בית המשפט פסק קבע תרומת רשלנות של 5% מצידם של ההורים של ילד שנפל בשטח בריכת שחיה. להלן פסק דין בנושא רשלנות תורמת של הורים של קטין בתביעת נזיקין: פסק דין מבוא 1. התובע יליד 1985 נפגע בעת שהותו בבריכה בבעלות ובאחזקת הנתבעת (להלן: "העירייה") ביום 23.6.92. כתוצאה מהפגיעה סבל משבר במרפק שמאל עם פגיעה בעצב הרדיאליס. התובעים 2 ו - 3 הינם הוריו של התובע אשר בעת הגשת התביעה עדיין היה קטין. 2. ביום 29.6.05 ניתן פסק-דין של בית המשפט המחוזי בת"א בערעור על פסק-דיני מיום 6.11.01 ולפיו בוטל פסק-דיני שנגע בשאלת האחריות ונקבע: "התיק יוחזר לבית המשפט השלום לקביעת גובה הנזק ופסיקת ההודעה לצד ג'". 3. ביום 18.12.05 הודיעוני הצדדים כי אין להם צורך בהשלמת טיעונים בטרם יינתן פסק-דין זה. הנזק 4. מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של פרופ' מיכאל לוי מיום 8.11.94 ולפיה נותרו לתובע הנכויות כדלקמן: 10% נכות לפי סעיף 41 (5) ב' 10% נכות לפי סעיף 31 (3) א' סה"כ - 19% נכות משוקללים עקב ריפוי השבר בעמדת וארוס ופגיעה של עצב הרדיאליס השמאלי. 5. העירייה לא הגישה חוות דעת מטעמה אלא שבעת חקירת המומחה מטעם התובע הוצגה חוות דעת של פרופ' נרובאי רק לצורך חקירתו של פרופ' לוי. על פי חוות דעתו של פרופ' נרובאי שיעור הוארוס שנמצא אצל התובע בעת בדיקתו אצל פרופ' לוי גדול מזה שמצא פרופ' נרובאי. גם פרופ' נרובאי ראה לקבוע נכות על פי סעיף 41 (5) ב', אלא שאת מחציתו של הסעיף. פרופ' נרובאי לא מצא שאריות של פגיעה עצבית. 6. פרופ' לוי זומן לחקירה על חוות דעתו. עיקר הממצא מחקירתו של פרופ' לוי היא העובדה שבעת שבדק את התובע כבר עבר התובע שבר נוסף במקום הפגיעה נשוא התביעה. דבר זה אינו מוצא ביטויו בחוות דעתו של פרופ' לוי, כמו גם בחוות דעתו של פרופ' נרובאי. אין זאת אלא, שהתובע והוריו לא טרחו לעדכן את הרופאים כי לאחר הפגיעה נשוא התביעה סבל התובע משבר נוסף באותו מקום במרץ 93, עקב נפילה נוספת. 7. פרופ' לוי טען בחקירתו כי לא ראה להתייחס לפגיעה הנוספת מאחר והחיבור הגרמי של השבר כתוצאה מהפגיעה הראשונה לא שונה בעקבות הפגיעה השנייה. 8. פרופ' לוי לא מצא הגבלת תנועה במרפקו של התובע. יש לציין כי הפגיעה היא בידו הלא דומיננטית של התובע. (ראה עמ' 13 לפרוטוקול). 9. לא ראיתי כי חוות דעתו של המומחה, פרופ' לוי נסתרה בכל הנוגע לשיעור הנכות ממנה סובל התובע בגין הוארוס שבמרפקו וכן בגין הפגיעה העצבית שהיא תחושתית בעיקרה. 10. באשר לתרומתה של התאונה הנוספת לפגיעה ראיתי לקבוע לאחר שעברתי על חוות הדעת וכן על חקירתו של פרופ' לוי, כי יש להביא בחשבון תרומת נכות לנפילה הנוספת שהביאה לשבר הנוסף באותו מקום. ראיתי להעמיד את תרומת הנכות על 4%, הווה אומר כי נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה עומדת על 15% נכות משוקללים. 11. מאחר ומדובר בקטין בן 7 בעת התאונה, לא ראיתי לקבוע נכות תפקודית שונה מהנכות הרפואית, שכן לא הובאה כל ראיה שתלמד על כך. כך גם לא הובאה כל ראיה אשר תצביע על כוונתו של התובע לעסוק בתחום מסוים ובעיסוק מסוים שיהיה בהם כדי ללמד באופן ספציפי על שיעור הנכות התפקודית הצפויה לו עם כניסתו לשוק העבודה. בנסיבות אלה בחרתי כאמור ללכת ברוח הפסיקה הנוגעת לקטינים ולראות בנכות הרפואית את הנכות התפקודית. תרומת רשלנות 12. התובע נפגע בעת שהתהלך על משטח מרוצף בשטח הבריכה כשהוא יחף בשעת צהרים בחודשי הקיץ. מדובר בעיר אילת שנהיר שבשעה זו של היום המשטח יהיה לוהט ואדם יתקשה ללכת עליו יחף. 13. הנתבעת שלחה הודעת צד ג' להורי התובע בטענה, כי התרשלו בכך שאפשרו לו להסתובב לבדו בשטח הבריכה ללא השגחה כאשר בידיו בקבוקי מים והוא אפילו אינו יכול לאחוז במאחז היד של המדרגות שם נפל. 14. ההורים טוענים, כי לא היו צריכים לצפות את דבר קיומו של הפס הרופף שהפך למכשול אשר בו נתקל התובע. לשיטתם גם אם היו מלווים אותו אין וודאות שהייתה נמנעת הפגיעה. עוד הם טוענים, כי לא הייתה התרשלות מצידם שהתירו לו ללכת יחף בשטח הבריכה וגם לא הוכח קשר סיבתי בין הליכתו יחף לבין קרות התאונה. 15. ככלל אני מסכימה כי ילד בן 7 יכול להסתובב בעצמו בשטח הבריכה, אלא שבמקרה שבפני נראה לי כי ההורים היו צריכים להקפיד עם התובע שלא יסתובב בשטח הבריכה ללא נעליים נוכח העובדה שבשעות הצהרים, המועד בו קרתה התאונה, המשטחים חמים מאוד נוכח הטמפ' והשמש באילת. במצב דברים כזה יכולתו של התובע להקפיד על דריכתו ועל הליכתו נפגמים, שכן כל מעייניו נתונים לרצונו למהר ככל האפשר על מנת לצאת מהאזור החם במשטח. בשוקלי כל אלה ראיתי לקבוע תרומת רשלנות של 5% מצידם של ההורים. ראשי הנזק 16. הפסדי השתכרות להורים בעבר: ההורים, התובעים 2 ו - 3, טוענים כי כתוצאה מפגיעתו של התובע סבלו הפסדי השתכרות בשל הצורך לשהות ליד התובע ולקחתו לטיפולים שונים. ההורים לא הציגו כל מסמך אשר יש בו כדי ללמד על ההפסדים שנגרמו להם. אין חולק כי ההורים נדרשו להימצא ליד התובע בעת שעבר טיפולים ואף בחלק מהזמן שבו נעדר מבית הספר ונדרש לשהות בביתו. בהעדר כל נתון על שיעור ההשתכרות אני מעמידה את ההפסד בראש נזק זה על סך של 5,000 ₪ בערכי היום. 17. הפסדי השתכרות בעתיד על פי הפסיקה מקום שמדובר בנפגע שהינו קטין וטרם נכנס לשוק העבודה ורכש מקצוע יש להביא בחשבון את השכר הממוצע במשק כבסיס לחישוב הפסדי השתכרות בעתיד. התובע היום בן 20 שנה ועל כן יש לערוך חישוב של הפסדי השתכרות למשך 46 שנים ובהיוון כפול לשנה אחת עם סיום שירותו הצבאי. 1,080 ₪ = 15% X 7,200 ₪ 323,125 ₪ = 299.1951 X 1,080 ₪ ובהיוון כפול - 313,690 ₪ = 0.9708 X 323,125 ₪ סך כל הפיצוי בגין הפסדי השתכרות בעתיד עומד על - 313,690 ₪. 18. כאב וסבל לתובע 15% נכות בגין התאונה נשוא התביעה. התובע היה מאושפז 6 ימים ועל כן ראיתי להעמיד את הפיצוי בגין כאב וסבל על סך 60,000 ₪. 19. סך כל הנזק לתובע עומד על 378,690 ₪. 20. מתוך הסכום הנ"ל זכאית הנתבעת להחזר של 5% בגין רשלנות תורמת של ההורים וסך הכל - 18,934 ₪. סוף דבר 21. הנתבעת תשלם לתובע סך של 378,690 ₪ וזאת בגין נזקיו תולדת התאונה מיום 23.6.92. כמו-כן תשא הנתבעת בהוצאות משפט וכן בשכר טרחת עו"ד בשיעור 20% מהסכום הנ"ל ובצרוף מע"מ כחוק. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 22. בהיותו של התובע בגיר ביום מתן פסק-הדין אין צורך בקבלת הוראות על דרך השקעת הכספים וניתן להעביר הסכומים ישירות לתובע. 23. הצדדים השלישיים, ההורים, ישיבו לנתבעת סך של 18,934 ₪ כחלקם באחריות. גם סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. לא ראיתי לפסוק הוצאות משפט במסגרת ההודעה לצד ג'. קטיניםרשלנות תורמתרשלנות