להלן החלטה בנושא בקשה דחופה לביטול פסק דין: החלטה הקדמה: לפני בקשה דחופה לביטול פסק דין שניתן ביום 27/2/08 כנגד המבקש, בהעדר התייצבות מטעמו. השתלשלות ההליכים בתיק ומחדליו הרבים של ב"כ המבקש פורטו בהרחבה בפסק הדין מיום 27/2/08 ואינני מוצא טעם לשוב ולהרחיב בנדון. טענות הצדדים: בבקשתו דנא מציין ב"כ המבקש כי העדר ההופעה לדיון ביום 27/2/08 לא נבעה מזילזול מצידו בהחלטות בית המשפט, כי אם מסיבה מוצדקת - היותו בחופשת אבל בשל מות חמיו ביום 19/2/08, אשר בגינה נאלץ להיעדר ממשרדו עד ליום 28/2/08. בבקשה מציין ב"כ המבקש, עו"ד דבאח עאדל, כי הודעות שונות בעניין זה נשלחו לבתי המשפט השונים, לרבות בית משפט זה, ואולם מבירור שערך במרכז המידע הארצי הוברר לו כי ההודעה שנשלחה אל בית המשפט לא נתקבלה ואף ניתן כנגד מרשו פסק דין בהעדר התייצבות. לשיטתו של עו"ד דבאח, פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות עלול לקפח את זכויותיו הקנייניות של המבקש, אשר קיים את החלטות בית המשפט בכל הקשור לגילוי מסמכים, ואף מסר לידי הצד שכנגד מסמכים המצביעים על בעלותו במקרקעין נשוא כתב התביעה. בתמיכה לבקשתו, צירף המבקש תצהיר לאקוני וסתמי, במסגרתו מצהיר ב"כ המבקש, עו"ד דבאח, כי "כל המובא בבקשה הינו אמת ונכון". מנגד, המשיב מתנגד לבקשה ומבקש להותיר את פסק הדין על כנו. לטענת המשיב, התצהיר הסתמי שצורף לבקשה אינו עונה על דרישות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"), וכבר מטעם זה דין הבקשה להידחות. בנוסף, לדידו של המשיב, הזלזול החמור שהפגין המבקש בהליך המשפטי, כבר מיום שנמסר לידיו כתב התביעה, אף הוא מצדיק דחייתה של הבקשה. לטענת המשיב, הטעם המופיע בבקשה דנא אין בו כדי להצדיק ביטולו של פסק הדין, שכן דבר לא מנע מהמבקש להודיע לו ולבית המשפט את דבר הפטירה של חמיו כשבוע קודם לאותו דיון ולבקש שינוי מועד הדיון. לשיטתו של המשיב, הנימוק של המבקש לאי התייצבותו לדיון מהווה שימוש ציני באירוע מצער, שמוטב היה אלמלא נעשה. כן מדגיש המשיב כי היעתרות לבקשה תפגע באינטרס סופיות הדיון ובאינטרס הציבורי בדבר קיום משפטים ביעילות וללא ניצול לרעה של סדרי הדין. לבסוף, מפנה המשיב לכך שזכויותיו בקרקע נשוא הדיון כבר נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, כך שבביטול פסק הדין בנסיבות אלה יש יותר מאשר פגיעה "רגילה" באינטרס ההסתמכות של המשיב והפגיעה בו היא פגיעה קשה שבעתיים. בנסיבות אלה, טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות מוגברות. לחילופין, מבוקש להשית על המבקש הוצאות משמעותיות, שיהיה בהן כדי לשקף את הפגיעה הקשה באינטרסים של המשיב, כמפורט לעיל. דיון והכרעה: סמכות בית המשפט לבטל פסק דין, אשר ניתן על ידו במעמד צד אחד בלבד, מוסדרת בתקנה 201 לתקסד"א הקובעת בזו הלשון: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם". בית המשפט רשאי להורות על ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד מחמת חובת הצדק ומכוח שיקול דעתו של בית המשפט. באשר לביטול על פי שיקול דעת, יש לבדוק את סיבת המחדל ואת סיכויי ההצלחה (ע"א 64/53 יששכר כהן נ. שלום יצחקי, פד"י ח (1) 395). במקרה דנא, מחד גיסא, לא ניתן להתעלם מהתנהגותו המזלזלת והחמורה של ב"כ המבקש, אשר התעלם בצורה בוטה מהחלטות שיפוטיות של בית המשפט, ואף לאחר שבית המשפט התרה בו בלשון קשה, לא התייצב לדיון שנקבע מבעוד מועד ולא דאג להופעה של עורך דין אחר ממשרדו או להגשת בקשה לדחיית הדיון, תהא הסיבה להעדר התייצבותו קשה ככל שתהא. לכך יש להוסיף את העובדה, כי לבקשה שהוגשה מטעמו, צירף ב"כ המבקש תצהיר לאקוני שאין בו פירוט כנדרש לאימות העובדות הכלולות בו, טעם אשר בו בלבד יש בכדי להביא לדחיית הבקשה. מאידך גיסא, לא ניתן להתעלם מהטעם להעדר ההתייצבות, דהיינו: אבל במשפחת ב"כ המבקש, ובנוסף לכך, ההלכה היא כי בית המשפט יעדיף בירור התביעה לגופה על פני קיום פסק הדין בהעדר הופעה (ראה ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431 עמ' 440). לעניין השאלה הנוספת שיש לבחון, קרי: שאלת סיכויי ההצלחה של המבקש, הואיל וסיכויי ההצלחה נבחנים בשלב זה ברמה הלכאורית בלבד, דומני, כי ניתן להסתפק, בשלב זה, בטענות שהעלה המבקש בהגנתו. יתרה מכך, מקום בו ניתן למצוא את האיזון בין האינטרסים המנוגדים של הצדדים באופן שניתן לפצות את הצד הנפגע בגין רשלנותו של הצד השני באמצעות פסיקת הוצאות הולמות, כי אז ניתן למחול לצד הרשלן על מחדלו, ולחייבו בהוצאות (ראה ע"א 64/53 יששכר כהן נ. שלום יצחקי, פד"י ח (1) 395)). לפיכך, לפנים משורת הדין ועל מנת למנוע גרימת נזק בלתי הפיך למבקש, ראוי לבטל את פסק הדין שניתן נגדו. תנאי לביטול פסק הדין הוא כי המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ, וזאת מעבר לכל ההוצאות שהוטלו עליו עד כה, לרבות ההוצאות שנפסקו בפסק הדין בין אם לאוצר המדינה ובין אם לטובת הצד המשיב. כל ההוצאות - ללא יוצא מן הכלל - תשולמנה בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו, שאם לא כן, יוותר פסק הדין מיום 27/2/08 על כנו. במידה ותשולמנה ההוצאות במועד, יודיע המבקש על כך לבית המשפט ויצרף הוכחה בדבר תשלום ההוצאת, והתיק ייקבע לקדם משפט נוסף.ביטול פסק דין