תביעה נגד קבלן על ליקויי בניה

להלן פסק דין בנושא תביעה נגד קבלן על ליקויי בניה:

פסק דין

1.     בפני תביעה כספית, שהגישו התובעים נגד החברה הקבלנית ישראל אהרוני ובניו חברה לבניין ונכסים בע"מ, החברה שבנתה את הבית בו מצוייה דירת התובעים (להלן: "נתבעת 1" או "החברה") ונגד ישראל אהרוני, מנהלה של החברה (להלן: "אהרוני" או "נתבע 2").

לטענת התובעים, נתבעת 1 הפרה את ההסכם שקשרה עימם ואחראית כלפיהם בשל רשלנותה. נתבעת 1 מסרה להם דירה עם ליקויי בנייה, ועל אף דרישות מטעם התובעים לתיקון הליקויים, נותרו ליקויים בדירה. תביעת התובעים הינה לפיצוי כספי בשיעור העלות, שתידרש לתיקון הליקויים, בתוספת פיצוי, בגין נזקים נלווים שנגרמו להם. התובעים מיחסים לנתבע 2 אחריות אישית כלפיהם הן על בסיס רשלנות והן מכוח אחריותו כשלוח של נתבעת 1.

לתמיכת תביעתם, צירפו התובעים חוות דעת ערוכה כדין של מהנדס הבניין יוסי בן חורין.

2.     בכתב ההגנה, שהוגש מטעם הנתבעים, כפרו הנתבעים בקיום חבות אישית של נתבע 2, כפרו בטענה, שמי מהנתבעים התרשל, כפרו בקיום הליקויים, שפורטו בחוות דעת המומחה, וטענו, כי אם נותרו ליקויים כלשהם, הרי הם נגרמו בשל עבודות נוספות שביצעו התובעים לאחר שקיבלו החזקה בדירה. כמו כן כפרו הנתבעים בהיקף הנזק הנטען.

לחלופין, ביקשו הנתבעים מבית המשפט לקבוע, כי אם ימצא בית המשפט, שהנתבעים או מי מהם אחראים לליקויי בנייה כלשהם בבית נשוא התביעה, יאפשר לנתבעת 1 לתקן הליקויים בעצמה, או על ידי מי מטעמה, על פי קביעת מומחה ובפיקוחו.

שאלת חבותו האישית של נתבע 2
3.     לטענת התובעים, אשר נסמכת על עדותו של משה בויארסקי, נתבע 2 אחראי באופן אישי לפצות התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם, וחבותו היא ביחד ולחוד עם חבותה של נתבעת 1, וזאת בהסתמך על העובדות הבאות: נתבע 2 הינו מנהלה של נתבעת 1 ובעל מניות בה, נתבע 2 היה הרוח החיה בנתבעת 1 בתקופה הרלבנטית, הוא נכח אישית במועד החתימה על הסכם הרכישה, הוא היה פעיל במהלך הבנייה ובפיקוח על ביצוע העבודה. התובעים טוענים, כי נתבע 2 פיקח אישית באופן בלתי נאות על ביצוע עבודות הבנייה. לטענתם, נתבע 2 לא הנהיג שיטת עבודה נכונה ומסודרת, לא הדריך כלל את העובדים בביצוע העבודה ו/או לא הדריכם בצורה מספקת, לא קיים נוכחות השגחה ופיקוח צמודים באתר, ביצע את העבודה תוך התעלמות מתקנים מחייבים ו/או מחוק התכנון והבנייה, לא דאג שהבנייה תבוצע מחומרים בעלי תו תקן ו/או מאיכות טובה ו/או נתן הוראות מוטעות באשר לסוג הבנייה, ולבסוף, משנתגלו הליקויים, לא דאג נתבע 2 לתקן הליקויים.

לטענת התובעים, אחריותו של נתבע 2 מבוססת הן על היותו שלוח של נתבעת 1 והן בשל רשלנותו האישית.

איני בדעה, שיש לחייב את נתבע 2 באופן אישי בגין ליקויי הבנייה וכל הקשור בהם
ואלה נימוקיי:
ראשית, מנקודת מבט חוזית לא נקשר חוזה בין התובעים לבין נתבע 2 אישית. חוזה המכר, עליו חתמו בני משפחת בויארסקי, נחתם עם נתבעת 1 בלבד. לא מצאתי כל מסמך, ממנו ניתן ללמוד, שעל אף האמור לעיל, כוונת הצדדים הייתה ליצור חיוב אישי של נתבע מס' 2. לכן, גם אם הופר החוזה על ידי הקבלן, הרי יש לייחס הפרה זו לנתבעת מס' 1 בלבד. יש לשמור על עקרון האישיות המשפטיות הנפרדת, שהוא אחד מעקרונות היסוד בדיני חברות. ב"כ התובעים לא הצביע בפני על נימוק כלשהו, בגינו יש במקרה דנן להרים את מסך ההתאגדות.

שנית, לא מצאתי, שניתן לייחס לנתבע 2 חבות בנזיקין. לא הוכח, שנתבע 2 ביצע עוולת רשלנות, לא נוצרה קונסטרוקציה נזיקית לחבות אישית שלו.

מחקירתו הנגדית של בויארסקי עלה, כי נתבע 2 לא ביצע עבודות בנייה בפועל, וגם לגבי שאלת הפיקוח הבלתי נאות אין לבויארסקי כל פירוט, שכן התברר, שהוא לא ידע, מי בעלי המקצוע שעבדו בשטח, מה ההשכלה שלהם ומה המיומנות שלהם. בויארסקי הודה, כי הגיע למסקנה שהפיקוח לא היה נאות, רק לנוכח התוצאות בשטח, דהיינו, לנוכח העובדה שנותרו ליקויי בנייה. לא הובא כל ביסוס עובדתי קונקרטי לביסוס עוולת רשלנות של נתבע 2 באופן אישי כלפי התובעים.

אני דוחה התביעה האישית נגד נתבע 2, ומחייבת התובעים בהשתתפות בשכ"ט עו"ד נתבע 2 בסך 5,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.

מניעות והתיישנות
4.     לטענת ב"כ הנתבעים, כבר בעת שהועמדה הדירה לרשות התובעים, ניתן היה לגלות חלק גדול מהליקויים, הנטענים על ידי התובעים (פירוט הליקויים שטענה זו מתייחסת אליהם, מצויה בסע' 2.2 לסיכומי טענות הנתבעים). לטענתו, למרות שעל התובעים היה לפנות אל הנתבעים בקשר לליקויי הבנייה תוך שנה מהמועד בו הועמדה הדירה לרשותם, לגבי חלק ניכר מהליקויים לא עשו כן התובעים. לפיכך טוען הוא, מנועים התובעים מלהסתמך על אותם ליקויים ואי התאמות, שניתן היה לגלותם בבדיקה סבירה מיד עם העמדת הדירה לרשותם ושבגינם לא פנו בכל דרישה תוך שנה.
לא קיבלתי טענה זו. כפי שעולה מתצהירו של בויארסקי הנתמך במסמכים, אמנם התאפשר לתובעים להיכנס לדירה ב- 31.7.97, אך באותו מועד טרם נעשתה מסירה של הדירה באופן רשמי, שכן בעת כניסתם לדירה לא היה בידי הנתבעת טופס 4, המעיד על אישור אכלוס וחיבור לרשת החשמל. במכתב, ששלחו התובעים לנתבעים ב- 12.4.98 (צורף נספח ג'), כתבו הנתבעים, כי נאלצו להיכנס לדירה ב- 31.7.97 ללא מסירה רשמית, בטרם נתקבל אישור אכלוס, כיוון שכבר מסרו את דירתם הישנה ונותרו ללא דירת מגורים, אך לא ניתן לראות במועד בו קיבלו הדירה פיסית מועד מסירה, כל עוד לא קיבלו גם את טופס 4. טופס 4 נתקבל רק בפברואר 99 לערך (סע' 14 לתצהירו של בויארסקי).

     הנני בדעה, שאת המונח "העמדת הדירה לרשותו" שבסע' 4 א' לחוק המכר (דירות) התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק המכר (דירות)"), יש לפרש לטובת הקונה, דהיינו, המועד בו הועמדה הדירה לרשות התובעים הוא המועד בו קיבלו החזקה במסירה כדין לאחר שכבר נמסר אישור אכלוס, שכן רק במועד זה היה מקום לכך, שהתובעים יפנו למומחה שיבדוק הדירה ויקבע אם יש בה ליקויים ואי התאמות (על פרשנות לטובת הקונה ראה להלן, הציטוט מתוך ע"א 2299/09 אברהם שפייר ו- 28 אח' נ' חב' דיור לעולה בע"מ ואח' פ"ד נה (4) 213 (להלן: "פס"ד שפייר"), שבעמ' 6 למטה לפסק דין זה).

הנתבעים מודים, שב- 21.11.99 קיבלו את מכתבם של התובעים, אליו צורפה חוות הדעת של המומחה בן חורין. מאז נתקבל טופס 4 בפברואר 99 ועד 21.11.99, טרם חלפה שנה. גם אם הפרשנות, שאני נותנת לסע' 4 א' לחוק המכר (דירות), אינה נכונה, וגם אם הייתי קובעת, שמועד העמדת הדירה לרשות התובעים הוא המועד בו התאפשר לתובעים להיכנס לדירה בטרם הושלמה הבנייה בה, בטרם התקבל טופס 4 ומבלי שנערך פרוטוקול מסירה - וכאמור איני סבורה שהמצב כך - סבורתני, שגם אז לא היה מקום לקבוע, שהתובעים מנועים מלתבוע בגין הליקויים, שפירט ב"כ הנתבעים בסע' 2 לסיכומי טענותיו.

מעדותו של בויארסקי, שהייתה אמינה עלי, למדנו, שעוד ב- 12.4.98 שלחו בני משפחת בויארסקי לנתבעים מכתב (נספח ג' לכתב התביעה), ובו דרשו קבלת טופס 4 לצורך השלמת המסירה, וכן מסרו במכתב זה רשימה של ליקויים; עוד למדנו מעדותו, כי התובעים פנו אל הנתבעים בעל פה אין ספור פעמים, הפנו לליקויים וביקשו שיבוצעו תיקונים, כי מועד ביצוע התיקונים נדחה כיוון שנתבעת 1 הייתה עסוקה באכלוס מספר בתים נוספים, וכי בשל כך, שהתובעים היו תלויים בחסדיה של נתבעת 1 לעניין החיבור לרשת החשמל וקבלת טופס 4, החליטו התובעים להמתין בסבלנות עד תום האכלוס. עוד למדנו מעדותו של בויארסקי, כי לאחר קבלת טופס 4, בפברואר 99 לערך, החלה הנתבעת לבצע מספר תיקונים, אך הפסיקה התיקונים באמצע, תוך הבטחה שהתיקונים יושלמו תוך מספר ימים, הבטחה שלא קוימה.

לאחר שבמאי - יוני 99 לערך, פנו התובעים לקובי אהרוני, נציגה של נתבעת 1, והתריעו על כך, שסדקים שתוקנו בדירה חזרו והופיעו, וכי יש דליפות ונזילות במספר מקומות, ולאחר שהתקלות לא תוקנו, פנו התובעים למהנדס יוסי בן חורין לקבלת חוות דעת מקצועית. גם אם בחוות דעתו התייחס בן חורין לליקויים, שיתכן מאוד שהתובעים לא התלוננו עליהם בפני התובעים קודם לקבלת חוות דעתו, ליקויים הקשורים לפגמים בתכנון ובביצוע, או לאי התאמה לתקן (לא ברור מהראיות שבתיק אם כך המצב), איני בדעה שהתובעים מנועים מלתבוע בגינם, שכן מדובר בליקויים, שהקבלן אמור היה לדעת עליהם ואילו התובעים, שהינם "קונה מן היישוב", לא היו אמורים לעמוד עליהם בטרם נעזרו באיש מקצוע. אין לבוא אל התובעים בטענה, שנמנעו מלהיעזר באיש מקצוע בטרם נתקבל אישור האכלוס (טופס 4).

     בית המשפט סבור, שלא יהיה זה צודק לתת במקרה שלפנינו פירוש דווקני לדרישת
ה"הודעה המוקדמת" שבחוק. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט חשין בפסק דין

שפייר הנ"ל:

     "... נטל הוא המוטל עלינו, שנעשה כמיטבנו כדי לקרב פירושו של חוק לטעמים שנפחו חיים באפיו בהיוולדו. לענייננו שלנו נאמר, שפירוש דווקני כי ניתן לחובת ההודעה המוקדמת שבחוזה ובחוק, פירוש ולפיו תישלל זכותו של קונה לחזור על מוכר שמכר נכס לקוי אך באשר ההודעה המוקדמת לא נמסרה במועד ובנוסח המדויק שעליו הוסכם; פירוש שיתעלם מטעמיו של הכלל אשר הוליד את חובת ההודעה המוקדמת; פירוש זה - פירוש בלתי ראוי יהיה... פירוש מעין זה יפגע שלא בצדק בקונה, בהטילו עליו נטל שלעיתים לא יוכל לעמוד בו. בד בבד עם קיפוח הקונה, ישתחרר מוכר מאחריות גם במקום שאין כל הצדק לדבר. הוא הדין באשר לאינטרס הציבור, שאף הוא יימצא נפגע. שומה עלינו, אפוא, לבדוק בקפדנות ובזהירות כל מקרה ומקרה לגופו, לבחינה אם יש מקום להחיל עליו את הכלל בדווקנותו, או אם יש מקום ליצירת התאמות ראויות" (שם פסקה 12 עמ' 225).

וכן:     
     "... על הרוב, הגם שלא תמיד, יודע קבלן - ובין הראשונים יודע הוא - על אי התאמות במבנה שבנה ודרישה קפדנית למסירתה של הודעה מוקדמת לא תשרת כל אינטרס ראוי...

     יתר על כן, קונה מן היישוב לא יידע לעיתים קרובות על קיומה של אי התאמה, והרי אין הוא מומחה בשיטות העבודה, בטיב החומרים ובדין הבנייה. קונה מן המניין - שלא כמות הקבלן - אף אין לו לעזר אנשי- מקצוע ומומחים, ועל כן גם לא יוכל לעמוד על ליקויים "שקופים" (כלשונו של השופט דוד חשין בת"א (י-ם) 12942/87 דובר נ' אלרם) כליקויים בגובה הדירה, ברוחב מסדרונות ועוד כיו"ב ליקויים שרק בדיקת מומחה תוכל לעמוד עליהם...

     אם אין די באלה, הנה האינטרס הציבורי המחזיק על כתפיו את דין מכירת דירות יורנו כי מבין שני אלה: הקבלן או הקונה, ראוי הוא שהקבלן דווקא יישא באחריות לנזקים... מבין השניים - הקבלן או הדייר-הקבלן הוא במעמד קרוב יותר לעריכת ביטוח , הן מבחינת הידע, הן מבחינת הערכת הסיכונים והן מכל בחינה רלבנטית אחרת; ביכולתו לתקן ליקויים בעלות נמוכה וחיובו בתיקון ליקויי-בנייה יביא אותו להקפדת-יתר ולהימנעות מהתרשלות בעבודה... פריקת אחריות מעל גבו של קבלן רק בשל פגם טכני בהודעה מוקדמת - פגם של מועד -תהא בלתי רצויה ובלתי ראויה... מקום שמטרת החובה תושג אף בלא שהקונה מסר הודעה רשמית למוכר - למשל: מקום שהמוכר ידע בפועל על הליקויים שבדירה - נורה כי המוכר לא ינצל את חובתו לתקן את הליקוים שנתגלו". (שם פסקה 13 עמ' 226, 227)


תיקונים או פיצויים
5.     לטענת ב"כ הנתבעים, אם יקבע בית המשפט, שיש לייחס לנתבעים או למי מהם חבות בקשר לליקויים, הרי שעל בית המשפט להסתפק בכך, שיצווה עליהם לבצע התיקונים בפועל ולא לפסוק פיצויים. לטענתו, התובע הודה, כי בעקבות פניותיו, ביצעה נתבעת 1 מספר תיקונים בדירתו. זאת ועוד, באשר לבעיית הסדקים, הפנה ב"כ הנתבעים לעדותו של מר יעקב אהרוני (בסע' 5.3 לתצהירו). לדברי אהרוני, כנציג נתבעת 1, ערך ביקורת בדירת התובעים ביחד עם נציג חב' אשקלית, היצרן של הבלוקים. זה האחרון הציע פתרון לבעיית הסדקים שהתגלו שוב ושוב. לדברי אהרוני, ביקש מהתובעים לאפשר לו לבצע את המלצת נציג חב' אשקלית, אך התובע סירב. כמו כן, בהתאם לעדותו של אהרוני, לא אפשר התובע לנתבעת 1 לבצע תיקונים נוספים מעבר לתיקוני הסדקים.

ב"כ הנתבעים טוען, כי לנוכח סירובו הנ"ל של התובע, להתיר לנתבעת לבצע התיקונים, על בית המשפט לאפשר לנתבעת 1 לבצע התיקונים בעצמה. לחלופין, טוען ב"כ הנתבעים, אם יקבע בית המשפט, שהתובעים זכאים לפיצוי, אין להוסיף לסכום הפיצוי תשלום עבור ביצוע על ידי קבלנים מזדמנים ו/או עבור פיקוח הנדסי, שכן סירובם של התובעים לאפשר לנתבעת לבצע התיקונים, כאשר הנתבעת הציעה לעשות זאת, מלמד, שדרישת הנתבעים שיאופשר להם לבצע התיקון מטעמם אינה בתום לב.

6.     אכן, סע' 4 ב' לחוק המכר (דירות) קובע:

     "התגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר",

ואכן, מאמינה אני, שהוצע לתובעים על ידי הנתבעת לנסות לבצע תיקונים לפי המלצת נציג חב' אשקלית והתובע סירב, אך האמנתי לתובע שהעיד, שהצעה כזו, הוצעה רק לאחר שכבר הוגשה התביעה ואפילו לאחר שכבר נתקבלה חוות הדעת של המומחה מטעם ביהמ"ש (עמ' 40 לפרוטוקול למטה), וכל זאת, לאחר שניסיונות קודמים של הנתבעת לתקן הליקויים נכשלו. גם אהרוני הודה בכך שבעיית הסדקים חזרה על עצמה שוב ושוב (ראה תצהירו סעיף 53 שורה 2).

הריני קובעת, כי כיוון שהוכח, שהנתבעים לא תיקנו את כל הליקויים, או לפחות את מרביתם, בטרם הגשת התביעה, ואף לא בטרם הוגשה חוות הדעת של המומחה מטעם ביהמ"ש, וכיוון שהנתבעים לא הוכיחו, שעוד לפני הגשת התביעה, ולפני קבלת חוות דעת המומחים ביקשו לתקן הליקויים והדבר לא התאפשר להם, הרי הם הפסידו את הזכות שהוענקה להם בסע' 4 ב' לחוק המכר (דירות), לבצע התיקונים בעצמם. אני קובעת, כי התובעים זכאים לקבלת פיצויים בגין ליקויי הבנייה. אין לקבוע, שדרישת התובעים לפיצויים הינה דרישה שלא בתום לב.

זכותו של קבלן לדרוש, שיאופשר לו לבצע תיקון ליקויים מכוח הסכמי מכר ומכוח הוראת סע' 4 ב' לחוק המכר, אינה זכות מוחלטת. משלא מילא הקבלן חובתו במשך זמן ממושך, אבדה זכותו זו (לעניין זה ראה, בין היתר: ע"א 391/80 לסרסון נ' שכון עובדים, פ"ד לח (2) 237; ע"א 288/80 וינקלר נ' ספיר סודרי חברה לבניין בע"מ פ"ד לו (2) 365; ע"א 553/95 + 472 זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ (2) 858; ת.א. (תא) 18809/88 פרלאה נ' רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (השופטת פלפל - לא פורסם); ת.א. (תא) 70103, קצנשטיין נ' רמט, (השופט אוקון - לא פורסם); ת.א. (תא) 77436/98, חזן בן ציון נ' בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ, (השופט אוקון - לא פורסם) ות.א. 106928/99 (שלום ת"א) יהב דניאל ואח' נ' קרני יוסף נדלן והחזקות בע"מ (פס"ד שניתן על ידי ב- 10.3.03)

לא רק שהתיקונים, שפורטו בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, לא תוקנו עד יום הגשת התביעה, אלא שהם לא תוקנו עד עצם היום הזה. אין מקום במקרה דנן לאפשר לנתבעת לבצע התיקונים בעצמה. על בית המשפט לחייב הנתבעת בפיצוי התובעים בגין הצורך בביצוע התיקונים בשיעור עלות תיקון הליקויים.

7.     בית המשפט מוסיף ומדגיש, כי במקרה דנן, כאשר, כפי שיפורט להלן, הגיע בית המשפט למסקנה, שמדובר בתיקון ליקויים בהיקף שאינו גדול, עדיף שביהמ"ש יחייב הנתבעת בתשלום פיצויים כספיים וימנע מלתת לנתבעת אפשרות לבצע התיקונים בעצמה, שכן מתן אפשרות לנתבעת לביצוע התיקונים כיום, תחייב הפעלת מנגנון פיקוח באמצעות מומחה מטעם בית המשפט, ומנגנון פיקוח כזה מעצם טיבו טעון הוצאה כספית עם סיכון, שבית המשפט יאלץ להיזקק לנושא פעם נוספת (וראה בעניין זה ת.א. 101179/99 (שלום ת"א) קריאף רוברט ואח' נ' א.ש. רהט הנדסה בע"מ - פסק דין שניתן על ידי ב- 24.8.03); ת.א. 109002/00 בסטיקר רחל ואח' נ. אוניל בניה ואח' (שלום ת"א) פס"ד שניתן על ידי ב- 3.2.04).

פיצוי בגין ביצוע על ידי קבלנים מזדמנים ובגין פיקוח הנדסי
8.     מהטעמים שפורטו בסע' 6 לפסק דין זה, אני קובעת שהתובעים יהיו זכאים לפיצוי גם בגין ביצוע על ידי קבלנים מזדמנים וגם בגין פיקוח. אין שום סיבה, שהתובעים לא יקבלו פיצוי כספי מלא בגין הסכומים, שיהא עליהם להוציא מכיסם כשיהיו מעוניינים לבצע התיקונים בכוחות עצמם, על ידי קבלנים, שיועסקו על ידם תחת פיקוח מהנדס שישכרו שירותיו.

חוות דעת המהנדס יוסי בן חורין
9.     לטענת ב"כ הנתבעים, על בית המשפט להתעלם מחוות הדעת של המהנדס יוסי בן חורין, המומחה מטעם התובעים, שכן המהנדס יוסי בן חורין לא התייצב להיחקר על תצהירו. הוא מנסה לבסס טעון זה על תקנה 522 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדה"ד האזרחי" הקובעת:

     "מצהיר בהליך עיקרי או בעל דין שמסר תצהיר בהליך ביניים, יתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא אם כן הודיע בעל הדין שכנגד בהודעה בכתב לביהמ"ש ולכל בעלי הדין, שהוא מוותר על חקירתו של המצהיר".

במקרה דנן, לא מדובר במצהיר בהליך העיקרי, אלא במוסר חוות דעת מומחה לצורך ההליך העיקרי. לא הרי הגשת חוות דעת מומחה בהליך העיקרי, כהרי הגשת תצהיר עדות ראשית בהליך העיקרי.

תצהיר נערך בהתאם לדרישות סע' 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א 1971 (להלן: "פקודת הראיות"). חובה להזהיר המצהיר והאזהרה חייבת להינתן על ידי אחד מאלה המפורטים בסעיף זה. מעמד שונה יש לחוות דעת מומחה, שנערכת בהתאם לסע' 24 לפקודת הראיות, לפי הטפסים הקבועים בתוספת הראשונה. כך למשל, אין צורך, שעורך חוות הדעת יוזהר בפני מי מהאנשים, שבפניהם חייב מצהיר לחתום על תצהירו, די שהמומחה יכתוב בחוות דעתו שהוא מודע לכך, שחוות דעתו הינה במקום עדות לכל דבר ועניין ויזהיר עצמו.

איני בדעה שיש לתת לתקנה 522 (א) לתקנות סדר הדין פרשנות מרחיבה מעבר לנוסח בו נוסחה. יש לפרש תקנה זו באופן דווקני. אכן, סע' 26 (א) לפקודת הראיות מאפשר פניית צד לבית המשפט על מנת שיזמן את המומחה להחקר על חוות דעתו, ועל בית המשפט להיעתר לבקשה זו ולצוות על העדת המומחה, אם מוגשת בקשה כזו, אך במקרה דנן, לא הוכח וגם לא נטען, שב"כ הנתבעים דרש התייצבותו של המומחה מטעם התובעים להחקר על חוות דעתו.

לפיכך אני קובעת, שחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים הינה חלק מהראיות בתיק, על אף שלא התייצב לדיון ביום שמיעת ההוכחות.

חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט
10.     בנוסף לחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים יוסי בן חורין, מצוייה בפני ביהמ"ש גם חוות דעתו מיום 24.4.01 של המומחה מטעם בית המשפט שחר אליעזר (להלן: "מומחה בית המשפט" או "המומחה שחר").

מומחה בית המשפט הוא נאמנו של בית המשפט ובהעדר נימוק טוב להימנע מלעשות כן, יטה בית המשפט לאמץ את חוות דעת המומחה מטעמו (בג"צ 2874/93 קופטי כאמל נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מח (2) 673; ע"א 293/88 חב' יצחק נויימן להשכרה בע"מ נ' מונטי תקדין עליון 90 (2) 532;ע"א 2934/94 סולל בונה נ' ארז איתן ואח' תקדין עליון 96 (2) 481).

היקף הפיצוי בגין ליקויי הבנייה
11.     חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט תשמש בסיס לפיצוי שיוענק לתובעים בגין ליקויי הבנייה. רוב קביעותיו של המומחה שחר, אומצו על ידי ביהמ"ש בפסק דין זה. בית המשפט סטה מחוות הדעת הנ"ל רק במקרים בודדים, תוך הסתמכות על תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה, ששלחו אליו ב"כ שני הצדדים, על עדותו בבית המשפט ועל טיעוני ב"כ הצדדים.

להלן אדון בליקויים, לגביהם מתבקשת השלמה ו/או סטייה מהקביעות שבחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.

12.     פרק ד (1) לחוות הדעת - חלון המטבח נבנה שלא על פי הנחיות תקנות התכנון והבנייה

בחוות דעתו כותב המומחה, כי חלון המטבח נבנה תוך סטייה מהוראות תקנות התכנון והבנייה, שכן חלקו העליון של החלון אינו בגובה שנקבע בתקנות, אך כיוון שהמטבח פתוח כלפי חדר המגורים ופינת האוכל, כתב המומחה, שאין ליקוי בחלון המטבח.

ב"כ התובעים חולק על קביעה זו, ואני מסכימה עימו. קביעת המומחה במקרה זה אינה נכונה הן מבחינה משפטית והן מבחינת ההיגיון הצרוף.

מבחינה משפטית: כשנשאל המומחה, אם מכיר הוא תקנה כלשהי, לפיה אם המטבח פתוח לחדרים אחרים, ישתנו הדרישות בקשר לגובה העליון של החלון, השיב שלא מצא לכך ביסוס בתקנות. מכאן, שאין לקביעתו תימוכין מבחינה משפטית.

מבחינה הגיונית: המומחה הסביר, שדרישות הגובה של החלון הינן לצורך אוורור המטבח מאדים שעולים למעלה. מה ההיגיון לוותר על הדרישות של גובה מינימלי לחלון, כאשר המטבח פתוח לחדר המגורים ולחדר האוכל ? הרי התוצאה היא, שריחות המטבח והאדים יעברו לחדר המגורים ולחדר האוכל ואילוצם לעשות דרכם החוצה דרך חדר המגורים תגרום להתעבות האדים בתקרת חדר המגורים ?!

אני קובעת, כי אי העמידה בדרישות התקנות במקרה זה של חלון המטבח, מהווה ליקוי שמקנה לתובעים זכות לפיצוי. כיוון שהמומחה מטעם בית המשפט כתב בתשובות לשאלות ההבהרה ששלח ב-25/07/01 (תשובה 2 (ב) ), שהעלות שקבע המומחה של התובעים סבירה, אני מאמצת לעניין זה את ההערכה של המומחה מטעם התובעים, שאומצה ע"י מומחה ביהמ"ש, וקובעת שהפיצוי יהיה סך 5,500 ₪ נכון לספטמבר 1999 .

13.     פרק ד (2) לחוות הדעת - החלונות בחדר אמבטיה הורים ובחדר אמבטיה ראשי נפתחים לכיוון האמבטיה.
המומחה מטעם בית המשפט קבע, שפתיחת החלונות לכיוון האמבטיה מפריעה בעת הרחצה, ולכן מצא שיש ליקוי באופן ההתקנה.
המומחה הציע פתרון, שעלותו הוערכה על ידו ב- 2,000 ₪ צמודים למדד מרץ 2001.

ב"כ הנתבעים טוען, שאין לפסוק לתובעים פיצוי בגין ליקוי זה, שכן המיקום המקורי של האמבטיה לפי התוכניות שונה לבקשת התובעים, והועבר מתחת לחלון. רק בשל שינוי המיקום, מפריעה פתיחת החלון לרחצה. מהעדויות שהובאו בפני אכן הוכח, שבאחד מחדרי הרחצה, לבקשת התובעים שונה מיקום האמבטיה אל מתחת לחלון. לפיכך, הנני בדעה, שצודק ב"כ הנתבעים, שאין לפסוק פיצוי בגין הליקוי באופן פתיחת החלון באותו חדר אמבטיה.

מטעם זה החלטתי להעמיד את הפיצוי בגין פרק ד (2) על מחצית הסכום שקבע המומחה, דהיינו על סך 1,000 ₪ נכון למרץ 2001.

14.     פרק ח' (1) ו- (2) לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט - בניגוד לאמור במפרט הטכני בסע' 2.7, נבנו בדירה מחיצות פנימיות מבלוקי איטונג במקום בלוקי בטון;
בין בלוקי האיטונג של קירות הפנים הופיעו סדקים רבים .

בחוות דעתו מ- 24.2.01 קבע המומחה פיצוי בשווי עלות התיקונים של הקירות בהם יש צורך בתיקון סדקים. המומחה העריך עלות התיקון כולל צביעה מחדש של הקירות והתקרות בהם יעשו תיקוני סדקים בסך של 6,300 ₪.

בשל בניית המחיצות הפנימיות מבלוקי איטונג במקום מבלוקי ביטון, לא קבע המומחה בחוות דעתו מ- 24.2.01 פיצוי. המומחה ציין, כי לא נראה לו, שקיים פסול בבניית מחיצות מאיטונג במקום מבלוקי ביטון, ואף מצא לנכון לפרט את היתרונות שבמחיצות איטונג. עם זאת, הוסיף וכתב המומחה, כי לנוכח העובדה, שמחד, בחיבורים בין בלוקי האיטונג נמצאו סדקים, שהופיעו מדי פעם מחדש למרות התיקונים שבוצעו, ומאידך, לנוכח "היקף העבודה הרחב ומשך הביצוע הכרוכים בהחלפת המחיצות" הוא נמנע מלכלול בחוות דעתו פיצוי שיבטא את עלות החלפת המחיצות, והציע לשקול הענקת פיצוי בגין ירידת ערך.

בעקבות קביעה זו של המומחה, הודיע ב"כ התובעים למומחה במכתב, כי התובעים עומדים על קבלת מחיצות מבלוקי ביטון כפי שהזמינו, וביקש מהמומחה לתמחר את עלות החלפת המחיצות הפנימיות, ולחילופין, לקבוע שווי ירידת ערך אם לא ניתן לבצע התיקון.

במכתבו מיום 25.7.01, בתשובה לשאלות הבהרה אלה השיב המומחה, שלמרות המורכבות בביצוע החלפת בלוקי האיטונג לבלוקי הביטון, ניתן לבצע זאת, וכי העלות שקבע המומחה מטעם התובעים הינה סבירה (דהיינו עלות של 20,000 ₪ צמודים למדד הבנייה בספטמבר 99).

אני בדעה, שהתובעים זכאים לקבל פיצוי בשיעור עלות החלפת המחיצות, הן לנוכח ההסכם והן משום שהסדקים בין קירות האיטונג חוזרים ומופיעים.

אני קובעת, שיש לפצות התובעים בסכום שפורט לעיל 20,000 ₪ נכון לספטמבר 99 ולהוסיפו על הפיצויים שקבע המומחה בחוות דעתו.

עם זאת אני קובעת, שיש להפחית מסכום הפיצויים הכולל, שקבע המומחה בחוות דעתו, את הסכום שקבע כפיצוי בגין תיקון הסדקים בקירות (הסכום שנקבע בחוות הדעת בפרק ח' סע' (1) ) בסך 6,300 ₪ נכון למרץ 2001, שכן פיצוי זה נקבע לצורך תיקון הסדקים בחיבורים בין בלוקי האיטונג של קירות הפנים, ואם יוחלפו הבלוקים הנ"ל, יתייתר הצורך בתיקון הנ"ל.

15.     פרק ב' לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ליקוי במדרגות פנים

בחוות דעתו קבע המומחה מטעם בית המשפט, שנמצאו במדרגות הפנימיות הליקויים הבאים:

א.     רוחב המדרגות הטרפזיות (12 במספר) הינו מ- 5 ס"מ עד ל- 16.5 ס"מ, בניגוד לתקנה 3.47 לתקנות התכנון והבניה על פיה

     "שלח מדרגה טרפזית ברחבו הצר ביותר לא יפחת מ- 17.5 ס"מ".

ב.     בגרם המדרגות מצויות 17 מדרגות ברצף בשני מהלכי המדרגות לעומת הרצף המכסימלי המותר של 16 מדרגות במהלך מדרגות אחד.

המומחה הוסיף וקבע, שהליקויים במדרגות אינם ניתנים לתיקון, מאחר ואי אפשר במידות הנתונות של גרם המדרגות לבצע מדרגות שמידותיהן תהיינה בתחום המותר על פי התקנות. הוא המליץ על פיצוי בשווי ירידת הערך, אך נמנע לפרט הסכום בחוות דעתו המקורית. בתשובה לשאלות ההבהרה השיב, כי ירידת הערך הינה בסך 13,000 ₪.

ב"כ הנתבעים מבקש מבית המשפט, שלא לפסוק פיצוי בגין ליקויים במדרגות. לטענתו, טעה המומחה מטעם ביהמ"ש בפירוש ויישום תקנה 3.39, המתייחסת למספר המדרגות במהלך מדרגות אחד. אליבא דב"כ הנתבעים, אין למצוא ליקוי או סטייה מדרישת תקנות התכנון והבנייה במספר המדרגות שנבנו. לטענתו, ככל שהמדובר במדרגות, מצוי בהם רק הליקוי הקשור לרוחב המדרגות הטרפזיות, שמספרן מועט. ב"כ הנתבעים טוען, שיש להתעלם מליקוי זה ואין לפסוק כלל פיצוי בגין פרק זה.

