להלן החלטה בנושא תביעה אזרחית נגררת לפלילים - פטור מהגשת חוות דעת: החלטה 1. לפני בקשה לפטור את המבקשת מהגשת חוות דעת רפואית במסגרת תביעה שהגישה נגד המשיב בגין נזקי גוף שנגרמו לה עקב עבירות מין שביצע בה, בגינן הורשע ונדון למאסר בפועל. 2. המשיב הציג עצמו כמורה רוחני בעל חיבור לתודעה אלוהית ולאנרגיה שמקורותיה מהודו. במסגרת זו קיים המשיב בביתו מפגשים קבוצתיים ואישיים תמורת תשלום. המשתתפים עברו חוויות שונות ובכלל זה, מדיטציה והילינג, תמורת תשלום. במהלך המפגשים ביצע המשיב בתלמידותיו, ובכללן המבקשת, מעשים מגונים לשם גירוי או סיפוק מיני, תוך שניצל את הסכמתן שהושגה במרמה. בגין מעשים אלה, הועמד המשיב לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (ת.פ.ח 1040/06), במסגרתו הושג הסדר טיעון לפיו הודה המשיב במעשים המיוחסים לו ונגזר עליו עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן פיצוי כספי. 3. ביחס למבקשת, ילידת 1980, הורשע המשיב בכך שמשנת 2002 ועד תחילת 2006, ביצע בה מעשים מגונים שונים, תוך ניצול מצוקתה, בין היתר על רקע מחלת ניוון שרירים בה לקתה אמה. 4. המבקשת הגישה כנגד המשיב, תביעה כספית נגררת להרשעה בפלילים ובה טענה לבעיות הרפואיות שנגרמו לה עקב מעשי המשיב. מחמת חסרון כיס, ביקשה המבקשת לפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית, כקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), ולמנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט. בבקשתה מפרטת המבקשת את הבעיות הנפשיות מהן היא סובלת, לרבות טיפולים שנדרשה להם על ידי יועצת בתחום, כמו גם תרופות להן נזקקת. המבקשת מציינת את קשייה הכלכלים המונעים ממנה לממן חוות דעת. 5. המשיב מכחיש את הקשר בין מעשיו לבין תחלואיה הנטענים של המבקשת. עוד מצביע המשיב כי אם נגרמו למבקשת נזקים, אזי לא עשתה די להקטינם כמו גם אלה נגרמו עקב רשלנותה. מוסיף המשיב וטוען כי במסגרת הסדר הטעון הוא הסכים לשלם למבקשת פיצוי בסך של 10,000 ₪, המהווה לטענתו פיצוי מלא בגין נזקיה. בשולי הדברים טוען המשיב כי הוא נמצא במאסר, נעדר רכוש, סיכוייו למצוא מקור תעסוקה אפסו ועוד. עם זאת, ביקש המשיב כי המבקשת תבדק על ידי מומחה מטעמו. 6. עיינתי בכתבי הטענות ובהלכה הפסוקה, והגעתי לידי מסקנה כי בית משפט מוסמך לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת רפואית וכן למנות מומחה רפואי מטעמו עוד בטרם הגשת חוות דעת רפואית מטעם התובע. עוד שוכנעתי כי התקיימו התנאים במקרה שלפני, להורות כמבוקש, ואבהיר: 7. סמכות בית המשפט למנות מומחים מעוגנת בפרק י"א לתקנות, ואפנה לתקנות 127 ו-130(א) "127. חוות דעת רפואית רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו" 130. מומחה מטעם בית המשפט (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט)." מלשון התקנות עולה איפוא כי קיימת, גם קיימת, סמכות לבית המשפט לפטור מהגשת חוות דעת של מומחה רפואי, שהיה להגישה עם כתב התביעה, בהבדל מחוות דעת של מומחה בתחום אחר, אותה אין חובה לצרף לכתב התביעה. לעניין זה אפנה לרע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' אלוני רחמים, פ"ד נא(2) 574 (1997), לפיה רשאי בית המשפט למנות מומחה עוד בטרם הגישו הצדדים חוות דעת מטעמם. שילוב של התקנות דנן, ולאור ההלכה הפסוקה, מאפשרות לבית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו עוד בטרם הוגשו חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים. ראה גם פסק דינן של כב' השופט עמית בבר"ע (חי') 1775/05 ענבל נ' דאנס-בר. השיקולים בעטים יפעיל בית המשפט את סמכותו האמורה שונים הם, ואציין חלקם. שעה שאין מחלוקת על שאלת האחריות ולמצער שאלה זו היא משנית, והמחלוקת מתמקדת בנזק, תטה הכף לקבל את הבקשה. בהבדל, שעה שהמחלוקת נסובה על עצם התרחשות הנזק, כגון רשלנות רפואית, יטה בית המשפט לחייב בהגשת חוות דעת רפואית. שיקול נוסף הוא יכולתו הכלכלית של התובע, וככל שיוכח כי דלה היא, יעתר בית המשפט ברוחב יד להעתר לבקשה. שיקול אחר הינו קיומה של תשתית המבססת את הצורך במנוי מומחה בתחום. 8. מן הכלל אל הפרט: המקרה לפני נכלל על אותם חריגים בהם יש מקום לפטור תובע להגיש חוות דעת רפואית: שאלת האחריות בתיק זה הינה משנית לשאלת הנזק, בהינתן שעסקינן בתביעה אזרחית הנגררת לפלילים, כך שנושא האחריות כבר הוכרע. עוד שוכנעתי בקיומה של תשתית בדבר הצורך בקבלת חוות דעת רפואית בתחום הפסיכיאטרי. לעניין זה הבאתי בחשבון את הייעוץ לו נדרשה המבקשת, כמו גם התרופות להן נזקקת כמפורט בבקשה ובתצהיר התומך שלא נסתרו. גם העדר יכולתה הכספית של המבקשת לממן את חוות הדעת הוכחה כדבעי לצורך קבלת הבקשה. 9. מעל ומעבר, המקרה שלפני מהווה כשלעצמו הצדקה להיעתר לבקשה מחמת נסיבותיו (ראה בר"ע (ב"ש) 511/06 אמויאל נ' פלונית, שעובדותיו דומות למקרה שלפני. גם באותו עניין סבר בית המשפט שנכון יהיה לפטור את התובעת מהגשת חוות דעת. בנסיבות אלה, יש למנות מומחה מטעם בית המשפט כאשר עלות המומחה תחול על המשיב, מהטעמים המפורטים בהחלטה. 10. המשיב ביקש כי מומחה מטעמו יבדוק את המבקשת, והוא זכאי לכך לפי התקנות עוד בטרם ימונה מומחה מטעם בית המשפט. עם זאת, מטעמי חסכון ויעילות, אציע למשיב כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט אשר יבדוק את המבקשת ובכך יתייתר הצורך בחוות דעת של מומחה מטעמו. עמדת ב"כ המשיב לאמור תוגש תוך 14 יום. משפט פליליתביעה אזרחית נגררת לפליליםפטור מהגשת חוות דעתחוות דעת