נטל ההוכחה לקיומו של אשם תורם בתאונות עבודה

נטל ההוכחה לקיומו של אשם תורם בתאונות עבודה רובץ על שכם הטוען לקיומו של אשם תורם ועליו להוכיח זאת על ידי הבאת ראיות פוזטיביות (ראה ע"א 663/88 שריזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז (3) 225, 232). ההלכה בנושא אשם תורם בתאונות עבודה ידועה וברורה - בתאונות עבודה יש להקפיד עם המעביד ולצמצם בייחוס הטלת רשלנות תורמת על העובד. עם זאת, גם על העובד מוטלת חובה להיזהר בבואו לבצע את עבודתו, ואם נמצא כי תרומת העובד לקרות התאונה בולטת וברורה יש לייחס לו אשם תורם. עמד על כך בית-המשפט בע"א 655/80 מחסני קירור צפון נ' מרציאנו: "במקרה שמדובר בתאונת עבודה, אשר בה נפגע עובד, יש לדקדק דווקא עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות לתאונה ולהקל במידה רבה עם העובד בייחוס רשלנותו, שגרמה או שתרמה לתאונה... עם זאת יש לבחון ולבדוק כל מקרה ועניין על-פי נסיבותיו, שמא חטא גם העובד ברשלנות של ממש, אשר צריכה להילקח בחשבון, שעה שבאים לקבוע את חלוקת האחריות לתאונת עבודה. כבר היו דברים מעולם, שחרף המגמה הבסיסית הנ"ל הוטלה על העובד אחריות כבדה משל המעביד". יש להציב אפוא את מעשי העובד והמעביד זה מול זה ולהעריך את תרומתו של כל אחד מהם לתאונה. ##להלן פסק דין בנושא תאונת עבודה אשם תורם:## בית המשפט ציין בפסיקתו לעניין אשם תורם בתאונת עבודה כי אין ספק כי היה מדובר בעובד מנוסה יחסית. נטען כי אין להטיל אחריות על עובד אשר נפגע "אשם תורם" אלא במקרים ברורים, בהם אשמו של העובד ברורה ובולט לעין. נטל ההוכחה רובץ על שכם הטוען לקיומו של אשם תורם ועליו להוכיח זאת על ידי הבאת ראיות פוזיטיביות. ##פסק דין## עסקינן בתאונת עבודה אשר ארעה לתובע ביום 10.4.02. ##נתוני יסוד## התובע יליד 1955, בן 52 ביום כתיבת פסק הדין, ובן 47 בעת יום התאונה. ##הנכות הרפואית## בטרם אכנס לאופן קרות התאונה , קיימות 3 חוות דעת אשר 2 מהן הוגשו על ידי הצדדים ואחת מצוייה ברקע היא של המל"ל. מטעם התובעת ניתנה חוות דעת של ד"ר שטהל אשר העריך את נכותו בשיעור של 17%. מטעם הנתבעת ד"ר סלטי שהעריך את הנכות ב-8%. והמל"ל קבע לתובע נכות בשיעור 12.6% ללא הפעלת תקנה 15. קיימות 2 מגמות סותרות בסוגייה אשר הונחה בפניי להכריע איזה מחוות הדעת עליי לבכר. מחד - ד"ר שטהל הינו מומחה ספציפי לכירורגית כף היד ומבלי כמובן להאדיר את שמו יתר על המידה ידוע כרופא אשר זהו תחום מומחיותו וחוות הדעת נחשבות כבנות סמכא. מאידך - ד"ר סלטי הודה ברוב הגינות כי אינו מומחה לכף היד, ולפיכך, חוות דעתו ניתנה ככירורג אורטופד מומחה ואף נחקר על כך בבית המשפט, וזאת כמובן מבלי להפחית מערכו. אומר, כי בסופו של יום הקביעה הרפואית היא הפחות משמעותית במקרה דנן, ושעה שבדקתי את חוות הדעת ואת עדויות הצדדים הגעתי למסקנה כי בשתי חוות הדעת יש לערוך שינוי מה על מנת להגיע לקביעה של בית המשפט. מחד - הבדיקה של ד"ר שטהל נעשתה יחסית בסמוך ליום התאונה. מאז כפי שהתרשמתי חל שיפור במצבו של התובע. מאידך - קביעתו של ד"ר סלטי יש בה משום התעלמות מנקודות מסויימות אותן העלה ד"ר שטהל אך דבר אחד אומר כי הפגיעה התפקודית היא יחסית בוודאי פחותה מאשר הפגיעה אשר קבע ד"ר שטהל. אני סבור כי מיצוע דרך שבה הוצגו הדברים ע"י שני המומחים מביאני לקביעה כי הנכות הרפואית והתפקודית תעמוד על 13% ומכאן נצא לדרך בפתרון התובענה העומדת בפנינו. ##סוגיית האחריות## הצדדים טענו ארוכות ואומר אף כי ארוכות מאוד באשר לסוגיה של האחריות. מחד - הנתבעים ניסו לבוא ולציין כי לא הוכחה התובענה וכל שתואר בבית המשפט מוכיח כי לא קיימת אחריות מושגית וקונקרטית זאת מן הטעם כי התיאור אינו תואם את כתב התביעה. ואילו התובע הביא שורה ארוכה של טיעונים אשר יש בהם כדי לבוא ולהצביע על כך כי קיימת גם קיימת אחריות מושגית וגם קונקרטית במקרה דנן. אומר, כי במקרה מסוג זה, אין להתפס לקטנות. כאשר אדם מתאר אירוע מסויים לא תמיד המילים יש בהן כדי לבוא ולהצביע על דרך התרחשות הדברים וכאשר עמדתי אנוכי והתרשמתי מתיאורו של התובע הגעתי למסקנה כי התובע דובר אמת בגירסתו, משמע, התובע עמד ליד מכונה אשר בעזרתה מדביקים פורמיקה, פורניר ונייר ותוך כדי ניקוי, נפגעה אצבעו. (רשאה עמ' 10-11 לפרוטוקול). לומר על מעביד כי לא קיימת לו חובת זהירות מושגית הינה לדעתי, שגיאה מהותית ואינני יכול לקבל טענה זו. (ראה בספרו של עו"ד משה ויסמן תביעות רשלנות בנזיקין שער שביעי עמודים 427 - 496, וכל הנושא המפורט שם באשר למערכת היחסים עובד מעביד). באשר לסוגיה הקונקרטית אכן לא כל תאונת עבודה הינה תאונה אשר יש בה כדי להצביע על אחריות של המעביד ויש מקרים שבית המשפט בהחלט יפסוק כנגד העובד ואף לא יפסוק לו דבר אם יגיע למסקנה כי המעביד פעל ככל יכולתו על מנת להגיע למצב שבו הבטחון של העובד הוא המקסימלי במקרה דנן. משקראתי את הטענות ומשקראתי את העדות של התובע, הריני סבור כי מבלי להרחיב יתר על המידה, במקרה דנן קיימת גם קיימת רשלנות קונקרטית בעצם העובדה שהנוהג כפי שתואר בפניי אינו נוהג אשר יש בו כדי להגן על העובד גם אם לעיתים סוטה מהוראה כזאת או אחרת. הנני סבור כי במקרה דנן גם הפרת הוראה חקוקה יש בה כדי להצביע על רשלנות של המעביד וב"כ התובע פרסה שורה רבה של הוראות דין במקרה דנן, כך למשל סעיף 37 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] תש"ל - 1970 (להלן: "הפקודה") וכן סעיף 45 ו-44 לפקודה. משמעותו של יום כי מבלי להרחיב יתר על המידה נראה לי כי ההתמודדות בסוגיה זו ידם של הנתבעים על התחתונה. הסוגיה שכן הטרידה אותי ובה אני מתכוון להכריע בפסק דין זה הינה סוגיה של רשלנות תורמת במקרה דנן. אין ספק כי היה מדובר בעובד מנוסה יחסית. ב"כ התובעת ניסתה לבוא ולהסביר בפרק שלם בסיכומיה מדוע במקרה דנן אין להטיל רשלנות תורמת וזאת בסדרה של פסקי דין אותם פרטה כאשר ההלכה עליה היא מתבססת כי אין להטיל אחריות על עובד אשר נפגע "אשם תורם" אלא במקרים ברורים, בהם אשמו של העובד ברורה ובולט לעין. נטל ההוכחה רובץ על שכם הטוען לקיומו של אשם תורם ועליו להוכיח זאת על ידי הבאת ראיות פוזטיביות (ראה ע"א 663/88 שריזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז (3) 225, 232). אומר כי אכן, בדרך כלל אין להטיל במקרים בהם קובע בית המשפט רשלנות על העובד אך דומני כי במקרה דנן, פעל העובד בניגוד גם לדרך שבה סבר כי יש לפעול ומהשחזור שנעשה בבית המשפט באשר לדרך העבודה נראה לי כי יש לייחס לו רשלנות תורמת אם כי מזערית בשיעור 10% זאת מן הטעם כי נראה לי כי לא הקפיד הקפדה יתרה על ההנחיות ובנסיבות אלה, ובהתחשב בכך כי הפסיקה ממעיטה בפסיקת רשלנות תורמת אני סבור כי שיעור זה הינו שיעור אשר יש בו כדי לשקף את עמדת בית המשפט. כך שבסופו של יום, במידה ואפסוק סכומים כלשהם יופחתו מהם 10%. ##הנזק## דומני כי אין חולק וכך התרשמתי כי התובע שבפנינו הינו אדם אשר כל כושר השתכרותו הוא כפועל כפיים. הדברים מביאים הן לעובדה כי מדובר בעולה חדש. הכשרתו המקצועית היא בתחום שבו הינו עוסק. העובדה שכפות ידיו הן כאלה אשר יש בהם כדי להביא לו את הפרנסה מביאות לעובדה את שקבעתי לגבי הנכות התפקודית. אינני סבור כי כדעת באת כוחו מדובר באובדן כמעט טוטאלי אלא באובדן אשר גם אושר על ידי החקירה בבית המשפט וכן, במסגרת החלטות המל"ל, אשר אותן אינני לוקח כקביעה אלא כאינדיקציה בלבד באשר לנכות הפונקציונלית ולפיכך, סבורני כי מדרך זו המסקנה היא כי אובדן האצבע מביא לכך כי הפסד כושר ההשתכרות הינו חלקי בלבד. ##לגבי הפסדי השתכרות בעבר## הוכח בפניי כי התובע לא עבד סדר זמן של 4 חודשים והפסדי השתכרותו הסתמכו ב-6,860 X 4 = 27,440 . אינני מקבל שתי טענות אשר נטענו על ידי באת כוחו. האחת - הפסדי שעות נוספות ולכך, לא קיבלתי ראיות אשר יש בהן כדי לאושש טענה זו למעט לאמירה שהינה אמירה כללית. השניה - סוגית הפיטורין - באשר לפיטוריו, שזהו הגורם היותר מרכזי, סבורני כי האמון אשר אותו אני נותן ומעדיף הינו הגירסה של הנתבעות כי התובע פוטר לא בגין מצבו הבריאותי אלא אך ורק בגין העובדה של קיצוצים בעובדים כך שבסוגיה זו אפסוק לו לעבר את שהוכח בלבד והוא הסכום של 27,440 ₪ נכון ליום התאונה. ##הפסדי כושר השתכרות ושכר לעתיד ## על פי שיטה האריתמטית במקרה דנן סך של 130,000 ₪ לעתיד, וזאת על פי נתוני הבסיס. סך של נכות בשיעור 13% ושכר בסיסי, של 6,860 ₪ כפול מקדם היוון. סכום זה תואם גם את האומדנה של בית המשפט ולפיכך, ראיתי מקום לעשות שימוש בחישוב זה, וזהו הסכום אותו אני קובע כהפסד השתכרות או כושר השתכרות לעתיד. ##כאב וסבל## במקרה זה נראה לי כי יש לפסוק לתובע סך של 30,000 ₪ כאומדנה של בית המשפט. ##עזרת צד ג' והוצאות אחרות## מאחר ומדובר בתאונת עבודה הרי הסכום לא אמור להיות סכום גבוה ואפסוק על דרך האומדנה סך של 10,000 ₪ בנושא זה. ##זכויות סוציאליות## זכויות סוציאליות לא הוכחו בפניי אך כפי גישת בית המשפט המחוזי, אני סבור שיש לבית המשפט ידע באשר לזכויות אלה ולמרות שלא הובאה בפניי חוות דעת אני סבור כי 5% מסכום ההפסד לעתיד הינו סכום אשר יש ליטול בחשבון כהפסדי זכויות סוציאליות סך -6,500 ₪ נכון להיום. (ראה פסק דינה של כב' השופטת שטמר, פסקה 14 ת.א. (חיפה) 1062/07 סטניסלב נ' אריה חברה לביטוח בע"מ ). ##הפחתות## על פי החישובים אשר נערכו על ידי ב"כ הנתבעת, התובע קיבל לידיו סך של 68,500 ₪ , כך שסכום זה יופחת מהסכום אשר מגיע לתובע על פי חישוביי. ##סופו של יום## הסכום במצטבר שמגיע לתובע 203,940 ₪. מסכום זה יופחתו 10% בגין רשלנות תורמת - כך שהסכום נטו יעמוד על סך 183,546 ₪ כסכום מצטבר. מסכום זה יופחת התשלום של המל"ל בסך 68,500 - היינו סך 115,046 ש"ח ##הוצאות ושכ"ט עו"ד## אני קובע שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% מהסכום נטו בתוספת מע"מ. הוצאות אני קובע סך של 5,000 ₪ לרבות אגרות בית משפט במידה ותחול יתרת אגרה על הנתבעות.נטל ההוכחהאשם תורםתאונת עבודה