אכן, לנוכח התשובות הבלתי ברורות של המומחה במהלך חקירתו הנגדית לעניין סיווג המדרגות ומספר מהלכי המדרגות שבדירה, נותר בלבי ספק מהו מספר מהלכי המדרגות בדירה ומה מספר המדרגות במהלך אחד, כך שלא ניתן לפצות בגין ליקוי זה. עם זאת, אין להתעלם מכך, שהצדדים אינם חלוקים בכך שקיים ליקוי הקשור ברוחב המדרגות. לא הובאו בפני נתונים נפרדים לעניין ירידת הערך בגין הליקוי ברוחב המדרגות, כך שנוצר צורך לפנות למומחה מטעם ביהמ"ש בנושא זה. החלטתי להימנע מפנייה נוספת למומחה, כיוון שפנייה למומחה לקבל הערכה לעניין ליקוי זה עשויה לגרור אחריה טרחה רבה, הן של הצדדים והן של המומחה, והוצאות לא מבוטלות ללא כל פרופורציה לליקוי.
בגין הליקוי, הקשור ברוחב המדרגות הטרפזיות, קבעתי פיצוי על דרך האומדן.
כיוון שהמומחה קבע, כי יש ירידת ערך בסך 13,000 ₪ בגין מכלול כל הליקויים, שלטענתו מצא במדרגות, בעוד קביעתי הינה, שיש לפצות רק בגין הליקויים במדרגות הטרפזיות, נעשתה על ידי הערכה, מה החלק היחסי של הליקוי שאישרתי לגבי המדרגות מתוך מכלול הליקויים שמצא המומחה.

הריני קובעת, כי הפיצוי בגין ירידת הערך עקב הליקוי ברוחב המדרגות הטרפזיות יעמוד על סך 4,000 ₪ נכון ל- 25.7.01 (היום בו ניתנה התשובה של המומחה שחר לשאלת ההבהרה הרלבנטית).

16.     ליקויים שבגינם קבע המומחה פיצוי, על אף שאינם מעוגנים בתקן רשמי

לטענת ב"כ הנתבעים, סע' 4 (א) (1) לחוק המכר (דירות) מגדיר ותוחם את היקף אחריות הנתבעים. לטענתו, סעיף זה מגדיר "אי התאמה" כסטייה מן "האמור במפרט בתקן רשמי, או בתקנות הבנייה". לטענתו, יש להתעלם מכל פיצוי, שקבע המומחה מטעם ביהמ"ש בגין ליקוי או אי התאמה שאינם מבוססים על תקן רשמי.
בהסתמך על דרך פרשנות זו של החוק, ביקש ב"כ הנתבעים מבית המשפט להתעלם מהפיצוי, שקבע המומחה מטעם ביהמ"ש בפרק ז' סע' 1 ובפרק י' סע' 2, בשל סטייה מתקן 1205, שלטענתו של ב"כ הנתבעים אינו תקן רשמי, ומהפיצוי, שקבע המומחה בשל הליקויים שפירט בפרק א' סע' 1 ובפרק ו' סע' 2, כיוון שלגביהם לא קיים
תקן כלל.

לא קיבלתי את הפרשנות הנ"ל של ב"כ הנתבעים. חוק המכר (דירות) אינו מגביל את המקרים בהם ניתן לקבוע שיש "אי התאמה" רק לסטייה מהאמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבנייה כמפורט בסע' 4 (א) (1) לחוק. בהתאם לסע' 4 (ב) לחוק המכר (דירות), יראו "כאי התאמה", כמשמעותה בחוק המכר (דירות): "אי קיום חיוב כאמור בסעיף קטן (א)". ס"ק (א) כולל חמשה ס"ק ואינו מוגבל לסע' 4 (א) (1) בלבד.

זאת ועוד, אשר לקביעת המומחה בדבר הליקויים שפורטו בפרק ז' (1) ובפרק י' (2), בשל סטייה מתקן 1205, המומחה מטעם בית המשפט לא הודה באופן חד משמעי, שתקן 1205 אינו תקן רשמי. בהיותו זהיר העיד כדלקמן:

     "מזיכרוני אני סבור שהוא לא רשמי אך אני לא בטוח במאה אחוז. אני חושב שהוא לא רשמי, אך אם היית מראה לי את התקן הייתי אומר לך במאה אחוז. אני אומר שהוא לא תקן רשמי בוודאות של 91 אחוז. רוב התקנים הם לא רשמיים. מבחינתי רשמי או לא רשמי זה אותו דבר. ההבדל הוא, שאם לא מבצעים עפ"י תקן רשמי זו עבירה פלילית, אבל תקן לא רשמי זה לא עבירה פלילית אבל הוא אומר שצריך לעשות כך וכך וזה המקובל והסביר. אין משהו אחר"

אני מאמצת את הסברו של המומחה שחר וקובעת, כי העובדה, שהייתה סטייה מהתקן, גם אם לא מדובר בתקן רשמי, בהיותה סטייה מהמקובל והסביר, מהווה אי התאמה - ליקוי בבנייה (ראה סע' 4 (א) (3) לחוק המכר (דירות) ).

אשר לקביעת המומחה בפרק א' לחוות דעתו לעניין הריצוף בקרמיקה: למרות שאין תקן לריצוף בקרמיקה ולמרות שתקן 1629 , המוזכר על ידי המהנדס מטעם הדייר, הינו תקן המתייחס לריצוף טרצו בלבד, ניתן ללמוד מתקן זה לענייננו על דרך ההיקש. מקבלת אני את קביעת המומחה מטעם ביהמ"ש, שהשיפועים שברצפת המטבח של עד 0.9% (ראה חוות הדעת) הנובעים מאופן הנחת האריחים (תשובה לשאלות ההבהרה) מהווים אי התאמה וליקוי בר פיצוי (ראה: סע' 4 (א) (3) לחוק המכר (דירות).

אשר לקביעת המומחה בפרק ו' (2) לחוות דעתו בדבר הצורך בהשלמת עבודות ההכנה לשקעים בחדר האמבטיה - אין ספק, שהתובעים זכאים להשלים את עבודות הכנת השקעים בחדר האמבטיה ובחדר הסמוך לו, ואין זה משנה, שחוט המשיכה, שהמליץ המומחה להתקין אינו מעוגן בתקן כלשהו.

17.     ריכוז הפיצויים בגין ליקויי הבניה

א.     ריכוז הפיצויים שנפסקו על ידי המומחה שחר בחוו"ד מ- 24.4.01 כעלות תיקון הליקויים (הסכומים נכונים למרץ 2001)

פרק א - ריצוף קרמי -      1,750 ₪
פרק ג - עבודות טיח פנים     500 ₪
פרק ד (2) - חלון אמבטיה -      1,000     ₪
פרק ה - דלתות פנים -      350      ₪
פרק ו - עבודות חשמל -      250      ₪
פרק ז - עבודות אינסטלציה -     1,200 ₪
פרק ח (3) - בניית קיר הפרדה בעליית הגג     1,250 ₪
פרק ט - רטיבות איטום וניקוז -      900      ₪
פרק י - רעפים
י (2) - מרזבים לאורך שולי גג הרעפים       4,500 ₪
י (3) - קשירת רעפי גג לקונסטרוקציית הגג 1,800 ₪
י (4) - פירוק הרעפים בגג והתקנתם מחדש 1,300 ₪
סה"כ עלות תיקון הרעפים (פרק י)           7,600 ₪

פרק יא - פיתוח -
יא (1) - שקיעת הריצוף המשתלב באזור
     החנייה -      2,250     ₪
יא (2) - סדקים וגימור לקוי בחגורת הבטון
     שבהיקף רצפת מרפסת הגג      350      ₪
סה"כ עלות תיקונים (פרק יא)            2,600 ₪

סה"כ נכון למרץ 2001               17,400 ₪

ברשימה זו לא נכלל הפיצוי בסך 6,300 ₪, שקבע המומחה בחוות דעתו בסע' ח (1) בגין תיקון הסדקים שבין המחיצות, שכן ביהמ"ש הגיע למסקנה, שיש לפצות את התובעים בעלות החלפת המחיצות. משתוחלפנה המחיצות, יתייתר הצורך בתיקון הסדקים. כמו כן, פסק ביהמ"ש פיצוי בגין פרק ד (2) רק עבור חדר אמבטיה אחד, כך שהסכום שנרשם בגין זה עומד על מחצית הסכום שקבע המומחה.

ב.     השלמות לחוות הדעת מיום 24.4.01
(אימוץ הערכות המומחה לעניין עלות תיקון הליקויים מטעם התובעים בחוות הדעת שניתנה על ידו, הסכומים נכונים לספטמבר 99)

פרק ד (1) - חלון מטבח -           5,500 ₪ נכון לספט' 1999
פרק ח (2) - החלפת מחיצות איטונג
     לבלוקים בטון           20,000 ₪ נכון לספט' 1999

סה"כ נכון לספטמבר 99                         25,500 ₪

כיוון שהסכומים הכלולים בסע' 17 לפסק דין זה נפסקו כפיצוי לצורך ביצוע התיקונים, על סך כל הסכומים, שפורטו בפסקאות (א) (ב) לסעיף זה, יש להוסיף תוספת 25% עלות ביצוע בידי קבלנים מזדמנים (ראה תשובה 4 למכתבו מ- 25.7.01 - תשובות לשאלות הבהרה של המומחה) ו- 10% עבור פיקוח הנדסי. על כל הסכומים יש להוסיף מע"מ כדין. כמו כן מאותה סיבה (שהפיצוי הינו לצורך תיקון הליקויים על ידי התובעים) יש להצמיד סכומים אלה למדד הבנייה.

ג.     פיצוי עבור ירידת ערך - בגין המדרגות הטרפזיות

4,000 ₪ נכון ל- 25.7.01.
כיוון שלא מדובר בפיצוי לצורך ביצוע תיקונים בפועל, על סכום זה אין להוסיף סכומים בגין עלות ביצוע על ידי קבלנים מזדמנים ובגין פיקוח הנדסי ומע"מ. מאותה סיבה, הסכום לא יהיה צמוד למדד הבנייה, אלא יתווספו אליו הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית מ- 25.7.01 ועד היום ומהיום עד התשלום בפועל.

פיצוי בגין פריטים שלא סופקו
18.     בהתאם לעדותו של משה בויארסקי (סע' 19 לתצהירו של בויארסקי) מספר פריטים, שאמורה הייתה נתבעת 1 לספק בהתאם למפרט, לא סופקו על ידה, והתובעים
זכאים לזיכוי בגינם, זיכוי אותו דרשו התובעים במכתבם מיום 21.11.99 (נספח ו' לכתב התביעה) ולא קיבלו:

א.     זיכוי עבור שיש המטבח - התובעים היו זכאים לקבל על פי המפרט (נספח ב' לכתב התביעה סע' 3.10.1.4) שיש גרניט דגם סרדו, ובמקומו רכשו והתקינו שיש אחר. את השיש שהובטח להם לא סיפקה נתבעת 1.

ב.     זיכוי עבור שערים לחנייה ולכניסה לבניין להולכי רגל + אינטרקום, שפורטו במפרט בסע' 4.11.2 (שער כניסה לחנייה) ובסע' 4.13.4 (שער כניסה לבית + אינטרקום). התובעים התקינו שערים אחרים ולא קיבלו מהנתבעת השערים שהוזמנו.

התובעים מבקשים שביהמ"ש יקבע שהם זכאים לפיצוי בשיעור הזיכוי, שהם זכאים לו, לפי הפירוט הבא: בגין השיש, פיצוי בסך 2,000 ₪ + מע"מ + פיקוח הנדסי, ובגין השער, פיצוי בסך 6,000 ₪ + מע"מ + פיקוח הנדסי, וכי הסכומים הנ"ל יהיו צמודים למדד הבנייה מ- 11.11.99.

אשר לשיש: סיוע לעדותו של בויארסקי באשר לאי אספקת שיש סרדו, נמצא בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, שקבע, כי בניגוד לכתוב במפרט, לפיו הייתה אמורה הנתבעת לספק שיש גרניט דגם סרדו, אכן הורכב שיש מסוג אחר. הוא נמנע מלהכניס את סכום הזיכוי לחוות דעתו, כיוון שסבר שאין נושא זה אמור להיכלל במסגרת חוות דעתו, אך עם זאת, ציין בחוות הדעת, שהעלות בסך 2,000 ₪ שנקבעה ע"י המהנדס מטעם התובעים ריאלית.

הנתבעים לא הביאו ראיות, שמפריכות את גרסת בויארסקי, לפיה לא סיפקו לתובעים שיש סרדו, וכי השיש שהורכב נרכש על ידי התובעים. עם זאת לטענתם, אין לפצות התובעים בסכום הנתבע, שכן היה על התובעים להוכיח עלות השיש שרכשו.

איני מסכימה עם ב"כ הנתבעים. אני בדעה, כי התובעים זכאים לפיצוי בשווי השיש, שהיו אמורים לקבל ולא קיבלו, ולא בשווי השיש שרכשו בפועל. הואיל ומהמפרט לא ניתן ללמוד על שווי השיש, הרי יש מקום להיזקק להערכת המומחה.

אמנם בחוות דעתו קבע המומחה מטעם בית המשפט, שהעלות שקבע המומחה מטעם התובעים (2,000 ₪) סבירה, אך בעדותו בביהמ"ש (עמ' 68) העיד המומחה מטעם ביהמ"ש שמדובר בעלות בסדר גודל של 1,200 - 1,300 ₪.

החלטתי להעמיד הפיצוי על 1,300 ₪ ועל סכום זה יתווספו הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מ- 2.10.02 ועד התשלום בפועל.

למרות שהתובעים ביקשו, כי על הסך שהעריך המומחה יתווספו מע"מ + סכום בגין פיקוח הנדסי, איני פוסקת שלגבי השיש יתווספו תוספות אלה, שכן לא מדובר בשיש שיש צורך לרכשו ולהתקינו.

אשר לשערים: עדותו של התובע (בתצהיר), הנסמכת על מכתבו נספח ו', קיבלה סיוע חלקי בעדותו של המומחה מטעם בית המשפט, עת הודה בחקירה נגדית, כי בוודאות אין התאמה לפחות בין השער שפורט בסע' 4.11.2 למפרט לבין השער שהורכב בפועל. הנתבעים לא הביאו כל עדות שמפריכה את גרסת התובעים, לפיה הנתבעת לא סיפקה להם את השערים.

לעניין עלות השערים, שהיו אמורים להיות מותקנים לפי המפרט, אימץ המומחה מטעם בית המשפט את הערכת המומחה מטעם התובעים וקבע שהעלות ריאלית.

לפיכך אני מעמידה את סכום הפיצוי בגין אי אספקת השערים על סך 6,000 ₪ נכון למדד ספטמבר 1999. גם כאן איני מוסיפה על הסכום סכומים בגין מע"מ ופיקוח הנדסי, מהטעמים שפורטו בפיסקה הקודמת.

הפיצוי יהיה בסך 6,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד ספטמבר 99 וריבית חוקית מירבית החל מיום 16.9.99 ועד התשלום בפועל.

19.     פיצויים בגין עוגמת נפש
אין ספק, שעוגמת נפש רבה נגרמה לתובעים בשל האיחור בקבלת טופס 4 (אישור האכלוס) ובשל והאיחור בחיבור הקבע לחשמל, אולם כיוון, שבסע' 13 לתצהיר עדותו הצהיר בויארסקי בשם התובעים, כי אינם תובעים פיצוי בגין עוגמת הנפש עקב האיחור, הואיל ולגרסתו עוגמת הנפש הכרוכה באיחור, מתקזזת עם כך שהתובעים לא שילמו לנתבעת 1 עבור צריכת חשמל, שצרכו על חשבונה באותה תקופה, איני פוסקת לתובעים פיצוי בשל עוגמת נפש עקב האיחור הנ"ל .

מעבר לאיחור, לגביו איני פוסקת פיצוי, הוכח, כי לתובעים נגרמה עוגמת נפש רבה, ותיגרם גם בעתיד, בגין ליקויי הבנייה עצמם. מאז קבלת הדירה ועד היום חיים התובעים בדירה מלאת ליקויים, דירה בה הריצוף בשיפוע והקירות מלאים בסדקים חוזרים ונשנים למרות תיקונים שנעשו; הנתבעים נאלצו להשקיע זמן לא מבוטל בפניות אין ספור לנתבעת הן בעל פה והן בכתב, בדרישה לבוא ולתקן הליקויים; בגין אותם ליקויים נאלצו התובעים להישאר בבית בעת ביצוע התיקונים החלקיים שבוצעו; כפי שעולה מחוות דעת המומחה, מתשובותיו לשאלות ההבהרה ומעדותו בבית המשפט, תיקון הליקויים בעתיד יצריך זמן רב ויהא כרוך באי נוחות גדולה, שכן מדובר בין היתר, בעקירת ריצוף וביצוע ריצוף חדש, וכן בהריסת קירות ובניית קירות חדשים. המומחה מטעם בית המשפט העריך את משך ביצוע התיקונים (ללא החלפת קירות) ב- 13 ימי עבודה (כולל שבעה ימים בהם אין לדרוך על הריצוף), אם ניקח בחשבון גם את הזמן הנחוץ להריסת המחיצות הפנימיות ובנייתן מחדש, הרי ההערכה של המומחה מטעם התובעים, שקבע כי ידרשו 30 יום, הינה הערכה סבירה.

לנוכח האמור לעיל, אני פוסקת לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 8,000 ₪ (מעבר לפיצוי שהיו זכאים לו אילו היה בית המשפט מפצה אותם בגין האיחור בקבלת טופס 4 ובחיבור לחשמל).

20.     החזר הוצאות המהנדס והמומחה מטעם בית המשפט.
הוכח שנמצאו ליקויים רבים בדירה שלא תוקנו ובגינם נאלצו התובעים לפנות למומחה מטעמם בטרם יגישו התביעה.

הנני בדעה, שהתובעים זכאים להשבת הסכומים, ששילמו למומחה מטעמם, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית מהמועד בו שולמו הכספים למומחה. לצורך חתימה על פסיקתא יש להגיש צילום קבלה.

כמו כן, יש לפצות התובעים בהשבת הסכום ששילמו למומחה מטעם בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית ממועד הוצאת הכספים. גם לגבי סכום זה יש להציג צילום קבלה.

21.     החזר הוצאות משפט
אני קובעת, כי לנוכח תוצאות פסה"ד התובעים יהיו זכאים להשבה חלקית של האגרה ששולמה על ידם. ההחזר יהיה בסך 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.

22.     השבת שכר הטרחה שהתחייבו התובעים לשלם לעורך דינם
הוכח באמצעות הצגת הסכם שכר הטרחה ת/יג ועדות התובע, שהתובעים התחייבו לשלם לעורך דינם 20% מהסכום הכללי שיפסק (הכולל בתוכו גם הוצאות ומע"מ שיפסקו).

אני מחייבת את נתבעת 1 לשלם לתובעים סכום זה + מע"מ בצרוף הפרשי הצמדה למדד וריבית עד מועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סוגי ליקויי בניה

  2. ליקויי בניה בשוהם

  3. ליקויי בניה באלעד

  4. ליקויי בניה בעתלית

  5. ליקויי בניה בחולון

  6. ליקויי בניה - צימר

  7. ליקויי בניה בשדרות

  8. ליקויי בניה בכרמיאל

  9. ליקויי בניה מסוכנים

  10. ליקויים בדירה שכורה

  11. ליקויי בניה בדירת קוטג

  12. ליקויי בניה בהוד השרון

  13. ליקויי בניה בצפת - תביעה

  14. ליקויי בניה בטירת הכרמל

  15. ליקויי בניה ברמת בית שמש

  16. ליקויי בניה חיפוי מדרגות

  17. ליקויי בניה בקרית מוצקין

  18. ליקויי בניה ביקנעם עילית

  19. ליקויי בעבודות ציפוי רצפה

  20. ליקויי בניה בדירת 5 חדרים

  21. ליקויי בניה ואיחור במסירה

  22. עורך דין ליקוי בניה

  23. שקיעת יסודות - ליקויי בניה

  24. ליקויי בניה בבית דו משפחתי

  25. ליקוי בנייה בבניין חדש בחיפה

  26. תביעת פיצויים על ליקויי בניה

  27. פיצוי על ליקויים בדירה שכורה

  28. ליקויי בניה לפני כניסה לדירה

  29. פיצויים מהקבלן על ליקויי בניה

  30. אפשרות הקבלן לתקן ליקויי בניה

  31. טענת התקנה לקויה של תריסי גלילה

  32. ליקויי בנייה בדירות - פסק דין

  33. תביעה נגד קבלן על ליקויי בניה

  34. תיקון חלקי בלבד של ליקויי בניה

  35. אחריות מפקח בניה על ליקויי בניה

  36. עבודות אלומיניום - ליקויי בניה

  37. תעלות ניקוז מי גשם - ליקויי בניה

  38. ליקויי בניה - שטח מרחב מוגן קומתי

  39. זכות הקבלן לתקן ליקויי בניה בעצמו

  40. תביעה כספית בגין ליקויי בניה בדירות

  41. ליקויי בניה בדירות על חוף הים הרצליה

  42. העדר רישום תיקון ליקויי בניה אצל הקבלן

  43. תביעה לפיצוי בגין ליקויי בנייה שהתגלו בדירה

  44. תיקון ליקויי בנייה על ידי הקבלן ללא תיאום מראש

  45. טענה כי במהלך השנים התגלו ליקויים חמורים באיכות בניית הדירה

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון