סגירת דלת רכב על אצבעות

להלן פסק דין בנושא סגירת דלת רכב על אצבעות:

פסק דין

מבוא
1.     התובע יליד 1977 הגיש כנגד הנתבעת תביעה לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו לטענתו ביום 2.5.05 בעת שסגר לטענתו את דלת רכבו על אצבע מס' 4 של ידו השמאלית עד כדי גרימת שבר באותה אצבע.

2.     הנתבעת לא כפרה בביטוח הרכב אך כפרה בארוע התאונה ולכן פוצל הדיון והוחלט כי בשלב ראשון תתברר שאלת החבות בלבד.

3.     במועד הבאת הראיות העידו התובע ואחיו מר עלא עואבדי ולבקשת הנתבעת נערך ביקור במקום הימצאות הרכב על מנת לבחון את דרך סגירת הדלת כאשר התובע הדגים כיצד נסגרה הדלת על אצבעו. הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.

השאלות שבמחלוקת
4.     אין מחלוקת כי ביום 2.5.05 בשעה 20:15 הגיע התובע לחדר המיון של בית החולים בני ציון עם שבר באצבע מס' 4 ביד שמאל, השאלה המרכזית הטעונה הכרעה הינה האם הוכיח התובע כי הפגיעה באצבעו ארעה מסגירת דלת הרכב על אותה אצבע.
5.     חשוב לזכור בעת בחינת השאלה את העובדה כי התובע היה העד היחידי לארוע, אחיו שהובא להעיד היה בקרבת מקום אך לא ראה את עצם ההתרחשות.

דיון
6.     לאחר שמיעת העדויות אבהיר כי עמדות שני הצדדים אפשריות. מנגנון הפגיעה כפי שתואר ע"י התובע אפשרי, לו החזיק התובע את הדלת בשתי ידיו, קיימת אפשרות של פגיעה בידו השמאלית בעת סגירת הדלת (ר' המירווח הנוצר בין הדלת לבין דופן הרכב כמתואר בצילום העליון שצורף לת/1) ולמרות זאת עדיפה בעיניי עמדת הנתבעת.

7.     הבסיס להעדפת עמדת הנתבעת הינה העובדה כי התובע הינו עד יחידי לאירוע ולכך מצטרפים שני נימוקים המצדיקים דחיית תביעתו:

8.     הראשון והמרכזי ביניהם הפרכת טענת התובע בדבר נתוני הדלת כמתואר בעמ' 4:
"ש.     לדלת יש ידית מאוד רחבה כדי לפתוח דלת לא צריך שני ידיים?
ת.     מדובר ברכב אמריקאי הדלת שלו מאוד כבדה ואני לא חושב שביד אחת ניתן לסגור".

בעת הביקור וההדגמה הסתבר כי ב"כ הנתבעת פתח וסגר בדלת ביד אחת וללא כל מאמץ וכי השימוש ביד השמאלית בלבד בדרך של אחיזה בידית המיועדת לכך הינו השימוש הטבעי והנוח. ייתכן כי התובע בחר להגזים ולתאר את הדלת ככבדה כדי להצדיק את החובה לכאורה לעשות שימוש בשתי ידיים אלא שההדגמה הראתה כי דברי התובע אינם מדויקים ובהתחשב בהיותו עד יחידי, העובדה כי בחר להציג פרטים לא נכונים באשר לדלת פגעה בצורה משמעותית בעדותו.

9.     נימוק נוסף חשוב לא פחות הוא מיקום הפגיעה ותאורו ע"י התובע. התובע בכתב תביעתו ובתצהיר העדות הראשית מתאר פגיעה בכף יד שמאל (סעיף 3 לכתב התביעה וסעיף 4 לתצהיר ת/1), בעוד שבחקירתו הנגדית הסביר התובע כי הפגיעה היתה רק באצבע מס' 4 כשהוא מייחס את אי ההתאמה לגרסתו בתצהיר לכתיבה לא נכונה כשהוא מתעלם מחתימתו על התצהיר ומהאזהרה שקדמה לאותה חתימה בדבר אמיתות האמור בו, ר' עדות התובע כמתואר בעמ' 4-5:
"ש.     חוץ מאצבע 4 אתה לא נפגעת בשום מקום אחר?
ת.     לא נפגעתי.
ש.     אז מדוע אתה כותב בתצהיר שנפגעת בכף יד שמאל ובאצבע?
ת.     כף יד?
ש.     אני מפנה אותך בסעיף 4 לתצהיר. מדוע כתבת את זה?
ת.     רק אצבע 4. לא חושב שאמרתי את זה. מה שנפגעתי אמרתי.
ש.     האם אתה מאשר חתימתך על התצהיר?
ת.     כן.
ש.     אתה קורא עברית?
ת.     כן. מי שכתב לא כתב טוב. לא נפגעתי בכף יד".

החזקת הדלת לכאורה באמצעות כף יד שמאל ופגיעה רק באצבע מס' 4 הינה אפשרית אך בלתי סבירה, התאור הלא נכון של פגיעה בכף היד כפי שמתואר בכתב התביעה ובתצהיר והפגיעה באצבע מס' 4 בלבד גורעים אף הם מעדותו הכוללת של התובע.

10.     די בכך כדי להביא לדחית התביעה בשל אי עמידה בנטל ההוכחה כשמדובר בעדות יחידה הכוללת סתירות ותהיות מהותיות.

11.     ליתר הנימוקים שהעלה ב"כ הנתבעת למרות היותם נמוקים הגיוניים ומבוססים בעובדות לא מצאתי לנכון לייחס משקל כנגד התובע.
-איני סבור כי התובע חייב היה לנמק מדוע אינו רוצה להבדק בפוליגרף וסרובו המלא או המסוייג אינו פועל לחובתו.
-מן הראוי היה כי התובע יפרט ביוזמתו כבר בתצהיר העדות הראשית מה נעשה בקשר לשני ילדיו הקטנים שנותרו באוטו לבדם לאחר הפגיעה לכאורה בידו, אך בהתחשב בעובדה כי הפגיעה בתובע לא היתה קשה וכי התובע ממילא המתין כטענתו כשעתיים משעת הארוע 15:00 ועד להגעה לקופת חולים, הרי שניתן להניח כי התובע בעצמו או מי מבני משפחתו (אשתו לגרסתו היתה בבית) דאגו להוציא הילדים מהרכב.
- בחדר המיון בבני ציון נרשם כי התובע נפגע מדלת (נ/1) מבלי להזכיר כי מדובר בדלת של רכב, גם עובדה זו לכשעצמה אינה יכולה לפגום בתביעה.

12.     לאחר ניתוח העדויות וטענות הצדדים הנני סבור כי התובע לא הוכיח כי נפגע בתאונת דרכים, סגירת דלת הרכב על אצבע מס' 4 בידו השמאלית ולכן דין תביעתו להדחות.

סיכום
13.     לאור האמור לעיל הנני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת.

14.     בהתחשב בזמן השיפוטי הקצר שנדרש לבירור המחלוקת הנני מחייב התובע לשלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון