בקשה להבאת ראיה מפריכה

להלן החלטה בנושא בקשה להבאת ראיה מפריכה:

החלטה

1.     לפני כשנה, ביום 26.6.05, לאחר שהסתיים למעשה שלב הבאת הראיות, הגישו התובעים בקשה להבאת ראיה מפריכה. ראיה זו הינה מכתב אשר נשלח לנציב קבילות הציבור של משרד הבריאות, בנוגע לעניינו של מטופל בשם אלעד נחמני, אשר טופל במחלקה הנוירוכירוגית של הנתבעת במועדים הסמוכים למקרה נשוא תיק זה. בהחלטתי מיום י"ט בתמוז, תשס"ה (26.7.05) הורתי לנתבעים להגיב לבקשה, והתרתי לתובעים להגיב לתגובת הנתבעים. הצדדים מילאו אחר הוראות ההחלטה, וביום 10.10.05 הוגשה התגובה האחרונה בסוגיית הראייה המפריכה.

2.     ביום 11.10.05 התקיים דיון בו נחקרו מומחי הצדדים בשאלת השנים האבודות. במסגרת הדיון, הצעתי, לאור האמור בתגובת הנתבעים לבקשה להבאת ראיה מפריכה, כי התובעים יזמינו לחקירה את פרופ' פיינסוד, מנהל המחלקה הנוירוכירוגית במועדים הרלוונטיים, במטרה להבהיר את שאלת הראייה המפריכה (פרוטוקול, עמ' 1254).
3.     ביום י"א בשבט תשס"ו (9.2.06), נתבקשו התובעים להודיע לבית המשפט האם בכוונתם להביא עדים או ראיות נוספות, כולל לעניין השנים האבודות.

4.     ביום 1.3.06 הודיעו התובעים, כי פנו למומחה מטעמם כדי לקבל השלמות לעניין השנים האבודות, כנדרש על ידי ב"כ הנתבעים. עוד הודיעו התובעים, כי לאחר שיתקבלו השלמות אלה, ולאחר שתוכרע סוגיית הראייה המפריכה, ניתן יהיה לקבוע את התיק לסיכומים. בהחלטתי מיום ג' אדר תשס"ו (3.3.06) אשר ניתנה על גבי הודעת התובעים קבעתי כי ב"כ הנתבעים יגיב על הודעה זו.

5.     ביום 20.3.06 הוגשה הודעה ובקשה מטעם התובעים בה ביקשו התובעים כי תינתן החלטה בשאלת הראייה המפריכה. התובעים טענו כי אין מקום להעיד את פרופ' פיינסוד או כל עד אחר בנוגע לשאלת הראיה המפריכה.

6.     בהחלטתי מיום כ"ג אדר תשס"ו (23.3.06) ביקשתי את תגובת הנתבעים תוך 15 יום מיום ההחלטה. עד היום לא התקבלה תגובת הנתבעים.

7.     ביום 24.4.06 הוגשה בקשה נוספת מטעם התובעים ובה הודיעו התובעים כי לאור ההלכה אשר נקבעה בע"א 10990/05 עזבון המנוח חגי פינץ ז"ל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ , אין עוד מקום לדיון בהשלמה לחוות דעתו של הכלכלן מטעם התובעים, ולמעשה מתייתר הדיון כולו בשאלת דרך החישוב הנכונה והראויה בסוגיית השנים האבודות במקרה שלפנינו. על כן, ביקשו התובעים כי תינתן החלטה בשאלת הראייה המפריכה ולאחריה יקבע התיק לסיכומים (בהקשר זה אציין כי אני עצמי פסקתי ביחס ל"שנים האבודות" ביחס להלכת פינץ ועל פיה, כמפורט בפסק דיני בתיק ת.א. 3161/01 חלמסקי נ' מדינת ישראל) .

8.     בהחלטתי מיום כ"ז ניסן תשס"ו (25.4.06) ביקשתי את תגובת הנתבעים תוך 20 יום מיום ההחלטה. גם אחר החלטה זו לא מילאו הנתבעים, ותגובה לבקשת התובעים לא התקבלה עד היום.

9.     ביום 17.5.06 הגישו התובעים בקשה נוספת, בה חזרו על האמור בבקשתם מיום 24.4.06 וציינו כי לאור מחדלם של הנתבעים להגיב לבקשות השונות. יש לקבוע כי חישוב ההפסד בגין השנים האבודות יבוצע כמפורט בבקשות התובעים, כי תינתן להם האפשרות להגיש את הראיה המפריכה וכי התיק ייקבע לסיכומים.

10.      ביקשתי גם כאן מב"כ הנתבעים להגיב לבקשתם האחרונה של התובעים וזאת תוך 10 ימים מיום ההחלטה אשר ניתנה ביום כ"ט אייר תשס"ו (19.5.06). תגובת ב"כ הנתבעים לא נתקבלה.

11.      ביום 13.6.06 הגישו התובעים בקשה נוספת ובה חזרו על האמור בבקשותיהם הקודמות וציינו, כי על אף פניות רבות מטעמם, לא הגיבו הנתבעים על הבקשות. על כן, מבקשים התובעים כי תותר הגשת הראיה המפריכה וכי התיק ייקבע לסיכומים בהקדם.

12.     מהשתלשלות האירועים כפי שתוארה לעיל, עולה, לכאורה, תמונה קשה של אדישות הנתבעים להליך המתנהל בין הצדדים וזלזול חמור, של הנתבעים, בהחלטות בית המשפט דבר שקשה לי להולמו, עקב התנהגותה החברית והעניינית של ב"כ הנתבעים, עו"ד סלע-בורבין, עד כה. במצב שכזה, על פי הדין, היה עלי, לכל הפחות, לקבל את בקשותיהם של תובעים, כלשונן, בהעדר תגובה.

13.     עם זאת, לפנים משורת הדין, בכדי להגשים בצורה הטובה ביותר את מטרתו של ההליך השיפוטי בירידה לחקר האמת, בשל מרכזיותה של סוגיית השנים האבודות בכל הנוגע לחישוב הנזק בתיק זה ובשל חשיבותה הלכאורית של הראייה המפריכה לסוגיית האחריות, מצאתי לנכון ליתן לנתבעים הזדמנות נוספת ואחרונה, להגיב לבקשות התובעים וזאת תוך 15 יום מהיום.
בתגובתם, יתייחסו הנתבעים הן לסוגיית חישוב הפיצוי בגין השנים האבודות על רקע פסיקת בית המשפט העליון מן העת האחרונה ועל רקע פסיקתי בפרשת חלמסקי, והן לסוגיית הראיה המפריכה.
     
14.     היה ולא ימלאו הנתבעים גם הפעם אחר החלטות בית המשפט, אראה אותם כמסכימים לכל האמור בבקשות התובעים, ואכריע בסוגיות השונות לאור הבקשות ועל פי החומר הקיים בתיק.

15.     למותר לציין, כי בהעדר הסבר משמעותי ומשכנע, למחדליהם של הנתבעים ולזלזול אשר הפגינו בהחלטות בית המשפט ובהליך השיפוטי כולו, תמצא התנהגותם של הנתבעים, ביטוי הולם בפסיקת ההוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ראיות לכאורה

  2. מהי רשומה מוסדית ?

  3. הבאת ראיות לסתור

  4. בקשה לפסילת ראיות

  5. עתירה לגילוי ראיה

  6. ראיות נוספות בערעור

  7. השתהות בניהול הליכים

  8. ראיות מהימנות לכאורה

  9. נטל הראיה בדיני מיסים

  10. היפוך סדר הבאת הראיות

  11. שטר המטען כראיה לכאורה

  12. בקשה להבאת ראיה מפריכה

  13. הצגת כרטיס נוכחות כראיה

  14. בקשה להגשת ראיות נוספות

  15. עתירה לגילוי ראיה חסויה

  16. הגשת ראיות נוספות בערעור

  17. ראייה חדשה לפי חוק הנכים

  18. סדר הבאת הראיות בערעור מס

  19. היפוך נטל הראיה בערעור מס

  20. ערר על ראיות לכאורה למעצר

  21. הגשת ראיות באיחור משפט פלילי

  22. הגשת ראיות חדשות לאחר פסק דין

  23. האם חוות דעת מהווה ראיה חדשה

  24. השמדת ראיות בזמן חיפוש משטרתי

  25. הגשת ראיות לבית המשפט ללא אישור

  26. ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי

  27. זיכוי עקב נזק ראייתי במשפט הפלילי

  28. האם דו''ח מבקר המדינה ראיה קבילה

  29. משקל ראייתי של חתימה על תעודות משלוח

  30. דחיית מועד הוכחות - צירוף ראיות נוספות

  31. בקשה להבאת ראיות לסתור קביעת ביטוח לאומי

  32. תקנות הראיות (שכר עורך-דין), תשל''ח-1978

  33. חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955

  34. תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים),תשט''ז-1956

  35. רישום במשרד הרישוי הוא דקלרטיבי בלבד ואינו מהווה ראיה

  36. חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון