להלן פסק דין בנושא פגיעת תלמיד - דחיית תביעה: פסק דין 1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו ביום 29.12.92, בהיותו כבן 13 וחצי שנה. תביעה זו הינה "גלגול שני" של תביעה שהוגשה ונמחקה זאת בת.א. 20365/94. התביעה הוגשה כנגד מחנכת הכיתה, מדינת ישראל משרד החינוך והמבטחת, אשר הגישו הודעת צד ג' כנגד הרשות המקומית אשר בשטחה בית הספר. 2. ב"כ הצדדים הסמיכוני לפסוק עפ"י סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, ב"כ התובע והנתבעים הגישו סיכומים בכתב. סיכומי ב"כ התובע הוגשו באיחור ניכר וכך גם סיכומי הנתבעת, כאשר ב"כ הצד השלישי, הגיש היום בקשה להארכת מועד להגשת טיעוניו, כאשר הוא ביקש להצטרף לטענות ב"כ הנתבעות, ככל שהם מתייחסות לתובע. 3. התובע יליד מאי 1979, נפגע כאמור ביום 29.12.92, כאשר התובע טוען בכתב התביעה המתוקן כדלקמן: "... בתחילת ההפסקה, ומייד לאחר הצלצול, ביקש התובע לצאת מהכיתה ולשם כך עבר בין השולחנות שהיו צפופים ללא מעבר ומרווח הולם. התובע נדחף על ידי תלמיד אחר בשם מורן (קטין) לעבר החלון המצוי לאורך קיר הכיתה, כתוצאה מכך קיבל התובע מכה בראשו ממסגרת החלום והועף לעבר השולחן הסמוך". בכתב התביעה המקורי נטען כדלקמן: "...בתאריך 29.12.93, בעת שהיה התובע נמצא בתחום ובמסגרת הפסקה בית הספר הנ"ל, ילד בשם מיראן יניב (קטין) דחף אותו וכתוצאה מכך עף לכיוון הקיר ונפגע קשות בחלקי גופו". 4. כתוצאה מכך נפגע התובע בצורה לא קלה, כאשר מומחה בתחום האורטופדי מטעמו קבע את נכותו בשיעור של 19%, מומחה מטעם הנתבעת קבע את נכותו בשיעור של 10%. 5. ב"כ הנתבעות טוען כי דין התביעה להדחות בהעדר כל חבות, ומפנים לכתב התביעה המקורי וכן הפנו לעדויות שנגבו בסמוך לאירוע, הוגש מסמך של דיווח על תאונה, שנמסר ע"י העד אורי בר, שם נרשם כי התובע התקוטט עם תלמיד אחר, לאחר שהאחרון הקניט אותו. כמו כן, מבדיקה שערכה הנתבעת מס' 1, מחנכת הכיתה, עלה כי התובע נחבל עת התקוטט עם תלמיד אחר. גם בדו"ח על תאונה שמולא ע"י בית הספר, בסמוך לאירוע, 3.1.93, נרשם כי התובע נחבל כאשר התקוטט עם אחד התלמידים בכיתה. התובע עצמו כאשר נחקר ע"י חוקר מטעם הנתבעת, ומסר, כי הוא דחף ראשון את מורן, ורק לאחר מכן, מורן דחף אותו. 6. בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 4118/91 עזבון ארגמן נ. חפצדי, שם התקוטטו תלמידים בעת טיול שנתי, וכתוצאה ממכת אגרוף שהטיח תלמיד אחד בשני, נהרג ההתובע ד'שם, בית המשפט העליון, קבע כי לא נדרשת השגחה צמודה ביחס לתמידים בכיתה ח' (כגילו של התובע בפנינו), כאשר כל מקרה ונסיבותיו, באותו פסק דין נקבע כי אין אחריות על מי מהמורים. בגין אותה החלטה הוגשה בקשה לדיון נוסף דנ"א 2571/94 עזבון ארגמן נ. חפצדי, הבקשה נדחתה פה אחד. 7. בפס"ד בעניין "מנלדסון" בע"א 635/70, מפי כב' השופט עציוני נרשם כדלקמן בעמ' 117: "אפילו היתה ההשגחה על התלמידים בלתי פוסקת ואפילו היו התלמידים בכל רגע תחת עינה הבוחנת של המורה המשגיחה, לא ניתן היה למנוע תאונה שהיא תוצאה של דחיפה פתאומית". דברים אלו יפים גם לעניינו, מדובר בהתקוטטות פתאומית בין תלמידים ובדחיפה רגעית, אשר תוצאותיה גרמו לשבר קשה אצל התובע, ברם, גם השגחתה של מורה לא היתה מונעת את הדחיפה 8. סיכומו של דבר, דין תביעתו של התובע להדחות בהעדר אחריות על מי מהנתבעים. כנראה, ולכאורה בלבד, יש לתובע עילת תביעה כנגד התלמיד הדוחף, כפוף לאשם תורם כלשהו (התובע דחף ראשון, ככל הנראה). התוצאה מצערת, אך לא כל פגיעה בין כותלי בית ספר, נובעת מעילת רשלנות וגוררת חיוב כספי, לשם כך, יש ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, כך שהתובע איננו יוצא וידיו על ראשו. מובן מאליו, שאינני פוסק הוצאות לחובת התובע. 9. בתבונה נהג ב"כ התובע אשר הסכים לדרך דיונית זו ובכך חסך למרשו הוצאות ניכרות הן לטובת הנתבעות והן בתשלום יתרת אגרה ומדובר בסכום לא מבוטל, אשר אני פוטר את התובע מלשלמה. 10. הודעת צד ג' דינה להדחות, לא רק משום שהתביעה הראשית נדחתה, אלא בכל מקרה, אין עילת תביעה נגד צד ג', עירית קרית ביאליק, האחראית על התחזוקה ולא מתפקידה להשגיח על תלמידים. 11. כאמור, התביעה נדחית ללא צו להוצאות. הודעת צד ג' נדחית אף היא ללא צו להוצאות. נוכח מהות הדיון אני פוטר את התובע מתשלום יתרת האגרה. אין יתרת אגרה בהודעת צד ג' - שולחת ההודעה פטורה עפ"י דין ובכל מקרה הייתי פוטר נוכח מהות הדיון. דיני חינוךתאונות בבית ספר