פגיעה בגב בגלל הרמת מטופל

להלן פסק דין בנושא מטפלת סיעודית - פגיעה בגב בגלל הרמת מטופל:

פסק דין

1.     ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום (כב' השופטת באום-ניקוטרה) בת.א. 2918/00 לפיו נדחתה תביעת המערערת כנגד המשיבות בגין נזקי גוף שנגרמו לה.

2.     מעשה שהיה כך היה: המערערת הועסקה כמטפלת במט"ב, עמותה למתן שירותי סעד בבתי הנצרכים, היא המשיבה 1(להלן "מט"ב). ביום 2.6.99 נפגעה המערערת בגבה בעת שעבדה בבית המטופלת, כאשר הפגיעה התרחשה בעת העברת המטופלת מכיסא גלגלים למיטה.

3.     השופטת המלומדת בחנה את סוגיית אחריותה של מט"ב והגיעה לכלל מסקנה כי לא הוכחה רשלנות מצידה. פסק-הדין יוצא מנקודת מוצא לפיה אכן מדובר ביחסי עובד-מעביד, אך נקבע כי מדובר בסיכון סביר ולא בסיכון בלתי סביר שרק בגינו מוטלת חובת זהירות קונקרטית (ע"א 1145/70 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113). אף שדי היה במסקנה זו כדי להביא לדחיית התביעה, המשיכה השופטת ובחנה את המקרה גם לאור ההנחה שמדובר בסיכון בלתי סביר. נקבע כי מט"ב נקטה באמצעי זהירות נאותים. זאת הן לאור קיומה של הדרכה נאותה לגבי אופן ההתנהגות הראוי כלפי המטופל, השיטה הנכונה שנלמדה להעברת מטופל, משקלה של המטופלת שעמד אותה עת על כ- 60 ק"ג והבקורת שנערכה בבית המטופלת מטעם מט"ב.
בפני בית-המשפט הובאה חוות-דעת מומחה מטעם המערערת לגבי שיטת ההרמה והעברת המטופל אשר לדעתו היה על מט"ב להתקין מתקן הרמה בדירת המטופלת ולא להפיל את המעמסה כולה על כתפי עובדת אחת. ואולם השופטת קבעה כי לא ניתן לקבל את עמדת המומחה שציין כי המערערת לא קיבלה הדרכה, דבר שאינו מתיישב עם הראיות שהובאו. כמו כן הודגש כי מדובר במומחה שהינו מהנדס מכונות וממונה בטיחות שאין מומחיותו בשטח הספציפי בו מדובר. לדעתו הרמת ארגז תפוזים דומה להרמת אדם, ובכך יש התעלמות ברורה מכך שמדובר באדם שאינו מחוסר הכרה ומסוגל להפעיל את איבריו ולו במעט תוך סיוע להעברתו. בפסק-הדין גם נותחה שורה של פסקי-דין שהועלו ע"י המערערת ופורטה האבחנה ביניהם לבין המקרה הנדון. לטענת המומחה קיים מתקן הרמה בשוק, אך הוא לא יכול היה לאשר שימוש במתקן שכזה בבתים פרטיים, להבדיל מבתי-חולים, ולא עוד אלא שאף לא הוכח כל עיקר כי גם בבתי-חולים נעשה שימוש במתקן מעין זה. לאחר כל אלה נקבע כי מדובר היה בשיטת עבודה ראויה ובאמצעים סבירים שננקטו ע"י מט"ב.

4.     בערעורה הדגישה המערערת כי היא בלבד טרחה להביא חוות-דעת של מומחה, שעה שהמשיבות נמנעו מכך וכי על פי הפסיקה הרמת מטופלת חולה בלא הסתייעות במנוף וע"י עובדת אחת בלבד, ולא שתיים, הינה שיטה פסולה.

מנגד טענו המשיבות כי לא היה כל הכרח בהבאת מומחה מטעמן, שכן לנוכח חקירתו הנגדית של המומחה מטעם המערערת הוכח כי אין מקום לקבלת ממצאיו והדבר אושר ע"י בית-המשפט. לגופו של ענין - אין כל בסיס להתערב במסקנתו של בית-משפט השלום לגבי היותה של השיטה שהוכחה שיטה ראויה, מקובלת וסבירה.

5.      לאחר בחינת טיעוני הצדדים, המסקנה היא כי אין הצדקה במקרה זה להתערב בקביעותיה ובמסקנתה של השופטת המלומדת. זהו מקרה שבו אין מקום לדחיית הממצאים העובדתיים כפי שנקבעו בפסק-הדין, הממצאים שנקבעו בפסק תומכים במסקנה המשפטית ואין לגלות בפסק כל טעות שבחוק.
במקרה מעין זה אל לנו להיכנס לפני ולפנים של כל המחלוקת העובדתית והמשפטית ולבחון אותה מבראשית, ואין אנו נדרשים להציג פסק-דין משלנו, העונה על מכלול השאלות שהתעוררו, לצד פסק-דינה של הדרגה הראשונה, אלא עלינו רק להיווכח כי מה שהחליטה הדרגה הראשונה עומד במבחן הראיות, המשתמע מהן ומהדין (ע"א 323/89 קוהרי נ' מ"י פ"ד מה(2) 142, 168; ע"א 478/88 בקר נ' שטרן פ"ד מב(3) 679,680 ; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית מעודכנת תשס"ג, עמ' 523).
התוצאה אליה הגיעה השופטת הנכבדה היא תוצאה סבירה וראויה בנסיבות המקרה ולא מצאנו כל פסול שהוא או כל טעות בקביעותיה ובשיקוליה.

יש לזכור כי מדובר במקרה שהתרחש לפני שנים רבות, כאשר באותה עת ודאי שלא היו מתקני הרמה או מנופים מצויים לא רק בבתים פרטיים אלא אף בבתי-חולים, ואפילו אם עתה מצויה פסיקה המדברת על כך הרי שלא ניתן להחילה על התקופה בה מדובר. בהתחשב בכל האמצעים שננקטו במקרה זה, לרבות ההדרכה, הבקורת והשיטה שננקטה, לא ניתן להגיע לתוצאה שונה ולהסיק רשלנות מצד מט"ב, גם כאשר מביאים בחשבון את האחריות הכבדה המוטלת על שכמו של מעביד בכל הנוגע להנהגת שיטת עבודה בטוחה. טענתו של ב"כ המערערת בדבר מדיניות משפטית ראויה המצדיקה הטלת נטל כלכלי נוסף על מט"ב, גם היא אינה יכולה להתקבל, לא רק משום שלא הועלתה עד לשלב הערעור, אלא גם משום שלא הונחה כל תשתית עובדתית ראויה לכך וייתכן בהחלט שהטלת נטל נוסף מעין זה יגרור עימו נטל כלכלי כבד על מטופלים רבים אשר בשל כך ייאלצו להימנע מקבלת טיפול כזה.

6.     סוף דבר - הערעור נדחה. לאחר שקילת כל הנסיבות החלטנו ללכת קמעא לקראת המערערת ולהימנע מהשתת הוצאות. ערבות צד ג' שהופקדה בתיק תוחזר לב"כ המערערת.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פגיעת גב בעבודה

  2. בעיות גב מנופאים

  3. כאבי גב תוך כדי עבודה

  4. פגיעה בגב נהג אוטובוס

  5. אירוע תאונתי פגיעה בגב

  6. נפילה עם שק מלט על הגב

  7. נכות על עקמת בגב מותני

  8. ביטול טיול בגלל כאבי גב

  9. כאבי גב פניה מאוחרת לרופא

  10. פגיעה בגב בגלל הרמת מטופל

  11. פגיעה בגב עקב עבודה בנהיגה

  12. נכות בגין כאבים בגב התחתון

  13. פגיעה בגב תחתון בתאונת דרכים

  14. ניוון דיסק בגב עקב תאונת דרכים

  15. תביעה להכיר בכאבי גב כפגיעה בעבודה

  16. תביעה להכיר בכאב גב תחתון עקב הרמת ארגז

  17. כאב גב תחתון שהחמיר בעקבות תאונת עבודה

  18. ממחלה ניוונית שחיקתית יסודית מתקדמת של הגב

  19. קשר בין הגבלת תנועה בגב לבין תאונת דרכים

  20. האם כאבי גב יכולים להופיע כעבור שבועות מיום הפגיעה

  21. תביעה להכיר בליקויים בצוואר ובגב התחתון כ"פגיעה בעבודה"

  22. שאלות ותשובות


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון