נשיכת חמוס

להלן פסק דין בנושא נשיכת חמוס:

פסק דין

התובעות דורשות מידי הנתבעים פיצוי בגין נזק שנגרם להן עקב כך שהנתבעת 2, ביתה הקטינה של הנתבעת 1, ננשכה בכף ידה על ידי חמוס שרכשו בחנות חיות מחמד המנוהלת על ידי הנתבעת.

אין חולק כי ביום 22.3.07 רכשה התובעת חמוס בחנות הנתבעים וכי כבר למחרת הוחזר על ידה ועל ידי בעלה לחנות, בטענה כי נשך את הבת. הנתבעם סירבו לדרישת התובעת ובעלה להחזיר להם סך של 830 ₪ ששילמו עבור החמוס וציודו והסכימו להעניק להם רק זיכוי בסכום כזה לרכישת סחורה אחרת בחנות. לכך סירבו התובעת ובעלה. הם הותירו את החמוס בחנות ותובעים עתה מידי הנתבעים את החזר הסכום ששולם עבורו, פיצוי על אגרת חדר מיון וכן על כאב וסבל לילדה.

התובעת טוענת כי בעת שרכשה את החמוס הסביר לה המוכר כי המדובר בחיה ידידותית שאינה נושכת והיא מתאימה לילדים קטנים. למחרת הרכישה הוציאה את החמוס מכלובו והניחה לבתה הקטנה ללטפו כשהוא מונח בידה. לפתע נשך החמוס את יד הבת ולטענת האם לא הרפה משך מספר שניות. הבת נלקחה לחדר המיון שם קיבלה זריקת טטנוס. לדברי ההורים המשיכה לסבול כאבים חזקים משך מספר ימים. התובעת טוענת כי משביקשו להחזיר את החמוס לחנות נאמר להם תחילה כי יקבלו החזר כספי אך לאחר מכן בעלי החנות חזרו בהם והציעו רק זיכוי. הם מכחישים כי על דלפק החנות היתה מודעה בדבר מדיניות החנות שלא לקבל חיות בחזרה.

לטענת הנתבעים, החנות מוכרת חיות מחמד בהתאם לחוק. לדבריהם, החמוס הינו אכן חיית מחמד נפוצה, נוחה וידידותית, אך לא יתכן כי הובטח על ידי המוכר שאינו נושך שכן ככל חיה אחרת, התנהגותו אינה צפויה במאה אחוז ובמקרים של תחושת איום או כאב יש סיכון שינשוך. הנתבעים טוענים כי אינם מקבלים חיות בחזרה מלקוחות שכן לא ניתן לדעת למה נחשפו ואיזה טיפול קיבלו. הם טוענים כי מדיניות זו נרשמה על הדלפק באופן ברור. הנתבע העיד כי כאשר הגיעו ההורים להחזיר את החמוס, נהג האב באלימות רבה, צעק ואיים, בעט בכלוב של החמוס בעוד החמוס בתוכו ורק כאשר הוזעקו אנשי האבטחה עזב את המקום. עוד טוענים הנתבעים כי לאחר שהחמוס הושאר בחנות, הוציאו בגינו הוצאות כגון בדיקת וטרינר ומחייה. כמו כן טענו כי חלק מאריזות הציוד שהוחזרו היו פתוחות.

שמעתי ברוב קשב את דברי הצדדים ואת טענותיהם ובאתי לכלל דעה כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את עילת התביעה כנגד הנתבעים.

שוכנעתי כי מכירת החמוס נעשתה על ידי הנתבעים כחוק (הוצגו אישורים). לא הוכחה לי כל התרשלות מצד החנות. יתכן מאד כי בעת הרכישה הוסבר לתובעים כי החמוס הוא חית מחמד נוחה וידידותית, גם לילדים, אולם ברי כי כל אדם סביר היה צופה או צריך היה לצפות כי לא ניתן לצפות באופן מוחלט את התנהגותו וכי בנסיבות מסויימות הוא עלול לנשוך או להתנהג באופן אחר שיגרום נזק. בעניין זה אין החמוס שונה מכל חיית מחמד אחרת. ובפרט אמורים הדברים במצב שהוא מוצא מכלובו וביתר שאת - כאשר הסביבה עדין חדשה ולא מוכרת. בענייננו, למרבה הצער, התממש סיכון זה. יתכן, כאמור, כי החמוס בענייננו היה מתוח בשל הסביבה שטרם הורגל בה או שהליטוף הבהילו, אך אין צורך או יכולת לרדת לחקר הפסיכולוגיה של החמוס, על מנת לקבוע כי לא ניתן לתלות את הקולר להתנהגותו של החמוס בחנות שמכרה אותו. אין ספק כי תוצאת המפגש בין הילדה לחמוס היתה מצערת, אך לא מצאתי כי החנות היא שהיתה אחראית לתוצאה. די בדברים אלה על מנת לדחות את התביעה.

