פיצויים על התחשמלות

להלן פסק דין בנושא פיצויים על התחשמלות:

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (סגן הנשיא, כב' השופט כ' מוסק) בת.א. 7294/04, מיום 15.1.08. במסגרת פסק הדין קבע בית משפט קמא, בהסכמת הצדדים, כי המשיבות אחראיות לפצות את המערער בגין נזק גופני שנגרם לו ביום 8.11.01, בעת שהתחשמל במהלך עבודתו במעבדה ביחידה לכבד של המשיבה 1, כאשר אחז בידיו מנורת שולחן רגילה וביקש להזיזה ממקומה. כתוצאה מההתחשמלות נגרם למערער שבר מרוסק עם תזוזה של ראש ההומרוס בכתפו השמאלית. המערער נפגע בשעה שהיה מתמחה ברפואה פנימית אצל המשיבה 1. המערער סיים את לימודיו, נסע לארצות הברית לצורך השתלמות מקצועית למשך שנתיים לעבודת פוסט-דוקטורט. לעת שמיעת ראיות הצדדים עבד המערער במסגרת התמחות-על ביחידה לגסטרואנטרולוגיה בבית החולים "איכילוב" בתל-אביב, ועמד להשלים את התמחותו השניה ולהפוך למומחה בגסטרואנטרולוגיה. בנוסף לעבודתו זו, היה המערער גם פעיל במסגרת האקדמית כמדריך קליני באגף הפנימי ובנוסף עסק במחקר במסגרת יחידת הכבד, כאשר היה אחראי על מספר מחקרים קליניים והשתלב גם במחקר בסיסי וביצע מספר עבודות שפורסמו בספרות המקצועית. בעתיד, במסגרת עבודתו של המערער כרופא מומחה בגסטרואנטרולוגיה, יהיה עליו לעבוד בעבודה בסיסית בבית חולים או מרפאות במשרה מלאה (להלן:"משרה רגילה"), ובנוסף יוכל לעסוק בעבודה נוספת, ביצוע בדיקות אנדוסקופיות, אם במסגרת בית חולים, קופת חולים או במסגרת פרטית (להלן:"עבודה פרטית").
נכותו הרפואית של המערער נקבעה בהסכמת הצדדים בשיעור של 25% לצמיתות. בית משפט קמא קיבל את טענת המערער כי פגיעתו תגרום לו קשיי תפקוד בביצוע הבדיקות לאחר מספר שעות עבודה. כן שוכנע בית המשפט כי מרכיב עיקרי בעבודתם של רוב הרופאים המומחים הוא העבודה הפרטית. עוד הוסיף בית המשפט וקבע, כי ביצוע מספר רב של בדיקות אנדוסקופיות ביום מהווה עבודה מעייפת לרופא שאין לו מגבלה בפלג גופו העליון ועל אחת כמה וכמה לרופא עם מגבלה שכזו. בית משפט קמא הביא במסגרת שיקוליו את העובדה שפגיעתו של המערער היא בכתף שמאל, כי המערער ימני ורוב הפעולות הקשות במהלך הבדיקה מתבצעות ביד ימין, אולם נדרשת גם עבודה מאומצת ביד שמאל השולטת בתנועות העדינות יותר של מכשיר הבדיקה הנע בתוך גופו של הנבדק. בית המשפט קבע כי נכותו התפקודית של המערער היא בשיעור של 12.5%, היינו מחצית מנכותו הרפואית, וכי לנכות זו יכולה להיות השפעה בעתיד על עבודתו הפרטית של התובע. לאחר כל זאת, פסק בית המשפט למערער כפיצויים את הסכומים הבאים: בגין כאב וסבל - 160,000 ₪; בגין הפסדי שכר לעבר - 10,000 ₪; בגין פגיעה בכושר ההשתכרות - 890,000 ₪ ; בגין עזרה וסיעוד- 100,000 ₪; בגין הוצאות רפואיות - סך של 20,0.00 ₪; סה"כ 1,180,000 ₪. מסכום זה ניכה בית המשפט סך של 780,000 ₪, שאותם אמור המערער לקבל כתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בהתאם לחוות דעת אקטוארית שהוגשה לו.

בערעורו לפנינו מלין המערער על מיעוט סכום הפיצויים שנפסקו לו.

בבסיס טענותיו טוען המערער, כי בית משפט קמא הבחין שלא כדין בין עבודה רגילה לעבודה פרטית וקבע, לעניין השפעת נכותו הרפואית של המערער על כושר השתכרותו, כי כושרו נפגע אך ביחס לעבודה הפרטית. המערער טוען, כי היה על בית המשפט לפסוק פיצוי גם בגין מגבלתו של המערער בעבודתו הרגילה. עוד נטען, כי היה על בית משפט קמא לפסוק פיצויים למערער לפי שיעור נכותו הרפואית וכי היה מקום לראות את כולה כנכות תפקודית הגורעת במלואה מכושר ההשתכרות. עוד הוסיף המערער וטען למיעוט סכום הפיצויים שנפסקו בראשי הנזק האחרים.

ב"כ המשיבות טען, בין השאר, כי טענותיו של המערער הינן ביחס לקביעות עובדתיות של בית משפט קמא ובכך אין בית משפט שלערעור מתערב דרך כלל. עוד נטען, כי המערער אינו מוגבל כלל בביצוע הבדיקות השונות שיהיה עליו לבצע בתחום מומחיותו, ובנוסף לכך לא הביא המערער לבית משפט קמא ראיות לעניין בסיס השכר שאליו יוכל להגיע במסגרת עבודה פרטית בעתיד, ומכל מקום יש בסכום הכולל שנפסק למערער כדי לפצותו על מלוא נזקיו, ואף מעבר לכך.

נתנו דעתנו לטענות ב"כ הצדדים וסבורים אנו כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא. כידוע, אין זה מתפקידה של ערכאת הערעור לבחון לעומק כל ראש נזק מבין ראשי הנזק הרבים המרכיבים את הסכום הסופי שנפסק לזכות המערער. ערכאת הערעור בוחנת את הסכום הכולל שנפסק (לפני הניכויים) על רקע נתוני יסוד מסוימים כמו גילו של הנפגע, שיעורה של הנכות התפקודית, אופי הסיעוד הנדרש, בסיס השכר ותוחלת החיים. אם מסתבר כי הסכום הכולל של נזקי הממון הינו סביר אין צורך לקיים בחינה מעמיקה של ראשי הנזק אלא מקום שמתגלה טעות בולטת (ע"א 6091/06 הלון נ' בלייר, מיום 10.1.08; ע"א 1164/02 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' בן חיון, מיום 4.8.05, והאסמכתאות שם).

בענייננו, פסק בית המשפט לאחר ששמע את העדים והתרשם מהם. הסכום הכולל שנפסק למערער, בסך של 1,180,000 ₪ נמצא במתחם הסביר בשים לב לדרגת נכותו הרפואית של המערער, מקצועו, סוג עבודתו, הקושי בעבודתו כפי שהוכח בבית משפט קמא, שיקומו ועיסוקיו לאחר התאונה, ושיקולים נוספים. בית משפט קמא רשאי היה לקבוע כי במהלך עבודתו הרגילה לא צפוי כי למערער יגרם הפסד שכר ואילו הפסד זה יכול ויגרם לו במסגרת העבודה הפרטית, אם אמנם יעבוד בעבודה פרטית. קביעה זו ביסס בית משפט קמא, בין השאר, על חוות דעת בעניינו של המערער שמסר פרופ' זמיר הלפרן לפיה, במסגרת התמחותו של המערער מבצע הוא באופן שגרתי פעולות אנדוסקופיות שונות ואינו מוגבל טכנית בביצוע הבדיקות. מכאן, הגיע בית משפט קמא למסקנה, כי נכותו של המערער איננה משפיעה על מהלך עבודתו הרגילה, וזו תבוא לידי ביטוי, בעיקרה, בעבודה הפרטית המתבצעת לאחר שעות העבודה הרגילה. עוד ציין בית משפט קמא, כי לא הובאו לפניו נתונים מפורטים באשר לגובה ההכנסות של רופא מומחה מעבודה פרטית, וכן לא אימץ עדות מטעם המערער כי רופא מבצע כ-10 עד 15 בדיקות פרטיות ביום לאחר שעות העבודה במסגרת העבודה הרגילה. לפיכך, העריך בית המשפט, על יסוד מכלול העדויות שהיו בפניו ונתוני השכר שהוצגו, כי ההכנסה מעבודה פרטית אמורה להיות בסך של 30,000 ש"ח לחודש ומסכום זה גזר את גובה הפיצוי בראש הנזק של אובדן כושר השתכרות לעתיד, על פי הנכות התפקודית שנקבעה, לסך של 890,000 ש"ח.

