה ביום חמישי ח ניסן תשס"ו (6.4.06), ואשר העתירה המבוקשת בה היא לעכב, במעמד צד אחד, פסק דין שניתן ביום כח שבט תשס"ו (26.2.06). 2. אין בבקשה כל הסבר, מדוע הוגשה בקשה זו כארבעים יום לאחר מתן פסק הדין (ניתן אולי לשער כי הסיבה נעוצה בחילופיהם של באי כוח המבקשים). 3. אין כל הצדקה לדון בבקשה כזו במעמד צד אחד. 4. לבטח אין כל הצדקה להגיש לבית המשפט, ביום ראשון יא ניסן תשס"ו (9.4.06), שהוא למעשה יום עבודה אחד לאחר יום הגשת הבקשה, בקשה שכותרתה "בקשה דחופה למתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע". הימים שחלפו מהגשת הבקשה המקורית ועד להגשת הבקשה השנייה, היו ימי השבתון של סוף השבוע, ואין למבקשים, שבקשתם אינה עוסקת כלל בענייני נפשות, כל זכות מוקנית כי בית משפט ידון בבקשתם בימי השבתון (אוסיף ואומר, למעלה מן הצורך, כי אמנם, ביום שישי ט ניסן תשס"ו (7.4.06) הייתי בבית המשפט, אך זמני הוקדש לכתיבת פסק דין וגזר דין בעניין קטינים הנמצאים במעצר אשר מועד גזר דינם נקבע מראש ואשר עניינים קודם, מטבע הדברים, לעניינם של המבקשים, אשר הגישו בקשתם במפתיע ולאחר שיהוי ניכר). 5. על פני הדברים, אין בבקשה התייחסות לנושא המרכזי, והוא: מדוע הנתבעת 1 בתיק העיקרי - עמותת ז.פ - לא דאגה במשך 40 היום שחלפו מאז מתן פסק הדין, לאסוף את הכסף ולשלמו לתובעת. פסק הדין קבע במפורש תקופה של 40 יום כדי לאפשר לעמותה שהות לארגן כהלכה את איסוף הכסף, אותו עליה לשלם לתובעת. בפסק הדין נאמר, כי המידע בדבר חלוקת הכסף בין חברי העמותה נמצא בידי העמותה והיא יכולה, במאמץ קל יחסית ובעלות נמוכה יחסת, לדאוג לחלוקה המדויקת של הכספים בין חברי העמותה, כך שישולם החוב לקבלן התובע (ראה פיסקאות 49-44 לפסק הדין). 6. כאמור בפסק הדין, הפתרון המעשי של חיוב העמותה, ואם זו לא תשלם, חיוב חותמי מסמך ההצהרה, נעשה על בסיס כתב התביעה וזכותה של התובעת לממש פסק דין של בורר, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. כן נאמר בפסק הדין במפורש, כי בשלב מאוחר יותר, רשאים חברי העמותה, שחתמו על מסמך ההצהרה, לתבוע את ההפרשים המגיעים להם מיתר חברי העמותה אשר לא חתמו על מסמך ההצהרה, אך הקבלן ביצע בחצרותיהם עבודות (ראה פיסקה 77(ד) לפסק הדין). מפסק הדין עולה, כי בכתיבתו ער הייתי לקושי הנוצר בכל הנוגע ליחסים הפנימיים בתוך היישוב. על כן, הקדשתי לקושי זה את האמור בפיסקה 78 רישא של פסק הדין (משכך, דברי יושב ראש ועד היישוב לפיד, מר טימי ברנרד, במכתבו לעו"ד יורם זמיר - נספח כ לבקשה - אינם מדויקים בנקודה זו). 6. על כל פנים, לא מצאתי בסיס לעיכוב ביצוע במעמד צד אחד. ככל שמדובר בחוב העמותה, אין בקשה כזו. ככל שמדובר בחובם של חברי העמותה החתומים על המסמך (המבקשים בבקשה זו), לא ראיתי מקום לעכב את הביצוע של פסק הדין במעמד צד אחד. גם באותם מקרים בהם הוגשו תצהירים המעידים על מצב כלכלי דחוק של מי מבין המבקשים (ראה, למשל, תצהירי נעמי לוי ואוריה עמליה דוד), הרי שניתן להעלות קשיים אלה במסגרת תיקי ההוצל"פ שייפתחו, ואם אכן ישתכנע ראש ההוצל"פ, כי מצבם הכלכלי של חברי העמותה החייבים קשה, יחויבו אלו לשלם תשלומים לשיעורים בסכומים נמוכים בלבד. אין הצדקה, בשל מקרה אחד או שניים, לעכב ביצוע, במעמד צד אחד, של כ-160 משפחות, שרובן חיות בוילה ואינן משלמות לקבלן עבור שירות שניתן להם לפני שנים. 8. נושא אחד מחייב עיון מדוקדק, והוא גובה החוב, לאור חוות דעת רואה החשבון שצורפה כנספח יז לבקשה. בענין זה, אני מבקש כי באי כוח הצדדים, יחד עם שני רואי החשבון, מטעם שני הצדדים, ייפגשו יחד ויגיעו להסכמה בדבר גובה החוב וצורת התחשיב שלו. ייתכן כי בעניין זה די בפגישה של רואי החשבון בינם לבין עצמם. אם לאחר מכן, תיוותר מחלוקת ביניהם, היא תהיה ממוקדת לשאלה אחת או שתיים, ובהן אכריע בישיבה הבאה. על כל פנים, אין בטענה זו כדי למנוע מן התובעת לפתוח בהליכי הוצאה לפועל למימוש המגיע לה, על פי פסק הדין. 9. הנושא האחרון המוזכר בבקשה, עניינו מצבה הכלכלי של התובעת, והחשש שלא תוכל להחזיר את הסכומים שתקבל, אם יתקבל הערעור. אינני רוצה לקבוע עמדה סופית בנושא זה, והוא יעלה בדיון המסודר בבקשה. על כל פנים, אעיר כבר עתה כי עצם הטענה, בהיקפה הרחב, מקוממת: מפסק הדין עולה, כי הסיבה העיקרית - אם לא הבלעדית - למצבה הכלכלי הקשה של התובעת היא בראש ובראשונה הימנעותם של הנתבעת 1 וחבריה, לשלם לתובעת את המגיע לה מהם, בעבור עבודות אשר ביצעה למענם. בנסיבות אלה, השימוש אשר עושים עתה המבקשים בנתון כלכלי זה, כדי לנסות ולמנוע מהתובעת לקבל את המגיע לה ולדחות את התשלום לשנים לא מעטות, עד לתום הדיון בבית המשפט העליון, הינו מקומם במיוחד. 10. התוצאה היא כי אני לא נענה לבקשה במעמד צד אחד, וקובע את הדיון בבקשה במעמד כל הצדדים ליום שישי ז אייר תשס"ו (5.5.06) בשעה 9:00. המועד נקבע ליום שישי, כדי לאפשר דיון דחוף, ללא לחץ של זמן. באי כוח הצדדים ידאגו לכך כי בדיון יתייצבו רואי החשבון של שני הצדדים. 11. למותר לציין, כי מן הראוי כי באי כוח הצדדים ינסו להגיע להסכמות כוללות, שאולי ייתרו את הצורך בדיון בבקשה כולה או בערעור בבית המשפט העליון. 12. המזכירות תשלח העתק החלטה זו בפקס לבא כוח המבקשים, אשר ידאג להמציאה לכל המבקשים ולכל המשיבים (חוץ מלעורך דין חן ולעורך דין פריזט, אשר המזכירות תשלח להם את ההחלטה בפקס).במעמד צד אחדעיכוב ביצוע