הדין הנוהג אינו מחייב מוכר טובין להסכים לביטול עיסקה על ידי לקוח תוך השבת הסכום ששולם, למעט בהתקיים תנאים הקבועים בחוק ואשר אינם מתקיימים בענייננו. לטעמי, למרות שאין הוא חייב לכך, טוב ויפה יעשה מוכר אשר יסכים להשיב ללקוח את כספו, כאשר הלקוח שב תוך פרק זמן קצר ומבקש להחזיר ממכר שלא עשה בו שימוש ולא גרם לו נזק. גם בענייננו סבורני כי מאומה לא היה נגרע מהנתבעים אילו היו מסכימים להחזיר את הכסף ללקוחות, ולא רק זיכוי. יתכן כי במקרה כזה גם התלקחות הרוחות, ככל שהיתה כזו, לא היתה מתרחשת.
בשלב זה, כאמור, ממילא נותר החמוס בידי הנתבעת. מוטב לדעתי כי לא יוחזר לתובעת, זאת לטובת כל הצדדים כולל טובתו של החמוס. בנסיבות אלה מחייבים הן הדין והן הצדק כי הנתבעת תשיב לתובעת את שקיבלה עבורו, וזאת בניכוי הוצאות שנגרמו לה בגין פרשת החזרתו, לרבות בדיקת וטרינר (200 ₪ לדברי הנתבעת).

כשאני שוקלת ואומדת הוצאות אלה, אני מורה כי הנתבעת תשיב לתובעת סך של 600 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נשיכת חמוס

  2. ציד חוחיות

  3. תקנות הדיג, 1937

  4. פקודת הדיג, 1937

  5. הימום לפני שחיטה

  6. הגנת בעל חיים ימי

  7. קנס על ציד לא חוקי

  8. מתקן מוגן לבעלי חיים

  9. מאורות בידוד לבעלי חיים

  10. תקנות דיג הספוגים, 1937

  11. פיצוי על תמותת בעלי חיים

  12. פקודת זבל בעלי-חיים, 1937

  13. עונש על התעללות בבעלי חיים

  14. פגם בתערובת מזון לבעלי חיים

  15. צו מניעה נגד שחיטת בעלי חיים

  16. מעצר בגין התעללות בבעלי חיים

  17. חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955

  18. זכות טיעון ארגון למען בעלי חיים

  19. סימון מוצרים ניסויים בבעלי חיים

  20. הצעת חוק הגבלת ניסויים בבעלי חיים

  21. תקנות להגנת חיית הבר, תשל''ו-1976

  22. גידול בעלי חיים בחקלאות בתנאי רווחה

  23. תקנות מחלות בעלי חיים (האבסה), התשס''א-2001

  24. תקנות מחלות בעלי-חיים (מכלאות), תשי''ט-1958

  25. תקנות מחלות בעלי חיים (פסדים), התשמ''א-1981

  26. תקנות מחלות בעלי-חיים (תערוכות), תשכ''ט-1969

  27. פקודת מחלות בעלי חיים (נוסח חדש), התשמ"ה-1985

  28. תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), תשל''ט-1978

  29. חוק להשבחת ייצור חקלאי (בעלי-חיים), תשי"ב-1952

  30. תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), תשכ''ד-1964

  31. תקנות מחלות בעלי-חיים (סימון גמלים), תשכ''ב-1962

  32. תקנות להגנת חיות הבר (אזורים אסורים), תשל''א-1971

  33. תקנות מחלות בעלי-חיים (מחלות הניוקסל), תש''ל-1970

  34. תקנות מחלות בעלי-חיים (ברוצלוזיס הבקר), תשל''ו-1976

  35. חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994

  36. תקנות מחלות בעלי-חיים (בתי-שחיטה לעופות), תש''ך-1960

  37. תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירים כימיים), התשמ''ב-1982

  38. חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994

  39. תקנות מחלות בעלי-חיים (ביעור שחפת-הבקר), תשכ''ה-1964

  40. תקנות מחלות בעלי-חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש''ך-1959

  41. כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשס"א-2001

  42. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - דיג), התשס''ו-2006

  43. תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעה מלאכותית בצאן), התשנ''ט-1998

  44. תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים), תשכ''ח-1968

  45. תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (עזי-בית), תשי''ז-1957

  46. תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות), התש''ס-2000

  47. תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי-חיים) (בקר לחלב), תשי''ז-1957

  48. תקנות מחלות בעלי-חיים (חיסון בפני מחלות שונות), תשי''ט-1959

  49. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - הגנת חיית הבר), התשמ"ו-1986

  50. צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - הגנת חיית הבר), התשמ"ו-1986

  51. תקנות מחלות בעלי חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל''ו-1976

  52. תקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן), התשמ''ט-1989

  53. הודעת מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ג-1982

  54. תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ''ב-1982

  55. תקנות מחלות בעלי-חיים (בריכות-טבילה ומיתקני-ריסוס לצאן), תש''ך-1959

  56. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשס''ו-2006

  57. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - מחלות בעלי חיים), התשס''ה-2005

  58. תקנות להגנת חיית הבר (כללים למתן היתר מיוחד לצידת צבי), התשמ''ו-1986

  59. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הלעטת אווזים), התשס''א-2001

  60. תקנות מחלות בעלי-חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים), תשל''ה-1975

  61. תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (בקר לחלב) (הוראת שעה), התשס''א-2001

  62. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב), התשס''ו-2006

  63. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (קרן למען בעלי חיים), התשנ''ה-1995

  64. הודעה על מחלות העלולות להיות מועברות לבני אדם לפי פקודת מחלות בעלי חיים, 1945

  65. כללים להגנה מפני שחיקה אינפלציונית של סכומים שהושקעו במלאי בעלי חיים במשק חקלאי

  66. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), התשס''ט-2009

  67. תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה רביה וגידול של עופות), התשמ''א-1981

  68. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים), התשס''א-2001

  69. צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס אזרחי על הפרת הוראות פקודת מחלות בעלי חיים), התש"ס-2000

  70. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון