תאונת דרכים רופא משפחה

להלן פסק דין בנושא תאונת דרכים רופא משפחה:

פסק דין

כב' הנשיא מנחם בן דוד
המערער נפגע בתאונת דרכים ביום 19/4/1997 עת נהג ברכבו. בתיק אז' 3206/04 של בית משפט השלום בנצרת הוא תבע פיצוי ושיפוי בגין נזקיו מאת המשיבה שביטחה את נהיגתו ברכב. בראשית ההליכים כפרה המשיבה בחבותה אך בהמשך שינתה מעמדתה וכל שנותר לבית משפט קמא היה לפסוק את סכום הפיצויים לו ראוי המערער.

בשלב זה נביא כמה נתוני רקע אודות המערער. הוא יליד שנת 1956 ונפגע לפיכך בהיותו בן 41 שנה. הוא רופא ותחום עיסוקו רפואת המשפחה. במשך כמה שנים לפני התאונה עבד המערער בבית חולים בנצרת. בהמשך הוא החל לפתח מרפאה פרטית בכפר איכסאל ובאופן מדורג צימצם את היקף עבודתו בבית החולים והעביר את מרכז עיסוקו למרפאה הפרטית. בעת התאונה הוא עבד כבר רק במרפאה הפרטית.

ממקום התאונה פונה המערער לבית החולים האיטלקי בנצרת. על פי המסמכים הרפואיים הוא נפגע באזור החלק השמאלי של ראשו לרבות באוזן שמאל. באוזן זו אובחן דימום. המערער לא איבד הכרה ולא אושפז. עוד אובחן כי הוא סבל מצליפת שוט. ממצאי הבדיקה הנוירולוגית הגסה לא הצביעו על לקויות.

במהלך ההתדיינות המשפטית ובהסכמת בעלי הדין, מינה בית המשפט מומחה רפואי לבדיקת מצבו של המערער. היה זה ד"ר יצחק ברוורמן שהתמחותו בתחום אף אוזן וגרון, להלן יקרא "המומחה". המומחה בדק המערער ובחוות דעת שהוציא תחת ידו, הוא הביע את דעתו כי למערער "קיימת ירידה תחושתית עיצבית בשמיעה משמאל על רקע של חבלת ראש (תאונה) עם טנטון תמידי". בגין מימצא זה העריך המומחה את נכותו של המערער בשיעור של 10%, בגין טנטון תמידי, לפי סעיף 72(4) (ד) II לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשל"ז - 1956.

לאחר שנתקבלה חוות הדעת הציג ב"כ המערער שאלות הבהרה למומחה וזה השיב. בהמשך ביקש בא - כוחו לחקור המומחה בין כותלי בית המשפט וגם זה נעשה. יודגש כי ב"כ המערער ביקש, בעזרת מהלכים אלה, להוכיח כי למערער אונו פגיעות נוספות בגין התאונה ועל כך עוד נרחיב בהמשך. יצוין כבר עתה כי המומחה דבק בעמדתו. בתום הההליכים הללו הגיעו ב"כ בעלי הדין לכלל הסכמה דיונית כי לא יובאו ראיות מצידם, יוגשו סיכומים בצירוף מסמכים, כאשר בכל הנוגע למסמכים רפואיים יוגשו רק כאלה שהובאו בפני המומחה. ועוד הוסכם כי פסק הדין יינתן בדרך "הרגילה" לאמור שלא על דרך הפשרה.

הצדדים פעלו במסגרת ההסדר שגובש ביניהם. בפסק הדין שהוציאה שופטת השלום, היא פסקה למערער פיצוי בגין הפסד שכר לעתיד בסך 30,000 שקלים חדשים, עבור הוצאות רפואיות סך של 500 שקלים חדשים וסך של 22,249 שקלים חדשים בגין כאב וסבל. היא נמנעה מלפסוק למערער פיצוי בגין הפסד שכר בעבר ובגין עזרת צד שלישי.

המערער שחש כי הפיצוי שנפסק לזכותו אין בו די, הגיש את ערעורו הנוכחי. המשיבה מבקשת לדחות הערעור.

לאחר שבחנתי את טענותיהם ועמדותיהם של ב"כ בעלי הדין, להלן מסקנותי.

שאלה מרכזית שמעורר המערער בערעורו ואשר אליה יש להתייחס, נוגעת לאבחון מצבו הרפואי לאשורו. מסתבר כי לבד מהפגיעה באוזן שמאל, שאובחנה אצלו מיד לאחר התאונה, נתגלו אצלו כעבור מספר שנים, בעיות באוזן ימין שהמערער מבקש לייחס אף אותן לתאונה. במרץ 2001 אובחן אצל המערער בבדיקת יציבות שנערכה לו, חוסר יציבות והעדפה ראייתית לשמירת משקל וביום 14/4/2005 במהלך בדיקת ENG שנעשתה לו נמצא כי קיימת אצלו חולשה קלורית של 33% באוזן ימין וקיימת עדות לבעיה וסטיבולרית מעורבת קלה. כזכור סמוך לתאונה אובחנה אצל המערער אך פגיעה באוזן שמאל. המומחה נשאל בשאלות הבהרה ונחקר בבית המשפט גבי קשר אפשרי בין הפגמים האחרונים לתאונה אך הוא לא מצא לנכון לקשור בין אלה ודבק בעמדתו כי בגין התאונה והפגיעה באוזן שמאל, נותרה למערער נכות בגין תופעת הטנטון ששיעורה 10%, ותו לא.
חלק נכבד מטיעוניו בפני בית משפט קמא הקדיש ב"כ המערער לנסיון להניע את בית המשפט לאמץ את עמדתו כי מן הראוי להתייחס למערער כמי שנושא נכות גבוהה יותר בשל התאונה, ולצרף את הפגימות באוזן ימין לתוצאות התאונה. בית משפט קמא בחן בפסק דינו את כל טענותיו ונימוקיו של המערער בנקודה זו ובצורה בהירה ומשכנעת דחה טיעון זה וקבע, בעקבות המומחה, כי יש להכיר בכך כי רק הפגיעה באוזן שמאל, הינה תולדה של התאונה.

בטיעוניו בפנינו חוזר ב"כ המערער למעשה על אותן טענות שהעלה בפני בית משפט קמא אלא משנמצא כי הסברה של שופטת השלום, שדחתה טיעון זה, הינו משכנע ואין צורך להוסיף עליו או לגרוע ממנו, אינני רואה צורך לשוב ולרדת לפרטי ההנמקה ואסתפק בהפניה אליה.
ציר טיעון מרכזי אחר שבפי המערער מתמקד בטענה בדבר מיעוט הפיצויים שנפסקו לו. כאמור ענין לנו עם נפגע שהינו רופא אשר מאז סמוך לתאונה מוצא פרנסתו בניהול מרפאה עצמאית, ותחום עיסוקו ברפואת המשפחה ואשר על פי דוחות מס הכנסה שצורפו על ידו לסיכומיו, הגיע להכנסה גולמית שבין 500,000 ל - 600,000 שקלים חדשים לשנה. הוא יליד שנת 1956 וניתן להניח כי יוכל להתמיד בעבודתו עד גיל 70 לפחות. בפסק דינה דחתה שופטת בית משפט השלום את עתירתו לתשלום פיצויים בגין הפסדי הכנסה בעבר כבלתי מוכחת. כמו כן דחתה את תביעתו לפיצוי בגין עזרת צד ג'. לבד מכאב וסבל שפסקה, על פי הקריטריונים הקבועים בדין, היא זיכתה את המערער בפיצוי גלובאלי בסך 30,000 שקלים חדשים בגין הפסדי העתיד.
לאחר שבחנתי את מכלול הראיות ושקלתי בכלל נסיבות הענין, הגעתי לכלל מסקנה כי הדחיה הטוטאלית של העתירה לפיצוי בגין הפסדי עבר ושיעור הפיצוי שנפסק בגין הפסדי העתיד, יש בהם כדי לקפח את המערער ויש לדעתי להתערב בהם.
להלן אנמק עמדתי זו.

