איסור שימוש במסמך

להלן פסק דין בנושא איסור שימוש במסמך:

פסק דין

1.     המבקשת עותרת להרשות לה לערער על החלטת בית משפט השלום לפיה נדחתה בקשתה לאסור על המשיבות לעשות שימוש במסמך - שנערך על ידי המהנדס יגאל נצר (להלן: "המהנדס") - בהליך המשפטי המתנהל ביניהם, והוגש על ידן כנספח לתצהיר מטעמן. ברקע, תביעת המשיבות נגד המבקשת בגין הפרת התחייבות לתשלום בעבור ביצוע עבודות שונות.

עמדת המבקשת היא שהואיל והמסמך נערך כחלק ממאמצי הצדדים להגיע להסכמה ביניהם, יש לראות בו כנערך לצורכי פשרה ומשכך, זכותה למנוע הגשתו בפני בית משפט קמא. מנגד, טוענות המשיבות שהמהנדס מונה כמהנדס מכריע על פי בקשת שני הצדדים, ולכן הוגש כדין לעיונו של בית משפט.

בית משפט קמא לא קיבל את עמדת המבקשת, בהעלאת מספר נימוקים מרכזיים: המסמך אינו כולל אמרה מפורשת לפיה הוא נערך לצורכי פשרה וכן שהמבקשת השתהתה בבקשתה להתנגד להגשת המסמך.

2.     צודקות המשיבות שכלל-על במשפט האזרחי הינו גילוי מסמכים רלוונטיים. מטרה כפולה ביישום הכלל. האחת, לאפשר לכל צד לדעת מה מחזיק יריבו באמתחתו, על מנת לשקול צעדיו בניהול המשפט. האחרת, לאפשר לכל צד להגיש מסמכים שונים בפני בית המשפט על מנת להשפיע על תוצאות המשפט. גילוי מירבי תורם לחקר האמת, הוא יעד חשוב בהליך האזרחי. ברם, יעד זה אינו עומד לבדו. המשפט מכיר, וביתר שאת בשנים האחרונות (ראה למשל, סעיף 79 א', ג' ו-ד' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984) את יתרונותיה של הפשרה על פני הכרעה לגופה הן במישור המעשי והן במישור העקרוני. להשגת המטרה האחרונה נסללו מסלולים שונים, כגון: פשרה וגישור. על מנת לחזק את "חופש הביטוי" או ליתר דיוק, "ביטוי חופשי", בהליכים מעין אלו נקבע שתוכן הדברים נהנה מסוג של חיסיון (ראה ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז (1) 311; רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי; וספרו של השופט י' קדמי -על הראיות (חלק שני), בעמ' 1000-1002).

ומן הכלל אל הפרט.

3.     המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב ההיתר להגיש את המסמך לבית המשפט. עיון במסמך ישכילנו כי הוא נערך לצורכי משא ומתן במטרה להגיע לפשרה. המסמך מתעד פגישות בין הצדדים ומתאר מאמץ לגשר בין המחלוקות שנתגלו בין הצדדים. יותר מפעם הגדיר המומחה את ההליך כתהליך של גישור. למשל, "אכן תהליך הגישור נשא פרי... הן אלה שסוכמו בתהליך הגישור..." (ר' עמ' 3 למסמך). במסמך צויין שהמטרה הינה להגיע לפתרון נאות עם הקבלן. אינני מתעלם מטענת המשיבה כי המומחה מונה כמהנדס מכריע. אכן נכון שהמהנדס מונה בשל מומחיותו. בשבתו עם הצדדים ובעריכת המסמך הוא הביע דעתו המקצועית. ברם, אין בכך לסתור את מטרת המפגשים. המומחה אף ציין בסיכום המסמך, לאחר שלא הצליח להביא את הצדדים לעמק השווה, ש"הינני ממליץ להגיע לידי סיכום עם הקבלן על סמך המלצותינו המפורטות לעיל". צא ולמד שתפקידו של המהנדס הוא להציע דרכי פיתרון לסכסוך והוא אינו בגדר מומחה מכריע. המהנדס לא תיאר את תפקידו מלכתחילה כמומחה מכריע ולא פסק בסכסוך בין הצדדים. ניתן לומר שהעולם הפך למקצועי יותר בשנים האחרונות. הדבר נותן את אותותיו גם בסכסוכים בין צדדים הדורשים התמקצעות. על כן אין תימה שמגשר או מפשר עשוי להיבחר על סמך מומחיותו. אין בקורות חייו כדי להפכו בהכרח לבורר או מעין בורר. המסמך מלמד שההליך התנהל ברצינות ושתפקידו של המהנדס ומטרתו היו בירור עמדות הצדדים, לסייע להם לנהל משא ומתן ולהגיע כאמור לפתרון הסכסוך. הבעת עמדה מקצועית על ידי המומחה במקרה דנא חוסה תחת אצטלת המשא ומתן ולא מסמיכה אותו כגורם מכריע.

אמנם בסיומו של יום נכשל המשא ומתן, אך לא מבחן התוצאה קובע - אלא מבחן מהותו של הליך. בית משפט קמא העניק משקל מירבי לכך כי המסמך אינו מציין ככותרת ובצורה מפורשת שההליך נועד לצרכי פשרה. ברם על פי דין, אין דרישה פורמלית בכתב, דוגמת סעיף 8 למקרקעין בהקשר אחר. ציון באופן מפורש שההליך נועד לצרכי פשרה הינו כלי חשוב להגדרת מהותו, אך המדובר בכלי עזר ולא בתנאי מחייב (ראה דברי הנשיא שמגר בפס"ד סלע שהובא לעיל, עמ' 334 והשווה המצב ההפוך, בו ציון המונח 'מבלי לפגוע בזכויות' אינו בהכרח מחייב - ע"א 440/75 זנדבנק נ' דנצינגר, פ"ד ל (2) 274). המסמך מתעד ומסכם את עמדות הצדדים שהוחלפו ביניהם לצרכי פשרה. אין בכך שצד ג' הוא אשר ערך את המסמך והוא אשר הביע עמדות שונות כדי להוציא את המסמך מסוג אותם מסמכים שנערכו לצרכי פשרה. תוצאה משפטית אחרת עשויה להרתיע צדדים מלהיעזר בצד ג' - הדיוט או מומחה. תוצאה כזו אינה מתיישבת עם המגמה לעודד פשרות, לעתים על ידי סיועו של איש מקצוע או מגשר או מפשר מקצועי.

     באשר לקביעה שהמבקשת השתהתה בהעלאת התנגדותה להגשת המסמך, בדיקת הענין מלמדת כי הדבר אינו מדוייק מבחינה עובדתית. המבקשת התייחסה לנושא בכתב ההגנה המתוקן (ראה סעיף 15 בעמ' 10) ואף ביקשה להוציא את המסמך מהתיק בקדם המשפט שהתנהל בפני בית המשפט (ראה עמ' 5 לפרוטוקול). בית משפט קמא יצא מתוך הנחה שהענין נטען על ידי המבקשת לראשונה במסגרת הבקשה הנדונה וכאמור, זהו אינו מצב הדברים.

4.     לאחר עיון בתגובות הצדדים החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

     הערעור מתקבל.

הנני מבטל את החלטת בית משפט קמא וקובע שבקשת המבקשת מתקבלת ובהתאם אין לעשות שימוש במסמך, ויש למושכו מתיק בית משפט קמא.

המשיבה תישא בהוצאות המבקשת ובשכר טרחת עו"ד בהליך זה ובהליך קמא בסך 3,500 ₪ להיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. איסור הטלת חרמות

  2. איסור סחר באיברים

  3. איסור שימוש במסמך

  4. חוק איסור סחר באנשים

  5. איסור אימון ללא תעודה

  6. איסור קביעת מגבלת גיל

  7. איסור מפגשים בעת לחימה

  8. חוק איסור שיבוט בני אדם

  9. איסור שימוש בכדורי גומי

  10. איסור עיסוק נוסף של עו"ד

  11. איסור חלוקת כרטיסים חינם

  12. איסור התבטאויות אנטישמיות

  13. איסור האכלת אווזים בכפייה

  14. ביטול איסור זילות בית המשפט

  15. הצעת חוק איסור מכירת איברים

  16. הצעת חוק איסור ציון יום הנכבה

  17. איסור קיום קשר מיני בין מטפל ומטופל

  18. הצעת חוק איסור הפגנות ליד בית מגורים

  19. איסור גביית דמי כניסה לחופי רחצה פומביים

  20. איסור שימוש במקום פולחן שלא למטרות פולחן

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון