סירוב להכניס למועדון לאחר יציאה - תביעה על עוגמת נפש

להלן פסק דין בנושא סירוב להכניס למועדון לאחר יציאה: פסק דין 1. עניינה של התביעה והתביעה שכנגד, אירוע שאירע ביום שישי, 25.7.08, עת הגיע התובע/הנתבע שכנגד (להלן - מיכאל) לבר הנתבע/ התובע שכנגד (להלן - המועדון). התביעה 2. על פי כתב התביעה, הגיע מיכאל למועדון בלווית חברתו ועוד מספר אנשים, לאחר שנעשתה הזמנת מקומות מראש. לאחר שהזמין משקאות, ביקש לצאת עם חברו למספר דקות וזאת באישור השומרים בפתח. לאחר מספר דקות חזרו מיכאל וחברו וביקשו להיכנס חזרה למועדון, אך להפתעתו של מיכאל רק החבר הורשה להיכנס ואילו מיכאל נותר בחוץ. מיכאל טוען כי אדם בשם אורן, הסלקטור בכניסה למועדון, "ננעל" על כך שמיכאל לא היה כלל במועדון קודם וסירב לשמוע את הסבריו ואף את דברי השומרים שאיתם דיברו מיכאל וחברו עובר ליציאתם. 3. במסגרת התביעה, דורש מיכאל פיצוי בסך 10,000 ₪ בשל הביזוי וההשפלה שבעקבותיה נאלצה כל החבורה עמה הגיע לעזוב בבושת פנים, ובשל חסרון הכיס שנגרם לו עקב הזמנת משקאות בסך 250 ₪. התביעה שכנגד 4. במסגרת התביעה שכנגד טוען המועדון, כי מיכאל אכן לא הורשה להיכנס למועדון חזרה אולם זאת מטעמי ושיקולי ביטחון, בהתאם להנחיות, כללים והוראות ברורות וחד משמעיות של המקום. לטענת המועדון, במעשיו ו/או במחדליו גרם מיכאל לנזק תדמיתי ופגע בשמו הטוב של המקום ובמוניטין, באופן חסר תקדים ובלתי הפיך והמוערך על ידו בסכום של 15,000 ₪. 5. יצויין, כי בכתב התביעה שכנגד לא פורטו אותם מעשים ו/או מחדלים של מיכאל המיוחסים לו, ורק בכתב התגובה לכתב ההגנה לתביעה שכנגד נאמר כי מיכאל התנהג באופן לא נורמטיבי. המועדון טוען כי מיכאל הורחק מהמקום בהיותו בגילופין, אך לא פורטו מעשים ו/או מחדלים שלו. עוד נטען, כי בענף הברים אירוע בודד אחד יכול לגרום לקריסה כלכלית מוחלטת. שמו של המקום מבוסס בעיקר על התנהגות באי המקום, ובמיוחד על הקשר שקושר קהל הלקוחות של המקום לבין אנשים אלימים והתנהגותם, בין אם מילולית ובין אם פיזית, התנהגותית, גסות או חוסר נימוס. דיון 6. בדיון שהתקיים בפני ביום 22.2.09 העיד מיכאל, חברו גיא חפצדי, חברתו ענבר בר יוסף, ואיש האבטחה מטעם המועדון, אורן רז. לאחר ששמעתי את כל העדויות, לא שוכנעתי מטענות נציגי המועדון וראיתי להעדיף את גירסתו של מיכאל והעדים מטעמו כל פני גירסת המועדון. 7. כאשר נשאל העד אורן רז מדוע לא הורשה מיכאל להיכנס חזרה למועדון אמר: "במהלך הערב אחד המאבטחים אמר לי במכשיר קשר שיש בחור שהתנהג באגרסיביות, קצת שתה יותר מדי, הגיעו אליו תלונות מברמן שעובד במקום שהתובע התנהג אליו באגרסיביות" (פרוטוקול עמ' 2 שורות 14 - 15). אורן רז הודה שלא היה כלל בתוך המועדון וקיבל את ההודעה בקשר. בעקבות זאת, הורה אורן למאבטחים שהיו בפנים לבקש ממיכאל, שזוהה על ידי הברמן, לצאת והוא יצא בצורה יפה (שם שורות 19 - 20). אורן רז הוסיף, כי לא פירט בפני מיכאל מדוע אין הוא מורשה להיכנס חזרה למועדון וטען כי הדבר נבע מחוסר רצונו לעורר פרובוקציות (שם שורות 26 - 28). 8. יצויין, כי כל עדותו של אורן רז מהווה למעשה עדות שמועה שכן הוא הודה כי לא היה בתוך המועדון ולא ראה בפועל את התנהגותו של מיכאל. מאידך, לא מצאה נציגת המועדון, הגברת תימור אפרתי, להביא לעדות אנשים אשר לטענתה ראו את התנהגותו של מיכאל, דהיינו הברמן, מלצרית ומנקה (פרוטוקול עמ' 4 שורות 14 - 16). הלכה ידועה היא, שהימנעות בעל דין מהבאת עדות פועלת כנגדו שכן חזקה שהעדות אינה מיטיבה עמו, שאם לא כן - לא היה נמנע מלהביאה. 9. בנסיבות אלה, דין התביעה להתקבל ואילו דין התביעה שכנגד להידחות. 10. אשר לנזק של מיכאל - הואיל ולא הורם הנטל המוטל על מיכאל להוכחת מלוא הסכום הנתבע על ידו, אני מעמידה את סכום הנזק על סך של 1,500 ₪. סכום זה כולל פיצוי בשל המשקאות וכן בשל עוגמת הנפש. סוף דבר 11. לאור האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן: (א) (א) התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות; (ב) (ב) התביעה תקובל באופן חלקי. המועדון ישלם למיכאל, תוך 30 ימים, סכום של 1,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (31.8.08) ועד לתשלום המלא בפועל. הואיל ורוב רובה של התביעה נדחה - אין צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 ימים.אפליה בכניסה למועדונים ולמקומות בילויעוגמת נפש / נזק לא ממוני