לא למותר לציין, כי בית משפט קמא העריך, בפסק דינו, כי הכנסתו לעתיד של המערער, תגיע לסך של כ- 80,000 ₪ לחודש, כאשר 50,000 ₪ מסכום זה מהעבודה הרגילה והיתרה מהעבודה הפרטית. בסיס שכר זה הינו מעל ומעבר למה שב"כ המערער עצמו טען לו בסיכומיו לפני בית משפט קמא - סך של 50,000 ₪ בלבד (עמ' 11 ועמ' 20 לסיכומיו שם). הינה כי כן, דומה כי אין לו למערער להלין על הפיצוי שנפסק למערער בגין ראש הנזק של אובדן כושר השתכרות למערער בגין ראש הנזק של אובדן כושר השתכרות לעתיד. הוא הדין גם באשר לראשי הנזק האחרים. כאמור, במכלול השיקולים ובהם סכום הפיצוי שנפסק למערער על פי שיעור הנכות, איננו סבורים כי יש מקום להתערבותה של ערכאת הערעור.

המורם מן האמור הוא, כי ערעורו של המערער נדחה.

המערער ישא בשכ"ט עו"ד של המשיבות בסך כולל של 15,000 ש"ח.
הפיקדון שהפקיד המערער בקופת בית המשפט יועבר למשיבות באמצעות בא כוחן





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיצוי על שייט

  2. פיצוי על טרטור

  3. פיצוי על התחשמלות

  4. פיצוי על בזבוז זמן

  5. פיצוי על דואר שאבד

  6. פיצוי על הזמנת ספר

  7. פיצוי על נזק לפסלים

  8. פיצוי על נזק מעקלים

  9. פיצוי על הפסקות חשמל

  10. פיצוי על טעות בעיקול

  11. פיצוי על אובדן דרכון

  12. פיצוי על גביה מנהלית

  13. פיצוי על ביטול הופעה

  14. פיצוי על נזקים לגינה

  15. פיצוי על ירי של שוטרים

  16. פיצוי על בדיקה בטחונית

  17. פיצוי על התאבדות במעצר

  18. פיצוי על גיזום ללא רשות

  19. פיצוי על נזק לצינור מים

  20. פיצוי על פגיעה ברכב חונה

  21. פיצוי על אי כיבוד קופונים

  22. פיצוי על איחור מסירת משלוח

  23. פיצוי על איחור במסירת הדירה

  24. פיצויים על הפרת הבטחה לעובד

  25. פיצויים על שתי תאונות דרכים

  26. פיצוי על פירוק מחפרון - באגר

  27. פיצוי על נזק לבגד שנמסר לניקוי

  28. פיצויים על תאונת אימונים בצה''ל

  29. פיצוי על הדבקת אזהרת הוצאה לפועל

  30. פיצוי על עיכוב משיכת כספים מהבנק

  31. פיצוי על בניה של העירייה בשטח פרטי

  32. פיצוי על הוצאה לפועל למרות תשלום חוב

  33. פיצוי על פגיעה בזכות ההתארגנות בעבודה

  34. פיצוי על השמדת רכוש שנתפס ע''י המשטרה

  35. פיצוי על אי ביטול מנוי בחברת 012 סמייל

  36. פיצויים על הנחת צינורות מים בקרקע פרטית

  37. פיצוי על הנזק שנגרם לשער כניסה שמלי לחנייה

  38. פיצוי על נזק לחפצים שהיו ברכב בזמן תאונת דרכים

  39. פיצוי על עגמת נפש ופיצוי על פיטורים כחושף שחיתויות

  40. פיצוי על זיכוי בהליך פלילי שסיכויי ההרשעה בו היו נמוכים

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון