פליטת כדור בצבא

להלן פסק דין בנושא פליטת כדור בצבא: פסק דין 1. המערער יליד שנת 1966. במהלך שירותו הצבאי בשנת 1985, חבר לשמירה פלט מנשקו 3 כדורים שפגעו בירכו של המערער. המערער הוכר כנכה צה"ל בגין האירוע, כדלקמן: בגין קיצור רגל שמאל ב- 3 ס"מ - 5% צלקות לא מכערות - 0% מצב לאחר שבר קצה עליון של עצם הירך - 30% כאב גב נמוך - 1% 2. בחודש מרץ 1992, ביקש המערער לראשונה, כי יכירו בפגיעה בצווארו כחלק מאירוע החבלה משנת 1985. תביעתו נדחתה על ידי קצין התגמולים ונקבע כי אין קשר בין מצב צווארו לבין אירוע החבלה. 3. בשנת 2001, חזר וביקש המערער, כי יוכר כנכה צה"ל בגין מצב צווארו, אך גם בקשה זו נדחתה על ידי קצין התגמולים. המערער לא ערער על אף אחת מהקביעות הנ"ל. 4. בשנת 2006, פנה המערער על מנת שמצב צווארו יוכר כנכות נובעת מהפגימה המוכרת, וכן טען להחמרה במצב עמוד שדרה מותני. המערער צירף לפנייתו חוות דעתו ד"ר וייסמן מיום 30.7.06. אך כפי שעולה מחוות דעת זו, ד"ר וייסמן טען כי במהלך האירוע בשנת 1985 נפל המערער ונחבל קשה בצווארו וייחס את הבעיה בצוואר לאירוע החבלה עצמו, עמדה שנדחתה על ידי קצין התגמולים ולא הוגש בגינה כל ערעור. 5. ועדה מחוזית שהתכנסה לדיון בעניינו של המערער ביום 3.1.07 קבעה, כי אין קשר בין מצב הצוואר ובין הנכות המוכרת, וכך ציינה: "המנדט של הועדה הוא לדון בצוואר על פי תקנה 9 וגם על פי דבריו של ד"ר וייסמן, הפגיעה בצוואר ארעה בעת הפציעה המקורית ואינה קשורה לנכות המוכרת או נובעת ממנה". לגבי עמוד שדרה מותני נקבע שאין החמרה. 6. המערער הגיש ערעור לועדה רפואית עליונה וצירף חוות דעת משלימה של ד"ר וייסמן מיום 16.9.07. לחוות הדעת של ד"ר וייסמן צורפו מאמרים רפואיים מסויימים, אלא שכולם באו להסביר את התפתחות מצב הצוואר של המערער לאחר חבלה נטענת ביום פציעתו בשנת 1985. המאמרים הרפואיים באו לתמוך בטענה שהיצרות התעלה הצווארית אצל המערער הם נזקים ניווניים לאחר חבלה בצוואר שארעה בשנת 1985. בפני הועדה הרפואית העליונה נטען גם להחמרה במצב עמוד שדרה מותני. 7. הועדה הרפואית העליונה התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 20.9.07 וקיימה דיון חוזר לפי הנחיות הממונה על הועדות הרפואיות ביום 7.10.07, מועד בו עמדו בפניה כל הבדיקות הרפואיות. 8. לגבי עמוד שדרה מותני - הועדה שמעה את תלונות המערער, בדקה אותו וממצאי בדיקתה מפורטים בפרוטוקול. הועדה לא מצאה הגבלה בינונית קשה בתנועות עמוד שדרה מותני וסימני גירוי שורשי משמאל כפי שמצויין בחוות הדעת, ולכן לא קיבלה את מסקנת ד"ר וייסמן לגבי עמוד שדרה מותני. הועדה עיינה בבדיקת C.T עמוד שדרה מותני מיום 26.1.06, וקבעה כי הממצאים הם על רקע ניווני ללא קשר לחבלה כלשהיא ולא באים לידי ביטוי בבדיקה קלינית. לפיכך דחתה הועדה את הערעור לגבי טענת החמרה בעמוד שדרה מותני. קביעת הועדה היא קביעה רפואית ושיקול הדעת בעניין זה שמור לועדה הרפואית העליונה. אין ועדה רפואית עליונה חייבת לקבל מסקנות מתוך חוות דעת מומחים שממציא המערער. וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון - "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". 9. לגבי עמוד שדרה צווארי - כבר ציינתי קודם לכן, כי לא הוכרה פגיעה כל שהיא בצוואר כנכות מוכרת כתוצאה מחבלה ישירה מיום האירוע. קצין התגמולים ציין בהחלטות קודמות כי התייחסות לנושא הצוואר מצד המערער הופיעה לראשונה רק כשנתיים ומחצה לאחר האירוע ולפני כן אין כל תיעוד בקשר לכך. המערער לא הוכר כנכה בגין הפגימה בצוואר. לפיכך האפשרות שעומדת בפני המערער הינה טענה לפי תקנה 9 דהיינו טענה לנכות הנובעת מהנכות המוכרת. אלא שהמערער לא צירף כל חוות דעת התומכת בטענה כזו. חוות הדעת של ד"ר וייסמן מתייחסת לכך שהייתה חבלה ישירה בצוואר בזמן הפגיעה בשנת 1985, ומייחסת את מצב הצוואר להתפתחות כתוצאה מחבלה זו אלא שעובדת החבלה בצוואר איננה מוכרת על ידי קצין התגמולים. לפיכך טענות ב"כ המערער לגבי מאמרים רפואיים כאלה ואחרים שצורפו לחוות דעתו של ד"ר וייסמן היא טענה מיותרת בהקשר האמור. המסמכים הרפואיים אשר צורפו לחוות דעתו של ד"ר וייסמן מתייחסים לנזק הנובע מחבלה ישירה ולכן אינם רלוונטים לדיון. לב"כ המערער טענה כי הועדה הרפואית העליונה לא התייחסה לבדיקת MRI של המערער שנערכה ביום 15.7.07. בדיקה זו מתייחסת לבלטי דיסק ובקע בעמוד שדרה צווארי. בדיקה זו שימשה את ד"ר וייסמן, המומחה מטעם המערער כדי להראות שהנזק נגרם כתוצאה מחבלה בצוואר ביום הפגיעה בשנת 1985. לפיכך אי התייחסות הועדה למסמך זה הינה חסרת משמעות בהקשר הדברים האמור. ממילא אין כל הכרה של קצין התגמולים בחבלה ישירה בצוואר באירוע החבלה משנת 1985. הועדה הרפואית העליונה התייחסה לחוות הדעת של ד"ר וייסמן, התייחסה לבדיקת EMG מיום 15.7.07 שנערכה למערער (עמ' 3 לפרוטוקול). הועדה קבעה שאין קשר בין תלונותיו בצוואר לבין נכותו המוכרת. משלא תמך המערער עצמו את טענתו לנכות נובעת בחוות דעת רפואית כלשהיא, משקבעה הועדה הרפואית מה שקבעה מבחינה מקצועית רפואית על סמך בדיקותיה ותוצאות הבדיקות שהוצגו בפניה, לא נפל פגם משפטי כלשהוא בעבודת הועדה. 10. אם סבור המערער שנגרמה לו חבלה בצוואר במועד הפגיעה בשנת 1985 ויש ביכולתו להוכיח עובדה זו הרי שהדרך הנכונה מבחינתו היא פניה לקצין התגמולים, בכפוף לדרישות הדין. 11. הערעור נדחה. 12. אין צו להוצאות. צבאשירות צבאי