השכרת גג למערכת סולארית

להלן פסק דין בנושא השכרת גג למערכת סולארית: פסק דין 1. בפניי תביעה כספית לתשלום סך של 148,000 ₪. 2. ביום 26.4.1999 נחתם הסכם שכירות בין התובע ורעייתו לבין הנתבעת, לפיו הושכר גג ביתם של התובע ורעייתו בכפר זובידאת, לנתבעת, לצורך הצבת מתקן תקשורת. תקופת השכירות היתה אמורה להמשך 24 חודשים. דמי השכירות החודשיים הועמדו על סך השווה ל- 800 דולר, ולאחר מכן הועלו לסך השווה ל- 950 דולר. 3. התובע טוען בכתב התביעה כי הנתבעת חדלה לשלם לו את דמי השכירות בתואנות שווא. לדבריו, הוא זכאי לדמי שכירות בגין 37 חודשים, מיום חתימת החוזה ועד אשר פורק מתקן התקשורת מגג הבית ביום 13.5.2002. עם זאת, בסיכומיו הוא מודה כי קיבל תשלום בסך כולל של 32,397 ₪ ועל כן יתרת החוב לשיטתו היא 122,262 ₪. הנתבעת מצידה הוכיחה, באמצעות תצלומי שיקים, כי שילמה לתובע 14 תשלומי שכירות המהווים תשלום לשנה תמימה, החל מיום 30.5.1999 וכלה בחודש יוני 2000. הסכום הכולל ששילמה לתובע היה 49,842 ₪, ממנו נוכה מס במקור. 4. הנתבעת טוענת כי בתחילת שנת 2000 חיבל התובע או מי מטעמו בכבל הבזק המחובר לתורן של מתקן התקשורת. כתוצאה מכך הושבת מתקן התקשורת לצמיתות. הנתבעת אינה מציינת תאריך מדוייק בו אירעה החבלה. עם זאת, החוקר הפרטי תמיר פישר מעריך שהדבר התרחש בסוף יולי או תחילת אוגוסט 2000, עת נתבקש ע"י הנתבעת לחקור בענין זה. הנתבעת טוענת כי רק התובע או מי מטעמו היה מסוגל לחבל במתקן, שכן הגישה למתקן מחייבת מעבר דרך חצריו של התובע וכן מעבר דרך דלת נעולה, כפי שגם הודה התובע בחקירתו. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי טכנאים שלה שנשלחו לתקן את המתקן, נתקלו ביחס עויין של בני משפחת התובע והתובע עצמו, באופן שנמנע מהם לתקן את התקלה. בנוסף, כך טוענת הנתבעת, לא עלה בידה לקבל היתר בניה בקשר למתקן, משום שהתובע לא הסדיר את חוזה החכירה שלו מול מינהל מקרקעי ישראל. התשלום האחרון של דמי השכירות שולם ע"י הנתבעת עבור חודש יוני 2000, כעולה מתצלום השיק שצורף לתצהירו של העד אלכס שלו. ממועד זה ואילך חדלה הנתבעת לשלם דמי שכירות. הנתבעת טוענת כי לאחר שהתובע לא איפשר לה לתקן את החבלה במתקן התקשורת, היא ביקשה לפרק את המתקן. ביום 5.6.2001 פורק ציוד הרדיו על הגג ללא הפרעה, כעולה מעדותו של אלכס שלו. עם זאת, התובע התנגד לפירוק התורן. פירוק זה בוצע מאוחר יותר, ביום 13.5.2002, רק לאחר שהנתבעת העבירה לב"כ התובע את העתק צו ההריסה שניתן נגדה ע"י בית משפט השלום בעכו. בסיכומיו טוען התובע לראשונה כי עיכב את הפירוק בשל טענת עיכבון, לנוכח חוב דמי השכירות שהנתבעת חבה לו. 5. ראוי עוד לציין כי ביום 12.10.1999 הוגש כתב אישום נגד הנתבעת בבית משפט השלום בעכו בגין הצבת אנטנה על גג ביתו של התובע, בלא היתר בניה. ביום 16.10.2001 הורשעה הנתבעת על פי הודאתה. בגזר הדין חוייבה הנתבעת, בין השאר, להרוס את מתקן התקשורת בתוך 100 ימים. עם זאת, השבתת המתקן בפועל, כמו גם הפסקת תשלום דמי השכירות, קדמו למועד ההרשעה וגזר הדין. 6. התובע ציין בתצהירו כי הוא זכאי לפיצוי בסך 30,000 ₪ בגין שיפוץ הבית לאחר פירוק המתקן. הטענה נטענה באופן סתמי לחלוטין, לא נתמכה בראיות כלשהן, ונזנחה בשלב הסיכומים. לעומת זאת, בסיכומים טען התובע לראשונה כי נגרם לו נזק בסך של 25,000 ₪ בגין הכנת המושכר לייעודו עובר להשכרתו לנתבעת. לא הונחה כל תשתית ראייתית לביסוס טענה זו. 7. לאחר שמיעת הראיות הודיעו הצדדים על הסכמתם כי יינתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי ס' 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984. 8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, ומשבאתי לכלל מסקנה כי הנתבעת שילמה את מלוא דמי השכירות עד חודש יוני 2000, ועד בכלל, ומתקן התקשורת הושבת בסוף חודש יולי או תחילת חודש אוגוסט 2000 באופן שנמנעה מהנתבעת האפשרות לתקנו, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את דמי השכירות בגין חודש יולי 2000, לאמור, סך בש"ח השווה ל- 950 דולר, לפי שערו היציג של הדולר ביום 1.7.2000, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ואילך. 9. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות משפט.אנרגיה סולאריתגגשכירות