ביטול פסק דין בהעדר הגנה בתביעת נזיקין

להלן פסק דין בנושא ביטול פסק דין בהעדר הגנה בתביעת נזיקין: פסק-דין לפני בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופט בדימוס א' בן הדור) בת.ק. 2938/04 מיום 15.8.04, וכן החלטתו מיום 28.11.04 לפיה נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק הדין הנ"ל בהעדר הגנה. הבקשה הצריכה תשובה. הואיל והמשיב אינו מיוצג, זומנו הצדדים להשלמת טיעונים בעל פה. לאחר שמיעת הצדדים, אני מחליט בזאת לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות, חרף שלא ניתנה הסכמה, ובהתאם לתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), מן הטעמים הבאים. מדובר בפסק דין שניתן בהעדר הגנה, כמו כן מדובר בתביעת נזיקין והתובע לא הוכיח את פרטי הנזק. הרקע לבקשה 1. המשיב הגיש כנגד המבקש תביעה בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב הריסת גדר שבנה בגבול בין חלקתו וחלקת המבקש. בין הצדדים היו הליכים נוספים והיחסים ביניהם עכורים, כך אף לדברי המשיב עצמו. משהגיע יום הדיון והמבקש לא התייצב (26.7.04) התיר לו בית המשפט קמא לבצע מסירה אישית של כתב התביעה לידי המבקש. בדיון ביום 15.8.04, המבקש לא התייצב ומפי המשיב נאמר כדלקמן: "חוזר על האמור בכתב התביעה ומוסיף - מסרתי את כתבי הטענות לנתבע - זה עשה תנועה של זלזול וסירב לקבל את המסמכים ואף אמר לי שיודע שמדובר בתביעות קטנות". לאור זאת ניתן בהמשך ישיר פסק הדין שזהו נוסחו: "ביום 26.7.04 התרתי מסירה אישית והתובע התייצב היום ואף הצהיר תחת אזהרה כי מסר את כתב התביעה לנתבע וזה סירב לקבלו - לכן פוסק אני כי הנתבע ישלם לתובע סך של 9,000 ₪. משנפתחו הליכי הוצאה לפועל כנגד המבקש, ונודע לו על קיום פסק דין, הגיש בקשה לביטולו, אשר נדחתה מן הטעם "שהתובע הצהיר תחת אזהרה כי מסר את כתבי בית המשפט למבקש". בית המשפט קמא האריך את המועד להגיש בקשת רשות ערעור, וזו מונחת לפני. טענות המבקש 2. המבקש טוען שמעולם לא קיבל את כתב התביעה, ואילו ידע שקיימת כזו, הרי שהיה מביאה לעורך דינו המטפל בענייניו, וכי סיכוייו לזכות בתביעה טובים הן מן הטעם שאין יריבות בין הצדדים, שכן עניין בניית הגדר, נשוא הסכסוך, מקורו בפסק דין שלא המשיב היה הזוכה בו אלא הוריו, והן מן הטעם שיש מחלוקת אמיתית בקשר למיקומה של הגדר. טענות המשיב 3. המבקש הפר את צווי בית המשפט וגורם למשיב להוצאות. המבקש קיבל את כתב התביעה במסירה אישית. לדבריו, המבקש אמר לו בעת שמסר לו את המעטפה עם כתב התביעה "תביעות קטנות זה לא מעניין אותי" בהינף יד וסירב לחתום וסגר את הדלת. כתב התביעה נשלח אליו 4 פעמים. המבקש גרם למשיב נזק בהריסת הגדר וחיבל ברכושו, שעה שהוא בנה אותה על פי הנחיות מודד מוסמך. דיון למעשה הדיון בענייננו עוסק בביטול פסק דין. לעניין השיקולים שבית המשפט ישקול בנדון ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, סיגא 2003, 281. ההמצאה 4. דברי המשיב לעניין המסירה האישית שנאמרו בבית המשפט, שונים מדבריו בתגובתו לבקשה, כפי שעולה מהפרוטוקול ומציטוט דבריו דלעיל, אם כי אין הדבר משמעותי, הרי שהדבר מלמד על כך שאכן בין הצדדים סכסוך עמוק, ובנסיבות כאלה לא היה מקום לבצע מסירה אישית על ידי בעל הדין-המשיב-בעצמו. כנגד דברי המשיב ישנו תצהיר המבקש בבקשה לביטול פסק הדין. המבקש טוען כי יש להעתר לבקשתו לביטול פסק הדין מחובת הצדק (ראו א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 282). סיכויי הצלחה וזכות הגישה לערכאות שיקול נוסף לעניין ביטול פסק הדין הוא סיכויי ההגנה. (ראו ע"א 32/83, בר"ע 301/82 אפל נ' קפח, פ"ד לז(3), 431). אכן, זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד. ב"כ המבקש מפנה לאמור בבש"א (י-ם) 2246/03 (ת.א. 5173/03) מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל נ' קיבוץ שריד: "ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשה על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו..." במקרה הנדון, מדובר למעשה בתביעת נזיקין. לפיכך, היה על בית המשפט לדון בעניין הנזק ולעניין זה קובעת תקנה 97(א): "... היתה התביעה שלא על סכום כסף קצוב, יהא בית המשפט רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין". אמנם בית המשפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית המשפט האזרחי (סעיף 62(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984), אולם במקרה הנדון בית המשפט קמא לא התייחס כלל לעניין זה, כפי שעולה מפסק הדין, ופסק את הסכום ללא נימוק כלשהו, כפי שצוטט לעיל. נראה כי נפל פגם בהמצאה מצד אחד, וכן סיכויי הצלחה בתביעה עצמה נראים טובים. (ראה גורן, שם, 283). התוצאה לאור כל האמור, אני מקבל את הערעור ומבטל את פסק הדין, ומחזיר הדיון לבית המשפט לתביעות קטנות על מנת שידון בתביעה לגופה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. הפקדון יוחזר למפקידו. פסק דין בהעדר הגנהנזיקיןביטול פסק דין