כפי שכבר הסברתי הגיעו ב"כ בעלי הדין לידי הסדר דיוני, לאחר שנערכה חקירתו של המומחה בבית המשפט, ולפיו הם לא יביאו ראיות לפני בית משפט קמא ותחת זאת יגישו סיכומים בצירוף מסמכים וכך הם אכן נהגו. יצוין כי אף תצהירים לא הוגשו מטעם בעלי הדין ולא היו בפני בית משפט קמא. אמנם אין המדובר כאן במתן פסק דין על דרך הפשרה בגדרו של סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975, אך אין לפרש את ההסדר אליו הגיעו ב"כ בעלי הדין אלא באופן כזה שהם ויתרו על הצורך בהבאת ראיות פרטניות ומדוקדקות, גם על דרישה כזו של איש מרעהו, והסמיכו את בית המשפט לפסוק הפיצויים, פחות בהסתמך על נתונים פרטניים, שממילא לא הובאו, אלא על פי נסיון החיים, הגיון הדברים ונתונים כלליים שבידיעתו של בית המשפט, אחרת לא ניתן להבין את פשרו של ההסדר. באספקלריה זו טענת ב"כ המשיבה כיום כי המערער לא הביא ראיות ספציפיות להוכחת הפסדיו בעבר, לאו טענה היא וגם קביעתו של בית המשפט בענין זה אינה נכונה. אם היינו מקבלים עמדה זו היה זה כאילו אמרנו שהמערער ויתר מלכתחילה על זכותו לקבל פיצוי בגין נזק מיוחד, כגון הפסד שכר בעבר, בשל כך שהוא טעון הוכחה על ידי נתונים ספציפיים ולא היא. בנסיבות אלה לא ראיתי לנכון לאמץ את עמדת בית משפט קמא כי יש לדחות לחלוטין את עתירתו של המערער לפיצוי בגין הפסדי שכר בעבר. כפי שפורט לעיל תקופת העבר בעניינו היא בת 11 שנים (!).

זאת ועוד. נראה לי כי בית משפט קמא התעלם מכך שהנכות של המערער, בגין התאונה, אינה מתבטאת רק בטנטון אלא גם בירידה בכושר השמיעה באוזן שנפגעה, שהרי בסוף חוות דעתו מוצא המומחה וקובע כי:

"לנבדק (המערער) קיימת ירידה תחושתית עיצבית בשמיעה משמאל על רקע של חבלה בראש (תאונה) עם טנטון תמידי".     

משמע בצד תופעת הטנטון סובל המערער גם מירידה בכושר השמיעה שלו, שאמנם לא תורגמה לאחוזי נכות, אך לא נראה לי כי יהיה זה נכון להתעלם ממנה. עוד יש לזכור כאן כי שעה שמדובר בעצמאי קשה עד מאוד להצביע על שיעור השפעתו של ארוע חד פעמי על רמת הכנסתו, כאשר אין מדובר בפגיעה ששוללת לחלוטין את כושר עבודתו, אם כי הידע הכללי שברשותנו והגיון הדברים מספיקים כדי להסיק שהיתה פחיתה מסוימת בהכנסתו. שעה שאנו מנסים להבין את השפעתן של הפגיעות שאונו למערער על עבודתו כרופא עצמאי, הצריך לטפל בחולים לא מעטים מידי יום, בסבלנות ובאורך רוח וכי רמת ההכנסה שלו קשורה קשר הדוק לרמת האינטראקציה שבינו לבין ציבור לקוחותיו הפוטנציאלי ושכרו אינו מובטח ואינו משולם על ידי מעביד "חיצוני", על פי היקף משרתו, גרידא אני מגיע למסקנה כי תופעות כגון ירידה בשמיעה וטנטון תמידי, יש בהם כדי לפגוע ברמת הריכוז שעל המערער לגלות בעבודתו, בסבלנותו ובסובלנות שעליו לגלות כלפי מטופליו ובכושרו לעבוד באותה אינטנסיביות כפי שיכול היה לולי התאונה, וכפועל יוצא מכך לפחיתה מסוימת בהכנסותיו.
כפי שהסברתי לעיל כל נסיון לכמת במדויק את הפסדיו של המערער על בסיס אקטוארי לוקה במלאכותיות רבה ונראה לי שבמקרה זה יש לנקוט כאן בדרך ההערכה הגלובאלית הן באשר לעבר והן באשר לעתיד, וכל זאת תוך עשיית שימוש בניסיון החיים ובהיגיון הדברים. אמנם נזק בעבר הוא בגדר נזק מיוחד אשר ברגיל טעון הוכחה ספציפית אך כבר נפסק כי בחישוב הפסדי השתכרות בעבר ניתן לעשות שימוש בדרך החישוב הגלובאלי ולעתים זה אף בגדר הכרח שלא יגונה וראה בענין את דבריו של המלומד קציר, בספרו פיצויים בשל נזקי גוף מהדורה רביעית, פרק 69 בעמוד 293 ואילך. עוד אני שב ומפנה בענין זה להסדר הדיוני שגובש בין בעלי הדין.

לאור הנימוקים והנתונים הספציפיים הנוגעים לעבודתו ולהכנסתו של המערער דלעיל, אציע לחברי לפסוק למערער פיצוי גלובאלי בגין הפסדי העבר בסך של 40,000 שקלים חדשים כשלסכום זה תצטרף ריבית על פי דין מאמצע התקופה שראשיתה ביום התאונה וסופה עם מתן פסק דיננו זה. אשר להפסדי העתיד, אציע לפסוק למערער פיצוי בסכום מהוון של 60,000 שקלים חדשים. סכומים אלה יצטרפו לסכומים שפסקה הערכאה הדיונית בגין נזק שאינו ממוני ובגין הוצאות. בהחלטתה של הערכאה הדיונית לדחות העתירה לפיצוי בגין עזרת צד שלישי, לא ראיתי לנכון להתערב.

לסכום הפיצויים הכולל יתווסף שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ וכן שכר טרחת עו"ד בגין הליך הערעור בסך של 15,000 שקלים חדשים בצירוף מע"מ כחוק.

ערבון, ככל שהופקד על ידי המערער, יוחזר לידיו באמצעות בא - כוחו.



מנחם בן דוד, נשיא - אב"ד

כב' השופט אברהם אברהם:

מסכים.



אברהם אברהם, שופט

כב' השופטת אסתר הלמן:

מסכימה.



אסתר הלמן, שופטת


הוחלט איפוא פה אחד כאמור בחוות הדעת של כב' הנשיא מנחם בן דוד.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. משכורת רופא מרדים

  2. אחריות רופא משפחה

  3. תאונת דרכים של רופא

  4. תאונת עבודה של רופא

  5. פיטורי עובד באסף הרופא

  6. בדיקת תלונות על רופאים

  7. תאונת דרכים רופא משפחה

  8. הקלטת בדיקת רופא מומחה

  9. תאונת עבודה של רופא פרטי

  10. חסיון ועדת משמעת רופאים

  11. פגיעה בעצב ע"י רופא מרדים

  12. היקף חובתו של רופא המשפחה

  13. תקנות הרופאים, תשל''ז-1976

  14. זימון רופא עובד ציבור לעדות

  15. התפטרות בהוראת רופא תעסוקתי

  16. פיטורים באישור רופא תעסוקתי

  17. פסילת מסמך שאינו ערוך ע''י רופא

  18. הגבלת הרמת משאות לפי רופא תעסוקתי

  19. עדכון תעריפי רופאים בוועדות רפואיות

  20. אישור רופא תעסוקתי - פיצויי פיטורים

  21. עבודה בחצי משרה בהוראת רופא תעסוקתי

  22. פקודת הרופאים (נוסח חדש), תשל"ז-1976

  23. סכסוך אישי עם רופא שיושב בועדה רפואית

  24. תקנות הרופאים (מתן מרשם), התשמ''א-1981

  25. מינוי רופא תעסוקתי מטעם בית הדין לעבודה

  26. תקנות הרופאים (בחינת רישוי), התשמ''ח-1988

  27. צו הרופאים (שימוש בהגדר "מנתח"), תשל"ח-1977

  28. אישור רופא תעסוקתי לאיסור הליכה ועמידה ממושכת

  29. צו הרופאים (שימוש בהגדר "אורתופד"), תש"ם-1980

  30. תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז'), התשמ''ח-1988

  31. צו הרופאים (אגרות רשיון והיתר זמני), התשמ"ד-1983

  32. תקנות הרופאים (סדרי דיון בועדה רפואית), תשל''ו-1976

  33. תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל''ג-1973

  34. תקנות הרופאים (תנאים למתן פטור מחובת בחינה), התשמ''ח-1988

  35. תקנות הרופאים (ערעור בפני בית המשפט העליון), התשמ''ב-1982

  36. קביעת רופא המוסד לביטוח לאומי גוברת על קביעת רופא בית משפט

  37. תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות), התשס''א-2001

  38. תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות) (הוראת שעה), התשס''ח-2008

  39. שאלות ותשובות


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון