להלן החלטה בנושא בקשה לעיון במסמכים: החלטה מבוא: בפניי בקשה לחיוב המשיב, לאפשר לב"כ התובע לעיין במסמכים ובתיקי המשיב ולצלמם, זאת בהסתמך על תקנות 114 ו117 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "תקסד"א"), בקשתו נתמכת בתצהיר. לבקשה הוגשה תשובה מטעם המשיב ותגובת המבקש לתשובה. הרקע לבקשה: בין התובע ברגרין (להלן: "התובע"), ובין המשיב 2 כונס הנכסים (להלן: "המשיב"), של חברת מגדלי השמש בע"מ (להלן: "החברה") מתנהלת תביעה בתיק שבכותרת. התיק , שעניינו תביעה לרישום דירות ע"ש התובע בפרויקט נשוא התביעה; "כוכב הקריה" (להלן: "הפרויקט"), שהוקם ע"י החברה בה שימש התובע דירקטור. טענות הצדדים: טענת המבקש: התובע דורש לצלם ,כאמור, חומר רלבנטי מתוך תיקים המצויים ברשות המשיב עד מועד מינויו של הכונס (ביום 15.4.97). התובע הציג למשיב דרישות לצילום החומר, שטרם נענו. החומר המבוקש כולל: תיקים של רוכשי דירות, ערבויות כולל ערבויות חוק מכר, שהוצאו לרוכשים. דו"ח רו"ח אילן רביע לגבי כספי הפקדות של הרוכשים ותדפיסי חשבונות הבנק, אליהם הופקדו הכספים. כ"כ מתבקשת רשימת הרוכשים, שאושר ע"י הכונס לחתום עימם חוזה חכירה עם ממ"י. נימוקיו כדלהלן: מאחר והתובע דורש מן המשיב לרשמו בספרי ממ"י כבעלים של 5 יח"ד (להלן: "היחידות") בפרויקט, והמשיב טען כלפיו כי הוא לא הפקיד תמורה עבור היחידות הנ"ל וכי אין בידיו ערבויות ע"פ חוק המכר, הרי שיש טעם בבקשתו. בנוסף, רו"ח רביע בתצהירו בסע' 23-24 מציין כי עבור כל רוכש נפתח תיק בו מצוי תדפיס הנהח"ש העתקי ערבויות וכיוב', מכאן ש"נפתחה הדלת", דרכה יכול המבקש להיכנס ולדרוש את אותם מסמכים. התובע מקבל את הטענה כי הזמן המתאים להגשת הבקשה היה שלב קדם המשפט, אך מוצא כי עפ"י תקנות 113 , 114 ו 117 לתקסד"א רשאי בעל דין לדרוש בכל עת להציג מסמכים הנזכרים בתצהיריו ומפנה ל בר"ע (י-ם) 1275/99 שיכון עובדים בע"מ נ' עירית מעלה אדומים,תק-מח 99(4), 543 544 ורע"א 2362/90 הלפור תעשיות בע"מ ואח' נ' מיליקובסקי, פ"ד מד(4) 285, עמ' 287-288. התובע מוצא בדו"ח רביע משיכות כספים לטובת חברת האם של החברה, "מישניאל" והפקדות כספים ישירה של רוכשים ב"מישניאל", מכאן שלא כל הכספים הופקדו בחשבון הליווי, כנטען. התובע על כן מבקש לברר האם גם באותם מקרים, נמנע מרוכשים אלו לרשום הנכס בספרי המינהל. התובע מוצא כי השאלה אם הקפיד הכונס עם רוכשי דירות אחרים באשר לערבויות שהיציגו והפקדת כספי תמורת המכר, הינה פלוגתא השנויה במחלוקת. באשר לטענת הפרטיות: המשיב במהלך חקירתו הנגדית ניסה להציג לתובע הסכמי מכר של רוכשי דירות אחרים בפרויקט. לא זו בלבד אלא שלכתב הגנתו צורפו חוזי מכר ומסמכים נלווים. האיזכור מחוק הגנת הפרטיות לוקה מאחר ושם נדרש אישור של הנמען או כותב המסמך, כאשר במקרה זה הכוונה לחברה עצמה. טענות המשיב: חלף המועד לעיון וגילוי מסמכים, אשר הינו שלב קדם המשפט ואשר נקבע אף באופן מפורט בפרו' מיום 16.11.04 מפי כי:"בקשות לעיון ספציפי אלה יוגשו וידונו בפני רשם". ע"פ תקנה 149(ב) לתקנות נדרשים שני תנאי סף לדיון בבקשה: (א) קיומם של טעמים מיוחדים (ב) האם הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין. המבקש בתצהירו אינו נותן "טעם מיוחד", או הסבר מדוע התמהמה ארבעה עשר חודש בבקשתו. המסמכים הנדרשים אינם מאירים את הפלוגתאות באור נוסף ר' רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, נו(5) 193, 196 (להלן: "פרשת שמשון"). הטענה כאילו הכונס העניק יחס שונה למבקש ביחס לרוכשים אחרים הינה טענה חדשה, אשר אינה מופיעה בכתב הטענות ועל כן דינה להידחות. גם לו הבקשה היתה מוגשת בשלב קדם המשפט דינה היה להידחות. הבקשה מהווה "מסע דיג", אשר מטבע הדברים מהווה הפרה של פרטיותם של הרוכשים. זאת בהסתמך על חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981, חוק יסוד כבוד האדם וחרותו הפך זכות זו לזכות יסוד. ברע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי מז(5) 764, 766 (להלן: "פרשת סקולר"), נקבע כי פגיעה בפרטיות צדדים שלישיים תותר רק בנסיבות נדירות ביותר, וזאת רק לאחר שלצד זה ניתנה הזדמנות להשמיע טענותיו. על כן ראשית יתבקשו אותם צדדים שלישיים לתת הרשאתם לעיון בתיקיהם. יש להבדיל בין דירקטור התובע לקבל היחידות הנ"ל , מבלי ששילם עבורן, לעומת רוכש תמים אשר כספיו לא הופקדו בחשבון הליווי. המבקש אינו מופלה לעומת שורה של בעלי תפקידים, אותם מפרט המשיב, אשר רכשו דירות בצורה זהה, מבלי לשלם עליהן וגם מהם נשללו זכויותיהם בדירות. דיון והכרעה: בפרשת שמשון הנזכרת קבעה כב' הש' דורנר: "לאור לשונן של התקנות קמה השאלה אם ניתן לבקש בגדרן עיון בסוגי מסמכים, או שמא מוגבל המבקש לציון מסמכים ספציפיים בלבד. מעקרון הגילוי מתבקש שבשעה שאין ביכולתו של בעל-דין להצביע על מסמך ספציפי, יתיר בית-המשפט עיון גם בסוגי מסמכים, בתנאי שהוכחה הרלוונטיות שלהם לעניין שבמחלוקת. תקנות 113 ו-117 גופן אינן קובעות דרישה בדבר רלוונטיות המסמך המבוקש, אך מהוראת תקנה 120(ב) ברור כי בית-המשפט לא ייעתר לבקשה לגלות מסמכים שאינם נוגעים לשאלה הנדונה....גישה זו לא נועדה להעניק הכשר לבעל-דין לעיין ללא מגבלה במסמכיו של יריבו. בתי-המשפט כבר עמדו על ההבחנה שבין "מסע דיג" של מסמכים, הפורץ את גדרי השאלות שבמחלוקת, לבין איתור מסמכים המכוון לבירור המחלוקת הנדונה. על-מנת שהדבר יותר, נדרש המבקש לשכנע את בית-המשפט כי לכאורה קיימת זיקה ישירה בין המסמכים (או סוגיהם) לבין העניין שבפניו." (ההדגשות שלי צ.ב.) גם בשאלת הפרטיות מידת הרלבנטיות של המידע קריטית לקבלת ההחלטה. כב' הנשיא הש' אורי גורן מפרט בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (הוצאה שמינית) עמ' 192: "תובע אינו יכול להישמע בטענה כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני הנתבע ראיות שהן רלוונטיות לביסוס הגנתו של הנתבע. אמת המידה, שעל פיה ייקבע היקף זכותו של תובע לפרטיות, היא- מידת הרלבנטיות שבמסמכים שגילויים נדרש לבירור המחלוקת." מכאן שהשאלה לאורה יש לפסוק אם לקבל או לדחות הבקשה הינה מידת הרלוונטיות של המידע המתבקש. לא נשתכנעתי כי המידע המצוי בתיקי הכונס לגבי הרוכשים האחרים בפרויקט רלוונטי לגבי הפלוגתאות המצויות בפניי וכי הוא ישפוך "אור נוסף", אשר יתרום לפתרון המחלוקת. הבקשה נדחית. הוצאות ייפסקו בסיומו של ההליך.עיון במסמכיםמסמכים